רוכב בודד

אני שבואר שזו שגיאה לבחור רכב לצרכים שלכם אך ורק לפי ההיבט הכספי. כל רכב רק מפסיד מערכו עם השנים. מי יותר, מי פחות. בחרו רכב שיתאים למשפחה קטנה. עדיפה סופר מיני מרווחת או קומפקט , אפילו אם צריך שנה או שנתיים אחרוה מהתכנון המקורי. מכוניות המיני יהיו לא נוחות, מאוד לא נוחות, עם עגלה והתיקים שמלווים פעוט. תחשבו על הכנסת פעוט למושב הבטיחות, קיפול עגלה וכו'. לא כדאי לחזוב על מדף אחרוי כאמצעי אחסון - לא תרצו שמשהו יעוף על הפעוט בבלימת חרום, ולא ממש כדאי לבדוק אם דופן המושב צספג חבטה טבוה של העגלה שיש מאחור. אני הייתי בוחן קודם כל את מקסימום הבטיחות ברכב, אחר כך נוחות שימוש ב - 2-3 השנים הקרובות, לפחות. אולי המשפחה תגדל, אולי הדרישות שלכם יהיו להעדיף נוחות ואבזור., מה שבדרך כלל קורה לאנשים עם הגיל. צריכת הדלק אינה שונה משמעותית עם הגדלת הרכב ולדעתי אינה שיקול חשוב בבחירה, כל עדו אנו מדברים על רכב ממוצע. הכל נכנס, הרכב נוסע - אבל לא נוח בשימוש יומיומי.

למרות שכמכונית ספורטיבית אפשר למשוך בכתפיים לגבי היכולות בהשוואה למתחרות מקבילות (כמו לרוב המכוניות מארה"ב) , העיצוב שלה בהרבה מהדגמים במשך השנים היה יפהפה, כמו שצריך לסוג כזה של מכונית. אבל - שימו לב למסע הפרסום - המכונית מוצגת במרפסת של האמפייר סטייט בילדינג. ואי אפשר להניח שם מכונית עם מסוק או מנוף. רק בהרכבה מחדש. תקראו...משוגעים רדו מהגג

גמני סבור שהרכב בסדר אבל לא ברמה של התלהבות . יצא לי לנסוע באחת הראשונות שהגיעו לארץ מדגמי 2009, שבועיים של כמה נסיעות לגליל. ההיגוי היה רך בצורה חולנית וזו מגרעה גדולה בעיני. אולי אחרי שמתרגלים כבר אין החלקות לא מתוכננות בסיבובים בגלל שכנהג לא הרגשתי את מיקום הגלגלים . היה קצת מפחיד הקטע הזה. הנוחות סבירה אבל לא ברמה של מקבילה אירופאית. באחד הכבישים ליד קרית ביאליק הפעלנו נייד פתוח ב- ן20 ופז'ו 206. הבורות בכביש נשמעו בפז'ו כבליפ בליפ, והיונדאי הזכירה לי שבשעורים על גוף האדם הייתי צריך להתמקד בחומר ולא במבנה הגוף של המורה, כי עם יותר ידע הייתי יכול למקם את העצמות הדואבות בגב קצת יותר טוב על המושב. צריכת הדלק לא מצטיינת, משפחתית 1.6 ממוצעת משיגה צריכה טובה יותר במיוחד בנסיעות שיוט נינוחות (ככל בהדרך מאפשרתׁׂ). האבזור טוב, אבל העדר פתיחת דלתות משלט הוא חסרון לנוחות בשימוש יומיומי. לי עדיפה פתיחת דלתות משלט על פני מראות מתקפלות. לפי דברי הכותבים האמינות לאורך זמן טובה וזו נקודת זכות יפה.

