אנלוגי

מסבחה טובה באמת (חומוס זה משחק ילדים) לא דורשת יותר מדי מהפיתות. את זו שסיפרתי עליה בהודעה 245 אכלתי עם פחות מפיתה אחת. כשזה ממש טעים אני עובד עם המזלג. והבצל. היום נדגמה מנה נוספת אצל פאוזי פול. שוב שלמות. אבו חסן, נתראה רק כשאזדמן לאיזור, אין בשביל מה לנסוע במיוחד.

אפשר פרטים לגבי המקרה של רונן פייגנבוים? לא ממש מצאתי ברשת. זה בדיוק היה הרושם שלי. הוידאו מב"ש לא באמת מציג את המשטרה באור חיובי, אמנם מגיע כל הכבוד לשוטרים שחתרו למגע, אבל ההתנהלות שלהם נראית מהוססת ולא מקצועית. הירי לעבר הדלת הסגורה שמאחוריה בת ערובה נשמע תמוה. כניסה ללא אפוד מגן אולי מצטיירת הירואית, אבל בפועל זו טפשות. מזלם שהרוצח התאבד, אחרת אלוהים יודע איך זה היה נגמר. האמור מתייחס להתרשמותי הפרטית מהוידאו ותיאור המקרה, אין לי כל ידע שהוא בנהלי עבודה של המשטרה. המקרה בבת ים בהחלט הסתיים בהצלחה, ושוב - אין לי מספיק ידע כדי לשפוט האם הפעולות היו לפי הספר.

זה באמת מרגיז, כי למרות שמה שקישרתי אליו נראה כמו מוצר מתוחכם ומושקע, מה שיש אצלי הוא מתאם פלסטיק פשוט מאוד, שבאמת אין סיבה שיעלה הרבה. אין לי שמץ של מושג איפה נקנה, הוא חלק מפק"ל קפה שמצאתי פעם בנחל נקרות.

סחתיין עליך ערן. הלוואי והגיטרה תגיע למי שבאמת זקוק לה. לגבי ה-Gretch, קנית Electromatic לא? אם כך, יש עוד על מה לחלום... איך היא באמת?

מה שנותן משמעות חדשה למושג "תחזוקה שוטפת".

אני משתמש במתאם הברגה למיכל ניקוב, כבר בטח קרוב לעשר שנים. מתאם פשוט שבאמת לא ראיתי בחנויות. יש כזה, אבל הוא יקר לאללה.

פאוזי פול, פלורנטין, רח' אבולעפיה לא רחוק מדרך יפו. 17 ש"ח למסבחה הכי טובה בעיר. כן כן, אבו חסן יכול לקנא. *הסתייגות אחת - שלוש פעמים אכלתי שם, ורק פעם אחת (האחרונה) היא הייתה באמת שלמות, הפעמיים האחרות היו "סתם" טובות מאוד.

הראשונה היא פיג'ו 504 שזכורה לי מאוד במעומעם. אבל הזיכרונות המשמעותיים ביותר שייכים לוולבו 240 שנת 80' או 81' בצבע בז', איתה כיסינו את כל הארץ. אני זוכר היטב בעיקר את הישיבה נגד כיוון הנסיעה בספסל האחורי והנפנופים לנהג ברכב שמאחורינו. היות שאבי מאוד אהב לטייל בשטח וג'יפ לא היה הוולבו נקראה לדגל. המקומות שהיא הגיעה אליהם! עד היום אבי מתחלחל כשהוא נזכר מה עשה למסכנה. בהמשך היה CJ, ואחריו עוד אחד, וה-240 יכלה סוף סוף לנוח ולהישאר על האספלט. היא גם הייתה הרכב הראשון שנהגתי בו, ויותר לא אומר מילה. את הוולבו החליף פורד אירוסטאר, את ה-CJ החליף היילקס. אלה היו הרכבים הראשונים עליהם נהגתי ברישיון, כך שלהם גם שמור מקום חם בלב (אפילו לאירוסטאר המזעזע).

מה זה מיוחדים, יש להם רוב כאן בשרשור, בטח עכשיו אחרי ש... גם לי יש כאלה. המשקפיים הכי טובים שהיו לי בחיים. יש גם Cebe ישנות עם מסגרת מתכת שאני לא מוצא ברשת. הזוג הקודם שלי היה סרנגטי. בעוד שהעדשות היו פשוט מעולות, השאר היה די זבל. לא החזיקו אצלי מעמד יותר משנה, התעוותו, התרופפו עד שנמאס לי והן זרוקות במשרד לצרכי חירום בלבד.

