Haim_gds

ומה עם ירידת הערך של הפנדה? נאמר עוד איזה 200 ש"ח לחודש. כלומר הפרש של כ 500 ש"ח לחודש. אם אתה מוצא רכב משומש איכותי שטופל בהתאם וממשיך לטפל בו היטב הוא יכול לשרוד לך תקופת זמן לא מבוטלת עם מעט תיקונים. אני לא אתן את הרכב שלי כדוגמה (מרצדס בת 15) אלא את הסובארו ליאונה בת ה 15 של אחי, בכל התקופה בה היא הייתה אצלו הדבר היחידי שהוחלף בה היה הממיר. אני הייתי מחליף רכב ישן כאשר עלות התיקונים (לא תחזוקה) השנתית שלו מתקרבת לירידת הערך של רכב מקביל חדש. ד"א, השוואת קורולה לפנדה היא השוואה בין תפוחים לאגסים, זו משפחתית וזו מיני.

דרך אגב, מה מצב חלקי הפלסטיקה? ברוב הרכבים המבוגרים שנתקלתי חלקי הפלסטיק התחילו להתפורר מזקנה לפני שהופיעו תקלות מכניות רציניות.

במחשבה שנייה, מה בעצם BP "מכרה"? מה הערך המוסף של BP בשימוש ברכב חשמלי? מכוניות? לא, רנו יצרה. BP שימשה כמתווך בלבד. סוללות? לא, BP שימשה כמתווך בלבד. יחידות הטענה מנוהלות? אולי, לטעינה ביתית קיימים כבר התקני הטענה מוכנים שהם בעלי תקן. אולי ניתן לטעון כי הערך המוסף של BP מתבטא בתחנות ההחלפה וב"אוסקר". לדעתי (ולדעת אגסי...) תחנות ההחלפה אמורות להוות פיתרון זמני שיעלם תוך מספר שנים. וה"אוסקר" היחודי? הניג'ס שמבלבל את המוח כמה זמן עבר מהתחנה האחרונה וכמה זמן נותר לתחנה הבאה איכשהו, לי זה מרגיש כהנחת כדורים נגד שילשול יחד עם התפריט במסעדה.

הבעייה החלה לאחר החלפת צמיגים/בולמים? צבי, התופעה שהוא מתאר היא כאילו מחוברת קוביית גומי בציר ההגה. אתה נוסע ישר והרכב מושך לאיטו ימינה/שמאלה, אתה מתקן להתמרכז ומגלה שאתה גולש לצד הנגדי, אתה שוב מתקן והתופעה חוזרת על עצמה.

גם אני סבלתי מהבעייה הזו, היא הופיעה פתאום ללא שום גורם חיצוני (טיפול במיתלים/צמיגים, התכסחות על במפר וכו') וביצעתי את כל מה שהוצע כאן (חפש שירשור שלי כשנתיים אחורה). ביצעתי כיוון פרונט, לא היו חופשים במיתלים, ההגה תקין לחלוטין (אפילו החלפתי נוזל הידראולי כדי להיות משוכנע) והבולמ"ז היו בסדר (פחות או יותר. להזכירך, רכב בן 15 עם 200K נסועה). שום דבר לא פתר את הבעייה. יום אחד היא פשוט נעלמה. נסה את הדברים הבאים: -העלה את לחץ האוויר בצמיגים הקידמיים ב 2-3 PSI. -החלף בין הצמיגים הקידמים לאחוריים. -נסה להשיג צמיגים קידמיים שונים (אפילו רק לשם בדיקה)

מה שלא מובן לי הוא כיצד חברי הדירקטוריון אישרו את ההחלטות שהתקבלו, אפילו נאמר ואגסי מאמין שכל מה שייגע בו יהפוך לזהב עדיין חברי הדירקטוריון צריכים לאשר את ההתנהלות שלו. אין מצב בו הם היו מאשרים את התמחור ההזוי ללא הערכות/נתונים נוספים שאינם ידועים לנו, המספרים פשוט לא מתחברים.