אני ממליץ מאווווד על כסא F15 של וקסמן. מניח שמחירו כיום 600+. נדמה שהיה בעבר שרשור על עניין כסאות משרדי/עבודת מחשב - נסה לחפש. המפעל שלהם בפתח תקווה, חפש אתר שלהם ותתקשר לברר מי משווק מוצרים שלהם באיזור שלך כדי לתוכל לבחון אותו בעצמך (בבחירת כסא הכי חשובה התחושה של העצמות השרירים והישבן שלך) ואם הם שולחים באיזו דרך להזמנה ישירה. היתרון בקשר ישיר איתם שאפשר לבחור צבע ריפוד מהמון גוונים שאין בץצוגה בחנויות - ותוך כמה ימים יכינו מה שאתה רוצה. אצל המקומיים שלי מנגנון נידנוד נחשב כצ'ופצ'יק שנחמד שיש אבל אף אחד מהיושבים על הכסא לא משתמש בו.

לדעתי כדאי לדבר עם מדריך ולבקש זמן של הדרכה ותרגול כמו שיעור פרטי, 1 על 1. שים לב להחזקת ההגה בנסיעת שטח (בעצם גם בכביש) , שתמיד תהיה בטוחה וחזקה, תחזק ותרפה לפי מצב הדרך. אסור לתת לו חופשיות כי יש אבנים ובורות ושיפועים שיסיטו אותו בחוזקה והעניין עלול להגמר לא טוב. רשמת שאתה אדיש לנהיגה - וזה רע! בנהיגת שטח אתה חייב 'לחיות' את הנתיב, לצפות קדימה ביום וגם בלילה חשוך, לדעת מתי לרוץ ומתי לשלוט ברכב בכל סנטימטר של התקדמות. המושג "בהתאמה לתנאי השטח" תופס פה הכי חזק שאפשר! אני קצת מקנא... בעבר בקשתי קורס דומה כצ'ופר (התנדבתי ביחידת חי"ר עמוק לשנות ה-40 שלי) אבל סרבו... נו מילא, אני בספק אם לרוב הנהגים אצלנו היה רשיון מתאים לאותו רכב, ותירגולים יזומים או מתוך הכרח היו תוך כדי משימות בתנאי שטח קשים, לפעמים מאוד, וטוב שכעת מקפידים להכשיר את הנהגים. הלימוד והנסיון שווים המון !

