malcishua

תיאוריה היא לא אוסף של עובדות. תיאוריה היא מודל שבא להסביר אוסף של תצפיות (למשל בפיזיקה - מודל מתימטי). איינשטיין הראה שהתיאוריה של ניוטון לא נכונה בתנאים מסוימים ע״י כך שהראה תצפיות שסותרות את המודל שלו (והראה מודל מתימטי אחר שהסביר את כל התצפיות שנאספו). כלומר - הפריך אותה, והציע מודל אחר שכן עובד בכל המקרים הידועים. כמובן שהתיאוריה של ניוטון עדיין שימושית ומטיסה רקטות לירח וכו׳ - אבל בתור תיאוריה שמסבירה תופעות בטבע, היא לא נכונה. היא קירוב מספיק טוב כדי להתבסס עליו מבחינה הנדסית (וזה ממש לא מפחית מגודל ההישג העצום שלו, אם זה מה שחשבת שאני רומז). ברור שיתכן ובעתיד ימצאו תצפיות שיפריכו גם את המודל של איינשטיין, ומישהו יגיע עם מודל מדויק יותר שיסיבר אותן. ויתכן שמישהו ימצא תיאוריה מאחדת שתסביר את הכל בצורה מדויקת. אבל זה טבעו של המדע - האופן שבו אנחננו רואים וממדלים את העולם משתנה כל הזמן.

לפני שאתה מגיב, כדאי שתבדוק באיזה הקשר נכתבו הדברים. הרפרנס לפרדוקס היה בתגובה לכך שתיאוריות מדעיות לא מופרכות אלא רק מתעדכנות עם התגלות עדויות חדשות. שוב, האבולוציה היא תיאוריה מדעית ולא עובדה. היא מבוססת על הרבה תצפיות ומדידות והיא אכן מקובלת כיום ברוב המוחלט של החוגים המדעיים הרלוונטיים. אין לי שום בעיה אישית עם כך שאתה מאמין בנכונות התיאוריה (כאמור, כמו הרוב המוחלט של העולם המדעי, וכמוני) אלא רק עם הזלזול שלך באמונות אחרות. נסה לפתוח קצת את הראש. אני לא מבקש ממך לשנות אמונה, רק לנסות להבין מאיפה מגיעות אמונות אחרות, ואולי בעקבות זאת, לזלזל פחות. אני לא מכיר אותך אישית ולכן לא אתיימר וכו׳, אבל מניסיוני לפחות נכון לומר שהרוב המוחלט של האנשים ש״מאמינים״ באבולוציה - לא עומדת מאחורי האמונה שלהם שום ״שיטה מדעית״ והם לא מכירים אף עדות שמוכיחה את התיאוריה (אגב, אתה מכיר? בכנות). הם מאמינים שהתיאוריה נכונה בגלל שכך חינכו אותם, בגלל שהם חיים בסביבה שבה זה מקובל, ובגלל זה היא נשמעת להם ״הגיונית״. שוב, זה טבעי לגמרי (אי אפשר לדעת הכל וכו׳) אבל זו בדיוק הסיבה שבגללה האנשים שאתה מזלזל בהם כל כך בקלות מאמינים במה שהם מאמינים.

זה לא מדויק (לא תמיד מדובר רק ב״קבועי זמן״), אבל בעיקרון - זה כן עניין של סמנטיקה. אתה מכיר את פרדוקס ספינת תזאוס? כמה שינויים בתיאוריה מסוימת מספיקים כדי לקרוא לה תיאוריה ״חדשה״? שינויים בתיאוריה מסוימת לאורך זמן יכולים לגרום לכך שאותה התיאוריה, למרות שהיא מחזיקה באותו השם, כבר הופכת לשונה מהותית. אבל באמת שאנחנו נכנסים פה כבר לדיון פילוסופי לגמרי. העניין הוא ששינויים מתרחשים כל הזמן באופן בו אנחנו רואים את העולם ובדרך בה אנחנו חושבים שהוא ״עובד״. כל מה שאני טוען הוא שהגישה שהופגנה פה בשרשור ע״י מגיבים מסויימים, לפיה ״ברור״ שתיאוריות מדעיות מסוימות הן נכונות, היא למעשה לא מדעית, ויותר מכך, הם לא מודעים לכך שהאמונה שלהם ב״עובדות״ נובעת מאותם מנגנונים שמהם נובעת האמונה הדתית, בה הם מזלזלים כל-כך.

