dny

נכון מאד. כל הבדיקות האחרות - ראיה, פירוק וכולי - בודקות חלקים מסויימים של המערכת, אבל רק המכשיר שנמצא בעמדת הבדיקה בודק את יכולת הבלימה, שהיא בעצם הדבר החשוב כאן. אם כך יש לך תקלה בבלמים. זה שהחליפו את כל החלקים 10 פעמים זה לא חשוב בכלל. מה שחשוב זה דבר אחד בלבד - האם הבלמים פועלים היטב, או לא. ואת זה בדיוק המכונה בודקת. לענ"ד זו סחטנות חוקית ותו לא. מעניין שהסטטיסטיקה הזו קיימת רק בארץ הקודש, ולא בארצות כמו ארה"ב, אנגליה ועוד, שבהן הבעיה לא קיימת כנראה. אני עדיין חושב שהבעיה היא בירוקרטית ולא טכנית. מאותה סיבה מכריחים אותך להביא אישור מוסך + קבלות על חלקים שהוחלפו, למרות שלא כל תקלה מחייבת החלפת חלקים דווקא. ענין של גישה. באנגליה לעומת זאת, כל הנ"ל פשוט לא קיים, אלא - אתה מביא רכב לבדיקה שנתית, ובדקים את הרכב. לא אותך, לא את המוסך שלך (אם יש לך), ולא כמה קיבלת בהיסטוריה בכיתה ד'. אם הרכב עבר את הבדיקה - מקבל אישור; לא - אז לא. אם נכשל, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה כדי לתקן - אף אחד לא שואל אותך מה עשית, איפה ואיך. החלטת שהרכב תקין? תביא אותו לבדיקה שוב. הבדיקה השניה היא בדיוק כמו הראשונה - אין דבר כזה "בדיקה חוזרת", כי הבדיקה בודקת מה מצב הרכב כרגע ולא מה היה מצבו אתמול או שלשום. כמו קודם: עברת - עברת; לא עברת - לא עברת. הגישה היא שהבדיקה השנתית של הרכב מיועדת לבדוק את תקינות הרכב, ולא כמה מס שילמת וכמה מכונאים פרנסת. דני

זה באמת דומה, ולדעתי שני הדברים לא מומלצים. אני לא הצעתי לאף אחד לעשות שום דבר. זה שאמרתי שאפשר לעשות משהו זה לא אומר שאני ממליץ או מציע לעשות כך. כשיטה, אני לא מתיימר להחליט עבור אחרים כיצד לנהוג (תרתי משמע). שוב אתה שם בפי דברים שלא אמרתי. דני

מספר הבוכנות קשור לנפח, כי יש גודל (נפח) מסויים שסביר לכל בוכנה (יעילות). לכן: 500 סמ"ק ומטה - 2 בוכנות 500-1000 סמ"ק - 2-3 בוכנות 1000-1200 סמ"ק - 3-4 בוכנות 1200-2500 סמ"ק - 4 בוכנות 2000-3000 - 5 בוכנות 2500+ - 6 בוכנות וכן הלאה, כל הנ"ל בקירוב גס. דני

בדיוק ככה. זה כל מה שאמרתי, ויש לי שלל דוגמאות נוספות לדבר (אם יש בכלל ספק). ולגבי התופעה של "מכונאי מדרכה", לדעתי היא נובעת מכמה סיבות: לפעמים זה באמת יותר נוח להביא את המכונאי לרכב ולא להיפך. כל הענין של "שירותי דרך", שמקובל בכל העולם, מבוסס על זה. תוצאה של הקושי הרב באישור ורישוי להפעלת מוסך, ללא שום קשר לידע הטכני (האם עדיין בודקים פו"ה של תיה"ל לפורד קורטינה?). תוצאה של המיסוי המופרז, שגורם ל"כלכלה שחורה" בכל הענפים וגם בענף זה. לדעתי, להאשים את המכונאי שבסך הכל רוצה להתפרנס, זה לא נכון ולא מועיל. דני