נכון שלא יהיה נעים לשמוע - אבל אני סבור שהרכב הספציפי שקנית היה במצב לא טוב ולא מטופל (נגענו בזה באיזה שרשור). היו בעיות עם הריפוד, כל התקלות שצצות - לא כולן עניין של בלאי בגלל השנים. אני עם כמה שנים טובות ומהנות, מרוצה מאוד מהרכב ואבזורו. מדובר בסניק מאותה שנה (דגם ה-1.6) עם קילומטרז' קרוב לכפול - והרבה מהבעיות שהעלית לא קרו אצלי. כדאי שתבדק בצורה צרכנית טובה את המקומות בהם אתה מטפל ברכב. לפני כשנה קניתי ב'צמיג ישיר' בפתח תקוה רביעיית מישלין טריה ב- 1600 ש"ח, שכללה איזון מעולה לצמיגים. בלי שום הנחת סלב או חבר מועדון... אולי רק כמה דחקות עם אלון, שהוא מקצוען בתחום ועם מודעות שרות טובה. איני יודע אם הסוג אצלך שונה משמעותית מהצמיגים אצלי, או שהיתה עליה קיצונית במחירים - אחרת המחיר ששלמת קצת גבוה. מהמוסכים המורשים שהכרתי - מוסך המכונן הוא היחיד באזור המרכז שאני מעריך וטוב שאתה הולך אליהם. אם יהיה צורך בעתיד בטיפול או תיקון - נסה את מוסך שאפט - שנמצא לא רחוק מהם, ליד בית מעריב, כבר כמה שנים אני מגיע אליהם במיוחד ומרוצה מהיכולת המקצועית, הגינות ואמינות - כולן ברמה גבוהה. רק לדוגמה, לפני כשנתיים עבור טיפול + בלמים (צלחות ורפידות) קבלתי עודף מ-2000 ש"ח שגבו ממך רק עבור בלמים. והם לא יגבו 6 ש"ח עבור נורה אלא יעשו את ההחלפה כמחווה של שרות טוב (בטיפול האחרון רק כשעמדתי לצאת, אחרי התשלום שלא כלל שום נורה, 'זרקו' לי ש'על הדרך' החליפו נורה שרופה מאחור וגם סידרו משהו ויזואלי שהפריע לדודי... יפה ונעים לחווית שרות!) בעבר החלפתי תושבת או שתיים (אגב - רק מקוריות, לא מומלץ חליפיות), והיתה בעיה בהיגוי, שאיני זוכר בדיוק מהי (בלאי, לא תאונה) עם החלפת חלקים שהצריכו כיוון פרונט - אבל מה שאני זוכר שכל מקרה כזה עלה פחות מאלף ש"ח, . לא ברור לי לא איך אין אצלך תאי אחסון. פעם כתבו באחת הביקורות על הרכב כי בגלל שפע תאי האחסון אפשר להעביר ברכב הזה טיל מפורק ואף שומר לא יוכל למצוא. זה נכון. התאים מתחת כל מושב הם שימושיים! אני שם בקדמיים כפפות ומטריה מתקפלת בחורף, מפות, כל מיני פריטים לשימוש מזדמן (כמו כובעים, כיפה ו..מזמרה). הילדים מאחור חגגו עם מגירת האוצרות הפרטית מתחת המשב, ובתאים בתוך הרצפה יש מחסן כלי אוכל לפיקניק מאולתר. תא החפצים הגדול יחסית מול הנוסע כבר שימש להובלה מוצלחת של גלידה מיוטבתה עד השרון, בזכות יכולת הקירור הטובה לו. ליומיום - בין הקונסולה למראה יש תא קטן לכרטיסי חניה, באמצע ליד מכסה הפיוזים יש תא למסרק ו'קמיעות', בדפנות הדלתות יש המון מקום לאחסון שימושי. החללל הריבועי באמצע, מתחת הקונסולה, טוב לכמה דיסקים או משקפי שמש. הדפנות שלו נמוכות, תוכל לשים קופסה ריבועית אם זה הגובה לא נוח לך. אצלי משענת היד הרחבה שבין המושבים היא מסוג שמתרומם ולא זז קדימה/אחורה. בשביל מה צריך מנגנון חשמלי להזיז אותה? לגבי הטיפולים - לא הכל ברכהב שלך היה "לא צפוי". עניינים של צמיגים ישנים, טלסקופים לדלת - אפשר לראות בבדיקת הרכב. בלמים מרגישים בבדיקה אישית, והצצה בהיסטוריית טיפולים מלמדת מתי יהיה צורך רק בהחלפת רפידות או גם חריטה, כי יתכן שהבלמים היו בסדר בעת הקניה ואחרי חצי שנה אצלך הם נגמרו. לי היתה, מזמן, בסניק מדגם 2002 בעית שעון טורים שהפסיק לעבוד, לא הסכמתי להערכות של פוגרום והחלפה שניתנו במוסך מורשה, ולבסוף מקצוען בספידומטרים מצא מגע רופף ופתר את הבעיה בעלות שלך 200 ש"ח או קצת פחות. קצת מטריד אותי שאנשים מספרים על בעיות עם הקונסולה , שטפו-טפו-טפו לא עושה שום אצלי בעיה. לפני שנתיים התקלקל בורר המהירויות של המפוח - וזהו. אז אם כבר תקנת וסדרת - אני שמח לראות שאתה נהנה מהרכב והיתרונות הרבים שלו לשימוש משפחתי וגם לכאלו של רוכב בודד. כמו שהצעתי לך בעבר - אם צריך לבדוק-להשוות-לברר - תן קריאה בפורום או בה"פ. פעם בכמה ימים אני מסתובב פה.

הם לא מרשים להגיע למקום אחר שאתה בוחר בגוש דן? נסה את מבדק בהרצליה. גם תוכל לראות קצת את הרכב בנסיעה של 15-20 דקות, גם תגיע למקום אמין, מנסיוני והמלצצות בפורום.

