אנלוגי

דווקא התשובה לכך פשוטה - אדם שהתעלף באמצע הרחוב הוא דרכו של אלוהים לבחון אותך. המתעלף, כמו רבים לפניו ואחריו, הוא בסה"כ קורבן תמים למשחקי הכוח של ירום הודו. ויכול להיות גם שהוא לא קשר רצועות עור על היד, או סתם הטיף לגיוס. גם הצבא הוא דרכו של אלוהים לבחון אותך, האם אתה מספיק חזק להתנגד לגזירה או הולך כמו צאן לטבח (בטבח אני מתכוון כמובן למטבח הצבאי). היופי באמונה עיוורת הוא שאתה יכול לעשות ספינים כאוות נפשך - כל עוד הצלחת לשכנע את עצמך שאתה צודק, אתה צודק.

קווין, ביצוע של רוג'ר טיילור, המתופף, מתוך A Night at the Opera http://www.youtube.com/watch?v=gdDNFJpil50 דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. ואיך, איך אפשר בלי: http://www.youtube.com/watch?v=ZXunos4IXDU דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

לא ממש אופנוען, אבל רוכב לפעמים ומורכב די הרבה. דווקא מעיל וכפפות הרכיבה שלי סינטטתים, אבל אני לא יכול להתווכח עם אופנוען שיתעקש שאין תחליף למעיל עור. אישית אני לא רוכב מספיק, וגם לא מספיק מהר כדי להצדיק ציוד מגן מהשורה הראשונה. הנעליים "שלי" עשויות עור איטלקי אולי, אבל השאר מתחת לכל ביקורת. הסוליה כבר בסוף חייה, ואין לי ספק שבחורף הבא הן כבר לא יהיו איתי. אתה מקבל עכשיו שיעור בסובלנות לפרות, לא? תיזהר עם העוף, עדיף צמחוני. בגואה יש דגים סוף ואחלה סטייקים בופאלו. השרשור מתקדם כראוי. אני שמח. ורעב. שמר יצא נקניקיה, וחייב לי אנטריקוט. מדיום Will be just fine.

בדיוק, בעצם מה שאתם אומרים שזה שיש פרסומת, אבל כל מה שאני רואה זה את כפתור "דלג"? נו מילא, אפשר לחיות עם זה.

היי רוני, זה בדיוק מה שניסיתי להעביר. אפילו אתה מסתבך עם ההגדרות, כי אין שחור ולבן. אני לא חושב שמתחסד זו המילה הנכונה, כי אני די כנה בדעותי ולא מנסה לייפות את המציאות. כתבתי את זה כדי לנסות לעשות לעצמי קצת סדר בראש. אני לא מכנה עצמי באמת "טבעוני אוכל בשר", זו עדיין הגדרה מטופשת בעיני. כן, אני מחזיק מוצרי עור בארון. איך זה מתיישב עם זה שבתיאוריה אני נגד? זה לא. פעם זרקתי מעיל עור אחרי התקפת מצפון. כמה שנים אח"כ קניתי אחד אחר. אולי בחורף הבא אוותר גם עליו. מצד שני את כובע הבוקרים החביב עלי החלפתי באחד סינטטי (וגם בו כבר לא משתמש, זה סיפור אחר). אני נועל מגפיים אוסטרליות מעור כי לא מצליח למצוא תחליף ראוי, ומודה שלא מחפש יותר מדי. החיים קשים לאדם המהרהר, ופנאטיות היא לא פיתרון, לא עבורי. יש בארה"ב תנועה של ציידים צמחוניים, שאוכלים רק בשר שצדו כחוק במו ידיהם. זה הופך את אכילת הבשר לפעולה מודעת הרבה יותר, בלי העול המוסרי של תעשיית הבשר המעובד. זה עדיין משאיר את ההרג כמובן, וכאן נכנסת התחסדות - אם אינך מסוגל להרוג את ארוחתך, האם יש לך זכות להתענג עליה? זה משהו שאולי אנסה אם תהיה לי ההזדמנות (לחיות ככה, לצוד/לדוג כבר יצא לי). דרור פוייר בטורו האחרון בגלובס התייחס לעניין העקרוני הזה, לו הוא קורא השמאל האוטומטי, בסוגיית הפליטים/מהגרי העבודה. אני מצטט כאן את סיום הקטע (וזה לא פוגע בתוכנו, קריאה מומלצת): 1. החיים מורכבים מדי בשביל מסקנות חותכות. 2. אנחנו לא כל-כך גרועים כמו שמספרים לנו.

