Jump to content

dny

  • הודעות

    2,332
  • כאן מאז:

כל מה שפורסם על ידי dny

  1. אכן, בעיה ידועה. אני חושב שצריך להחליט במקום אם לדרוס או לנסות לתמרן, אבל להחליט מתוך הבנה שאנשים חשובים יותר מחיות, ולכן עדיף להתחמק או לבלום ולא לדרוס, אלא אם כן זה עלול לגרום להתנגשות או אבדן שליטה - שאז בדרך כלל עדיף לדרוס. חתולים הם בעיתיים במיוחד כי הם אוהבים לשנות את דעתם ברגע האחרון - לפעמים יותר מפעם אחת. לפעמים דווקא התמרון שמיועד להתחמק מהם הוא הגורם לדריסתם. דני
  2. אאל"ט מנסל, שזכה באליפות בעונה הראשונה שבה השתתף, אמר אח"כ שאין במירוצים אלו שום מרכיב של יכולת נהיגה - לשים אבן על הדוושה וזהו. אני מניח שהוא הגזים קצת, אולי כי הוא השווה את זה למכוניות F1 מוגדשות ידניות שהיו אז, שלא היו קלות לנהיגה (בלשון המעטה). ובכל זאת... דני
  3. בנורות כאלו יש שני סוגים - כאלו שהנורה נפרדת מהבית, וכאלו שלא. אני מציע לך ללכת לחנות לחלפי רכב ולקנות שם את הנורות בזול. אל תמהר להחליף לנורות חזקות יותר כי החום שהן פולטות יכול להזיק ללוח השעונים. אולי יש לך כפתור שמכוון את עצמת האור? דני
  4. אבל פרה לא שווה לאדם. גם בקר מגדלים כל שנה מחדש. בודאי. וכבר אמרו חכמי ישראל שהמנהג שלא כל אדם שוחט לעצמו, אלא התפקיד נמסר לאדם מיוחד - מנהג גרוע הוא, וגורם לנזק נפשי לאנשים שמתרחקים מהמציאות. דוגמה - אחיינית שלי היתה עם אמא שלה בסופר, האחיינית הצביעה על המקפיא ואמרה "אמא, הנה תרנגולת מתה". אשה שהייתה לידם הזדעזעה עד עמקי נשמתה. וממה? מהתגלית המדהימה, שה"עוף" שהיא אוכלת כל יום, הוא בעצם סוג של חיה. כי היא מעדיפה להאמין שאין קשר... הסכם הדדי? אני לא זוכר שמישהו שאל את הפרה אם היא מסכימה שיאכלו אותה. זה קצת מזכיר לי את "המסעדה שבקצה היקום"... גם גוף האדם בנוי לאכילת בשר, לעומת גוף הסוס או הפרה שאינו בנוי לכך. בניגוד לחתול למשל, אדם יכול לאכול מגוון רחב של דברים - גם בשר וגם דברים אחרים. לדעתך. בהחלט. באנגליה למשל מרחמים על חיות (כלבים, חתולים, סוסים) יותר מאשר על בני אדם. ביהדות להיפך. יש כל מיני שיטות. דני
  5. אפשר להוסיף נוזל קירור למנוע חם. מה הבעיה? מסתכלים על גובה הנוזל במיכל העודפים. בדיוק כמו שבמערכת השניה, מסתכלים על גובה הנוזל במיכל העיבוי. ולעצם השאלה, גם אני חושב שמדובר במאמץ רב שעלול - אם תהיה טעות - להזיק למנוע (חימום). אינני רואה כל יתרון למערכת זו על פני זו - יש מכוניות אמינות בשתי השיטות. דני
  6. שלושה הבדלים, מהקל אל הכבד: כנראה לא היתה כוונה להרוג. כנראה/אולי היתה הצדקה (כדי שלא לגרום תאונה). חתול אינו אדם, והמושג "רצח" שייך רק לבני אדם. לרגע חשבתי שמעולם לא גידלת חתול, אבל אז אמרת: נו. אז אתה כן מכיר חתולים... ההגיון שלך מוזר בעיני. לפי ההגיון הזה, ליד המשחטה בבאר טוביה צריך להופיע מחנה השמדה לבני אדם. בפעם האחרונה שהייתי שם לא ראיתי את המחנה הזה. ולמה? מפני שאינו קיים. ולגבי שאלתך - תשובה קיבלת גם קיבלת, רק שאינך רוצה לשמוע אותה. מה לעשות. דני