איך לא חשבתם שאולי זוהי חניה שמורה רק לרכבי ליסינג. מה איכפת אם משהו במרכב יתגרד או שהרכב יתקע על הפס. עד שנתארגן במלון או נסיים את הקניות - יבואו לחלץ. נכון שיש אפשרות מסויימת לתימרון באלכסון שאולי תצליח להעביר את הרכב, אבל נהג ממוצע ברכב ליסינג לא ישקיע מחשבה כזו. ולא נראה לי שעירית אילת הקצתה מקום למסלול אתגרי באמצע אזור תיירות. דווקא חבל שלא עושים את זה באזור... זהו לא רציף אוטובוסים. הוא לא ליד שומקום של כניסה או יציאה, יש סיכון בהורדה והעלאת נוסעים בצד הימני של האטובוס וגם הצד המפריד בין הרחבות לא טוב לכך.

גמני סבור שעדיף להתשמש בשואב ביתי, שמתחבר עם חוט מאריך לבית או לבניין. פעם בכמה חודשים זה בהחלט לא נורא להתעסק כמה דקות עם החוט ואיזה חצי שעה לניקוי יסודי ברכב. אם יש ילדים בגיל סביר - זו יכולה להיות המטלה שלהם... שואב נייד פשוט לא שווה (היו לי כבר שניים כאלו) כי אין לו כוח יניקה מספיק חזק לכל הפינות ברכב. שואב חזק לרכב לא יהיה נוח לשימוש בבית. ממילא גם שואב נייד לוקחים הביתה כדי לטעון ולהחזיר, אותו סיפור עם השואב הביתי. אחרי ההתלהבות של חודש - חודשיים ראשונים השימוש בשואב יחודי לרכב יצטמצם מאוד וזו עוד סיבה לא להשקיע בו סכום גדול.

ההשוואות לא יתנו שום דבר שיסייע לך. הדרך היחידה להשוות עלות ביטחח לרכב היא לברר לפי המאיינים שלך אצל סוכנים, אצל חברות שונות - ולשקלל את הכיסויים בפוליסות, אם הם פחות או יותר זהים. מחירי הביטוח נקבעים לפי מאפייני הנהג ונהגים נוספים (אם זהו לא ביטוח לנהג יחיד) ואפילו מקום המגורים. ההפרשים יכולים להיות עשרות אחוזים! כל חברה נותנת שיקלול משלה לנתונים שנמסרים בטלפון או לסוכן, ולכן יהיה שוני גדול ביו ההצעות. לפעמים יש מקום למיקוח, במיוחד בחברות הישירות.

עבודה יפה ומעניינת, אם כי כדאי לציין מהו מקור הנתונים. חסרה לי טבלת עזר בה אפשר לראות בכל מדינה מהו החלק של יצרנים זרים שהעבירו אליה פסי היצור או הרכבה ומהו החלק של פיתוח עצמי של יצרנים מקומיים עצמאיים. כמו פקיסטן... במבט מהיר ניכר האפקט של העברת יצור/הרכבה לארצות בהן עלות העבודה זולה יותר. בהערכה גסה, בארצות המסורתיות של יצרני רכב (כגון יפן, אירופה, ארה"ב) הגידול הוא כ-30-40% וזה לא כל כך הרבה ל-30 שנים בשקלול גידול אוכלוסיה והרגלי החיים כי כיום רכב הוא נורמה וצורך ולא מותרות, ואילו בארצות אחרות הגידול הוא פי כמה, מאות אחוזים.

לי נדמה שהמקרים האלו הם רק טיפה ממה שקורה בכל יום, בעוד מקומות וגופים במדינה, ובתחומים רבים. אולי מפרשה כזו תהיה הרתעה, לי נראה שיגידו שזהו רק חוסר מזל של מי שנתפס ונענש. חבל שאין דרך לעודד חושפי שחיתויות ולהגן עליהם מהתנכלות המערכת. יש הרבה מילים יפות באויר אבל תכלס אנשים חוששים לדבר : הם רוצים את מקום העבודה, אינם רוצים להיות מושעים ומוקצים.

