noknok

אני עברתי לפני 10 חודשים לניו יורק, הרקע שלי קצת שונה - רווק בן 30 אז האריזה הייתה הרבה יותר קלה, לא הייתי צריך לארוז משפחה אישה ילדים וכו'. עברתי לבד בתור הנציג הראשון של החברה בצפון אמריקה(ככה שאין קולגות מקומיים) במטרה ללמוד על עצמי קצת, על איך אני מסתדר עם למצוא את עצמי במקום חדש(תמיד הכרתי אנשים בעבודה/צבא/לימודים - רציתי לראות אם אני מצליח להכיר סביבה מחוץ לזה). יאמר לזכות ניו יורק כמו שרשמו פה אנשים כמטרופלין גדול ומאוד מגוון שאתה לא באמת מרגיש זר באף שלב, הדבר היחיד שגורם לך להרגיש סוג של זרות זה כל היחידות מידה הטיפשיות של האמריקאים(שעוברים במסדרון של הWEWORK ואומרים לך "היום זה יום נעים ביחס למרץ! יש 60 מעלות בחוץ!" אז אני מהנהן בחיוך וחושב בראש שלי "זה חם? זה קר? כמה זה בכלל? מה זה אומר?" לחלק מהמטריקות לומדים לאט לאט להתרגל). לגור בניו יורק זה יקר(בטח מנהטן), לא מרגיש שיותר זול לי מתל אביב. לגבי הבירוקרטיה, יש מלא שטויות - מהמערכת אשראי והתפעול של הכרטיס אשראי שכולו ידני ודורש מלא קליקים עד שהצלחתי לגרום לו להוריד תשלומים אוטומטית בלי שאני צריך לשלם ידנית כל חודש(מה שבארץ אוטומטי) כאילו מישהו ממש רוצה שלא תצליח ותצבור ריביות וחובות על זה, הSSA הרג אותי עד שהצלחתי לקבוע תור ולהוציא את הSSN(כולל תפריטים שלא קיימים במערכת טלפוניה כדי לקבוע תור בקורונה) והתעסקות עם הDMV והטסטים(שברוב הפדיחה עברתי רביעי אחרי שבארץ עברתי שני על ידני בירושלים) היה קשה. אבל מה שיותר מאתגר מכל זה היה למצוא את עצמי מ0, בנוסף לעובדה שהייתה המון עבודה כעובד ראשון וזה שהיה מלא התעסקות הסיבה שלשמה עברתי היה לראות אם אני יכול למצוא את עצמי במקום זר - זה כלל הליכה להמון MEETUPים או מפגשים שונים בוקנטקסטים שונים - למזלי אני טיפוס דיי פרטי ולא היה לי מאוד קשה להיות לבד(זה מידיי פעם לא כיף, אבל לא משהו שאני סבלתי ממנו מאוד) אחרי שהצלחתי להכיר פתאום בנאדם שכיף לדבר איתו, ואז לאט לאט ללכת לעוד מפגשים ולמצוא עוד מישהו שנפגשים איתו גם אחרי - הצלחתי לייצר לעצמי סביבה קטנה חברותית. מה גם שלאט לאט מגיעים אנשים למשרד האמריקאי וזה מתחיל להיראות קצת יותר צוות. אני יכול להגיד שאני ממש לא, שבוע אחרי שהגעתי לעיר במידטאון איסט שדרות פארק ב7 בערב - 3 חבר'ה קפצו עלי, פיצצו אותי במכות ושדדו אותי - האם זה אירוע מייצג? כנראה שלא,האם זה עוצר אותי מללכת בלילה בעיר? לא, אבל ללכת בביטחון מלא בעיר? ממש לא, האם ביפו העתיקה ב2 בלילה אני הולך ביותר ביטחון ממנהטן ב10 בערב? בפירוש. לסיכום, החצי שנה הראשונה היא קשה אבל ב3 חודשים האחרונים אני חייב להגיד שאני דיי בשגרה. ברמה האישית החוויה הזאת של המעבר עשתה לי המון טוב, אני לא יודע מה העתיד יגיד ומה אני יעשה - השבוע אני בביקור בארץ וחייב להגיד שלא התגעגעתי כמו שחשבתי, יש לי עוד הרבה דרך אבל ללא ספק אני יכול להגיד שזה חוויה מדהימה ששינתה אותי המון ואני ממליץ לכל אחד שיכול לעשות - גם אם לא ממחשבה על "איכסה ישראל כיף בחול" אלא סתם בתור חוויה אישית.