זה כבר עניין של סמנטיקה. אתה קורא לזה ״עדכון פרטים״, אני אומר ״תיקון טעויות״. טעות == חוסר נכונות (לא אמרתי של כל התיאוריה, אבל של פרטים שלה).

התיאוריה של ניוטון לא נכונה בכל המקרים. יש עדויות אמפיריות שמפריכות אותה, ויש תיאוריה אחרת שמסבירה את העדויות האלה וגם את העדויות עליהן התבססה התיאוריה המקורית. זה הכל. אין ספק שהיא שימושית, אבל אין לזה קשר לדיון. חבל. מה זה ״שרדה״? כרגע, למרות שהיא מקובלת ברוב החוגים המדעיים, עדיין יש דיון (מדעי, כן? לא מול בריאתנים וכו׳) על נכונות התיאוריה. כפי שכבר נכתב פה, עדויות חדשות מתגלות כל הזמן והתיאוריה משתנה בהתאם. למעשה, יש כאלה שיאמרו שהתיאוריה המקורי של דרווין די רחוקה ממה שמקובל כיום לקרוא ל״תורת האבולוציה״. גם הדבר השני הזה, שאתה כל-כך מזלזל בו, ״שרד״ תקופה ארוכה (בהרבה) והרבה ״קושיות״ והתנגדויות. אז מה? שוב, העובדה שמודל המתימטי שפותח יעיל עבור בעיות אחרות (אגב, זה לא מדויק לגמרי אבל לזה באמת לא נכנס) אין משמעותו שהמודל מסביר נכון את המציאות. והמשפט האחרון שלך רק מוכיח את מה שכתבתי - הרוב המוחלט של ״מאמיני״ האבולוציה לא באמת מכירים את ההוכחות - הם מאמינים בה מתוקף החינוך שקיבלו והסביבה בה הם חיים. וזו לא ביקורת, להיפך, זה טבעי לגמרי. רק צריך להבין שזו תמונת מראה של הצד השני.

״מדוייקת יותר״ - משמעותה שהתיאוריה המקורית לא נכונה תמיד, אלא רק בחלק מהמקרים. כלומר התגלו עדויות אמפיריות למקירם בהם התיאוריה של ניוטון היתה שגויה. ברור שנדיר יותר למצוא מקרים בהם תיאוריה מופרכת לגמרי, אבל גם תיאוריה ״מדויקת״ יותר פירושה הפרכה של התיאוריה הקודמת. זה שקול בערך למעבר ממודל מתימטי שבו קיימים שני מספרים - ״אחד״ ו״רבים״ - למודל של כל המספרים הטבעיים. הוא מדויק יותר, לא? וכמו שנכתב פה כבר, יש דוגמאות גם לתיאוריות שהופרכו לגמרי. אז אתה אומר שתיאורית האבולוציה נכונה כי היא שרדה הרבה זמן וקשיים שהותבו בפניה? זה מזכיר קצת טיעונים לגבי משהו אחר... ומה הקשר בין מודלים מתמטיים של אבולוציה שעובדים לבעיות אחרות (אגב, אני עצמי השתמשתי בכאלה)? התיאוריה עצמה מנסה להסביר תופעה בטבע. זה שהמודל שהיא מציגה עוזר לפתור בעיות מתמטיות אחרות - לא רלוונטי בעליל. אין כאן שום טיעון לוגי. פשוט ״הזוי״ להתווכח עם זה, כי זה מוכח לגמרי. שוב, מזכיר טיעונים של אנשים דתיים לגבי הדת. למה לך לקבל את השיטה המדעית כנתון? מה הקשר לכך שהיא ״עובדת״? באותה המידה, אדם דתי יכול לומר שהשיטה הדתית עובדת, כי היא מביאה אושר לחיים של אנשים רבים מספור מסביב לעולם. מה התיאוריה אומרת כולנו יודעים (באיזושהי רמה). עם כל ההתבטאויות כאן על ״השיטה המדעית״, עדיין לא שמעתי כאן ממגיב אחד ציון של איזושהי עדות אמפיריות שתשכנע אותנו למה הוא מאמין בתורת האבולוציה, רק ניסיונות לשכנע שהיא ״הגיונית״. אני כמובן לא טוען שאין עדויות כאלה (כי יש, והרבה), אבל אני כן טוען שרוב (אם לא כל) המגיבים פה שבטוחים לגמרי באמיתות תורת האבולוציה מרגישים כך לא בגלל שהם אישית ראו עדויות שמוכיחות את התורה, אלא רק בגלל שזה נשמע להם הגיוני. וזה כך בגלל הסביבה שהם גדלו בה, והסביבה שהם חיים בה, והחינוך שהם קיבלו. ואני כמובן לא טוען שכולם צריכים להכיר עדויות ממשיות לכל תיאוריה שהם מאמינים בה. זה בלתי אפשרי. אני רק רוצה שתבינו - לפני שאתם מזלזלים באמונות של אנשים אחרים - שהם מאמינים בדברים שאתם תופשים כ״מגוחכים״ בדיוק מאותן סיבות שבגללן אתם מאמינים בתיאוריות המדעיות ה״בטוחות״ שלכם - הסביבה בה הם חיים והחינוך שהם קיבלו.

