benetton

אם אפשר, אני מבקש לא לצטט מילים מתוך הודעה ולעשות פריימינג ולהוציא דברים מהקשרם. אם כבר מצטטים, אז מן הראוי לצטט הכל כולל ובעיקר את הקונטקסט של הדברים. וכן, לפי תפיסתי כמו שרשמתי לעיל, מכוניות הן דבר חי, פיזי, בועט ונושם. לכן אני רואה בפלטפורמה של פרינט פיזית התאמה יותר טובה מאשר דיגיטל שכידוע לא פיזי ולא מוחשי, ובמילים אחרות לא חי. קחו למשל לדוגמה את כל התמונות שיש לנו בטלפון, יש להן ערך מסויים, אבל את אלו שאנחנו באמת מעריכים ומוקירים אנחנו מדפיסים. ועוד הערה קטנה, בוודאי שיש סרטים שיודעים להעביר בצורה חיה ומוחשית תוכן. זה מצריך הרבה יותר עבודה כמו סקריפט, מפיק, במאי צוות צילום ובל נשכח שזה מצריך בעיקר כישרון. כל הדבר הזה כולל הוצאות ענקיות. רוב מה שיש היום ברשת זה לא זה. ממש בודדים יודעים לעשות את זה.

כמו שכתבתי לעיל, מכוניות חדשות פחות מעניינות אותנו. חשמליות עוד פחות. אתר? לא הולך להיות אתר. מגזין נישה, לאנשים מאוד מסויימים וספציפיים. בפרינט משובח. מיועד לאנשים שמכוניות זאת האהבה שלהם, לא הצריכת דלק והסחירות. תוכן חינמי? לא אצלינו. מי שאוהב דבר מסוים, אז הוא מוכן להשקיע עליו. מי שמחפש חינם הוא במפורש לא קליינט אצלינו ובעולם הזה בכלל. אני בדעה שמכונית זה דבר חי, יש לה מנוע פועם ושמן בעורקים. דיגיטל זה דבר מת. לדבר חי צריך להתאים פלטפורמה חיה, עם ריח ודפים שאפשר להחזיק.

תודה לכל המגיבים, קראתי בעיון רב את מה שהחברים כתבו, בואו נשאל את זה שוב אבל בצורה קצת שונה; רק הקדמה קצרה ותבינו מההמשך למה אני מתכוון. תשכחו מכל מה שחשבתם על מגזיני רכב ואתרי רכב בישראל. האם הייתם מעוניינים במגזין רכב שעוסק באייקונים מוטוריים, בדמויות ובמכונות שכתבו את ההיסטוריה. עם כתבות ארוכות שמתארות בפרוטרוט את החוויה האלמותית של שיח אדם ומכונה בשילוב תמונות אומנותיות מרתקות עוצרות נשימה. האם לכזה דבר הייתם אומרים לא? להגיד לא לחבורה של משוגעים שחושבים שמסתכלים על החיים דרך האהבה שלהם? בינינו, בכל שוק יש נישה, אנחנו בנישה אחרת. אנחנו לא רואים ברכב מוצר צרכני. רכבים חדשים פחות מעניינים אותנו. אנחנו גם לא מתחרים באף אחד וגם לא מצפים להתעשר מזה... אנחנו רק רוצים לכתוב על דברים שאנחנו אוהבים ולשתף בזה את המשוגעים לדבר כמונו.

מה דעתכם על כך שהיה קם מגזין רכב חדש בישראל? א. בישראל חיים כמעט עשרה מליון תושבים. ב. ההוצאה הגבוהה השנייה במשקי הבית בישראל היא המכונית. ג. ישראל חברה במדינות הOECD ומדורגת בין היקרות ביותר. ד. כלי התחבורה העיקרי של אזרחי המדינה הוא: רכב פרטי. אז איך ישנם רק כמה אתרים בודדים באותו הנוסח ומגזין אחד?

מכרו פוקוס ST בארץ?

חבל שהם השתמשו במוסטנג לשיבוט הדבר הזה.

איזה דור הכי אהבתם באוקטביה?

פרארי רומא 2020 כאמור פרארי הציגה את הדגם החדש שלה הרומא. מלחמת עולם ניטשת ברשת על הרכב הזה, חלק אוהבים, חלק שונאים וחלק באמצע. החילוקי דעות הם בין האם זה מידי דומה לאסטון/יגואר או שזה פרארי מקורי וקלאסי. האם כל הכבוד על ההעזה לנסות לעשות מוצר שונה ממה שקיים בקטלוג, או שזה שונה מדי ומרחיק לכת מהקטלוג? איפה אתם בסקאלה?

מה היה הshow של התערוכה? במיוחד צדו את עיני הAicon של אאודי, הAMG one והIsabella concept. לפי דעתי "ה"אוטו של התערוכה שיש לו ריאליות לעתיד הקרוב זה הפרוסיד של קיה. פיטר שרייר עושה נפלאות שם.

מי שנמצא כעת בפרנקפורט ויתן לנו את חוות דעתו על התערוכה?

מגניב ומקורי, כמה רוצים עליה?

החבר'ה כאן לא קונים מגזינים?? לא גולשים באתרים?? ובסמארטפון אין להם אפליקציות מכל העולם הזה??

בכלל המרקטינג אז והפרסום היה על הפנים

ועד היום אני לא יודע אם היבואן התכוון לספר בדיחה או שבטעות יצא להם כמה אלפי לוחיות כאלה בטעות...

אחלה שרשור, מה שמאפיין את שנות התשעים בארץ בכלל ובמוטוריקה בפרט זה שהייתה בארץ בורות בכל הקשור להרגלי צריכה לעומת העולם המערבי ושלא לדבר על עולם הרכב שגם היום יש חור ענק לעומת מדינות מפותחות. אני מסכים שהפער יחסית נהיה יותר קטן אך הוא עדיין קיים ואין מצב שיעלם לחלוטין עם מיסוי ומחירים כאלו. שנות התשעים מעלים חיוך על שפתינו משום שהיום במבט לאחור אלו היו תחילתו של היפתחות למודרניזציה העולמית, היום כשהכל גלובלי וטיסות לחול נעשו דבר שבשגרה, אז כל אביזר אלקטרוני היה מבחינת חידוש ו..וואו. רכבים היו נתונים ועד היום דרך אגב זה לא נעלם... לקלישאות וסטיגמות וסיפורי סבתא דביקים של שנות השמונים עדיין. אבל זאת הייתה תקופה נחמדה. למה? נוסטלגיה.