אלעד, אתה צודק לחלוטין. פנדוב תודה, תמיד כיף לקרוא את דעותיך. אריק ברמן הוא תוצר לוואי של רימון, בן מחזורם של קרן פלס ומירי מסיקה שמנסות להתנקש במיינסטרים הישראלי. איתם למדה גם איה כורם שהצליחה איכשהו לעניין יותר, וכמובן ככה פחות הצליחה. גם איתי פרל היה בחבורה, והוא המוצלח ביותר מבינהם. הוציא אחלה אלבום בלוז לא מזמן בו הוא מארח גיטריסטים מצויינים (עוזי רמירז, תמר אייזנמן, דוד פרץ, אדם בן אמיתי, יניב דדון ועוד). לא פלא שלא שמעת עליו מעולם, הוא איכותי ולכן הרדיו מתעלם. ברימון, לפחות במגמות המוזיקה הפופולרית לומדים איך לכתוב לרדיו. שטנציות איומה שאני מזהה בשניה מהשורה הראשונה בשיר. גם פרל חוטא בה לפעמים, אבל לפחות המוזיקה טובה ומתרחקת מהמיינסטרים. אותו ברמן זה, רואים שיש לו קצת בינה בקודקודו, הוא שמע הרבה מאיר אריאל וחשב שגם הוא יכול. הוא טעה. אריאל היה משורר ואמן מילים ענק, אם נקביל אותו לאנטריקוט איכותי מקצב טוב - צורה אמורפית, גס, משוייש ובעל טעם פראי של בשר - ברמן הוא סטייק עין זול שקונים בסופר. עיגול מעובד, קפוא. מזכיר מרחוק בשר אבל תיק תק מגלים שזה אוכל לחתולים. קינואה היא אחותו - דגן פלצני שניסה (והצליח לתקופה קצרה) לפרוץ למיינסטרים, אבל מהר מאוד הסתבר שאין כלום מאחורי זה, והיא פשוט אוכל פרווה. העולם היה נראה אותו דבר איתה ובלעדיה, וזה גם המצב לגבי הברמן, שלשמחתי הרבה השתתק בזמן האחרון.

זה לא זמן לבדיחות, ולא לחיכוכים, פשוט הבן אדם הזה מביא לי ת'סעיף כל פעם מחדש. מהר לרדת מהאולימפוס, וכשתגיע לגובהם הממוצע של שאר האוכלוסיה רד עוד כמה מדרגות למקומך הטבעי. מעולם לא פגשתי עילג יהיר יותר ופחות מודע לעצמו מהבחור הזה שמעולם לא פגשתי, אבל לצערי אני מכיר טוב מדי מהשטויות שהוא פולט חדשות לבקרים. אם עולה מהערותי בגוף הטקסט שאני מצדד בדעת הסמרטוטונים שהיה שם מירוץ זה כמובן לא נכון. לא מתיימר להעריך מה קרה, ומחכה כמו כל אדם שפוי לחקירת המשטרה ועדויות אמינות מגוף ראשון. הסקת מסקנות מבקבוק אלכוהול שנמצא בזירה שקולה להנחה שאם נמצא במקום חליל צד, הרי שהנהג היה עסוק בחזרות לפילהרמונית תוך כדי נהיגה.

9-10 מ"מ? ז"א 1 ס"מ? בשביל זה יש לכל מכונה את כיסוי הפלסטיק המתלבש על הראש. לא חוכמה לגזוז גבוה, יותר קשה לגזוז קצר ככל האפשר. אם התכוונת ל-1 מ"מ, לדעתי זה בערך הסטנדרט של רוב המכונות כאשר הן ללא כיסוי הפלסטיק.