הייתה לי גולף מודל 2018 למשך שנתיים, ובחודש וחצי האחרונים אני עם מאזדה 3 מודל 2014. הגולף: - נוחות נסיעה ומושבים יותר נוחים - מנוע טורבו וגיר כפול מצמדים שעושים אותה למשמעותית יותר זריזה - הגה קצת אנמי מאזדה: - מהנה יותר לנהיגה עם מתלים נוקשים יותר - גיר אוטומטי רגיל ומנוע בלי טורבו - פחות זריז פחות רכיבים אז יותר אמין - היגוי יותר מתקשר

התשובה היא שזה משתנה. לא רק בין ישראל לארה״ב או אירופה גם בתוך אותו השוק, נגיד ארה״ב וקנדה נחשבים לשוק כמעט זהה - אבל בקנדה קיבלתי בהשכרה ניסאן קשאקאי, דגם שנמכר בשם אחר בארה״ב(רוג) אפילו שהתקינה של השווקים זהה. במילים אחרות, המפרט של היבואן זה השיטה לדעת מה התכונות שהיצרן משווק ומה לא.

תעדיף ללכת תמיד לחברות המוכרות - של,BP וכו' ולא לתחנות דלק ללא שם מוכר עליהן. שים לב בכל העולם בערך חוץ מישראל צריך להכיר שאם אתה פונה שמאלה ברמזור - לתנועה שבאה ממול יש גם ירוק ויש להם זכות קדימה, תהיה ער לזה.

אני עשיתי סיבוב בנקים בזמנו, הגעתי ל2 סניפים של מזרחי. אחד בראשון לציון(אני זוכר שזה היה בתוך קניון) והיה שמה פשוט שוק - מיליון אנשים דחוסים צעקות לחץ באלגן, הנציגה שהגיע התור שלי אמרה לי שפתיחת חשבון זה נציג אחר ואמרה לי לשבת בצד ויקראו לי - אחרי 10 דקות המתנה לקחתי את עצמי וברחתי כל עוד נפשי בי. כמה שנים אחרי עשיתי אותו דבר, הפעם הלכתי לסניף בצפון תל אביב - קודם כל הסניף היה רגוע משמעותית, אבל עדיין - אחרי שישבתי חצי שעה בכניסה בזמן שהעובדים היו מנומנמים בעמדות הלכתי. ככה למדתי שפרסומות לחוד ומציאות חוד - ובמקביל לשאר הבנקים שהסתובבתי בהם הבנתי שכולם אותו ח**, באמת שזה לא משנה - מי שנותן הכי פחות עמלות ושירות דיגיטלי הכי טוב הוא הכי כדאי. כשעברתי לארה"ב הייתי צריך לפתוח חשבון בנק, וככה מהכניסה לסניף הייתי בשוק בהבדלים ברמת השירות - הבנקים פה פשוט עולם אחר, הנציגים בבנק סופר רספונסיבים לקבוע פגישה עם בנקאי זה מקסימום ליום למחרת וכו'. אבל נגיד המערכת האשראי פה כ"כ דפוקה(לקח לי, אדם שמחשבים זה העבודה שלו - באיזור השעתיים להצליח להבין איך מגדירים תשלום אוטומטי לאשראי,מה שבארץ זה אוטומטי) - וגם זה בסוף יצא עקום ואני תמיד משלם ידנית באפליקציה את החשבון אשראי.