למיטב ידיעתי - מעולם לא. ולכן אין ספק שהיא פחות מדוייקת ממכשיר מכוייל, אבל מצד שני הרבה יותר מדוייקת ממכשיר מכוייל שלא משתמשים בו. נכון מאד. יצא לי לא פעם לנסות לתקן נזקים שנגרמו מהידוק מופרז - דוגמה פשוטה, שהוזכרה כאן בפורום יותר מפעם אחת, היא ברגי מכסה השסתומים של סופר לנסר. היצרן האוויל אומר להדק חלש מאד (13 NM אאל"ט). לפעמים יש נזילה, בדרך כלל בגלל אטם גרוע או לכלוך, ואז הפתרון המובן מאליו - להדק. והרבה. ואז רואים מכסה עקום, שמשום מה באמת דולף. לא נורא, בשביל זה יש סיליקון... מקצועיות נטו. משום מה אף אחד לא חושב על כך, שאם הרכב יצא מהמפעל ללא סיליקון וללא דליפות, אז אולי לא באמת צריך לשים סיליקון. פעם שיפצתי מנוע ישן. כמו ארכיאולוג, ניקיתי שלוש שכבות של סיליקון בצבעים שונים ממכסה בית הארכובה, שהיה מצופה בשמן שדלף. בסופו של דבר, אחרי ניקוי יסודי, שמתי אטם אחד בלי שום סיליקון - ולא דלף. ממש נס. זה עוד ענין. יש תופעה נפוצה, של ביטול מכלולים "לא נחוצים", בדרך כלל כי לא מצליחים למצוא או לתקן בעיה. ובאמת הרכב יוצא מהמוסך כשהוא פועל היטב - אבל זמן מה אחר כך, במזג אוויר אחר או תנאים אחרים, פתאום הוא מגמגם... זה פחות נפוץ במכוניות חדישות, אבל בדגמים של שנות התשעים ומטה זה היה נפוץ כל כך שכמעט בכל רכב ישן שינו או ביטלו משהו. כן. אני יודע שלא צריך, וככה לא עושים, וכולי - אבל בכל זאת עשיתי. וולבו 940, הבורג המחזיק (ציר) העליון של בוכנת בלם קדמית. מקובל במוסכים להדק טוב טוב, כדי שלא ישתחרר. אמנם זה גורם לעיוותים ובלימה לא אחידה (לטענת היצרן האדיוט שלא מבין במכונאות), אבל לא משתחרר. האמת היא שגם הידוק לפי המפרט (עם נועל הברגות בעצמה מתאימה) ולא יותר לא משתחרר, אבל מה זה שייך. דני

זה לא בהכרח נכון, כי לפעמים הפס הלבן מסומן לא נכון (ללא קשר למציאות). לפעמים גם אין פס לבן במקום שצריך שיהיה. אז אם נהג חוצה קו לבן במקום שיש שדה ראיה מצויין ואין מכוניות אחרות, אז הוא נוהג בהתאם לתנאי הדרך, אבל בניגוד לחוק. אני מבין שבאופן תיאורטי מצב כזה לא אמור להתקיים, אבל בעולם המציאות זה בהחלט כן קיים. בהנחה שיש תנועה בנתיב החוצה. אם השעה היא 3 בלילה והכביש שומם, ויש שדה ראיה מצויין לכל הכיוונים, אז אפשר לחצות את הצומת באדום ולנהוג בהתאם לתנאי הדרך - אבל בניגוד לחוק. כנ"ל התעלמות מתמרור עצור וכולי וכולי. הנהגים האחרים הם חלק מתנאי הדרך. כמובן שאם אתה נוסע במהירות גדולה בהרבה מהתנועה אז יש בעיה, כמו בדוגמה שהזכרתי - לנסוע 50 קמ"ש כשיש פקק. וכך גם כאשר אתה מתמרן בצורה שנהגים אחרים אינם מצפים לה; וזה לא עוזר בכלל להסביר שהנהג האחר אמור להיות נהג טוב שמבין שצריך לראות את מהירות הרכב האחר ולא רק את המרחק ממנו, כי העובדה היא שנהגים רבים אינם עושים את זה, ולכן מופתעים מנהגים שמהירים משמעותית יותר מהתנועה. לכן מי שנוסע במהירויות כאלו חייב להתחשב בדבר הזה. כנ"ל לגבי נהגים שאינם מודעים כמעט (או בכלל) לנעשה מסביבם - וזה כבר נכון לכל מהירות נסיעה שהיא. בודאי, אבל בין זה לבין האמירה שהמהירות בפני עצמה היא הבעיה, רב המרחק. זה כמו שתגיד שבסיבוב שמאלה יש אפשרות לעוף מהכביש, ולכן פניות שמאלה - בפני עצמן - הן מסוכנות, ותמליץ להמנע מהן. דני