בכתבה מוזכר נושא הניהול הכושל (מה שלא היה ידוע בפורום בזמנו), נראה לי כי היינו צריכים לראות זאת כבר בהתחלה לאחר שעלו מספר תמיהות מאוד בסיסיות בנוגע למודל הכלכלי/שיווקי של BP. אני חושב שניהול שמרני יותר (קרוב יותר למציאות) של BP לא היה מאפשר לחברה לעבור את בדיקות ההיתכנות המקדמיות של ה"רכב" שלהם.

האם הוא עומד למכור את הרכב למגרש הרכב ממנו הוא מעוניין לרכוש את השברולט ספארק? אם לא, מה נראה לו המחיר אותו ישלמו עבור הרכב (הלא תקין) שלו? בגדול, סביר להניח כי עלות התיקונים של הפולו במשך 3 השנים הבאות תהיה נמוכה מה 33 אש"ח אותם הוא ישלם על הספארק כך שעדיף לו להשאר עם הפולו. -אם הוא נוסע כ12K בשנה אז עלות הדלק מקבלת חשיבות משנית, רכב שעושה 1 ל 13 למשל יחסוך לו כ 100 ש"ח לחודש (בערך). -מוסך שמוכן לקבל תשלום כאשר הבעיה תיפתר אם בכלל? נשמע מדהים. במקרה כזה כנראה שעלות התיקון תהיה סבירה (אין צורך לשלם עבור החלפת חלקים תקינים כפי שנהוג במוסכים הנפוצים) -הוא פנה ל"מוסך רון"?

היה לי ברכב איתורן שהוסר בזמן הרכישה, הקודנית (ברכב של אישתי ושלי) הותקנו בעקבות דרישת חברת הביטוח והעלוקה מנתקת את משאבת הדלק. ליאור, אתה מתכוון כי החיבור לעלוקה הוא חוטי באיתוראן בלבד? ממה שזכור לי החיבור בין הקודן לעלוקה הוא אלחוטי. בכל מקרה, עקב העובדה כי התקלה מופיעה רק לעיתים נדירות פשוט אפרק את העלוקה וזהו.

דני, רכב משנת 98 בשווי הנמוך מ 15 אש"ח כיום אני מבטח צד ג וזהו, בזמנו (כחדש) הוא הותקן לפי דרישת הביטוח יחד עם איתורן. (כבר כמה שבתות אני אומר לעצמי להעיף את הקישקוש הזה אבל תמיד נכנס משהו באמצע) העלתי את תיאור התופעה סתם מתוך סקרנות וכדי לדעת אם זה קרה בעבר.

קורה לי משהו מוזר בשבועיים האחרונים. בשתי המכוניות שלנו מותקן קודן ולפעמים בניסיון התנעה נשמע כאילו שהקודן לא מאפשר את משאבת הדלק, התופעה קורת בשתי המכוניות בו זמנית ונעלמת לאחר מספר דקות. הניחוש שלי הוא ששידורים או הפרעות בתדר בו מתקשר הקודן עם העלוקה גורמים לכך. מישהו נתקל בתופעה דומה?

אז זה כן קוצב זמן כמו במטבח... ו ב 100 ש"ח (בלי מע"מ והובלה). זה לא ממש התחום שלי אך נראה לי כי אפליקציה לטאבלט/טלפון עם מתאם CAN תהיה טובה יותר.

זה לא אמור להיות טלאי קושחה (Firmware patch) למחשב הרכב?

מה זה "טורבו טיימר"? קוצב זמן כמו במטבח? בזמנו התעניינתי בבעיה דומה ומצאתי באינטרנט מספר יצרנים המציעים משאבת עזר חשמלית לשמן המנוע המופעלת לפני ההתנעה וממשיכה לעבור עוד פרק זמן מסוים לאחר כיבוי המנוע במחירים של 100-200$, לזאת הכוונה?