זה מצחיק, כשהגעתי לארה"ב ישר חשבתי על הסטיגמה של אמריקאים שלא יודעים לנהוג על ידני. ואז נגיד שהייתי בבית ספר לנהיגה(כי במדינת ניו יורק צריך להוציא רישיון מחדש, כולל טסט שאותו אגב עשיתי על אוטומט) ושאלתי אנשים מסביב אנשים אמרו לי שידני לא זר להם(חלק וחלק אמרו שהם לא יודעים לנהוג, אחד מהם אפילו מורה נהיגה) גם ברחוב רואים פה ושם רכבים ידניים(יותר מבארץ זה בטוח) כולל דגמים שנמכרים כמעט רק בידני(כמו סובארו WRX, ש80% מהמכירות שלה בארה"ב זה רק עם גיר ידני). כשבאתי לקנות אוטו בכל האתרים יש מנגנון אל-כשל שמעלה לך מלא פופאפים של "זה ידני ידני אמיתי, אתה בטוח שאתה רוצה להמשיך?" וגם שדיברתי עם מוכרים פרטיים קיבלתי 3 פעמיים הודעת ווידוא על זה ש"אתה מבין שזה גיר ידני, סטיק שיפט, ידני אתה מבין מה זה נכון". במנהטן כל החניונים בעיר זה וולה(כי מחנים את המכוניות אחת על השניה) וכשחיפשתי חניונים שאלתי אותם תמיד "אין לכם בעיה עם ידני נכון?" ותמיד פחדתי שיגידו לי "אנחנו לא יודעים לנהוג" או ירצו עוד כסף כי זה רכב ידני - אבל הנה, 6 עובדים שונים בחניון שנרשמתי אליו הוציאו לי את הרכב הידני מהחניון ולא הרגשתי ולא שמעתי מהם שום חריקה מהקלאצ' - יודעים לנהוג על ידני, אז נכון שהרבה אמריקאים לא ראו ולא מכירים ידני - אבל זה לא כזה איזוטרי כמו שאנחנו רוצים לחשוב.

האמת ישבתי בכזאת(קניתי את האוטו שלי מדילר של סובארו) - לא יודע, דיי הרגיש לי זול ופשוט ולא בטוח ששווה את הכאב ראש.

זה תהליך מאוד פשוט, לא צריך מכתבי תלונה ארוכים. אני אתן דוגמא, לפני כמה שנים קניתי באושרעד מארז של חטיפי אנרג'י(קופסא גדולה של 30 אם אני לא טועה, עלה לי איזה 40 שקל) - מתוך 30 חטיפים בערך 10 הגיעו רייקים(השקית של החטיף אנרגיה עם אוויר בפנים ובלי חטיף). נכנסתי לאתר של עלית יש לינק לפתוח "תלונה" שמים את המספר הסריאלי, כתובת מייל ותיאור קצר של מה לא היה בסדר(לקח לי 2 דקות) - למחרת בבוקר קיבלתי מייל שבאמת היה פאק ביצור בסדרה הזאת, ושלחו לי הביתה 50 שקל תלושים למוצרי עלית בשופרסל.

השאלה היא כמה זה חצי מיליון ביחס ל144 מיליון.

הנה הטעות שלך, תאריכים - מה לעשות שבחופש הגדול/פסח/חגים/סופשים סביר להניח שלא יהיו ב30 דולר, היצע וביקוש. אבל אני נגיד טסתי לגרמניה בנומבר מיום ראשון-חמישי ב30 יורו(פה גם טסתי מאילת ונחתי בשדה שוכח אל בגרמניה) או 45 יורו הביאו אותי עד נאפולי בינואר שבת-רביעי, לטולוז טסתי שבת-רביעי גם במחירים דומים(כולל אגב כולל טרולי ובחירת מושב - הטיסה הראשונה ראיינאייר וה2 האחרות איזיג׳ט). זה בדיוק הקטע, תטוס בימים שלכולם לא נוח תצליח למצוא טיסה בזול - אם אין לך את הגמישות(כמו לרובם) צריך לשלם על זה.

^ נתון מצחיק, נהגתי באוטו שלי(ארה"ב) והיה בוקר מעורפל - ערפל ממש חזק, באתי להפעיל אורות ערפל ו...לא מצאתי את הסוויצ' לא על הידית ולא בכפתור - הפעלתי 4 ווינקרים במקום ובדקתי בספר רכב אחר כך, בארה"ב אין חובה לאורות ערפל.

הן לא יחלידו בבונדים, ימכרו בכמויות לליסינג והשכרה - הייעוד המקורי של הייבוא שלהן.

בהודו חביבי המנהלים חוגגים עם ההונדה סיטי. שים לב לברושור שתורגם בגוגל טרנסלייט עם תרגום מטופש: https://automax.co.il/wp-content/uploads/2022/08/HONDA-CITY.pdf תהנה מ"מרכז המדיה ועם שלט נהיר במערכת המיזוג" או מאופטיקת הLED וכמובן אי אפשר לשכוח את ה"הסלון של מכונית זו משופע בפרפראות פונקציונליות"

אני לא כבול ידעתי כמה אני עומד להוציא מההתחלה, אין שום סכום פה שהפתיע אותי.

