Pavlik

אני עבדתי לבד. פירקתי את כל הפלסטיקה, חגורות בטיחות, סוככי שמש, ידיות אחיזה, תאורה של התקרה, מתג גג שמש, חלק מהגומיות של הדלתות, כל רכב ומה שצריך לפרק בו בשביל זה. לקח לי כ- 3 ימים, אבל ריפדתי גם מדף של גג השמש, חתכתי בזהירות את כל החורים ובאמצע הפירוק ירד גשם וזה עיכב את התהליך.

אני עשיתי את העבודה לבד, הבד עלה לי 75 שקלים למטר, עוד כ- 200 שקלים עלו הדבק, מברשת ושפכטל. בזמנו ביקשו על העבודה לרכב עם סאנרוף כ- 1,600 שקלים, החלטתי לנסות לבד. זה עדיין מחזיק מאז 2015.

זוכר שהייתה איזו כתבה על בחור מגרמניה שהייתה לו פורש בצבע מסנוור והורידו לו אותה מהכביש כי זו לא הייתה פעם ראשונה שדיברו איתו על זה.

נשמע לי כמו הרבה ידיים ועבר לא ידוע ביחס לשנה. הרכב עד כדי כך נדיר? הייתי מחפש רכב אחר.

המוסך לא עובד חינם. הם עושים את התהליך במקומך. מחכים בתור, עוברים את המסלול ומדברים עם העובדים שם. אני אישית עושה את זה בעצמי.

אני מאוד נהנה לקרוא, גם מאוד מסכים עם מה שאור כותב, למרות שרחוק מלעשות צעד כזה בעצמי, אבל מחשבות כאלו יש לי כל הזמן. יש לי חברי ילדות שהיגרו לכל מיני מדינות, בערך 7-8 מהם נמצאים בארה"ב, כל אחד הגיע לשם בדרכו. אחד מהם שאני מדבר איתו אמר שהוא חד משמעית שינה את חייו לטובה, לפחות ככה זה נראה מהצד. חלקם אומרים לי שזה הדבר הטוב ביותר שעשו בחיים. ברור לי שמהצד החיים של האחר נראים טוב יותר, אבל הם אזרחי ישראל בדיוק כמוני ואני נוטה לחשוב שאם היה רע או שלא היו מסתדרים- הם היו חוזרים, הרי יש את האפשרות. רובם היגרו לשם לגמרי לבד, היום הם נשואים שם, חלקם עם ילדים ומשפחה שהקימו. אף אחד מהם עדיין לא חזר. לא מזמן שאלתי את אחד מהם אם בעתיד הוא מתכוון לחזור לישראל, הוא אמר לי שאם אני חושב על העתיד כדאי שאני אבוא אליו לשם.

בחלק מסרטוני ההדרכה שראיתי ביוטיוב אנשים משתמשים בפרימייר, אמרו שזה מחזק את תפיסת הצבע על המשטח. אני צבעתי 3 שכבות צבע בלי זה, החזיק עד להשבתת הרכב וגם אחרי.

בתקופת הדואר יצא ככה שכקונה- תמיד אני שילמתי. בתקופת האינטרנט המוכר שילם ואני החזרתי לו חצי בביט.

רק עכשיו ראיתי. אנסה להגיע.

יש לי בוסטר של NOCO שכמעט תמיד ברכב וכשאני זקוק לו הוא עובד חזק. רוב הפעמים עוזר איתו לאחרים, אבל מדי פעם משתמש בו כמקור מתח. לא מאכזב. לא מתניע עם כבלים, יותר מדי סיכונים.

עוקב עוד מההתחלה. טוב לדעת שיש התפתחות חיובית.

כשקניתי את האלפא האחרונה שלי, המוכר שילם את העברת הבעלות בכרטיס האשראי שלו ואז החזרתי לו חצי בביט.

אל תתיאשי. גם אני הייתי במצב שלך. התחלתי ללמוד נהיגה חודשיים לפני הגיוס לצבא ועברתי את הטסט חודשיים אחרי שהשתחררתי. כל החברים הקרובים של אותה תקופה סיימו עם זה הרבה לפני וזה בא להם די בקלות. אבל אני היחיד מכל אותם חברים שהפך את הרכב לתחביב ומעולם לא היה בבעלותי רכב אוטומטי. תמיד חיפשתי ומצאתי את הידניות. עברתי טסט שמיני לרכב פרטי, הכי גבוה מכל מי שאני מכיר אישית. על אלו שעשו יותר טסטים ממני רק שמעתי. עברתי טסט חמישי על אופנוע. גם זה לא בא לי בקלות. כשמישהו שואל איזה טסט עברתי- תמיד אומר את האמת, למרות שאין שום דרך לבדוק את זה. אני ממש נלחץ לפני כל טסט, לא ישנתי 2 לילות לפניו, כל רגע התעוררתי ועוד בתחילת הטסט הרגשתי פחד בגוף.