מי שמכיר אותי אישית ולא רק דרך הפורום יודע שאני לא טיפוס ווכחן. לא חשוב לי לצאת תמיד צודק, ולא לומר את המילה האחרונה. למעשה הרבה ויכוחים איתי יגמרו בשלב מאוד מוקדם כשהמילים האחרונות שאומר יהיו "אתה צודק, עזוב אותי באימאש'ך". זה כשמדובר בויכוח עקרוני ולא מהותי/פרקטי, או אז אלחם עד הסוף המר. לא זה היה המצב לפני זמן מה בארוחה משפחתית. אם יש מישהו שיודע לגרור אותי לויכוח סוער זה אחי. השיחה נגררה לטבעונות. אני, שדווקא תומך ואפילו מזדהה עם טבעונות יותר מאשר עם צמחונות (בעיני לא לאכול סטייק טוב אבל ללבוש מעיל עור זה מגוחך) לא הצלחתי לקבל את הליברליות האופיינית לאחי שהגן בחירוף נפש על זכותו של אדם להגדיר עצמו כטבעוני אבל לאכול ביצים. להגנתי טענתי שאין לי כל בעיה עם עצם המעשה, רק עם עצם ההגדרה. בשביל זה המציאו את ההגדרות, כדי לייצר שפה משותפת. רוצה לא לאכול בשר אך לאכול ביצים וחלב? סבבה, אתה צמחוני. רוצה לא לאכול בשר אך כן דגים? תאמר איני אוכל בשר. יש למילים משמעות, ואין סיבה לא להשתמש בהן נכון. העניין מקבל משנה תוקף אם אספר לכם שאחי מתפרנס מכתיבה. הויכוח היה די קרוב לקלקל אחלה ארוחה משפחתית, כשכהרגלי קטעתי אותו בגסות (אחרי מבט רב משמעות מאימא) עת שאלתי את אחי האם הוא מוכן לקבל אותי כטבעוני אוכל בשר. הוא ענה שכן. הרי לכם רבע שעת ויכוח אינטילגנטי (פחות או יותר) שוקעת באבק. יצא לי להרהר ארוכות בעניין לאחר מכן. אני אוהב בשר. ודגים. ועוד יצורי ים. וביצים, וחמאה, ודבש, ועוד דברים שחיות עושות. חלב פחות, אבל זה לא הנושא. אני ממציא האימרה "אם אין בזה בשר זו כנראה ארוחת בוקר". למרות כל זה אני מתנגד נחרצות לפרוות למשל. למרות שיש לי מעיל עור בארון אני גם נגד זה באיזושהי עוצמה. אני נועל נעלי עור ולא ממש שלם עם זה, פשוט לא מצאתי פיתרון מוצלח יותר. ריפודי עור בעיני זה גועל נפש, הן מבחינה אידיאולוגית והן פרקטית. על שמיכת הפוך אינשאללה אוותר בחורף הבא. איפה שיש תחליף סינטטי ראוי אני מעדיף אותו. אני מוצא עצמי מצמצם צריכת בשר בשנה האחרונה, לא בדיוק מאידיאולוגיה נטו אבל גם לה יש משקל לא מבוטל. אני עדיין חושב שהאדם הוא יצור טורף, ונכנע לדחפים חייתיים (מי שניסה להיות צמחוני בעל כורחו ונתקל בדחף פראי לבשר יודע על מה אני מדבר. אני לא ניסיתי מעולם, אבל מכיר מהסביבה הקרובה). אם הייתי מאמין בתנועות ה-Free Range ודומיהן הייתי קונה רק מוצרים כאלה, אבל אני יותר מדי ציני. אז הרהרתי והרהרתי והבנתי שיש סיכוי שאני טועה. כלומר טועה במשפט המחץ בויכוח, לא ברציונל. אני כנראה סוג של טבעוני אוכל בשר. אם מישהו מכם יספר את זה לאח שלי אני חונק אותו בכרית דגנים. *אמנם אני מודע לכך ששרשורים בפורום זולגים לאלף ואחד כיוונים, אבל אודה לכם מאוד אם לא נפתח שוב את נושא "האם האדם הוא יצור צמחוני, טורף על או אוכל כל". חרשנו את זה מספיק. אותי יותר מעניין לדבר על עקרונות ומשמעויות של הגדרות, והאינהרטיות של סתירות בעולם המודרני. אתם מוזמנים כמובן לדבר על כל נושא שהוא, חוץ מקינואה ואריק ברמן (שהם כידוע בניו של השטן). אחרת אני שולף את הכרית.

זה היה בהומור, אולי גרוע. אין לי כל טענה כלפיך, זה עניינך הפרטי בלבד מה אתה עושה בשבת ואין לזה שום קשר למידת אמונתך.

מה זאת אומרת לפרסום? אתה מתכוון שככה יש להם דו"ח עם מספר הקלקות מנופח יותר באתר, וככה ניתן לגבות יותר כסף עבור פרסום?

