חן פרחי

נסה אצל "ארי חלקי חילוף" ברח' הרצל בת"א. לפני שנתיים החלפתי צלבים בוולבו, היו לו במלאי. בדרך כלל צלבים הם אוניברסליים.

מי אמר שלא ?

בכוונה לא היתייחסתי למכוניות המיני היפניות, מאחר והן לא יועדו לייצוא. אגב, מכוניות בנפח זה הפכו לפופולאריות להפליא ביפן, מאחר ומעל נפח זה חובה על הרוכש להוכיח בעלות על מקום חנייה.

בפורום אספנות ישנו שרשור מעניין שבו משתמשים מבקשים מידע לגבי מכוניות שהיו ברשותם. המידע כולל מועד עליה לכביש ומועד גריעה, כלומר רישוי אחרון. מכונית חיה בממוצע 20 שנה, מכוניות אמינות ופשוטות מעט יותר, מכוניות מורכבות ובעייתיות פחות. העיניין הוא שהמכוניות, ביחס להכנסה הממוצעת, עולות היום הרבה פחות, ולכן גיל המכוניות הנגרעות מהמצבה הולך ויורד, ולא נדיר למצוא במגרשי הגרוטאות גם מכוניות מתחילת שנות ה 2000. מכונית יורדת מהכביש ברגע שתיקון גדול הופך ללא כלכלי, ומכריע את גורלה.

כהכללה, זה לא נכון. ברור שמכונית פרימיטיבית כמו הוולבו 240 חיה הרבה שנים, כי היא פשוטה לתיקון, אך מנגד תבדוק כמה סיטרואן קסנטיה אתה רואה על הכביש, ועוד מעט גם תורה של ה C5 יגיע. שנות ה 90' היו השנים הטובות של היצרנים היפניים, ודי להביט בקורולות בנות 20 כדי להבין זאת.

בשנת 88' דייהטסו הציגה את השרייד GTTI. מנוע 1.0, 3 בוכנות, מוגדש, בעל הספק של 101 כ"ס. הסיבה העיקרית שהיצרנים האירופאיים החלו בפיתוח מנועים כאלו היא אחת ויחידה - זיהום אוויר נמוך, ותו לא. ובדיוק מאותה סיבה החלו בפיתוח מואץ של תיבות רובוטיות דו מצמדיות. היפנים לא תולים את יהבם בשוק האירופאי, שגם כך הוא די אבוד עבורם, ולכן לא רצים לחפש פתרונות לבעיות שאין. אין ליפנים כיום שום בעייה להציג בכל סגמנט שהם רוצים, את המכונית הטובה ביותר. דוגמאות ? לקסוס ב 89', טויוטה יאריס ב 2000, הונדה NSX ועוד.

בוא תספר לי.. לאבא שלי גנבו 504 82' בשנת 88'. יום בהיר אחד קם בבוקר לצאת לעבודה, והסתבר לו שנותרו מהמכונית רק זכרונות וצרור מפתחות. למזלו, המכונית היתה מבוטחת, ואת הכסף קיבל רק לאחר שעבר בדיקת פוליגרף. את ה 504 עדיין ניתן לראות ברצועת עזה, יחד עם ה 404 טנדר, רובן במצב סופני בהחלט. למיטב זכרוני, לא ניתקלתי ב 404 עם לוחית בעלת 5 ספרות, כך שאני מניח שהיבוא החל רק ב 62', ויתקן אותי יוחאי. ה 404 הפרטית האחרונה יובאה אי שם בסוף 75'.

המכונית הראשונה של פיג'ו בעלת הנעה קדמית היתה ה 204 הוצגה ב 65'. אחריה הוצגו ה 304 הגדולה יותר, שאגב השתמשה באותם פנסי חזית של ה 504. ב 72' הוצגה ה 104 הקטנה, וכך למעשה כבר בתחילת שנות ה 70' רוב מכוניות פיג'ו, למעט ה 404 וה 504, היו בעלות הנעה קדמית. ה 505, שהיתה המכונית האחרונה של פיג'ו בעלת הנעה אחורית, יוצרה עד סוף 90', ומאז אין לפיג'ו עוד מכוניות בעלות הנעה אחורית.