  7. מעניין מאד. מה דעתכם - אם בפעם הבאה ששוטר תופס נהג שנסע מהר מהמותר, הנהג יגיד במשפט "אני נוהג כבר חצי שעה, ואלה שתי הדקות הגרועות שלי" - מה יותר סביר שהשופט יגיד: "הנאשם נהג לפי כל החוקים במשך שלושים דקות ולכן אני מזכה אותו", או: "הריני מרשיע את הנאשם על פי הודאתו"? אני מזכיר את זה כי הרבה פעמים, כאשר תופשים שוטר שעשה דבר לא בסדר, שומעים את הצידוק הזה - זו רק מעידה רגעית, בדרך כלל הוא בסדר. אבל כשהשוטר תופס אזרח, משום מה השוטר לא מקבל את התירוץ הזה. ועל כך אומרים "נאה דורש אבל לא נאה מקיים". או, אם אין למשטרה מספיק כוח אדם, שתתחיל לתת עדיפות: נסיון לרצח חשוב יותר מעבירת מהירות, למשל. אז אם אין מספיק שוטרים, מתעלמים - במוצהר! - מעבירות מהירות או דומות, ואמרים בתקשורת: כשיהיה לנו תקציב מתאים, נאכוף גם את זה. משום מה יש לי רושם שהם עושים להיפך: אוכפים את מה שקל ולא את מה שצריך. דני
  8. שתי שיטות להחליט: 1. השיטה היסודית - מדוד את צריכת הזרם בכל המצבים, ושים נתיך בעל ערך של לפחות 50% יותר מהצריכה המירבית. 2. השיטה הפשוטה - שים נתיך של 10. אם לא נשרף - הכל בסדר. אם נשרף - שים 15. דני
  9. סיבוב של הראש מזיז את האזניים זו ביחס לזו בקלות 5 ס"מ ויותר. וכל זה בלי להתייחס לאפשרות שיהיה עוד אדם חוץ ממך ברכב - הרי כל התיקונים האלו מתאימים לנקודת האזנה אחת (לפעמים שתיים אבל במיקומים לא אפשריים) בלבד. בגלל זה אני אומר: אין מה להשקיע ברדיפה אחרי מושלמות שאי אפשר להשיג; עדיף להשקיע בדברים שיתנו השפעה מורגשת, כמו: רמקולים מאיכות טובה תכנון טוב של המערכת בנית תיבות טובות - מתאימות לרמקול, קשיחות, ואם יש צינור - אז בקוטר סביר דני
  10. סתם אדם פשוט ורגיל ששמו דני. לא, אני אומר דבר הרבה יותר פשוט מזה: איכות הצליל אינה משתנה בצורה משמעותית כאשר אתה מזיז את הראש ס"מ לכאן או לשם. דבר זה שווה ערך להזזת רמקול אחד ס"מ אחד לכאן או לשם. כלומר: זה פשוט לא משנה. גם אם תשנה תזמון קצת בעזרת DSP, וגם אם לא - אין הרבה הבדל, כי במילא כאשר תזיז את הראש קצת, כל ההשפעה שאולי יש לזה - תיעלם או תתהפך. המקרה של היפוך מופע בנקודת חיתוך הוא מקרה מיוחד ופותרים אותו פשוט ע"י היפוך קוטביות, אם במסנן ואם על ידי הפיכת החוטים לרמקול אחד. לא צריך לרדוף אחרי הרוח. כמו שאמרתי, יש לרמקולים מספיק בעיות אמיתיות ולא צריך לחפש את מה שאין. דני
  11. מה מרגיז אותך? שאני לא מסכים אתך? אז מה? מה זה אומר "הישום שאתה רואה לנכון למערכת"? עצות מעשיות נתתי מספר פעמים. יכול להיות שהבעיה היא שהעצות שלי לא מתאימות למה שאתה מכיר, ולכן אינך רוצה לקבל אותן? אין שום משמעות לאמירות כאלה. כמו שכבר אמרתי, מהירות התנועה של הרמקול מוכתבת על ידי גורם אחד בלבד - התדר של הצליל שמועבר אליו (בהנחה שמועבר אליו צליל שהוא יכול להשמיע ללא עיוותים מוגזמים, כלומר לא צליל של 8KHz לרמקול בגודל 15"). אין כאן שום מהירות אחרת ושום גורמים מסתוריים. אין שום קשר, כי התאבכות קורית בין תדרים זהים או קרובים, ולא בין תדרים שונים משמעותית זה מזה. אם תחום התדרים שמופנה לכל סוג של רמקול אינו חופף לתחום של סוג אחר, למשל - סאב עד 80, באס 80 והלאה - אז הדבר היחיד שצריך לעשות זה לדאוג שבנקודת החפיפה לא יהיה היפוך מופע. אין לא צורך ולא תועלת בשום שינוי תזמון אחר, כי מה שיועיל בתדר א' יזיק בתדר ב' ולהיפך. אין שום משמעות ל"מהירות" הזו. תשמיע צליל א', הרמקול נע במהירות כזו. תשמיע צליל ב', הרמקול נע במהירות אחרת. תדר הצליל קובע את מהירות הרמקול. תפסיק לחפש גורמים מסתוריים שאינן קיימים. אני לא אמרתי שאים שום משמעות לשום דבר, בכל מקרה ללא הקשר. שוב אני שואל: יכול להיות שקשה לך לקבל את הדברים כי הם שונים ממה שאתה מכיר? דני