חשבתי על זה גם, חניון קרוב ליד מנהטן עולה 300 דולר לחודש אני משלם 450 - ה150 דולר בחודש שווים רכב מול הבית ביחס ללחנות רחוק. תודה לכולם על הדאגה הכלכלית אני יכול להרשות לעצמי את הרכב - הרכב אגב נסע ב3 שבועות 1,300 מייל, יותר ממה שכל רכב שהיה לי בארץ נסע בחודש בפער, כרכב שחונה 99% מהזמן.

ביינתים כן, גם יוצא שאני חוסך נסיעות אובר וכו׳ פה ושם אז זה מתקזז עם העלות הזאת(וכמובן עלות השכרת רכב לטיולים מחוץ לעיר - אחרי 8 חודשים שבקושי יצאתי מהעיר) שיקח להם זמן בכל מקרה צריך להודיע להם מראש וכו׳ אי אפשר פשוט לבוא ולקחת את הרכב. אני אצטרך לשלם fee על הטייטל החדש אבל לא tax - לפי האתר של mvc - Exemption #7 – Vehicle was purchased, titled and registered in another state while the purchaser was a non-resident of New Jersey. NJ MVC | Vehicles Exempt From Sales Tax

אני אתחיל ואומר שאני אתנצל על זה בפורום רכב אבל, רכב זה התחביב שלי ואני רוצה מכונית - לא כי אני ישראלי וכי בישראל ״מכונית זה משהו שכל אחד צריך״ - אלא כי זה ממש משהו שאני אוהב לכיף שלי ,נהיגה בשבילי זה כיף ולא מעיק(וכן כשאני חוזר מחוץ לעיר אני נוהג במנהטן וזה לא קרנבל - אבל אני עושה את המינמום הנדרש בלבד - ובמרכז הארץ עמדתי כבר בפקקים גרועים יותר). אובר זול? ממתי פעם אחרונה עלית על אובר בניו יורק? רק לעלות על אובר היום זה 20 דולר - נסיעה ממרכז העיר לדאוןטאון ב11 בבוקר(אחרי העומס) עלתה לי 60 דולר לכיוון - והכי מצחיק? איטי יותר מסאבווי. כמובן שהסאבווי זה חוויה בפני עצמה, אין כמו לגלות לידך חסר בית ש.....עם עצמו או אחד שסתם יורק דם על מפיות וזורק עליך - ממש חוויה מרגשת לכל המשפחה - אבל כן, בתוך מנהטן אני רק משתמש בסאבוואי ולפחות 4-6 פעמים בשבוע ולא נוסע ברכב כי אין בנסיעה ברכב שום היגיון(גם ככה לא יהיה איפה לחנות, גם ככה הנסיעה תהיה יותר איטית עם התנועה שלא זזה בעיר וכו׳). ברור לי שבחודשים מסויימים אני אסיים בצד השלילי של המשוואה(בעיקר בחורף שפחות כיף לנהוג וקר ומגעיל) ובכל מקרה אני שוקל לצאת מהעיר כדי לחסוך חניה למעבר לנהר שעוד מעט נגמר לי החוזה - אני אחליט כשיגיע הזמן מה לעשות.

השכרת רכב זה גם טירוף עכשיו פה - בסופשים להשכיר רכב בעיר זה לפחות 200 150 דולר ליום לפיאסטה מסכנה, ולקבל בסוף טויוטה סאיינה 9 מושבים היברידית(היחידה שהייתה בסוכנות) שלנהוג עליה כיף כמו לנהוג בסלון שלי, אני נוסע הרבה מסביב לג׳רזי וכו׳ שמה אין תחבורה נגישה - בתוך העיר אני לא משתמש ברכב. את הביטוח גם ככה הייתי צריך לשלם, אז אני מתחיל עכשיו והוא ירד אחר כך, ככל שאתחיל מוקדם יותר ״אסיים עם זה״ - לגבי החניון אני חושב כשאסיים חוזה(בפברואר) פה על הדירה בניו יורק אעבור להובוקן או ג׳רזי סיטי, מרחק 40 דקות רכבת מהעיר ויש חניה חינם כלולה במחיר של רוב הדירות השכורות(וכמובן השכירות זה 2 שליש ממה שאני משלם עכשיו) - אבל יש לי זמן להחליט ולראות איך אני מסתדר עם ההוצאה.