למה בכל מיני אתרים, בעיקר של סטרימינג אבל לא רק, צריך ללחוץ על המשך, דלג וכו' עד שמגיעים ליעד? ולמה יש המתנה מכוונת של כמה שניות (לא מדבר על אלה שההמתנה בהם היא ללא רשומים)? זה בשביל לייצר מצג שווא של טראפיק והקלקות באתר? אני חושב שלא הבנתי מה אמרתי.

אם כבר בפסימיות והשוואות החיים לאוכל עסקינן: http://www.youtube.com/watch?v=BCr9myeFjiM דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

בשביל זה יש לנו את המומחים מהפורום השכן.

אני רק אניח כאן ליד האש את בקבוק השמן הזה, נראה לי שהברק היה רמז מאלוהים שעל מגינו roeibf להתחיל לשמור שבת.

זה פשוט נהדר. טראש אמריקאי במיטבו מתובל ברמזיות הבריטית, מתכון מנצח. היה די ברור לאן זה הולך מלכתחילה, כשהם אמרו שכל מה שהם רוצים מרמזי זו חותמת איכות. בשום שלב הם לא הביעו רצון או נכונות לשינוי. האישה היא משוגעת אמיתית, לא בצחוק. יש לי בעיקר רחמים עליה, היא שמה את מבטחה באל ויהיה מאוד קשה למישהו לעזור לה (אלא אם כן הוא קיים, אבל לא נפתח עוד דיון בעניין). הבעל מתוך רצון לעזור לה ולגונן חוסך ממנה את המציאות, מה שרק שולח אותה למדרון חלקלק עוד יותר. היא מאכילה אותו חזרה בתבשילים שהוא רוקח (מטאפורית), והוא מגבה אותה ומשתכנע בצדקתה למרות שעמוק בפנים ברור לו שהיא טועה. חייב להיות כאן קאצ', מקלט מס או רצון לפרסום בכל מחיר, או שבאמת אמריקה היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. אבל מה - המלצרית מותק. בזכות השרשור הזה גיליתי שיש עונה רביעית! יש לי המון להשלים... אין לי מושג איפה עצרתי ב-Hell's Kitchen, אבל גם שם בטח יש הרבה שלא ראיתי. תענוג! תודה.

אני לא מכיר דרך אחרת - ככה או ככה אתה צריך מתאם Thunderbolt ע"מ לייצר שקע HDMI. הכבל שראית הוא מתאם - ז"א בכל מקרה תצטרך כבל HDMI רגיל לחיבור בין המתאם לטלויזיה. אני מחבר מסך חיצוני DVI. בהתחלה קניתי מתאם מקורי של אפל, 180 ש"ח. לא החזיק שנה (אולי זה כי אני אלים). לפני כמה חודשים קניתי באיביי תחליפי בכמה גרושים. עדיין עובד מצויין, למרות חיבור וניתוק על בסיס יומיומי. לגבי HDMI אולי זה שונה בגלל שיש גם אודיו, לא מבין בזה מספיק בכדי להמליץ לך, אבל אני מעריך שלשלם 200 ש"ח זה מוגזם לגמרי.

מזה זמן רב שאני נמנע מויכוחי אמונה, ומעדיף להגדיר עצמי אגנוסטי (אגנוסטיקן? לא יודע מה המונח הנכון בעברית). הפירוש על קצה המזלג - כיוון שאין לנו שום דרך לדעת בצורה אמפירית האם קיים האל או לא - מבחינתי אני לא מתייחס כלל לסוגיה, זה יהיה בזבוז זמן מצידי. אתאיזם, או אי אמונה באל בעיני הוא בסה"כ אמונה. בדיוק כמו אמונה באל. תמיד משעשע אותי זה שמגדיר עצמו אתאיסט אבל בוחר לבטל את אמונתו של אחר. וגם להיפך כמובן. זה לא משנה במה אתם מאמינים, זו בסה"כ דעתכם ואין זה נכון או מכובד על בסיס זה בלבד לזלזל באמונתו של אחר, יהיה הוא יהודי, מוסלמי, נוצרי או חסיד של מפלצת הספגטי. איש באמונתו יחיה. ואמרו אמן. ושבת שלום. וחג שמח. או שלא, אבל אם אומרים לכם את זה - תהיו בני אדם ותענו.

אתה טועה, אף אחד לא מדבר על איך מתקינים את המתקן. זה החלק הקל בעניין - בד"כ שני ברגים. מדברים על איך להניח בתוכו את הגליל, וכמו שאתה מבין, אם טרחת לקרוא - זו תורה שלמה. לא הייתי מודע לזה עד שנכנסתי בבהילות לשירותים הבוקר ושכחתי לקחת עיתון. ככה מתחילים ההרהורים שמובילים בסוף להתפתחויות המשמעותיות ביותר של המין האנושי. לפעמים.