  12. נראה לי שכל הדיבורים האלה על שיפוע כזה וכזה לא מתייחסים לנקודה המרכזית, והיא כמות האנרגיה שהבלמים יכולים להוציא מהמערכת. הבלמים יכולים לבלום בלימה חזקה עד שהם מתחממים, ואז היכולת שלהם להוציא אנרגיה (חום) נוספת יורדת, לפעמים כמעט לאפס. בנסיעה רגילה בולמים בלימות חלשות בהפסקות, ולכן הבלמים מתחממים קצת ומספיקים להתקרר. לכן נראה לרבים כי הבלמים יכולים לעצור תמיד ובכל מצב - וזה פשוט לא נכון. אם יש רכב כבד שנוסע מהר, והבלמים שלו הם ממוצעים (כלומר מספיקים לנסיעה רגילה ולא יותר), הרי שיתכן מאד שכמות האנרגיה הקינטית שלו היא קרובה ליכולת הבלמים. אם מדובר בנסיעה בירידה, ואם בולמים בלימה ממושכת כדי לשמור על מהירות קבועה, אפשר בקלות להגיע למצב שהבלמים כבר חמים, הרכב עדיין מהיר, ואז יש לרכב אנרגיה רבה ולבלמים אין יכולת להוציא אותה - כלומר, הרכב לא יעצור. רק מיומנות של הנהג יכולה לסייע לו לדעת שהוא מתקרב למצב הזה, ולכן צריך לבלום בלימת חירום - עם נעילת גלגלים אולי (במקרה כזה יתכן שמערכת ABS תמנע אפשרות של בלימה), עד כדי זחילה או אפילו עצירה מוחלטת, כדי לחזור למצב שבו האנרגיה האצורה ברכב קטנה משמעותית מיכולת הבלימה. אבל כדי לזהות מצבים כאלה, לא כל שכן כדי לתמרן תמרוני חירום כגון חיכוך בגדר, צריך להתאמן מראש במשך שעות (או יותר). הסיכוי להצליח בתמרון כזה בפעם הראשונה, במצב לחץ - הוא כל כך קטן, שלדעתי כל העצות האלה אינן מועילות כלל. דני
  13. אמור זה שם של דג. ובהקשר שלנו, אין בהכרח צורה אחת שהיא ורק היא נכונה ומושלמת מכל הבחינות. אני לא אמרתי שאין משמעות בכלל. אני כן אמרתי שכל הענין של צליל מהיר ואיטי אינו נכון. אני גם אמרתי שאם בכלל, צריך לתאם את המרחק לפי מיקום הסליל ולא מיקום פני הרמקול. ואני גם אמרתי שהתיאום הזה לא כל כך חשוב. אין חיה כזאת. כל הכיוון הזה של "מהיר ואיטי" ו"יגיע מאוחר יותר" הוא פשוט לא נכון. תרד מזה. אשמח אם תזכיר לי מתי אמרתי שהמהירות (של מה?) היא גורם מכריע. אני חושב שאמרתי שכל ענין המהירות הזה הוא פשוט טעות. צריך לזכור שיש לכל רמקול, גם הטוב בעולם, עיוותים משמעותיים בסדר גודל אחד לפחות יותר מכל שאר המרכיבים (של מערכת סבירה). לכן, כדאי מאד להשקיע בהקטנת העיוותים האמיתיים שיש, ולא לרדוף אחרי גורמים שוליים, שגם אם הם קיימים אינם מורגשים. דני
  14. תביעה נגד מי? מי שגר בבית? נניח שגרה שם משפחה. נגד מי התביעה? כולם אומרים, לא ידוע לי דבר על המקרה. על מי יטיל השופט לשלם? על האבא? האמא? הבן שבתפקיד קרבי בצבא ובמקרה היה בבית בחופשה וטוען שישן 20 שעות רצוף? הבן השני שבגיל תיכון? אם אף אחד לא ראה ולא יודע מי עשה מה, מי אמור לדעתך לשלם ולמה? דני