^ אתה מפספס בדיוק את העניין. האמונה הזו שתיאוריות כאלה הן ״בטוחות״ היא הבעייתית. אין שום דבר ״בטוח״ בתיאורית האבולוציה למשל. היא מהווה מודל סביר לאור העדויות שנאספו עד היום (גם על זה אין קונצנזוס בקהילה המדעית, אבל נגיד). עדויות חדשות שיופיעו מחר יכולות תיאורטית לשנות אותה או אפילו לשלול אותה. קח לדוגמא את חוקי ניוטון - עד 1905, הדיעה הכללית היתה שהם מתארים בצורה מדויקת את המציאות, ואז בא איינשטיין והראה שהם נכונים רק בקירוב, והציע תיאוריה ״מדויקת״ יותר. יש גם מקרים (אם כי נדירים יותר) בהם תיאוריות מופרכות לגמרי, למשל כשמתגלה טעות בסיסית באופן המדידה של העדויות. אני יודע שזה ישמע לך מופרך, אבל אפילו מה שאנחנו יודעים על כבידה משתנה מדי פעם. תיאוריית היחסות הכללית, למשל, שינתה את מה שאנחנו ״יודעים״ על איך כבידה ״מתנהגת״. עד היום נעשים מאמצים למצוא תיאוריה שתאחד את תופעת הכבידה עם תורת הקוונטים, מה שאם יקרה ללא ספק יביא שינוי לדרך בה אנחנו רואים את שתי התופעות. התיאוריות נקראות כך בדיוק בגלל שזה מה שהן - תיאוריות. וזו חובתו של כל מדען, למרות שהוא תמיד חייב להתבסס על עבודות קודמות כדי להתקדם, גם תמיד להטיל ספק ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. אגב, אם מותר לשאול - למה אתה כל-כך בטוח בנכונות תיאוריית האבולוציה? הסבר קצר יספיק.

^ אכן אריסטו היה זה שהוכיח (אאל״ט) את העניין לפני כ-2300 שנה, למרות שההשערה כבר הועלתה כ-200-300 שנה לפני כן. למה זה סותר את מה שכתבתי? אולי הגזמתי כשכתבתי ״לא מזמן״, אבל שים לב שסייגתי (בסוגריים). לגבי השימוש ב״תיאוריה מדעית״ - לא רואה איפה טעיתי, ובכל מקרה - אם אתה טוען לטעות, זה דורש הסבר.