צבי, רכשתי וורטה 100 אמפר לפני קצת יותר משלוש שנים (http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?342461-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%A8-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%94-%28VARTA%29-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D) ישירות מהיבואן (טלרון). עד לפני כחודש ההתנעה היתה בנגיעה (במרצדס שלי מספיק סיבוב המפתח להתחיל את ההתנעה ואין צורך להחזיק אותו) והיום אני מרגיש כי לוקח לו טיפה יותר זמן אך כמעט לא מרגישים את נפילת המתח בזמן התנעה. טוב, אם זה כך אחרי שלוש שנים אז אני מרוצה. מה שחשוב בבחירת מצבר הוא: -גודל פיזי וסידור קטבים. -זרם התנעה (לא הקיבולת!) שלו, בדרך כלל ככל שקיבולת המצבר גדולה יותר אז זרם ההתנעה גדול יותר אך המתאם אינו לינארי. הפרמטר של זרם התנעה הוא CCA (בדוק לפי תקן EN), ברכב של אישתי (זהה לשלי) מותקן מצבר של 65 אמפר/שעה והוא מניע ללא בעייה. -סיבולת פריקה, ברכבים בהם ישנה צריכת חשמל זמנית מהמצבר בלבד (תאורה, כלים, תקשורת וכו') יש חשיבות לסיבולת הפריקה. פריקת יתר מקצרת מאוד את חיי המצבר (כתוצאה מהתגפרות הלוחות) ויש לשקול שימוש במצברי פריקה עמוקה. -טכנולוגיה. מצברים בטכנולוגיית Sealed (בארץ הם מכונים "ללא טיפול" או "ללא אחזקה") דורשים צינורית איוורור, אאל"ט מערכות "סע/עצור" דורשות גם הן מצברים מסוימים. עריכה: ניחשתי קרא את השירשור שהבאתי, יש שם את כל מה שצריך.

לטעמי לא ממש כדאי לך לבצע זאת. -תמורת אלפיים ש"ח תוכלי להשתמש ברכב עוד מספר שנים כך שמחיר התיקון אינו גבוה יחסית. -שימוש בחלק תחליפי OEM אינו מהווה בעייה. זה בעצם בדיוק אותו חלף שיצרן הרכב מוכר לך רק ללא הלוגו. -את מכירה את הרכב שלך ויודעת מה מצבו, קניית רכב משומש אחר בסכום של 10 אש"ח היא הימור לא קטן. (להזכירך, בזמן נסיעה רגילה את לא ממש משתמשת בהגה הכח. הוא מורגש בהיגוי במהירות מאוד נמוכה וחניות)

היוצא מן הכלל המוכיח את הכלל בזמנו (לפני כ 15 שנה) חיפשנו GLX אך לא מצאנו, הלנטיס הממוצעת על הכביש הייתה GL ליסינג לשעבר.

Murzilka זה ממש לא מדויק. מה שיש לכם הוא הלאנטיס GL (ללא ה X) שנמכר לליסינג בעיקר, עם כרית אוויר אחת. מניסיוני איתו זה רכב לא אמין כמצופה. ב 8 שנים ו 150 אלף ק"מ (בין עירוניים) נדפק ראדיטור, ראש מנוע (פעמיים) והגיר התחיל לעשות סימני התפגרות. כשנמאס לי כבר ממנה החלפתי אותה במרצדס 98 עם 120 אלף ק"מ וב 5 שנים ו 100 אלף ק"מ שעברתי איתה היו לי פחות הוצאות על תקלות מאשר במאזדה

קרא את הדף השני. אתה יכול לרכוש את המעגל המודפס (בלבד, ללא רכיבים) ב http://be.eurocircuits.com/shop/Offtheshelf/product.aspx?&ano=010200-1&ad=9942&lang=en&r=elektor-pcb-service מאמר נוסף (דומה, אך על איחסון מצברים) http://notes.ump.edu.my/fkee/e-Magazine/Elektor%202004/Articles/E/e04b020.pdf Lead-Acid Battery Revitaliser.pdf

אני מפרק קוטב אחד של המצבר. אז אומרים שאפשר לחבר את המכשיר בזמן שהמצבר מחובר לרכב, אז מה? נתק במצבר או אפילו ניתוק מאחד מקוטבי המצבר בזמן שהמכשיר מחובר יצלה לך את האלקטרוניקה ברכב. לא במרצדס שלי

חפש מפרט טכני של המכשיר. בזמנו מרק העלה לכאן שירטוט של המכשיר ובניתי אותו עצמאית (מחיר הזמנת הקיט היה קרוב ל 50$ בזמנו). הוא עבד לי לא רע אני מניח (נבדק על 4 מצברים ושלושה מהם הורגש השיפור). אם זה מחברה מכובדת (?Infinitum מי זה?) אז המחיר סביר מאוד. אני לא משתמש בו לתיחזוק המצבר כתוצאה מהמאמץ הדרוש לחיבור למצבר מותקן ברכב. המכשיר אמור ליצר פולסים של מתח גבוה בתדר נמוך (אצלי זה 80 וולט ו 20 הרץ אאל"ט) תוך כדי פריקה איטית של המצבר, אני קצת פרנואיד ולא מוכן לחבר את המכשיר בזמן שהמצבר מחובר לרכב כך שהשימוש בו מהווה לא מעט טירחה.