נדמה לי שהעיירה הזו היא ליד מונזה, כלומר מסלול מרוצים... המארחים יבדקו במקומון אם יש ימי אימון שאפשר לצפות.... אבל לא בשביל זה הגברת הגיעה. בטווח שעה ומשהו לצפון-מזרח יש לך את אגם קומו. ומפה אפשר להשתפך על נופים ואפשרויות טיול ובילוי. גגל ותמצא המון אפשרויות. מילנו היא עיר ענקית - קח בחשבון שאסור להכנס למרכז עם רכב (תמרור לבן עם עיגול אדום). אם הזמן המשותף קצר יחסית - קח אותה ליום קצר וממצה: סעו ללאגו מאג'ורה, לעיירה סטרזה. דרך נחמדה בנופים, עשו את חלקה בהר וביערות וחלקה ליד האגם בנסיעה איטית. בסטרזה קח סירה לאיזולה בלה (יש ציבורית עם זמנים באינטרנט ויש את הסירות הפרטיות שאחרי מיקוח קל יגיעו למחיר די דומה). זהו ארמון אמיתי, רובו פתוח לביקור, המשפחה גרה שם כשבא לה או לאורחיה, גנים מרהיבים לשוטטות אחר צהריים יפה. אם נוצר תיאבון - ממול מגרש החניה בסטרזה עולה מדרחוב קום למערב ויש שם מסעדה בשם טורינו (אני זוכר את הטעם, פחות את השם, אבל התחיל ב-T והיה לא שייך לאיזור). בונוס הוא אחד מבעלי העסקים שלהנאת הקהל עושה שם סיבובים בשטח מטר על מטר עם הפרארי שלו בפול ווליום....

לפעמים הכי טוב זה להיות שכיר ועצמאי במקביל, מה שמאפשר תימרון ומיצוי מירבי של היתרונות בכל סטטוס. חלק מהשיקולים הוא מצב משפחתי. בכל מקרה להיות בלי הכנסה - כלומר בלי תשלום מיסים - מעמיד אותך רע מול רשויות המיסים, יזרז תהליכי ביקורת שלהם, ולא ברור מה ההגיון הכלכלי להשאיר הכל בעסק (אלא אם הסכומים נמוכים מאוד). יש יועצי מס (לפעמים אלו מנהלי חשבונות ולא רואי חשבון) שיספקו את כל המידע והפרמטרים לשיקלול. ההתייעצות איתם והטיפול השוטף הם הוצאה מוכרת.

אתה יודע למה הים מלוח? יש סיפורים שלוויתנים עושים פליטה של כמה מאות ליטרים בכל אקט ולא הכל מגיע אל הנקבה ככה ש... אבל אלו רק סיפורי אינטרנט, לא נכון באמת. הים מלוח מסיבות אחרות. וגם עם ביצים של לוויתן הוא מייצר כמה ליטרים בודדים, ואל תשאל איך אני יודע... אם כבר, גם לוויתן זרע הוא לא בגלל מה שנדמה, אלא שחוקר מטורלל ראה נוזל לבן סמיך במוח של הלוויתן (הוא גדול, 7-10 ק"ג) ולכן כינה אותו בשם הפיקנטי הזה. ולעניינינו, המסקנה מהתגובות פה היא שלא כל כך משנה להן הנקיון החיצוני. אולי בגלל הרכב שאני בא איתו יש לי יחוד מסויים. נוח לי לחשוב ככה... כבר היו בו אחת שיושבת בכמה דירקטוריונים של חברות ענק (שרק עם צי הרכב אצלה בבית אפשר המון המון דברים, אבל העדיפה את מה שיש לי (הרכב, כן?), בעלות תפקידים בכירים (גם מאוד), נשים מכל שכבות העם, ואקס מלכת יופי. אף אחת לא אמרה מילה על האומץ. ככה שאנחנו עדיין לא מבינים לגמרי את הנשים....

לא חכם לעשות חשבון של עלות בלאי למצמד או לבלמים. הם קיימים כדי להשתמש בהם ולא כדי לחסוך. חלילה לשעות תאונה בגלל התקמצנות כי "אולי יש בלאי". אז תשתמשו בהם כשצריך. אם תעשו חשבון על פני כמה שנים - מצמד מוחלף אחרי 100,000 - 150,000 ק"מ והעלות סבירה. רפידות בלמים מחליפים כל כ-20-30,000 ק"מ, אולי 40 בשימוש מסויים, פעם בכמה שנים צריך חריטה או החלפת כל הצלחת. העלות של החלפות החלקים במערכת הבלימה גבוההה משמעותית מעלות החלפת מצמד.