לרוב בארה״ב אתה לא בוחר מקטלוג כמו בארץ - אתה מגיע לדילר ומה שיש יש, והמערכת מולטימדיה היא אבזור בנוסף ולא סטנדרט ברמת גימור הזאת, מצד שני יש keyless מלא ומערכת blindspot ששמורות לרמות גימור הגבוהות יותר בישראל - מוזר. לגבי הצבע כן המצב שלו רחוק ממושלם, אני לא גר בווילה בפרברים אני גר בלב מנהטן(בקוספאת נעליים שעולה פי 3 מדירה מקבילה בתל אביב) וכאן עומדות 2 אפשרויות: - לנג׳נגל חניה ברחוב, ברוב החניות ברחוב יש ניקוי רחוב פעמיים בשבוע וצריך להזיז את האוטו לפחות 4 פעמים בשבוע(וזה אם מצאת חניה שהיא לא 4-6 ביום סגריר כשאין בית ספר) - מכיוון שהרכב זז בעיקר בערבים ובסופשים(הולך ברגל לעבודה ובתוך מנהטן מתנייד בsubway) אז זה חתיכת כאב ראש - מה גם שלמצוא חניה זה כמו נס(כמו במרכז תל אביב, ההחלטה שלך אם לצאת או לא תלויה באם מצאת חניה טובה או לא) בתוך מנהטן כל הרכבים חבוטים לגמרי כי חונים פגוש על פגוש - ניסיתי קצת והבנתי שלא בשבילי. - לשלם על חניון, שזה מה שאני עשיתי - 450 דולר בחודש(ויש לי מזל כי אני גר בקצה של האי אז החניונים יחסית זולים - באיזורים מסויימים זה מתחיל ב650-700 דולר לחודש) כל החניונים במנהטן זה וולה עם להשאיר מפתח אין להחנות לבד - הם מחנים את הרכבים כמו תרנגולים בלול בשורות צמוד צמוד ואם צריך להזיז רכב זה כמו לשחק בראש האוור(המשחק קופסא) ככה שצריך להתקשר או לילה לפני או 40 דקות לפני ולהגיד לחניון שמתכננים לצאת.

אפשר להתקין אבל אנדרואיד אוטו לא? אני זוכר אמרו שזה עולה איזה 500 שקל להחליף פלאג בארץ לusb אבל אפשרי - הייתי שמח לאנדרואיד אוטו. צריך רגע להבין איך עובד ביטוח אמריקאי, הביטוח ״חובה״ של מדינת ניו יורק(כזה שחייבים לעשות) עולה 300 דולר לחודש לנהג חדש, הוא כולל כיסוי של 10 אלף דולר לנזקי רכוש ועוד 35 אלף דולר לנזקי גוף. על בסיס זה עשיתי ביטוח צד ג׳ מורחב - שכולל 150 אלף דולר נזקי רכוש ועוד 350 אלף דולר נזקי גוף(יום אשפוז פה עולה 5,000 דולר בקלות - 35 אלף דולר לא מספיק) - עוד 50 דולר תוספת. הביטוח קומפרהנסיב(המקיף - משמע על הרכב עצמו) זה תוספת של רק עוד 70 דולר בחודש, ועכשיו שהוצאתי ככה כ״כ הרבה כסף החלטתי לא לסכן ולבטח את הרכב באקסטרה ביטוח. בנוסף הביטוח פה הוא לא שנתי הוא חצי שנתי - משמע עוד חצי שנה יש חידוש, וכנראה שאם אצליח לשמור על record טוב בחידוש הבא הוא כבר יתחיל לרדת. זה המחירים, אתה מסתכל על msrp יש עמלות דילר ומס בנוסף על זה - 8% מס על 23,500 זה 1800 דולר בערך זה 25,300 וזה לפני עמלת דילר שבגלל המחסור במלאים מרקיעה שחקים(במקרי קיצון מגיעה ל20-25 אחוז). עוד סיבה למה כנראה הרכב תומחר יחסית גבוהה, יש מספר דגמים שאפשר למצוא ידני והם לא גבוהים - הרבה יותר קל מאשר בישראל אבל זה לא אירופה.