איך פספסתי את השרשור הזה? שיים און מי. הכיסוי לכלניות - אתה מתכוון לזה? http://www.youtube.com/watch?v=7e99Unn7L5k דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. אם כן - שיחקת אותה. שכחתי ממנו, והוא יציאה מגניבה לגמרי. אחד האלבומים שהיו מאוד אהובים עלי בזמנו, בתקופת הרוק . נשמע קצת ילדותי היום, עדיין יש בו כמה פנינים נהדרות. שרשור נפרד אולי יבוא. אם התכוונת לביצוע של בוסה - שיים און יו. לגבי פלאש - אני גם בפנים! הייתי אומר שאני מנגן על גיטרה, אבל למען האמת אני מתופף עליה הרבה יותר טוב. אולי הגיע הזמן לקנות תוף מרים. אם יש עראק אני גם עושה קול שני, אפילו ראשון. בלי אלכוהול אני עושה קולות של שטיח. קוקו מאחורי העץ זה בכלל משרשור החתונות

כנראה שמילה נוספת לא מיותרת, כי לא היה לי שמץ של מושג על מה אתה מדבר. לא התעצלתי וחיפשתי, מה שמצאתי זה בדיוק מה שכתבתי עליו בהודעתי - תירוץ עלוב לחוסר יצירתיות. אין שם כלום מעבר לנגינה לא רעה וסאונד טוב. אין טיפה של נשמה, קול אמריקאי טיפוסי מאנפף בניסיון מלאכותי להביע רגש. מסוג הדברים שלא אכפת לי לשמוע כשאני יושב באיזה בר, אבל ככה מבחירה - אוי ואבוי. זו דעתי לפחות. אשמח לראות דוגמא טובה יותר, אולי זה רק מה שדגמתי אקראית שהיה מחורבן (Jeremy ו-Someone Like You). לא יודע, אם כן - אשמח לחבר את השרשור הזה אליו. לגבי רד בנד - מסכים, מגניב לגמרי, ניצוצות של גאונות לגמרי. אני מת על Homeward Bound עם יהודית רביץ. איזו הרמוניה! http://www.youtube.com/watch?v=X9G_781cJEI דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

אני שונא קאברים. ברוב המקרים זה תירוץ עלוב לחוסר אמירה אישית ורצון לרכב על ההצלחה של מישהו אחר. אבל פעם בכמה זמן יש יציאות שנשאר רק להוריד את הכובע בפניהן. מישהו יכניס כאן בטח כמה של ג'וני קאש משני אלבומי הקאברים הנהדרים שלו, אבל מבחינתי זה רק מוצלח, לא גאוני. אז מה גאוני? זה: http://www.youtube.com/watch?v=dDUUlQmMuzs דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. גם מי שלא אוהב את חווה בביצוע המקורי (מת עליה) לא יכול להישאר אדיש, לדעתי לפחות. למרות סאונד די גרוע, מדובר על ביצוע לא פחות מגאוני בעיני. רות דולורס וייס, שיחקת אותה, יחד עם יהוא ירון על הבס שתמיד פוגע בול כהרגלו. ----------------------- עוד קאבר שבעיני - לפחות משתווה למקור (וזה ביטלס, לא פשוט) הוא זה: http://www.youtube.com/watch?v=AZ5WPXxNzPU דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. פיונה אפל היא גאון בלי קשר לכלום, אבל פשוט מתעלה על עצמה כאן. גם לקליפ המגניב יש משקל גדול בקאבר האדיר הזה.

מהיכן אני יכול להשיג מטבע נורבגי? - 1. צוד לך נורווגי. 2. רכך אותו באמצעות מעט מכות יבשות. 3. החזק אותו מהרגליים כשראשו כלפי מטה. 4. נער בחוזקה. 5. אסוף את המטבעות מהרצפה. 6. Problem solved.

יש רק דרך אחת לרדת מ-13 דקות ל-3000 מ': אתה מתחיל הכי חזק שיש לך, ולאט לאט מגביר. (הכותב רק יודע לצטט סרטים, אין לו כל נגיעה לכושר ואם תחליט לקחת ממנו המלצות תמצא עצמך רץ 3000 מ' רק בחלומות שלך).