ככל הידוע לי אופי המנוע (טורבו או לא) אינו משפיע על חישוב עלות הביטוח. ואם איזו חברה הכניסה את זה האפקט יהיה מזערי. זו ה-בעיה שלך בשיקולי רכישת רכב?

סדרה מלאה של ב.מ.וו. פיקאפים (טנדר), גם עם קבינה כפולה, התעללות בכל הסדרות שלהם כולל ג'יפים - יש באתר שהוא כנראה ממוצא תורכי. אפילו פרארי לימו, האמר מיניבוס והמון תמונות ככה שלא היה טעם להביא לפה אחת או שתיים. . נחמד לצפיה

דעות של מתבגר בגיל כפול פלוס-מינוס שגם זוכר מה היה במאה הקודמת: המצב בחוץ לא ממש מעניין אותן, וגם לא הצמיג הרחב או הג'נטים. גם מצלמת הדרך לא. לנקיון פנימי נשים שמות לב מייד, מי שמנומסת לא תגיד מילה (אבל ראיתם מתגובות קודמות שהיא תטפל בנושא בהקדם האפשרי.. ). אגב, זה תופס גם בדירה שלכם, קחו לתשומת הלב ותחפפו מה שצריך למצב סדר ונקיון סביר. כמו הרבה דברים, גם בנושא הזה יש חלוקה לשלושה תחומים ראשיים: יש כאלו שאם אתה מגיע עם רכב מרשים/יקר/פוזאי, ולא משנה מי בעליו - כבר קטלגו אותך כפוטנציאלי לספונסרות, וכעת לא משנה המצב בפנים הרכב. לא, מזדה 6 לא עושה להן את זה. צריך לשדרג יותר. יש כאלו שסוקרות את מצב האחזקה בקפדנות גדולה מזו שאתם בודקים רכב לקניה : ("הוא ישקיע ברכב יותר זמן מאשר בי") ואת המצב הפנימי ("מעניין אם יש סימנים מהחברה הקודמת" ), את הסדר ("צריך לרוץ אחריו שכל דבר יהיה במקום? "הוא יוריד בחזרה את הקרש ?") ואת הנקיון ("כמה עבודה תהיה לי לסדר? "). אני , בדרך כלל, זורם עם הסוג השלישי: אלו שמתעניינות בדייט, הן יתעניינו בנהג ולא ברכב, עם מה שיש נסתדר. התרומה שלי היא שכבר ברגע הראשון קצת ישכחו בשביל מה באו: תמיד אצא לקראת הגברת ואפתח לה את הדלת, גם אם הפגישה באמצע הרחוב הכי ראשי. החיוך ואולי ההלם הקטן כבר עושים את האוירה טובה. ושמתי לב שהקונסולה הכל-דיגיטלית בסניק (כבר כמעט 10 שנים) עדיין ממקדת את העיניים ככה שהשאלה הראשונה היא איזה-אוטו-זה? ....

שהירושלמים ישימו בכותל את המשאלה שלי: ירבו כמותן בישראל תודה על השיתוף!

אפשר להשתמש בכפתור חיפוש ולראות מהכתבו בפורום על מכונים מומלצים יותר או פחות. יש פה התלבטות מסויימת: מוסך שנבחר נכון ולפי מהלצה - מכיר טוב יותר את הרכב, וידע לתת הערכת עלות תיקונים, אם נדרשים, אבל אינו כפוף לשום תקנות. מצד שני המכונים כפופים לתקנות של משרד התחבורה, אבל זה עוד לא עזר לאף אחד, והאחריות שלהם לא שווה הרבה : בדרך כלל ימצאו רג'קטים כדי להגן על עצמם (דוגמת הנקישות בגיר שהם מוצאים בכל רכב או ההערה הקבועה של לבדוק בניסעה). תמיד האחריות במכון היא להשבה למצב בעת הבדיקה, לא להחלפה ברכיב חדש. אישית הייתי בוחר את המוסך, אבל זה מצריך חיפוש ובירורים אצל חברים וברשת, ותלוי בהסכמת איש המקצוע לבתע בדיקה כזו. על מכונים טובים יותר ופחות יש מידע בפורום ובאינטרנט.