הסיפור מקבל תפנית מעניינת: בסביבות 15:30 חזר המפגר. לבד, בלי אחותו. כנראה ברח או משהו. דפק שני וישים ברחוב, לא ברור לי אם הוא היה יסודי או טיפש. אחרי שהלך שקעתי בנמנום על הספה. ב-17:00 העירה אותי אחותו, ינעל אחותה. לא ירדתי אליה בתחתונים עם רובה הציד, שמתי מכנסיים. סתם, האמת שהיא באה בול בזמן. צריך להתחיל לבשל בולונז לארוחת ערב, תהליך ארוך אצלי. תודה משאית הזבל!

כמובן שמגיע! מתוך הזדהות, כאחד שמכיר היטב את השלב הכי חשוך של לפני עלות השחר, לא רק מהצד שהולך לישון בו.

אלעד, שמעתי אותי מביע תלונה קונקרטית על המטרד? אם כבר אני צריך לשבח אותם, בד"כ הם עוברים לפני 7 בבוקר. רוב הימים זה לא מעיר אותי וגם אם כן אני מצליח לחזור לישון. היום לא, ודווקא מתוך מצב רוח מבודח עלתה לי התמונה המואנשת של רכב ניקוי הרחובות. אני מסכים איתך לחלוטין שזו השעה הנכונה ל"מטרד" פינוי הזבל וניקוי הרחובות, ואפילו יותר מוקדם מכך, בשעות 4-5 בבוקר בשלב השינה העמוקה ביותר. המונח המדעי הוא שעות של גנבים (כמובן שאני טועה, תחסכו ממני את הסבר שלבי השינה, מכיר). אז גם לא מתעוררים בקלות, וגם אם כן אין בעיה לחזור לישון עוד כמה שעות. לא עלה בדעתי להתלונן לעירייה וחלילה לא לירות לייצור המפגר בראש. את מה שכתבתי כתבתי עם חיוך, חבל לי שזה לא מה שהיה מרוח לך על הפנים כשקראת.

נורא שיעשע אותי שבאתר שלו לאזיקים קוראים "עוזי" ולפנס הלד קוראים "גלעד". משחק מצלולים בהחלט משעשע. מעניין שרק להם יש שמות, היחיד שאיכשהו משתווה להם הוא "גל", הכלי הרב תכליתי.

נהדר! היכולת לעסוק בזוטות במלוא מידת הרצינות גורמת לי להאמין שאולי בכל זאת יש תקווה למין האנושי.

הנה נכנסת בהידוס מלכותי פאר היצירה המוטורית משאית הזבל, מצויידת בטכנולוגיה מרשימה של הרמת פחים ודחיסת הזבל, פניאומטיקה, מכאניקה וכוח אדם המתאחדים לכדי שלמות מוטורית. כל פח הוא יצירת אומנות, ריקוד מתואם של אדם ומכונה. אחריה משתרך באיטיות מטופשת רכב ניקוי הרחובות. שפמו המדובלל נגרר על הכביש, שולח זיפים למקומות ששום בעל חי לא היה מעיז לחקור. מלחך את הכביש, מרייר, נושף ושואף. אפילו הנהג יושב בצד השני מהמוכר לנו, משל היה אריסטוקרט בריטי בתאו הממוזג. הוא מזגזג לרוחבו של הרחוב ומנסה בחוסר כישרון ניכר להשאיר אחריו מציאות טובה יותר, נקייה יותר, אירופאית יותר. זה לא הולך לו כמובן, בנסיונותיו הנואשים לשלוח זרועותיו סביב המכוניות החונות. הוא משאיר אחריו שובל מסכן של ריר משל היה חילזון שיכור, או יונק מיוחם עם דליפה מאתם יודעים איפה. צמד החמד היה יכול לשעשע אותי מאוד לו היה עובר מעט מאוחר יותר משבע בבוקר של יום שישי, משמיע סימפונית מתכת ובקבוקים מנופצים, מלווים בנשיפות, שאיפות ושפשופים. הם האחראים הבלעדיים ללהג הזה. אם אחד מהם חוזר לבקר בזמן שנ"צ היופי שאני חייב לעצמי אחרי הבוקר הזה, אני יורד אליהם בתחתונים ורובה ציד.