טוב לי עם ה- 15. לא חשבתי שזה ניתן לשינוי.

בנתיים אני ממתין, לא שוטף. הרכב נראה כאילו יצא מהשטח. מקווה לימים פחות מאובקים.

נראה רכב יפה. תתחדש הרבה. יש לך כבר צי רציני. רואה שמדבקת הפורום כבר מצאת במקומה.

רשיון לאופנוע. אבל לא מצליח לעבור טסט.

אולי האטיופים עברו לפעול בשיטה חדשה.

לפני שבוע "חגגתי" 3 שנים עם הסיב האופטי של פרטנר, עולם אחר לגמרי מההוט שהיה לי מאז שנת 2004. יש לי את חבילת ה- 1000\100 שלהם וברוב המוחלט של הזמן זה עובד יציב וטוב, ללא ניתוקים בכלל. בכל ה- 3 שנים הייתה רק תקלה איזורית אחת שבאמת ניתקה את האינטרנט למספר שעות. ב- 3 שנים שאני עם הסיב שלהם התקינו בבניין גם תשתיות סיבים של סלקום ובזק. לא ניסיתי כי לא מאמין שיהיה שינוי כלשהו לטובה. שנתיים מתוך הזמן הזה אני עם זוג ראוטרים פרטיים של ASUS עם WIFI6 ומקבל מהירות גבוהה כמעט תמיד.

ברכב הראשון שלי אני זוכר את עצמי מחמם עד ל "90" ורק אז יוצא לדרך. דווקא באלפות שכנראה מורכבות ורגישות יותר, אני מתניע, מסתדר קצת ברכב ויוצא לדרך בנסיעה רגועה. מקפיד לא לעבור 3,000 סל"ד עד שהמנוע מגיע לטמפרטורת עבודה. כשאני מסיים נסיעה, נוהג רגוע לפני החניה ולא נותן לטורבו לעבוד. שיקבל קצת שימון וקירור. לפעמים ממתין קצת לפני כיבוי המנוע בשביל הטורבו. לא בטוח שזה נכון.

אם כבר מדברים על מי שכתבתי עליו, המשכורת שלו סביב ה- 7. הילדים כבר גדולים, ההכי קטן חייל. אין לו משכנתא כי הם סיימו אותה. במהלך השנים שעבדנו יחד, הרבה פעמים הוא הזכיר את זה שאשתו מרוויחה את הכסף והוא רק "תורם מעט" לבית. תמיד יש את אלו שעומדים ליד שעון הנוכחות ומחכים לשעה 17:00 כדי להחתים את הכרטיס, הוא לא היה כזה. כשהיה רואה שיש תור ליד השעון, היה מחתים אפילו חצי שעה לפני הזמן ופשוט הולך. כשעובדים אמרו לו שהוא פראייר הוא אמר שזה לא יעשה אותו עשיר ושגם ככה הוא לא תורם למעסיק בזה שעומד ליד השעון ומחכה.

גם לי יצא להכיר מישהו שעבדתי איתו שתמיד אמר שאשתו מרוויחה יותר ממנו משמעותית. הם נשואים מעל 20 שנה, יש להם 4 רכבים, כבר אין משכנתא, תמיד אמר שאשתו עבדה קשה אבל יש לה. פעם שאלתי אותו למה הם החליפו רכב בן שנתיים ברכב חדש לגמרי, אמר לי שאשתו מרוויחה 26 אלף נטו בכל חודש ושזו זכותה להחליף. תמיד אמר שהמשכורת שלו מכסה רק את החשבונות ועוד קצת ורוב ההכנסה זה של אשתו. שעות נוספות הוא אף פעם לא נשאר, בכל פעם שאפילו צחקתי איתו והצעתי שיישאר איתי קצת, אמר לי "תודה אני לא רעב, יש לי הכל".

לפני שבוע שכן שלי קנה קיה נירו פלאג אין, לא נראה שיש לו איפה להטעין אותה. לדעתי נוסע בה ככה.

אלפא אדומה יותר קל למצוא. שיטה שעזרה לי מאוד פעם: התחברתי מרחוק למצלמות של הרכב, ראיתי מה הן רואות וחיפשתי את המקום.

האם זה ייהפך לשרשורפלצת?😁