יש לי עוד עניין, הפעם מזוית שונה אז זה מצריך פוסט נפרד: בעוונותי חילטרתי פעם כעוזר צלמים/צלם שני בחתונות. לצערי לא היו אלה צלמים מהשורה הראשונה, ובהתאם לכך היו הזוגות. חוויתי את רוב העדות, ברוב הסיטואציות. זה לא עשה לי טראומה, אבל הכניס בי ציניות (וזה ממש לא קשה אצלי) אדירה לכל העניין. כמעט כל העובדים בענף מזלזלים בזוג, יורדים על אם הכלה, מגחגכים על האורחים ובכללי עושים שכונה. לראות את התהליך קורם עור וגידים החל מסלון הכלה, המזדה 323 (זה היה מזמן) המקושטת, צילומי ה"קוקו מאחורי העץ", כניסה לאולם גני הפרדס/חצר המלך/מלונת הצבי עם זיקוקים/יונים/בלונים/ארנבות (בחיי!), עוד סלואו של פיל קולינס, עוד אוכל תעשייתי מזעזע ואלכוהול תוצרת הארץ, עוד מחרוזת מזרחית, ההתבהמות ההולכת וגוברת של האורחים והמשפחה עם עליית מפלס האלכוהול, הידיעה שכל זה עלה להם הון חסר פרופורציות לתמורה, כל זה עשה אותי עצוב. בלי ציניות. זכורה לי כלה אחת חמודה לאללה, פגשתי אותה בסלון הכלות לפני תחילת תהליך הטיח. עישנו סיגריה בחוץ וקשקשנו. היא הייתה קצת לחוצה אבל סה"כ די שמחה. לאורך כל תהליך השפכטל פנים היא הדגישה באוזני המאפרת ומעצב השיער "עדין, בטעם, לא מוגזם". היא יצאה טייפקאסט של כלה ממוצעת מאשדודקלון. התחילה לבכות. בחיי שריחמתי עליה. זרקתי לה בשקט ברגע אחד מנותק מההמולה "בואי נברח מכאן עכשיו, את עוד יכולה להתחרט". כמובן שהיא לא נענתה, אבל העיניים שלה הסגירו זיק של מחשבה אמיתית בכיוון. כבר נבהלתי מעצמי. למזלי ולמזלה אחרי צילומי ה"קוקו בנמל מאחורי התורן" היא הסירה האיפור, התאפרה מחדש ופרמה את תסרוקת המארג' סימפסון. לחופה הגיעה נינוחה ושמחה, עוד לא יודעת מה מצפה לה באלבום התמונות. שונא צלמים רעים ומאפרות חסרות לב.

לדייט לא אצטרף, אבל לחוסר החיבה לאירועים המוניים והופה הופה אני בהחלט מצטרף. כבר מזמן עשיתי לי כלל ללכת רק לחתונות של: 1. חברים טובים 2. משפחה קרובה (ללב, לאו דווקא בקרבה הביולוגית) 3. מי שמבטיח רווקות צעירות ו/או אסאדו. לא מרגיש מחוייב אף פעם, מי שבוחר להיעלב שלא הגעתי לחתונתו זו בעיה שלו. אם הוא הזמין אותי כנראה שהוא רוצה בטובתי, ואם טובתי חשובה לו הוא צריך להבין שהיא מגיעה רק כשאני עושה מה שאני רוצה. בכל מקרה אם לא אגיע אדאג לברך לפני או אחרי החתונה, ומכל הלב. סיפור: אחד שבילדות היה החבר הכי טוב שלי, גדלנו 50 מ' אחד מהשני במקום קטן, הזמין אותי לחתונתו לפני כמה שנים. מאז שהתגייסנו הקשר נותק, וממש שמחתי על ההזדמנות לחדש את הקשר. רצה הגורל וממש באותו ערב חבר טוב ממעגל אחר נזרק ע"י זוגתו איתה היה כמה שנים טובות יחד. הוא היה שבור. ניצלתי את היותי לבוש לחתונה וגררתי אותו לשתות ולשפוך את הלב. היה ערב קשה. התקשרתי לאותו מחותן טרי כמה ימים אח"כ להתנצל והסברתי לו את העניין. הוא עשה קולות של מבין, אבל יש לי הרגשה שעד היום הוא לא ממש סולח לי. הקשר עדיין די בנתק. חבל. החבר השני התחתן בינתיים. הייתי בחתונתו כמובן. די סבלתי למרות הבר המוצלח מאוד. היום הוא סובל, אבל אנחנו עדיין חברים טובים. אני מטיל על Locomotive למצוא מוסר השכל.

אין מבחר רציני של אביזרים, כדורי פינג פונג יש בשפע.

כל המוניות של קחמונית ממותגות, ראיתי אותה כבר כמה פעמים עולה למוניות שלהם, כולל בשתי הפעמים בהן היו צפרנים אחרי המונית. זה לצערנו הרב נכון. בכל זאת אם אתקל בה ברחוב אומר את דעתי. מלחמות בטחנות רוח זה תמיד כיף גדול, חוץ מבפעמים בהם אתה מסיים מאובק בקמח. כן נו, גם את שלי. אם יש מוסר השכל אני לומד אותו על בשרי, אם יש פאנץ' הוא על חשבוני.

וכרגיל - בארה"ב יש יותר גרוע: http://www.youtube.com/watch?v=fSwvgXeDh4Y&feature=player_embedded דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

מומחים ל-word נא להתפקד - 1. 2. 3.

