נכון מאד. ההלכה הזו נקבעה בתקופה שבה לא היו דברים כמו בדיקות רקמות, בדיקות ד.נ.א., בדיקות דם וכדומה, כך שלא היתה שום דרך לגלות באופן עובדתי מי האבא. לכן, מאחר שהאמת בכל מקרה לא ידועה, הניחו כך.
היום המצב השתנה בשתי דרכים:
א. יש דרך לדעת באופן עובדתי מי האבא.
ב. אין רבנים עם אומץ לשנות הלכות (אין דבר כזה "הלכה חלוטה").
ואם כבר אנחנו מדברים על מושגים הלכתיים, יש גם מושג שנקרא "ספק הטיפשים", והוא - ספק העשוי להתברר, והוא בדיוק הדבר הזה: במקום לדון בכובד ראש האם הילד נחשב כאילו הוא בנו של זה או זה, פשוט - בודקים ויודעים.
ובמקרים כאלה העקרון הוא שמי שלא בודק - הוא טיפש, ולכן "ספק הטיפשים".
דני