הבעיה במקרה זה אינה המהירות של 200 קמ"ש, אלא מהירות שאינה מתאימה לתנאים. זה כמו שתגיד: יצא לך לנהוג פעם בפקק רציני? במהירות 5 קמ"ש אתה עם התנועה, במהירות 50 קמ"ש אתה מתרסק על כולם. להסיק מזה שמהירות של 50 קמ"ש היא לא סבירה גם כשאין פקק, זה לא הגיוני לדעתי - ואני חושב שגם m3x7r3m3 התכוון למשהו דומה. דני

רק היום היתה לי שיחה עם אבא שלי, שלקח את מכוניתו למוסך אחרי טיפול שלי. המוסכניק הראה לו בורג שלא היה מהודק חזק, הדגים לו בכמה קלות פותחים אותו, ונתן לו הרצאה שלמה על כמה ולמה לא כדאי לטפל ברכב לבד, באופן חובבני, אלא רק במקום מקצועי וכולי. והמכונאי צודק: אני באמת לא סגרתי את אותו בורג בכל הכוח, אלא רק במידה שכתב היצרן, שבמקרה הנ"ל זה באמת די חלש. אין ספק שאני מסוכן לציבור, והמכונאי המדופלם והמורשה יודע יותר טוב. למי שחושב שהתגובה שלי היא סתם קנטרנית, אני מציע לחפש חיפוש קצרצר כאן בפורום ולראות כמה מקרים יש של מוסכים מורשים שמטפלים לא כל כך טוב במכוניות. הדבר כל כך נפוץ שאין כמעט מי שלא נתקל בתופעה, ולכן האמירה הכללית של "מי שמטפל בבית זה לא בסדר" היא פשוט ללא קשר למציאות. דני

אתה צודק, ואני באמת לא הזכרתי מהירות מוחלטת כלל. דני

אני חושב שיש קשר ישיר בין מהירות הנסיעה (הכללית) לבין רמת הנהיגה. בכביש שבו כולם נוסעים באותה מהירות (איטית) בקו ישר - קרי ארה"ב - אין פשוט שום סיכוי לפתח מיומנות בנהיגה, ובאמת לרוב הנהגים בארה"ב אין מיומנות כזו. לעומת זאת, באירופה רוב הכבישים הם צרים ומפותלים, מה שמצריך יכולת שליטה רבה יותר ברכב - ולמרבה הפלא, באירופה מפתחים יכולת כזו. בהתחשב בכך ש(רוב) תושבי ארה"ב הם מהגרים מאירופה, כנראה שהבעיה אינה מולדת/גנטית/וכולי. לדעתי, הגדלת המהירות המותרת תשפר את רמת הנהיגה, ובכך תפצה - ואף יותר מכך - על הבעיה הזו: דני

כל דגמי וולבו משנת 1967 ועד שנת 1997 (למעט דגמי 340, 360, 480). מכוניות ב.מ.וו. משנות השבעים והשמונים עם בלמי דיסק מאחור, וכנראה שגם בדגמים אחרים - כנראה שכל רכב עם בלמי דיסק מאחור לפני שנת 2000 בערך. כיום יש שיטה אחרת, של בלמי דיסק עם הפעלה הידראולית (בלימה רגילה) + הפעלה מכאנית (בלם יד), ולכן הבלם הכפול מאחור פחות נפוץ (אם בכלל קיים). דני

