חן פרחי

צבי, אתה מפספס את הפואנטה. המטרה היא להשאיר כמה שפחות רכבים על הכביש, לא כמה שיותר. אנחנו לא חיים בקובה ולא בהודו. מישהו באמת מצפה שכל המכוניות שנוסעות היום על הכביש ישארו בו לנצח ? ללא היבוא האישי, מידי שנה זוכות להעברה לסטטוס אספנות כמה עשרות מכוניות, וכך זה צריך להיות. אין שום עיניין לראות אפלאוז חבוטה מחזיקה בסטטוס הזה, רק בשל העובדה שכך תשרוד לנצח. זו לא כוונת המשורר. מה שישרוד ישרוד, ומה שלא לא. ככה זה בטבע.

תראה איפה היתה אלפא לפני 30 שנה ואיפה יונדאי. תראה איפה יונדאי היום ואיפה אלפא. שלא לדבר על לנצ'יה. חבל.

פז"מ של 20 שנה יגרום לתופעה לא רצוייה, בה יהפכו אלפי מכוניות שאמורות לסיים את חייהן, לאנדרטות נוסעות לנצח. עם הבלאי הטבעי ותוכנית הגריטה, עדיין נעות אלפי מכוניות בנות 20 ומעלה, רובן במצב סופני בהחלט. גיל 25 נשמע הגיוני יותר, רק שכאן נשאלת השאלה האם שווה לטרוח ולשנות את החוק על מנת "להציל" משהו כמו 2000-3000 מכוניות פוטנציאליות. לדעתי לא, וגיל 30 הוא הגיל המושלם להפיכה לסטטוס אספנות, ולרוב מוכיחה את רצינות הבעלים בשמירה על הרכב, לאחר ש 10 שנים טרח להעביר אותה 2 מבחני רישוי. בניגוד למה שמה שמקובל לחשוב, גם לפני 20 שנה מכונית לא חיה יותר מ 20 שנה בממוצע, ומי שלא מאמין מוזמן להציץ בשרשור "חיפוש מכוניות אבודות".

סיפור לא פשוט. ישראל חתומה על 400 אמנות שונות, שבעצם מונעות מאיתנו להחזיר אותם לארצות מוצאם, מה שאומר שנותרו שתי אפשרויות בלבד- גירושם למדינת צד שלישי שתסכים לקלוט אותם, או להכיל את אותם 55,000 המיסתננים. ברור שמטרת הגעתם לישראל היתה קיום חיים ברמה שאפילו עשירי אריתראה, אם יש כאלה, יכולים רק לחלום עליה. בעיית מיסתנני העבודה האפריקאים היא לא רק בעייה ישראלית, היא הפכה לבעייה גולבלית, בייחוד באירופה. היבשת השחורה והמקוללת הולכת אט אט ומתרוקנת מתושביה, ואלא ששם עסוקים במלחמות אין סופיות על שום דבר. גדר הגבול מנעה סופית את כניסתם של מיסתננים נוספים, וזה הישג לא מבוטל שנזקף לזכותו של ראש הממשלה. הבעייה מה עושים אם אלו שכבר כאן. אם לא נעסיק אותם, הם פשוט ילכו לגנוב, גם הם בני אדם וזקוקים לקיום - כל זמן הם כאן. כמובן שהפתרון המושלם הוא הרחקתם למדינת צד שלישי, מה שיעלה לנו מילארדים רבים, כשוחד לאותה ממשלה שמסכים לקלוט אותם. ואם לא, הקמת מתקן כליאה ענק וריכוז כל מסתנני העבודה, עד האחרון שבהם, עד שיתחננו לעזוב את ישראל.

יובאה ע"י חברת המזרח, שחיסול חברות שיובאו על ידה הפך לתחום התמחותה העיקרית - פונטיאק, אולדסמוביל, אוסטין, רובר ועוד.. הגיאו פריזם היתה קורולה במפרט אמריקאי, ובניגוד לדגם שיובא לארץ ב 92', צויידה במנוע הזרקת דלק, שבגירסת ה GSI סיפק 125 כ"ס מכובדים. מחיר מופקע בעליל גרם לכשלונה בארץ.

אולי זה רק אני, אבל לדעתי ה C היוצאת היתה מכונית יפה ונקייה יותר, ופחות עמוסה עיצובית. מאז ומתמיד מכוניות מרצדס הפגינו עיצוב פנימי מאופק, וגם הגירסאות המהודרות ביותר הפנימו את שפע הצעצועים שצויידו בהן.

מאזדה וטויוטה ב 92' וניסאן ב 93'. הפלישה הקוראנית לארץ החלה ב 94' עם דייהו, ובסוף אותה שנה הגיעה יונדאי, לאחר שהיתה החברה האחרונה שנכנעה לחרם הערבי, וסירבה בתוקף למכור את תוצרתה בארץ.