אתה לא ממש מדייק. ראשית, ההפרש של 18K$ הוא נמוך יותר אם אתה מתחשב בהטבות/סובסידות הקיימות לרכב חשמלי (אאל"ט 6K$ למיטב זיכרוני). שנית, ההפרש הקטן הוא זניח כאשר אתה משווה את מה שהרכבים נותנים. רכב פאר לעומת משפחטומטית (אולי כדאי כבר להגדיר מטבע לשון חדש "משפחשמלית":wink:) עם הפרשים המתבטאים ביותר מ 50% בטווח, נפח אחסנה וכו'. מה לבטח? נגד גניבה? אני מקווה כי אתה מבין כי בסכום של 3 אש"ח ל 10 שנים לא ניתן לבטח את המצברים כנגד בלאי משימוש רגיל. מצברים המחזיקים יותר מ10 שנים ללא בעיה? אולי בטעינה/פריקה ב 60% קיבולת וללא מצבי קיצון (טמפרטורה למשל). לדעתי חשיבות הכתבה היא בך שהיא מראה כי עם יחסית מעט מאוד שינוים ניתן להמשיך להשתמש במנועי שריפה פנימית לקבל רמות זיהום וצריכה הקרובות למנועים חשמליים ללא צורך במעבר לטכנולוגיה חדשה (ראה את הפיאסקו בשם "בטר פלייס") שאינה בשלה מספיק כרגע.

קצת סדר: -הנצולת של רוב המטענים וממירי מתח מודרניים היא בסביבות ה 90% -הקיבולת באמפר/שעה של המצבר שאתה רוצה לחבר (12V 7.2A) היא 86.4 אמפר/שעה. -הקיבולת באמפר/שעה של סוללת המצלמה היא חצי אמפר/שעה. -צריכת ההספק של המצלמה (poli 3.7V 500mah) היא 1.85 וואט. -בדרך כלל לא פורקים סוללות נטענות פשוטות (NiCad, גופרית עופרת) ביותר מ 70% מהקיבולת המוצהרת שלהן. -כמות הפריקה מקסימלית של מצברי רכב (גופרית עופרת) ללא גרימת נזק היא בערך 15%-20%. בהנחה כי קיבולת המצבר ברכבך היא 60 אמפר/שעה ניתן לצרוך ממנו ללא נזק כ 9-12 אמפר/שעה. בהנחה כי ניצולת הממיר/מטען של המצלמה היא כ 90% אז צריכת הזרם ממצבר הרכב היא כחצי אמפר. בהנחה כי שתי ההנחות הקודמות מתקימות ניתן להפעיל את המצלמה ברצף למשך 18-24 שעות. טוב עד פה? חבר אותה דרך מפסק לנקודה בקופסת הנתיכים המוזנת תמיד וסאלמת....

הוצאת לי את המילים מהפה. אני אולי לא דוגמה מייצגת אבל עם המרצדס בת ה 15+ שלי צריכת הדלק קרובה לזו של מאזדה, כמות ועלות הטיפולים נמוכה ואין אפילו מה להתחיל להשוות בינהן מבחינת ביצועים והתנהגות כביש. חוצמזה, בואו נסתכל מנקודת מבט אחרת, מי שנוסע כל כך הרבה שצריכת הדלק היא חשובה לו ישתגע מנסיעה כל כך מרובה בטויוטה פריוס

לא רק זה. אאל"ט, אורך החיים של המצברים בטויוטה פריוס הוא כ 7 שנים. מעניין יהיה להשוות את עלות הטיפולים/תחזוקה בין שתי המכוניות לתקופה של 10 שנים.