שנות החמישים. היו אז מכוניות שלא כולן יכלו בכלל להגיע ל-120 קמ"ש, עם בלמי תוף מקדימה, קפיצי עלה, ועוד. מגבלת המהירות של 80 קמ"ש היתה סבירה למדי - אז. הבעיה היא, כמו שאמרת, שמאז השתנו הכבישים והמכוניות ללא הכר - אבל מגבלת המהירות כמעט ולא השתנתה. תוצאה - היום מגבלת המהירות הזו מנותקת מהמציאות לחלוטין, ולכן רבים הנהגים שמתעלמים ממנה - בשונה מרמזור אדום, שמספר הנהגים שמתעלמים ממנו הוא קטן מאד (אני אישית ראיתי נהג אחד כזה בלבד). דני

קצוות חלקים ומעוגלים של הצינור מפחיתים צפצופים ושריקות שנגרמים ממערבולות אוויר, במיוחד בעצמות גבוהות. בהחלט יש לזה תועלת. דני

זו הרמה הרגילה. רק שיש כשרון כזה, לכתוב את הדברים כך שמי שלא בקי יחשוב שהכתבה רצינית. רק כשאנחנו רואים כתבה על נושא שאנחנו מתמצאים בו, פתאום אנחנו שמים לב לרמה הנמוכה. דני

נכון מאד, ולכן היחס בהתאם. אבל צריך לדעת דבר אחד חשוב: היהדות אינה דת כי אם לאום עם יעוד. כך אמר אלוהים לאברהם: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך; ואעשך לגוי גדול" - גוי פירושו עם ולא דת. לכן היהדות פונה אל היהודים בלבד ולא אל כלל האנושות כמו נצרות/איסלם/בודהיזם וכולי. במשך הגלות היהדות התנוונה והפכה לדת, עם כל התופעות השליליות שקשורות לזה (סערות בכוס תה על מינוי של איזה רב וכן הלאה). אבל מאחורי כל התופעות אלו יש משהו גדול יותר. דני

אני בכלל לא התכוונתי "להרים ידיים" - אלא, כמו שנאמר כאן כבר, צריך לדעת מה יש ומה אפשר, ובמסגרת זה לעשות משהו. ובדרך כלל אפשר לעשות הרבה. דני

גם זה לא פותר את הבעיה לגמרי. הסיבה פשוטה: אי אפשר לתקן בעיות של החלל בלי לשנות את החלל. אני יודע שכל מיני יצרנים עושים הרבה כסף בטענה שהם כן יכולים, אבל האמת היא שלא. אז בבית אפשר לעשות הרבה דברים - לשים ספריה עם הרבה ספרים, ספות וכדומה; ברכב זה יותר קשה (הספריה שלי לא נכנסת בדלת של הרכב). דני

אני קורא את ההודעה הזו כבר בפעם החמישית וזה עדיין מצחיק אותי... דני

אבל זה לא אומר את זה. כי כיוון כזה אינו מתייחס לנתונים של החלל (חדר או רכב) שבו מושמע הצליל - למשל, אם לחלל יש תהודה בתדר מסויים, שום כיוון של המערכת לא יעלים את התהודה. אני חושב שמי שמבין ששלמות לא תהיה, ולא רודף אחרי הרוח, יכול להגיע לתוצאות מאד יפות - בכל רמה של השקעה (כמובן ש"תוצאה יפה" זה ביחס לרמת ההשקעה, כן?). דני