מצטער להיות משבית שמחות עבור "אוהבי" פיאט ושות, אך כשלון במבחן רישוי שנתי מעיד בראש ובראשנה על רמת תחזוקת הרכב ולא על אמינותו. גם דאצ'יה 88' יכולה לעבור טסט "במכה הראשונה" אם תוחזקה כיאות.

לא ירדת לסוף דעתי. לראנצ'ו לא היה שום יכולת שטח, הוא רק נראה כאילו. בדיוק כמו הניסאן קשקאי 4X2, הסקודה רומסטר סקאוט והיונדאי טוסון 4X2. גם היום, ואפילו במכוניות כפולות הנעה, הלקוחות מבקשים לקנות "פוזה" ולא יכולת שטח אמיתית, ובזה הראנצ'ו הקדים את כולם. אגב, ה SUV הראשון שהציע פאר ונוחות ברמה של מכונית מנהלים היה הריינג' רובר שהוצג ב 70'.

ה 323 השכורה היתה שייכת לחברת השכרה שנקראה רילייבל, שהיתה חלק מקבוצת מכשירי תנועה. באותה תקופה עבדתי בה בתור מכונאי ויועץ טכני. המכונית המפוארת ביותר היתה אלפא 164 55-371-05 במפרט אמריקאי, ותמיד הייתי מחפש תירוצים לקחת אותה לסיבוב ולשמוע את מנגינתו של ה V6 המופלא שלה. חדי עיין ישימו לב למונית מרצדס W123, שהיתה ממש בימיה האחרונים כמונית. התמונות בדיזנגוף צולמו לאחר הפיגוע הנורא בקו 5 באוקטובר 94'.

http://www.carsforum.co.il/cars/מגזין-רכב/1431/%d7%90%d7%a1%d7%a4%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%94-%d7%a8%d7%90%d7%a0%d7%a6'%d7%95-%e2%80%93-%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa היום, כשאופנת רכבי הכבישטח פורחת, ויצרן אחר יצרן מצטרפים לפלח השוק שהולך וגדל במהירות מדהימה, נחמד להזכר מי היה החלוץ בתחומו. קריאה מהנה !

חיפושיות, טריומף 1300, דודג' דארט, טרנספורטר חד קבינה, פרינץ 4, פיג'ו 404 ודאפודיל.

סליפרית אמיתית ומיוחדת היתה הפולקסווגן טרנספורטר T3 שצויידה במנוע של פורשה 911SC. פולקסווגן נזקקו לרכב בעל 9 מקומות על מנת להסיע מנהלים יחדיו, אך רמת הביצועים של דגמי ה 2.0 לא היתה משביעת רצון. בתחילה ניסו להרכיב מנוע של 914 6 בוכנות, אך לאחר שהתוצאה לא היתה מהירה דייה, הורכב באחוריה מנוע 3.0 מזורק של 911. התוצאה? 0-100 ב 8.4 שניות ומהירות מירבית של 204 קמ"ש. נתונים מקבילים לאלו של ההוט האצ' של תקופתה. למיטב ידיעתי, הטרנספורטר הנ"ל לא הגיע מעולם לייצור סדרתי, וסה"כ יוצרו כמה מכוניות בודדות, כולן ברמת הגימור הגבוהה ביותר, קאראט.

פשוט מדהים איך המוניות האלו נוסעות אחרי 30 שנה. את קו המיליון מייל הן חצו מזמן, ובעבודה קשה בהרבה.

מנוע המרצדס 300D היה מגיע לנסועה כזו בקלות. הבעייה היתה במעבר במבחן הרישוי השנתי, שלרוב המכונית היתה נפסלת בשל עשן.

2,200 ש"ח זהו מחיר ללא מע"מ. מחיר מצויין למכונית בסדר גודל כזה.

ממיר מומנט ננעל, כשמו כן הוא. ברגע שהוא ננעל הגלגלים מוחברים פיזית למנוע, פשוטו כמשמעו. במכוניות ישנות הנעילה התבצעה בהילוך הגבוה בלבד, ובמהירות של 80-90 קמ"ש ומעלה. ה AL4 היה היה הגיר האוטומטי הראשון שהציע נעילת ממיר מונט כבר בהילוך II ומעלה. אפשר לחוש בשחרור הנעילה בנהיגה בין עירונית, איך בלחיצה על הדוושה הסל"ד עולה ב 400-500 לערך, ועם שחרור המצערת הוא יורד חזרה.

בנסיעה בין עירונית ההבדל בצריכת הדלק בין ידנית לאוטומטית שולי למדי. בכל המכוניות האוטומטיות בימינו ההילוך הגבוה ביותר הוא הילוך יתר, ובנוסף ממיר המומנט ננעל, כך שאין "תיווך" הידראולי.