בינואר עשיתי רילוקיישן לניו יורק, כמי שאוהב לטייל בעולם(אני חושב שכיסיתי אחוז יפה מאירופה) שהציעו לי רילוקיישן מהעבודה לארה"ב(ועוד לניו יורק) אמרתי – אני בפנים. אחרי באלגן עם הטסטים בניו יורק(מפה לשמה, עברתי טסט רביעי – קצת פדיחה אבל מה שחשוב זה המטרה, בארץ אפילו בירושלים על ידני עברתי שני) יש רישיון אחרי 4 חודשים. אני פה אספר קצת על החוויה של קניית רכב בארה"ב. חיפוש רכב קודם כל אי אפשר עוד לעשות ליסינג או פייננס(כמו רוב האמריקאים) כי אין קרדיט סקור עוד, אז צריך לקנות. רצתי ללוחות היד 2 כמו ילד שמתרגש – הנה! החלום הזה שתמיד גולשים באתרים אמריקאים ומקנאים במבחר במחירים ובמכוניות ומתלהבים! אז זהו, שלא. קודם כל הגדרתי מה אני מחפש באוטו: - עד 15 אלף דולר - גיר ידני בלבד - בקרת שיוט חובה - משהו שיהיה נחמד לנהוג בו(רכב דיכאון כמו ניסאן ורסה או יונדאי אקסנט לדוגמא, פחות) צימצמתי חיפוש לבעיקר ג'טה 2.0 או 1.4 טורבו, פוקוס 1.0 טורבו או 2.0 והוספתי פיאסטה ST בשביל הכיף למרות שהיא קצת מחוץ לתקציב. למזלי יש CARFAX שזה פיצ'ר שחבל שאין בארץ – אתה יכול לראות היסטוריה של הרכב כולל טיפולים, תיקונים תאונות וכו' – רוב הדילרים מפרסמים CARFAX בחינם, אם לא זה כמה עשרות דולרים לדו"ח. קודם כל רכב שעבר תאונה ישר דילגתי. אז נגיד מצאתי קיה פורטה מודל 2017 במחיר ממש טוב(11 אלף דולר) שעשתה 85 אלף מייל – אבל אז הסתכלתי בCARFAX שלה וראיתי שבפברואר 2020 היא נכשלה פעמיים במבחן זיהום אוויר ומאז התגלגלה בין מגרשים למכרזי רכב שונים ללא שינוי במיילים – כנראה שמשהו לא טוב קורה שמה. כנ"ל לעוד 2 ג'טות(שנה ושנה וחצי במגרש) ועוד ST אחת(אבחון נורת מנוע במוסך וישר אחר כך נזרקה למגרש ונרקבה שמה שנה). זה נהיה חוויה מתסכלת, לא כזה קל כמו שחשבתי – מצאתי אחרי כמה ימים רכב מבעלות פרטית בניו ג'רזי – מיצובישי אאוטלנדר ספורט(בארץ זה ASX) מודל 2015 עם 120 אלף מייל ב10,000 דולר - קודם כל הרכב עשה הרבה מיילים דבר שני ASX זה לא רכב כיף לנהיגה – אמרתי לעצמי בוא נראה מה נדרש כדי לקנות רכב פרטי בלי דילר. אז כדי לקנות רכב פרטי: - לחתום עם המוכר על 3 טפסים של מדינת ניו יורק(אישור מכירה והרישום בעלות) - לחתום למוכר על הTITLE של ניו ג'רזי - להגיש את ההעברת בעלות ולעשות לוחיות רישוי זמניות בDMV של ניו יורק(כי אין לי קיימות) - תוך 10 ימים לעשות טסט לרכב כ"כ הרבה כאב ראש(פתאום אני מתגעגע למשרד הרישוי הישראלי) הבנתי למה אמריקאים קונים בעיקר רכב דרך דילר, רכב ראשון שלי ולא רציתי להסתבך עם הDMV של ניו יורק(דרך דילר הוא דואג להכל, כולל טסט רישום של הרכב וכו') וגם, לא רוצה ASX. אגב! בארה"ב כל קניה של רכב משומש צריך לשלם מס 8% (כולל SALES TAX), ז"א שאם יש רכב שנמכר כל שנה – כל שנה מדינת ניו יורק מקבלת עליו מזומני – עסק משתלם. מה גם שרוב הרכבים בגלל המשבר שבבים כמו בכל העולם מתומחרים הרבה מעל המחירון – והמחירים בכללי בטירוף בארה"ב עכשיו(הדילרים גם על רכבים חדשים מוספים מעל הMSRP שרואים באתרים השונים, כי מנצלים את מחסור המלאים). מציאת הרכב פתאום באחד השיטוטים שלי מצאתי רכב מעניין, מאזדה 3 מודל 2014(קצת ישן) דור 3 עשתה 95 אלף מייל(שזה 150 אלף קילומטר ממוצע שנתי) מנוע 2.0 גיר ידני. הCARCAX נקי יד ראשונה ועשה טיפול כמו שעון כל 5,000 מייל במוסך מורשה של מאזדה(וכל זה בלי לקום מהמיטה בבית! תענוג) והרכב נמצא בסוכנות רכב גדולה שבין היתר משמשת בתור דילר ומוסך מורשה של ניסאן,מאזדה, סובארו,יונדאי ופורד. פגשתי את הסוכן והוא הראה לי קצת את הרכב מסביב, המצב של הBODY רחוק משלמות(שריטות,דנטים קצת צבע שרוף וכתמי מים – אבל רכב בן 8 בארה"ב, אי אפשר לצפות לשלמות) בפנים הרכב נראה במצב מעולה(היחיד שהייתי בו שלא הסריח מסיגריות) יש קצת בלאי על ההגה על העור וטיפה על הידית הילוכים אבל חוץ מזה הרכב בפנים נראה כמו חדש. פתחתי מכסה מנוע הסתכלתי קצת – קודם כל שמתי לב שהסוללה התחילה כבר