הכל בגלל הדמיון בעיצוב... יש סרטון המחשה קצר איך בכיבש רגיל פאביה רגילה עוברת פרארי. ואפילו מי שערך השוואה בין פאביה ופרארי. לפאביה יש את כל האיבזור בהשוואה חוץ ממושבי עור. ואלו ממילא לא מתאימים למזג האויר בישראל, ככה תמיד אומרים אם אין משהו ממשי להגיד. ויש גם מישהו (מישהי?) עם השם פאביה פרארי, בריבה סן ויטלה בשווייץ (קצת צפונה מקומו האיטלקית) . מקום ראוי לנהיגה במכונית עם שם המשפחה שלו.

עבורי הכוונה להגה שהתחושה שהוא מעביר לידיים היא שבכל רגע אני יודע מה מצבו (בלי להסתכל על המירכוז) ובכל רגע אני יודע מה מצב הגלגלים ולאן אגיע בסיבוב בקו בו בחרתי בלי להחליק או לחשוש, וגם שמידת הכח הנדרש לסיבוב ההגה מותאמת למהירות (כלמור מתקשחת) ולמצב הדרך בין אם היא סלולה או לא. היגוי טוב יעביר סימן כאשר יש אחיזה לא טובה בגלל קטע משובש קטן בכביש, והרבה סימנים כששולחים לעזאזל את מע"צ, עבורי זהו סימן להתאים את המהירות למצב הכביש כי האחיזה פוחתת והסיכון מתגבר. אצלי אסור שהגה יהיה קליל או יזוזד עם האצבע הקטנה. הכח המופעל צריך להיות תחושה טבעית למצב הדרך והמהירות. זו תחושה, קשה להסביר במילים. עוד מאפיין שחביב עלי היא תגובה טובה לדחיפות קטנות רצופות בסיבובים, שיטה שחביבה עלי ברגעים מסויימים. סע פעם בדגמים מסויימים של יונדאי (ולא אציין איזה כדי לא לעצבן חלק מהאנשים כאן) וואז בדגמים מסויימים של פורד או אלפא ותבין בצ'יק את ההבדל.

היות ואני בשלב כזה או אחר של מציאת פתרון לבעיה דומה (אבל בבניין ותיק, הזזת אסלה כ-3.5 מטרים בקו אוירי, כלומר ישר, ועוד מטר הצידה כחלק מפרוייקט גדול יותר) והסילוקית הוצעה ע"י שיפוצניק מנוסה כדי שיסתדר עם 3 צול בצינור היציאה עד חיבור לביוב הקיים אז: האם סילוקית יוצרת כל כך הרבה רעש? האם יש אפשרות לעטוף אותה באיזה חומר מבודד כמו בתקרות ? אגב הכותרת : מסתבר שיש אנשים שעושים כסף מח*א

היה לי ילד שבגיל פצפון היה בקטע של לפתוח-לסגור דלתות אבל המון פעמים ובלי הפסקה. טוב שעבר לו אחרי כמה חודשים. אחרי שתופסן כמו ש-GSI תאר היה לנו מאוד לא נוח לשימוש, מגנטים וקליפסים היו פתרון ככה ככה כזה, חשבתי להרכיב מנעול מפתח קטן ואיכשהו דקורטיבי כמו של תיבת דואר או לוקר. הפתרון הכי טוב היה: לקחת וו מתברג, כזה בצורת האות 'ר' ולהבריג קרוב לדלת וכל שצריך לפתוח או לנעול הוא לסובב 90 מעלות (פה הורכב בחלק התחתון שהוא רחב ויהיה נסתר בעתיד אחרי שלא נצטרך את האילתור) . למרבה הפלא הג'וניור לא ניסה אפילו להתגבר על המכשול, אולי קצת רעשים ודפיקות מבויימות בזמן ההרכבה ו'איייי' שצעקתי סתם ככה יצרו את ההרתעה... בארון ניקוי אפשר לשים בגובה, אצלי מדובר על דלתות המזנון וכמה במטבח.