הדרדות אופל היא לא רק באשמת UMI, למרות שהיה להם חלק מכובד בכך. בתחילת שנות ה 2000 אופל מכרו כאן לא רע, בעיקר את האסטרה MK2 והקורסה, שהוצעו במפרט נכון ובמחיר נוח. ברגע שהאסטרה עברה לתיבה רובוטית ושער היורו, שהיה אז מטבע חדש, טיפס במהירות, מכוניות אופל איבדו את האטרקטיביות שלהן, וכשחזרה האסטרה עם תיבה "נורמאלית" זה כבר היה מאוחר מידי. הקורסה היתה ועודנה מכונית בינונית למדי, שלא התבלטה בקבוצתה, ואילו הווקטרה סבלה מתמחור מופרז וחיוורון קל. ווקסהול אינו יצרן עצמאי החל משנת 80', בה אוחדו דגמי אופל ווקסהול. לפני כן נהנה היצרן הבריטי מעצמאות תכנונית, למרות שתמיד מכוניות ווקסהול נשענו בדרך זו אחרת על מכללי או תכנוני אופל.

1. מרצדס, כבר בשנת 38', הדגם נקרא 260D. 2. הפיג'ו 604 היתה מכונית הטורבו דיזל הראשונה, ומעט אחריה הוצגה המרצדס W123 300TD, שהיתה מכונית הדיזל המהירה ביותר שיוצרה, עם מהירות מירבית של 175 קמ"ש. מכונית סאלון דיזל ראשונה היתה דווקא הסיטרואן CX ואחריה המרצדס W116. הקומפקטית דיזל הראשונה היתה הגולף שהוצגה ב 77'. המיני הראשונה היתה הפיאט 127.

בחלק לא מבוטל של המכוניות שמצויידות ב 4 בלמי דיסק, יש תופי בלימה נפרדים לבלם היד, ואז אפקטיביות העצירה גבוהה יחסית מאחר והם נשארים קרים. אבדן בלימה מוחלט כתוצאה מאיבוד נוזל נדיר מאד, מאחר ומשנת 72' מחוייבות כל המכוניות שנמכרו בארץ במעגל בלימה כפול. כיבוי המנוע אמנם ימנע סיוע ממגבר הבלם, אך עדיין כוח העצירה יהיה מכובד.

הסיומת 09 לאלפא היתה רק בשנת 90', אז יובאו ע"י ספרינט מוטורס. באותה סיומת, 09, השתמש גם הטנדר FSO שכונה בארץ פולונז, ויובא הנה ב 94' בלבד. בלוחית בעלת 6 ספרות החלו להשתמש מתחילת שנת הדגם 62' והמספר הראשוני של מכוניות מאזור המרכז היה 201-001. מספר שהחל ב 100 העיד על מכונית דיפלומטית לשעבר. שנת הדגם 79' היתה ארוכה במיוחד, מאחר ומשרד הרישוי לא נערך למעבר ללוחיות בנות 7 ספרות, ולכן שנת הדגם 80' היתה קצרה יחסית. בשנות ה 80' מכוניות שמספר הרישוי שלהן התחיל ב 1 היו לרוב מיבוא אישי. אפשר בעיקרון לשוב ולהשתמש במיספרים משנות ה 80'; העיניין הוא שכל עוד לא הורדה המכונית מהכביש, היא עדיין שייכת באופן חוקי לבעליה, ולא מעט אנשים פשוט לא השביתו רישומית את המכונית במשרד הרישוי, והיא עדיין רשומה על שמם.

עיניין המיתלים אינו מקשה אחת אצל היצרנים האירופאים, בטח לא בעבר. המכוניות הצרפתיות, ללא יוצא מן הכלל, היו תמיד רכות. מרוסנות, אבל רכות. המכוניות הגרמניות היו נוקשות ואילו האיטלקיות באמצע. האמריקאים לא חיפשו מאום בספינות הניקל שלהם, זולת דבר אחד - עוד שעת שינה.

לא קשור לעצלנות. יש לא מעט אנשים מבוגרים שלא רואים בהעברת הילוכים הנאה אלא טורח, ולכן מבחינתם תיבה אוטומטית מהווה פתרון נוח.

הורי מוכרים את המכונית שלהם. I30 INSPIRE שנת 08' יד שנייה, אוטומטית. קודן ושלטים לפתיחת ונעילת הדלתות. המכונית נקנתה חדשה עם 0 ק"מ משלמה SIXT ורשומה כרכב השכרה\החכר ברישיון, למרות שכמובן לא שימשה לכך. טופלה מיומה הראשון במורשה יונדאי, לא עברה שום תאונה או פגיעה משמעותית, למעט שריטות קלות שאפשר שיתוקנו. בשל העובדה שלא נרשמה כפרטית, נדרש עבורה מחיר נמוך ממחיר המחירון. 052-5394494 אלי.