להינמס(ישנה מאוד) עשיתי עוד קצת הסתכלויות במנוע(לבדוק מכסה שמן, לבדוק מדידים וכו'). באתי לעשות נסיעת מבחן,בהתחלה לא הצליחו להניע בגלל מצבר(הפתעה גדולה עם המצב של המצבר) כשהניעו ראיתי שהנורה של הBSM(מערכת בליינדספוט) דלוקה – תיארתי לי שזה בגלל העובדה שהרכב היה בלי מצבר. עכשיו לרכב בסוכנות אין לוחית רישוי, אז הוא מביא מהמשרד לוחית רישוי זמנית של דילר ושם על הדלת של התא מטען מאחורה(נורא מבדר) ויוצאים לדרך. כיביתי רדיו פתחתי חלון כנהוג בנסיעת מבחן והתחלתי לנהוג, קצת לחיצות כביש מהיר כביש עירוני בלימות הגה וכו' להרגיש את הרכב – בסך הכל מכאנית הרכב מרגיש ממש Solid, אין שום קירקוש שום היסוס ושום סימון לעייפות מאף רכיב מכאני. הרכב גם עם צמיגי בריג'סטון ממש חדשים, הקיצר – אני רוצה להתקדם. הדילר שם על הסטיקר מחיר של 13,890 דולר – אוטומטית הוא הביא "הנחת אינטרנט" על הרכב ל12,800 ועם קצת מיקוח הוא ירד ל12,500 אבל הוא ממש לא היה מוכן לרדת עוד, הוא אמר שזה רכב שעשו עליו טריידאין לסובארו חדשה והוא נמכר במחיר לא רחוק מזה לסוכנות אז האחוז רווח עליו בשבילהם הוא גם ככה לא גבוהה(אחרי כל המיסים והדמי טיפול רישום רישוי וכו' יצא 14,100 מחיר ממש כמו בארץ - אני גם לא טוב בלהתמקח - מודה). אמרתי להם שיטפלו במערכת BSM, שיחליפו למצבר חדש ושיחליפו את השלט(שהיה שבור) ולחצנו ידיים. המערכת BSM הייתה צריכה החלפה של חלק מסתבר - הכניסו את הרכב למוסך מורשה שלהם של מאזדה להחליף את החלק. בנוסף קיבלתי חצי שנה אחריות(או 6000 מייל) ו2 טיפולי החלפת שמנים על חשבונם במוסך מורשה – המחיר לא היה נמוך בכלל(לא כזה רחוק ממחיר של רכב דומה בישראל) – אבל זה מצב השוק עכשיו. אגב, בגלל שאני "נהג חדש" ביטוח זה סרט והרבה חברות לא רוצות בכלל לבטח אותי – מצאתי 2 חברות שמוכנות לבטח אותי – בסוף הכי זול שהצלחתי להשיג זה ביטוח "מורחב" ב350$ לחודש ואם אני רוצה להוסיף קומפרהנסיב(מקיף) זה עוד 70$ בחודש – לשקט הנפשי להתחלה לקחתי את השידורג לקומפרהנסיב – סך הכל 420$ לחודש. על הרכב אז כמו שרשמתי מדובר במאזדה 3 מודל 2014 מנוע 2.0 גיר ידני 6 הילוכים האצ'בק צבע שחור(שזה יותר מבעס עם המצב של הצבע) רמת גימור טורינג. אבזור: - בקרת שיוט - מערכת KEYLESS כולל פתיחה של ההגה - רדיו עם BT כולל מוזיקה ושליטה מההגה - מערכת BSM(בליינדספוט) מקורית - מסתבר שמישהו התקין על החלונות בצד מדבקות השחרה כאלה(לא שמתי לב עד לא מזמן) חסר: - מצלמת רוורס או חיישני רוורס(כבר 10 שנים שלא יצא לי לנהוג ברכב בלי אף אחד מהם, ההתראת תנועה חוצה של הבליינדספוט עושה חלקית את העבודה) - המערכת מולטימדיה של מאזדה(חוץ מהמאזדה 2 אקטיב, לא חושב שבארץ נמכרו כאלה עם הרדיו הרגיל) מה שמחזיר אותי לתלות את הטלפון בדשבורד לניווט - מערכות בטיחות כמו סטיה מנתיב או בלימה אונומית לא קיימות - אין בקרת אקלים, מזגן רגיל מצחיק שבארץ חלק מהאבזור שנמצא בסטנדרט אצלי חסר אבל חלק מהאבזור שבארץ קיים רק ברמות הגימור הגבוהות(KEYLESS מלא ומערכת בליינדספוט) מגיע כסטנדרט – אגב, אין ISTOP או זכר לו(מזל). נהיגה התנוחת נהיגה של המאזדה היא תענוג, המושב רך ונעים המרווח רגליים טוב לנהג – וההגה, אוי ההגה של מאזדה כבר בנסיעת מבחן שהרגשתי את ההגה ידעתי שזה יהיה כיף – ההגה מתקשר עם משקל טוב, אחרי שנים של VAG קצת שכחתי איך זה לנהוג עם הגה שיש לו משקל טוב עליו. השילדה כיפית ואפשר להוציא כיף מהרכב גם במהירות דיי נמוכה. הגיר קליקי ועם מהלך מעולה הקלאצ' רך ונעים והמנוע לרוב גמיש מספיק(בכל זאת מנוע 2.0) כדי לשייט רוב הזמן בהילוך שישי. הספקתי ב1,000 מייל של נסיעה לתדלק כבר 3 פעמים – כל תדלוק 30-32 דולר(כןכן, בארץ טנק מלא למאזדה כזאת ועדיין הוא היה יותר יקר מ3 תדלוקים פה – והאמריקאים מתלוננים על מחיר הדלק). אני מאמין שבהמשך הדרך יהיה יותר פירוט ואמשיך לשרשר פה עדכונים – אם יש שאלות וכו' מוזמנים, אני עוד מחכה לראות כמה כיף זה מוסך בארה"ב =].

