אני מודה שאני צבוע, כי עקרונית אני מתנגד לאוטומטיות הטיפים, אבל בפועל משאיר תמיד במסעדות/משלוחים/שטיפת רכב וכו'. דווקא באירועים אף פעם לא חשבתי על זה, ראיתי את זה רק פעם אחת בחתונה של חבר, טיפ לפני תחילת האירוע, וזה היה נראה לי וולגרי. אתה קונה את המלצר? נו באמת.
אם קיבלתי שירות יוצא דופן ואני עם חיוך על הפנים - אשאיר בשמחה. אם קיבלתי שירות סטנדרטי (שעליו כמובן שילמתי למעסיקו של נותן השירות) אין שום סיבה אמיתית שאשאיר עוד כסף (שחור). זה אחד לאחד קיבוץ נדבות, בטח ובטח אם נותן השירות מבקש. יחד עם זאת - הנורמות החברתיות חזקות ממני ואני משאיר. צבוע.
גם במסעדה וגם באירוע אני לא רוצה שהמלצר יקרקר סביבי. לבר אגש לבד. את הצלחות שלי בד"כ אסדר בצורה נוחה לפינוי. אם ישפך משהו אנקה בעצמי. לא נעים לי בכלל השירות הצמוד הזה, וכששואלים אותי "הכל בסדר?" (ובד"כ זה יפריע באמצע שיחה, מעטים המלצרים שמחכים לרגע מת בשביל השאלה הזו) כשברור לכל שאני נהנה זה בכלל מרתיח אותי.
והנה סיפור: גרתי במושב, בית פרטי. קניתי מקרר חדש, אפילו לא בגודל מלא. הגיעו המובילים, החנו את המשאית שני מטר מהדלת, הורידו בקלילות את המקרר והכניסו הביתה. אמרתי תודה. ביקשו כסף. על מה לעזאזל? אמרתי סבבה, אז תעזרו לי להוציא את המקרר הישן (תכננתי לעשות את זה לבד). אמרו בכיף, 100 שקל. אחרי דין ודברים קצר הסכימו לעזור תמורת 50 ש"ח (כולל את הטיפ על פריקת החדש כמובן). בחייאת, זה נראה למישהו פה הגיוני? אני צריך להתמקח על כמה בא לי לשלם מרצוני החופשי?
סיפור 2: לדירה החדשה שלי בקומה שלישית בלי מעלית הגיעו רהיטים בהובלה. שני "בני דודים" עשו נגלות במדרגות. הצעיר סונג'ר קשות וסחב לבד את כל הדברים הכבדים. הבוס רוב הזמן ישב למטה ועישן. בסוף העבודה נתתי לצעיר שטר של 50 ש"ח, ביקש יותר כי "את זה הבוס יקח לי". אמרתי לו להחביא את ה-50 ונתתי לו סט כיסויי מושבים לרכב (חדש באריזה), ושיגיד לבוס שלו שאין לי כסף וזה הטיפ. היה מבסוט עד הגג.
נקודה למחשבה: אם אני משאיר טיפ מרצוני זו טובה/נדבה/מתנה או כל הגדרה אחרת. אם נותן השירות דרש טיפ, האם זו לא עבירה פלילית? הרי הוא מבקש ממני תשלום בשחור.
האם אני רשאי לדרוש קבלה על תשלום טיפ? (השאלה תיאורטית כמובן, אין לי מה לעשות עם קבלה כזו).