כשקניתי את הרכב הנוכחי, באתי מרחוק, כמעט 400 שקל מונית עד הרכב.
הבעלים יצא אלי, דיברנו קצת, פתח את הרכב והוציא אותו מהחניה, הרכב היה ממש נקי פנימית וחיצונית.
פתאום הודיע שהוא צריך לנסוע לאסוף את אשתו ונכנס לרכב אחר (היו לו 4 רכבים) ושיחזור בעוד כחצי שעה.
אמר לי שבנתיים אבדוק את הרכב ואעשה סיבוב באיזור ונסע.
השאיר אותי לגמרי לבד עם הרכב, המפתח, כל המסמכים וההיסטוריה ביחד עם חלקים לטיפול הבא.
האמת שזה היה לי מוזר כי לך תדע מי אני ומה אני יכול לעשות, אבל בנתיים בדקתי בעצמי כל מה שחשבתי עליו, פתחתי וסגרתי חלון חלון,
הזזתי את המושבים, המראות, הפעלתי את המזגן, בדקתי עובי רפידות בלמים וצלחות, מצב צמיגים, עיינתי במסמכים ובהיסטוריה.
כשהוא חזר כבר הודעתי לו שאני מעוניין לקנות, דיברנו קצת על המחיר והוא הסכים, לחצנו ידיים, אבל בגלל שהיה יום שישי לא הצלחתי להעביר לו את כל הכסף.
נסענו לבית שלו, נתתי לו 5,000 שקל שמשכתי איתו ביחד כמקדמה והוא כתב זיכרון דברים שביום ראשון אני מעביר לו כסף ועושים העברת בעלות באינטרנט.
כשהוא שאל אותי איך אני חוזר לבית אמרתי לו שתכננתי לחזור במונית, או עם הרכב במידה ואקנה. הוא אמר לי שאין דבר כזה ושהוא לוקח אותי עד לבית למרות שידע שזה שעתיים נסיעה עד אלי. אשתו התערבה ואמרה שהם לא יספיקו לעשות את הקניות של יום שישי, כך יצא שנסעתי איתו ועם אשתו לעשות קניות, אפילו הסעתי את העגלה, עזרתי להם להעמיס ולפרוק את הקניות בבית שלהם ואחרי כל זה הוא באמת הסיע אותי עד לפתח הבית, דרך כביש 6. חוויה. קצת חפרתי, אבל הסיפור אמיתי לגמרי.
יש כל מיני אנשים.