אם יש לך פקק תתעודד! אחרי שישחררו לך אותו מוזיקה תישמע לך כמו שמעולם לא שמעת, אמר כאן בחוכמה מישהו בשרשור שזה הפיתרון הכי טוב לשדרוג מערכת הסטריאו. קח את זה מאחד שפעם בשנה בערך הולך לעשות סקשן באוזן. כבר מכיר את הרוטינה ומטפטף שמן זית/צרומול לאוזניים כמה ימים קודם. אם אתה מאבד את השמיעה תתעודד! לבטהובן זה עשה רק טוב.

מכירים את אפליקציית Get Taxi? ברור. השתמשתם? אם לא - אני ממליץ. אחלה שירות. יחד עם זאת, אני נתקל בתופעה מטרידה ברחוב בו אני גר. מדובר על רחוב חד סטרי בעל נתיב נסיעה אחד ובשני צדדיו מכוניות חונות. ת"א כמו ת"א - בד"כ כל החניות מלאות. השכנה מהבניין ליד כנראה מזמינה מוניות מקחמונית (תרגום עילג למען נוחות הכתיבה) באופן קבוע. מה שקורה הוא שמגיעה המונית, עוצרת באמצע הכביש ומחכה לגברת שתואיל לרדת למטה. אם יש מזל לא מגיע אף רכב מאחורי המונית. לא זה היה המצב לפני כמה ימים בשעה 23:30. ארבע מכוניות עומדות מאחורי המונית, בהתחלה בסבלנות. אח"כ נשמעת צפירה בודדת. אחריה אחת ארוכה יותר שמסלימה לבליל צפירות. אח"כ צעקות, של הנהגים מאחור. נהג המונית יוצא מהמונית ומתחיל לצעוק חזרה. נהג אחד הרכבים יוצא גם הוא. אין מגע פיזי. השכנים יוצאים למרפסות, חלקם (כמוני) צופים בסצינה בסקרנות וחלקם תורמים את שלהם לחימום האוירה. קקופונית צעקות וצפירות בשעה מאוחרת מספיק כדי שזה יהיה מטרד למי שבשעות אלה מנסה לישון. אני ציפור לילה. זה קרה הערב שוב, בקטן, כי הגברת הגיעה מספיק מהר למונית. האמת אני רוצה לתפוס אותה בשקט ולנסות לבקש ממנה שתואיל להזמין את המונית לתחילת הרחוב או לסופו שם ניתן לעצור בלי לחסום את כל הכביש, פחות ממאה מטרים הליכה לכל אחד מהכיוונים. לחלופין תואיל גבירתי ותרד למטה כשהמונית קרובה, כל החוכמה באפליקציית קחמונית הוא היכולת לדעת בדיוק מתי תגיע המונית. כמה אטומה את יכולה להיות, וודאי שמדובר על רוטינה קבועה? כמובן שאני סקפטי לחלוטין לגבי תוצאות שיחה כזאת, אני לא מצפה לכלום מאישה בגיל העמידה שלובשת בגדים בדוגמאות נמר. גם נהג המונית יכול למצוא פיתרון לבעיה, ז"א הגעת לכתובת והגברת לא על המדרכה? עשה סיבוב וחזור. מדובר על רחובות קצרים וכל הסיפור יקח דקה. אין לי מוסר השכל ואפילו לא פאנץ' ליין, סתם רציתי לשתף, בכל זאת - ציפור לילה. נודדת. השינה נודדת.

יש לי מחבת קרמית שלהם, נהדרת. יש לי גם סיר, מצויין לא יכול להעיד מבחינת אורך חיים, הם פחות משנה אצלי, אבל מתפקדים ללא דופי.

אתה רציני? אם עד עכשיו לא ידעת מה זה הייקו אתה בהחלט כישרון מולד. טוס מהר ליפן, מעמד של אל מובטח לך (וגם כל הגיטריסטים הטובים נותנים שם הופעות לפנים).

אם לסכם בקצרה את ההסטוריה הגיאוגרפית שלי: מושב בדרום-יפו-ת"א-ר"ג-ב"ש-מושב במרכז-ת"א, כבר 33 שנים שותה רק מהברז והמצב תקין לחלוטין. לתפישתי ההיסטריה סביב מי הברז ושאר לכלוכי מזון היא האחראית למחלות, אם לא מקדישים לזה מחשבה זה לא משפיע. ככה זה עובד אצלי, כולל בטיולים בעולם השלישי ובכלל, אם כי בהודו כן שתיתי בעיקר מבקבוקים, למרות שלהאמין שזה יותר נקי מהברז - זו תמימות. אני לא ממליץ כלום לאף אחד, רק משתף את האמת שלי.