אף אחד מהדברים שציינת - גרביטציה, אבולוציה או אפילו ״כדור הארץ עגול״ הוא לא ״עובדה מדעית״. כל הדברים האלה הם תאוריות מדעיות שמבוססות על תצפיות והשערות שמסבירות אותן (דרך מודלים מתמטיים בעיקר). למעשה, אין באמת דבר כה ״עובדה מדעית״. יש תצפיות (עדויות) ויש תיאוריות. מצחיק שציינת דווקא את עניין כדור הארץ העגול, מכיוון שהתיאוריה הזו ספציפית מדגימה בדיוק את העניין. הרי עד לא מזמן (במונחים של היסטוריית האנושות) התיאוריה השלטת היתה שכדור הארץ הוא שטוח, והנה היום אנחנו ״יודעים״ שכדור הארץ הוא עגול. אני לא בא כמובן לערער על התיאוריה הזו, שכן היא מבוססת על עדויות די חותכות, אבל היא עדיין - בסוף היום - תיאוריה. בדיוק כמו האבולוציה או הגרביטציה. עכשיו תגיד - אבל אנחנו אנשים משכילים, ברור שנאמין לתיאוריות המבוססות האלה, זה מה שמקובל היום. אז זהו, שלאורך ההיסטוריה, הרבה תיאוריות ״מבוססות״ כאלה הופרכו ותיאוריות חדשות הועלו במקומן - ודווקא ע״י אנשים שהיו מספיק אמיצים לכפור בתיאוריות המקובלות. אני לא אומר שיש לי סיבה לחשוב שזה יקרה לאיזו מהתיאוריות שציינת, אבל הדבר הראשון שמדען לומד (אם זה דרך החינוך שלו או מניסיונו) הוא תמיד להטיל ספק. או במילים אחרות - קצת ענווה לא תזיק. אגב, אתה לא קופץ מבניין בגלל שאתה מאמין בתיאוריית הגרביטציה. אחרת היינו עדים לקפיצות המוניות מראשי בניינים. אתה קופץ אך ורק בגלל ניסיון החיים שלך, שאומר לך שאם תעשה את זה כנראה תמות.

מחזק את ההמלצה על מוזיאון המדע. עוד לא הייתי שם עם ילד שלא היה צורך לגרור אותו בכוח החוצה בסוף הביקור. בעיקרון ירושלים לא זולה, וכל פעילות כזו תעלה לך לא מעט ל-5 נפשות. אבל אם מזג האוויר באמת יפה, לא חסרים אתרים יפים לטיול בעיר. אם זו פעם ראשונה, ממליץ מאוד על טיול בעין כרם בשבת בבוקר. גם באתרים הקבועים (המעיין, המנזר וכו׳) אבל גם ובעיקר בסמטאות השכונה עצמה. יש שם גם כמה מסעדות די מוצלחות (למשל הבראסרי, עם נוף פנורמי מהקומה השניה) וחנות שוקולד/גלידות קטנה שמוכרת תוצרת ביתית. אפשר בכיף להעביר שם יום שלם.

^ בנוסף, אם תגיע למצב שבו אתה זקוק ל״אחריות רצון טוב״ מטעם היבואן (למשל, אם התרחשה תקלה קצת אחרי שהאחריות הסתיימה) - הסיכוי הרבה יותר גבוה לקבל אותה אם טיפלת במוסך היבואן.

כל מי שעוסק או עסק אי פעם במערכות לומדות, יודע שכמו ברוב המוחלט של תחומי הטכנולוגיה המחקריים האמפיריים, בהתחלה (בשלב ה״פריצה״) ההתקדמות היא בצעדי ענק ומהר מאוד היא עוברת לאינקרמנטים יותר ויותר קטנים, ובהרבה מקרים נתקעת בתקרת זכוכית לפני ההגעה למטרה המקורית. אבל באמת שלא הייתי מצפה משי אגסי.

איפה אתה גר? בירושלים יש מכולת כמעט בכל שכונה (לפחות באלה שאני גרתי בהן).

הנה, ממש כתבה מוזמנת: http://www.bizportal.co.il/digital-currency/news/article/691233

בדיוק. אתה לא משלם במטבע דיגיטלי. אתה משלם בדולרים (או בשקלים). פשוט ממיר אותם קודם למטבע הדיגיטלי. או משתמש בכאלה שכבר יש לך, אבל לפי שער החליפין באותו הרגע. המטבע שבו נקוב המחיר (תרגום: המטבע שבו המחיר קבוע) - זה המטבע שבו אתה משלם. כל השאר זה סתם מסחר נוסף בדרך לתשלום.

עדיין קשה לי להחליט אם אתה רציני או סרקסטי.