אני חושב שהוא מאד צודק בנושא הזה. מדהים עד כמה. באופן מילולי פירוש המילים הוא אוהב (או חובב) שמע. כך אני תמיד הבנתי את הענין - חובב שמע, כמו שיש חובב רכב. לא צריך לנהוג בפרארי דווקא בשביל להיות חובב רכב. הוא אמר את זה גם בהקשר של 192K ו-24 ביט, וכאן יש לו טעות כי אין שום משמעות למידע שלא שומעים אותו. גם פורמט רגיל של 44.1/16 מכיל יותר מידע ממה שהאוזן מסוגלת לשמוע (ולכן נבחר). המחשבה ש"כמה שיותר, יותר טוב" פשוט אינה נכונה. תלוי למה אתה מתכוון כשאתה אומר "שמיעה אבסולוטית". לפי ההגדרה הטכנית למושג הזה, כלומר "שמיעה אבסולוטית היא היכולת לזהות צליל בשמו על פי תדר בלבד, דהיינו - על פי גירוי שמיעתי בודד, ולא בהסתמך על היחס בינו לבין צלילים נתונים אחרים", בודאי שיש אנשים כאלה. אבל אם אתה אומר שכל אדם שומע את אותו צליל קצת אחרת, כנראה שזה נכון. לגבי שחזור מדויק של צלילים - יש כאן כמה בעיות מאד בסיסיות, הרבה לפני שנכנסים לענין של איזה מגבר או איזה רמקול. ראשית, שני ערוצים אינם מספיקים. שנית, שום מספר של ערוצים לא ישווה למקור, בגלל שאינם מדמים את הצורה שבה האוזן שומעת. אז מה נשאר? לדעתי, מה שנשאר זה בדיוק "חובב שמע", כלומר מי שזה מעניין אותו ואכפת לו, ורוצה להיות בתחום ולהשתפר. אז יש מי שמשקיע יותר ויש מי שפחות; יש מי שמצליח יותר (בעיני מי?) ויש מי שמצליח פחות; אבל מי שחובב שמע הוא, לדעתי, "בתחום". דני

כשהייתי בצבא היה אצלנו רס"ר אחד שהיה מפעיל מלגזה. איך שהוא כמעט כל הפעלה שלו נגמרה במשהו מעניין. פעם אחת הוא הרים גנרטור גדול (בגודל של מכולה בערך) על המלגזה, עד לשיא הגובה כמובן כדי שיוכל לראות. התחיל לנסוע, ובאמת הוא ראה שיש על הדרך צינור מים ממתכת בקוטר של 25 מ"מ בערך שחוצה את הכביש. הוא נזהר מאד שלא לדרוס אותו במהירות, ועצר מיד. משום מה הגנרטור עצר רק אחרי שהגיע לרצפה. השמועות אמרו שהתיקון עלה כמליון ש"ח. דני

אין מה להוסיף. דני

השאלה היא למה אתה קורא "כמו שצריך": למה שמקובל לעשות, או למה שנדרש מבחינה טכנית. אני עניתי ביחס למה שנדרש מבחינה טכנית כדי לפתור את הבעיה שהזכרת - חימום והמסה של הנתיך. אם לא היו לך בעיות של מתח נמוך במגברים, אין צורך להחליף לחוט עבה יותר. בדיקה פשוטה - אחרי שתסדר את הענין של המגע הרופף, והנתיך לא יתחמם, תפעיל את המערכת בעצמה בינונית ומעלה במשך חמש דקות לפחות. אם החוט של הפלוס לא מתחמם - אין צורך לשדרג אותו. דני

כמו העברות בין בנקים בתוך ישראל - בהודעה אלקטרונית. אין משאית (או אניה) עם שטרות. אותו דבר בדיוק שמונע מבנק לאומי (נניח) לרמות את בנק הפועלים: שברגע שיעשו את זה פעם אחת, שום בנק בעולם לא ידבר אתם יותר. וכמובן ששום בנק אחר לא ישלם כסף בגלל שהבנק בישראל אמר שמגיע לו, אם זה לא תואם גם את הרישומים של הבנק השני. כל מערכת ההון בעולם מבוססת על אימון. גם ערך הכסף (מנייר) הוא ביטוי של רמת האימון שיש לאנשים במטבע ובמי שמנפיק אותו. זה שונה מזהב (מתכת), שהערך שלו תלוי בעיקר בכמות הזהב שיש בעולם ולא כל כך בהתנהגות של כל מיני קומיסארים. דני נ.ב. בנקים לא מקבלים צ'קים (מסרבים להתייחס אליהם כאל כסף עד שנפדו בפועל). מה זה אומר לך על הערך של צ'ק?

לפי התיאור שלך יש מגע גרוע בין החוט לבין הנתיך, וזה גורם להתחממות בנקודה זו דווקא. אין צורך להחליף את כל החוט. דני