ברישיון הרכב מופיע כפרטי מאחר והוא לא נקנה לצורכי החכר\השכרה. במידה ומסיבה כלשהיא לא יכולת לעמוד בתשלומים, לדוגמא, הם היו חייבים למכור את המכונית. הם לא יכלו "לגלגל" אותה ללקוח אחר.

בגרסת ה GLI האבזור מכובד בהחלט. בקרת שיוט - לדעתי מדובר באביזר די מיותר, שימושי רק בנסיעות ארוכות ורצופות, לא משהו שפוסלים מכונית בהיעדרו. בחסרונות התיבה הרציפה מרגישים בעיקר בנהיגה אינטנסיבית, בנסיעה רגילה היא מתפקדת היטב.

השינוי בתקנות המס קרה רק בשנים האחרונות; זו בדיוק היתה הסיבה שבגללה נרכשו בתחילת ואמצע שנות ה 90' רכבים שבינם ובין מסחריות אין כמעט כלום - איסוזו טרופר, ניסאן טרנו ו GMC סאפרי. אפילו טנדרונים קטנים כמו פיאט פיורינו ורנו אקספרס היו מוכרים במס. מהרגע שהגיעו לארץ הטנדרים היפניים כפולי התא, הפך ה 504 טנדר למיותר, מאחר והיפנים היו שימושיים בהרבה ממנו ומאובזרים יותר.

צה"ל היה הצרכן הגדול ביותר של ה 504 טנדר, שאמור היה להחליף את ה 404 בתור רכבי יחידה או רכבים לקצינים זוטרים. בשנת 87' קיבלו בצה"ל את גירסת הדיזל, שלא היתה הצלחה גדולה, ועד מהרה הושתלו בהם מנועי 1.6 משופצים של 404. ב 88' הגיעו ה 504 עם מזגן , מנוע 1.8 ומושב נהג נפרד. כיסיתי קלימוטרים רבים עם פיג'ו כזו, ויש לי רק זכרונות טובים ממנה, תענוג של מכונית. ב 90' הגיע לארץ המיצובישי L200 וסימן את תחילת הסוף של ה 504 טנדר, וכשהגיעה גרסת התא הכפול, הוא פשוט מחק את הפיג'ו מהשוק.

ליסינג מימוני מהווה הלוואה לכל דבר ועיניין, ולמעשה מדובר במכונית פרטית לכל דבר ועיניין. ברישין הרכב הבעלים הראשון יהיו חברת המימון, הגר לצורך העיניין. המכונית הזו אינה מיועדת להשכרה או החכר, ולכן נחשבת למכונית פרטית לחלוטין. הבעלות הראשונה אינה רלוונטית, וזה כלל לא משנה אם זו הגר או שושנה ארבלי-אלמוזלינו.

מנסיעה לא מאד ארוכה, התרשמי לטובה מהקורולה החדשה, ואפילו די הופתעתי. המרווח במושב האחורי הוא ברמה של מכונית מנהלים, לא פחות, ומרשים מאד עבור משפחתית. התאוצה טובה בהחלט, שוב, ביחס למשפחתיות 1.6, צריך לקחת הכל בפרופורציות. בידוד הרעשים טוב בהחלט, בכל זאת לא מדובר בלקסוס או מרצדס. בהנחה שהקורולה החדשה תפגין אמינות כמצופה, יש לטויוטה קלף מנצח ביד. היא לא מושלמת, אבל את המוטל עליה היא עושה טוב מאד.

למיטב ידיעתי, הייצור בצרפת פסק ב 83'. מחר אשאל חבר, בעל מוסך פיג'ו ותיק, אולי הוא יזכור. סביר להניח שהמכוניות שיובאו בשנים 85'-86' (לא זוכר 504 פרטיות משנת 84') הגיעו מהמפעל הניגרי. אני זוכר שהן הגיעו עם מנוע 1.8 וברמת גימור GR הפשוטה, ו SR שכללה זוג חלונות חשמל קדמיים ונעילה מרכזית.

זהה, ולסוניק 1.4 הגה הידראולי מצויין.