  15. אם שמים קטלן בינוני ומעלה, כלומר כזה עם שתי נורות לפחות, בתוך חדר, סוגרים את החדר ומכבים את האור, ויוצאים מהחדר לכמה דקות - כל היתושים מתפוצצים בחדווה. אם יש אנשים או אור בחדר, לא כל היתושים יגיעו לקטלן. דני
  16. אם תקרא את האותיות הקטנות בפוליסת הביטוח תראה שהביטוח תקף רק בתנאי ש...: לנהג יש רשיון בתוקף לרכב יש "טסט" בתוקף ועוד כמה תנאים כאלה. ולכן: אם תעשה תאונה, או ליתר דיוק אם תהיה תביעה, והביטוח יגלה שלא היה טסט - ושלא תטעה, הם בהחלט יבדקו - אז הם יגידו לך " 'צטערת אבל אנחנו לא משלמים". האם להמשיך לנסוע במצב כזה? לשיקולך. דני
  17. אנחנו מבלבלים בין שני מושגים שונים. אני לא מדבר על סטיה במובן של טעות, אלא על הפרש בין החום שבו הטרמוסטט מתחיל להפתח לבין החום שבו הוא פתוח לחלוטין. ההפרש הזה הוא בערך 20 מעלות. זה לא אומר שבנסיעה רגילה חום המנוע ינוע בטווח של 20 מעלות, אלא זה אומר שהחום יכול להתייצב בנקודה נמוכה - נניח 80 - בנסיעה בירידה בשלג בשבדיה, לעומת נקודה גבוהה - נגיד 100 - בשעת עליה ממושכת מים המלח לירושלים בחום של 50 מעלות בחוץ. הפרש (offset) אינו סטיה/טעות (error). דני
  18. דוגמה יפה מאד וציורית מאד, אבל לא מתאימה לכאן בכלל, מפני שגלי הקול הם מחזוריים ואצן המרתון רץ רק פעם אחת. כל המסקנות שלך מתבססות על גל קול "בודד", שלא קיים בפועל. דני
  19. אין תשובה חד משמעית לשאלה הזו. לדעתי, אם הטרמוסטט מקורי ובמצב טוב - אין צורך להחליף. אם תחליפי או נראה בעייתי - להחליף למקורי. דני
  20. אין שום משמעות ל"מהירות" הזו. יש תדר, וזהו. כמובן שבתדר גבוה יש שינויים יותר מהירים - בגלל זה הוא תדר יותר גבוה. לא צריך להעמיס על זה משמעות נוספת שאינה קיימת. אשמח אם תסביר לאילו תופעות אתה מתכוון. סתם ככה להגיד "זה נורא מסובך" זה לא מספיק. אני זה לא הוא והוא זה לא אני. ולעצם הענין, כמו שאמרתי, אם אתה לא מתכוון להבריג את הראש שלך למשענת כדי שלא יזוז בכלל, אין שום משמעות להבדלי מרחק קטנים של כמה סנטימטרים בין הרמקולים. ואם אתה כבר רוצה להשוות מרחקים, תביא בחשבון שנקודה הקובעת היא לא זו של קצה הרמקול, אלא הנקודה של הסליל. אבל הרבה יותר כדאי להתרכז בדברים יותר משמעותיים, כגון סוג הרמקול, הכיוון, נקודות חיתוך, וכדומה. דני נ.ב. לפעמים אני כותב דברים בקיצור, אל תקפוץ למסקנה שאם כתבתי קצר כתבתי בלי מחשבה. זה לא המצב.
  21. יפה מאד... מזכיר נשכחות דני
  22. יצליח להוריד הילוך - כנראה. יצליח להוריד מהירות - לא בטוח בכלל. באיזה רכב ניסית? ברכב ספורט ידני עם בלמים חזקים, או ברכב ואן שיכולת הבלימה שלו גבולית מלכתחילה, ופחות מגבולית כאשר הוא עמוס לעייפה? בהחלט יכול להיות מצב שלא הייתה אפשרות להאיט בעזרת ההילוכים. וכמובן שזה אומר שלא היו צריכים לנסוע במהירות כזו במקום כזה, בשום פנים אופן, גם אם היו הבלמים חדשים ותקינים. דני
  23. שלחתי לך ה"פ. דני
  24. ההילוכים הרובוטיים גרועים למי שמתעקש להלחם בהם. מי שרוצה או מוכן להבין שמדובר בהילוכים ידניים עם החלפה עצמאית, מסתדר אתם היטב. ולכן: אני מציע שהגברת תנסה לנסוע קצת ברכב המדובר או ברכב אחר עם אותם הילוכים (טויוטה). ירצו - יאכלו, לא ירצו - לא יאכלו. דני
×
×
  • תוכן חדש...