זה נשמע כמו כלכלה במיטבה. עובד ההייטק מזמינים אוכל -> פלטורמת הזמנת האוכל(סיבוס+וולט/תןביס) מרווחות כסף ומעסיקות עובדים-> המסעדות השונות מסביב מרוויחות כסף מזה שיש להן הכנסה קבועה ומסודרת ממשרדי ההייטק ומהזמנות האוכל-> העסקת העובדים מסביב בכל אחת מהחברות האלה כדי לייצר את האקו-סיסטם לכל העסק - אגב, גם בחברות פיננסיות שונות קיים נוהג דומה - כולם מרוויחים. השליחים ה"מסכנים" הם לא מסכנים, הם מתפרנסים וחלק מהפרנסה שלהם היא בזכות העובדים שמזמינים אוכל(שוב, כלכלה במיטבה) - פספסתי משהו?.

אני השארתי יותר מרכב אחד כולל רכבי ליסינג עם מבחר קודניות וזללני מתח חונים לתקופות זמן דומות ואף פעם לא הייתה לי בעיה להניע.

^ בדרך כלל אם האוטו ב"השבחה" זה אומר שאי אפשר לגשת לשום מגרש לראות אותו. גם אם המצב היום לא מצדיק, תגיד להם כשהרכב יהיה זמין אחד הסניפים שיצרו איתך קשר - ברגע שהרכב זמין ונראה לך שהוא מתאים הייתי מתאמץ במרווח של שעה וחצי נסיעה אפילו ללכת לראות אותו.

אני הייתה לי את הגולף עם המנוע 1.4 עם ה125 כוח סוס ועברתי לאוקטביה עם ה1.5 - באופן נורא מפתיע המנוע 1.4 מרגיש יותר נמרץ במיוחד בתאוצות ביניים מה1.5 ולא רק בגלל האוקטביה כי גם נהגתי ברכבים אחרים עם המנוע הזה עוד לפני.