וואו, שלוש מדינות שלמות? אז אין ספק שזה נכון גם ל-200 המדינות האחרות בעולם.

מן הסתם. שיעור הילדים מתחת לקו העוני שלא במשפחות חרדיות/ערביות נמוך בהרבה: https://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2016.pdf (עמוד 17)

חוזה עתידי (ואופציה) כשמו כן הוא - חוזה בינך לבין מישהו אחר שבו אתה משלם לו X, ומקבל ממנו חזרה Y בתנאי Z. את החוזה הזה אתה יכול למכור למישהו אחר או לחילופין לקנות חוזה כזה ממישהו אחר. אבל הערך של החוזה הזה נובע מתוקף ההבטחה שהצד השני יעמוד בחוזה, על ידי הבורסה שבה נסחרים החוזים האלה. למעשה החוזה שלך הוא לא באמת מול מישהו אלא מול הבורסה, וחוזה מקביל קיים בין הבורסה לבין הצד השני. היא הגורם המתווך בין כל הקונים לכל המוכרים. החוזה בעצם שקול למשהו כמו כרטיס לוטו - אתה קנית אותו בסכום מסוים, ומובטח לך ע״י גוף מוסדר כלשהו שבתנאי מסוים תקבל איזשהו תגמול בסכום המוסכם מראש. במקרה של הביטקוין, הוא דומה יותר לסחורה - בעת הקניה אין לך שום הבטחה שמישהו יתן לך משהו עליו אי פעם בעתיד. זה תלוי רק בביקוש שיהיה לו. ההבדל הוא שלסחורות ״אמיתיות״ יש איזשהו ערך מעבר לערך הספקולטיבי שלהן, וזה מה שהופך אותן ל״סחורות״. אם קנית זהב, לא משנה כמה מחירו יפול עדיין תוכל להתיך אותו ולייצר ממנו תכשיט, לעשות ממנו כתר לשן שבורה או לצפות באמצעותו מגעים חשמליים. הערך של הביטקוין הוא ספקולטיבי בלבד.

שוב, אתה מפספס לטעמי את ההבדל העיקרי והחשוב בין מטבע רשמי של מדינה לבין מוצר שיכול לשמש כאמצעי חליפין. מטבע משמש באופן רשמי למסחר במדינה. בין השאר, זה אומר שהיא תמיד תקבל ממך (האזרח) תשלומים מסוגים שונים (כמו מיסים) וגם תשלם לך, אם יש צורך (קצבאות) באותו מטבע. כל הנ״ל מתומחרים במטבע הזה. מה זה אומר? שכל עוד אתה מחזיק במטבע הזה, מקבל תשלום באמצעותו במקום העבודה וכו׳ אתה תוכל לשלם למדינה את מה שאתה חייב לה. יותר מכך, אתה מחויב​ לעשות זאת במטבע הזה. כפועל יוצא מכך (ומכיוון שזה תקף לגבי כל האזרחים במדינה וחשוב יותר - כל העסקים במדינה), תוכל להתנהל כלכלית באמצעותו באופן חופשי יחסית באותה המדינה. לעומת זאת, הביטקוין (למרות היחס אליו כ״מטבע״) הוא בשום אופן לא מטבע מהסוג הנ״ל. הוא קרוב יותר למוצר צריכה, או אולי יותר נכון ל-commodity (סחורה). הוא יכול לשמש כאמצעי חליפין, כלומר יתכן שאנשים יסכימו לסחור במשהו אחר תמורתו, אבל זה לא מובטח לך על ידי אף אחד. הערך שלו, בתור סחורה, נקבע על פי היצע וביקוש. ושוב, מה שמדהים בביטקוין, הוא שבתור ״סחורה״ אין לו שום ערך ממשי. לכל סחורה (או מוצר צריכה) שאני מכיר יש איזשהו ערך בעולם האמיתי - אפשר לאכול אותה, לבנות איתה דברים או לעשות בה איזשהו שימוש. לא ביטקוין. הערך שלו נובע אך ורק מכך שכרגע אנשים מאמינים שאם יקנו אותו, יוכלו למכור אותו במחיר גבוה יותר בעתיד. וזו בדיוק המהות של ה- Greater Fool Theory.