הבעייה של הסוניק היא האוואו. UMI ניסו לפנות לציי רכב עם גירסת ה 1.4, ודי נכשלו בגזרה הזו, ולצורך תמחור נמוך עבורם "שרפו" את המכונית בשוק הפרטי. התוצאה - יצאו קירחים מכאן ומכאן. לו היו מוכרים אותה מלכתחילה ב 85K היא היתה הופכת ללהיט. אם ישכילו ב UMI לתמחר את RS נכון, יש לה את כל הסיכויים להמכר מצויין. לסוניק שלדה טובה בהחלט, וגם אם ה RS לא תתחרה ישירות בטובות שבהוט האצ', בהחלט יש לה מקום, בהתחשב בביצועים הטובים, בבטיחות הגבוהה ובשימושיות.

http://www.carsforum.co.il/cars/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%9B%D7%91/1361/%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%95-504-%E2%80%93-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94-1969-%E2%80%93-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA קריאה מהנה !

ואם נלך עוד אחורה, נגיע ל RAV4 של טויוטה, שהיה הכבישטח הראשון שהציע התנהגות כביש של מכונית טובה, ולא של משאית כמו ה SUV הגדולים בני דורו.

זו המכונית המדוברת. בשעתו שלחנו מכתב למגזין קלאסיק קאר האנגלי וצירפנו תמונה, במדור נעדרים. הם הביעו התלהבות רבה, ולא הבינו איך היא נחתה בארץ הקודש. כמכונית, המורטי היתה 125 לכל דבר, ולמעט מנוע מצויין, כל השאר היה בינוני מינוס.

אם אכן היום השלישי בוטל, זהו בהחלט כשלון, למרות המטרה הנעלה. החוכמה היא ללמוד מטעויות ולהפיק לקחים, גם גוף גדול ורב חשיבות יכול בהחלט לטעות.

המורטי הלבנה\כסופה הגיע ביבוא סדיר לארץ בשנת 69', אולם עלתה לכביש רק ב 72', מעניין מדוע (ולא בציניות). למיטב זכרוני, ברישיון הרכב לא הופיע השם מורטי אלא פיאט 125 בלבד, לכן יוחאי לא יכול לבדל אותה. היתה לה תיבת 5 הילוכים ולוח מחוונים זהה לזה של ה 125, אך עם מד סל"ד במקום שעון הזמן שהיה ב 125 הרגילות.

אז כנראה שהיו שתי מורטי כאלו בארץ. המורטי השנייה היתה לבנה, ולפני כן כסופה, ולמיטב זכרוני היתה משנת 69. אנסה לאתר את מספר הרישוי שלה, למרות שזכור לי שהשם מורטי לא צויין ברישיון, אלא 125 בלבד.

וכאן נשאלות כמה שאלות ותהיות. קופיקס לא יוכלה ולא אמורה להחליף בתי קפה כמקום בילוי, וזה ברור. בשלב זה, ההתלהבות היא לא מהמחיר, אלא מהווה סוג של מחאה כנגד הרשתות הגדולות, אף אחד לא יודע כמה זמן זה יחזיק. לגבי מכירת זכיונות - האפשרות הראשונה היא שבעל הרשת ינסה למכור כמה שיותר זיכיונות, כל עוד העסק "חם", ואחריו המבול. האפשרות השנייה, היא ראייה לטווח ארוך יותר, כמו של רשת ארומה. ארומה בוררת בקפידה את זכיניה, מבצעת עבודת שטח מקיפה לגבי מיקום הסניף, ודואגת שלזכיין יהיה הון עצמי מכובד, על מנת שלא יקרוס כעבור חודש. והאפשרות השלישית, שיפתחו עשרות בתי קפה באותו קונספט, ללא המיטריה של קופיקס. אין לו פטנט רשום על כך.

סדנאות וינלה ומורטי התמחו בייצור דגמי קופה על בסיס הפיאט 125. לגבי הסמנטה איני זוכר דבר, אבל מורטי GS יש בארץ, ובשלב מסויים בחייה היא היתה בצבע אפור מטאלי, ואכן דמתה לפיאט דינו, אבל דווקא מהחזית. הסמנטה היתה כנראה יקרה בהרבה מהמורטי, ורואים זאת לפי רמת הגימור הפנימי. וינלה 125 היתה שייכת שנים ארוכות לבעל חנות חלקי חילוף מוכרת בפ"ת, מעניין מה עלה בגורלה. לגבי הפולקסווגן SP - שנים ארוכות היא חנתה בבת ים, ואפילו הוצעה למכירה. למרות הצבע האדום הבוהק, מצב הפח היה בכי רע, וכבר לפני 20 שנה היא היתה חלודה ככברה. בספק עם ניתן היה להצילה.