השקל הוא המטבע הרשמי של מדינת ישראל (ומגובה ע״י בנק ישראל) שמשמש בה באופן רשמי למסחר. לכן כל השוואה בינו לבין הביטקוין היא עקרה מיסודה. הביטקוין, לעומת זאת, הוא אובייקט ״עצמאי״ שלא מקושר לאף גוף רשמי, מדיני או פרטי. הערך שלו הוא פונקציה ישירה של כמה אנשים מוכנים לשלם עבורו במטבעות ״אמיתיים״. יותר נכון להשוות אותו למוצר צריכה ולא למטבע. מה שמדהים בביטקוין כמוצר צריכה היא העובדה שמעבר למחיר שאחרים מוכנים לשלם עליו - אין לו שום ערך כמוצר צריכה. הביקוש הנוכחי לביטקוין נובע אך ורק מהעובדה שהמבקשים מאמינים שמתישהו יוכלו למכור אותו במחיר גבוה מזה שהם שילמו עבורו. ועל כך בדיוק מדברת התיאוריה שהזכרתי. אפשר אולי להשוות את הביטקוין ליצירות אומנות, מהבחינה הזו שהערך שלו נובע רק מהביקוש אליו - אלא שליצירת אומנות בכ״ז יש ערך מוסף (ההנאה ששוחרי אומנות שואבים מהתבוננות בה), לעומת הביטקוין שאין לו אפילו את זה. אגב, גם לאבני ראי היה ערך כלשהו כשהן שימשו כאמצעי חליפין (זו כנראה הסיבה שהן נבחרו לכך) - בכל זאת מדובר בחומר גלם שאני מניח שהיה חשוב או מבוקש באותה התקופה. אני גם מניח שלא היה קל לאסוף אותו, אחרת כולם היו מתעשרים בקלות.

לדעתי, כל עניין הביטקוין הוא הדגמה מצויינת של ה-Greater Fool Theory. למעשה, זו הדגמה של התיאוריה ממש במקרה הקיצוני ביותר שלה - מכיוון שלאוביקט במקרה הזה יש אפס ערך אמיתי ממשי. כל זה לא אומר כמובן שאי אפשר לעשות עליו סיבוב רווחי (אפילו מאוד) - רק שצריך להיות מודעים לגמרי לסיטואציה ולדאוג שלא להיות ה-last fool standing.

ואולי, בסיטואציה כזו, האמא למשל תמכור את הבית הגדול שאין לה צורך בו ותעבור לדירה יותר קטנה, נאמר במיקום יותר טוב ואפילו בסטנדרט יותר גבוה? ואולי היא תעשה עם הסכום שנשאר לה ביד מה שהיא חושבת לנכון, אם זה להשקיע קצת בעצמה ואם זה לעזור לילדים שלה להתחיל את דרכם? (זה, אגב, מה שקרה אצל הרוב המוחלט של ההורים של החברים שלי, לפחות אלה שמצאו עצמם עם בית גדול וריק). המצב שבו אתה נשאר לגור בבית רק כי ״יש מקום״ הוא פשוט לא בריא. במיוחד בסיטואציה שאתה תארת באחד הפוסטים הקודמים (יש תמיד אוכל מוכן, הכביסה ״עושה את עצמה״). לא בריא לך ולא בריא גם לאמא, שצריכה מתישהו לעבור את הפרידה (הקשה) ממך כמו כל אמא אחרת, ועדיף שתעשה זאת בגיל יחסית צעיר (כן, 60 זה צעיר) שבו היא עוד יכולה להנות מהחופש החדש שלה.

קרא שוב את מה שכתבתי, מההתחלה. החלק הפתטי הוא בדיוק החלק של הסידור והנקיונות (וההאכלה). אם אתה רק גר בבית אבל מכל הבחינות האחרות דואג לעצמך (ולטעמי גם תורם לבית, אם זה בהשתתפות בחשבונות ובקניות ואם זה בביצוע מטלות) - כלומר נותן להורים שלך להמשיך בחייהם העצמאיים כאנשים שלא צריכים לדאוג יומיומית לתינוק מגודל - זה לגיטימי.

^ בעיני זו נקודה חשובה מאוד. אני יכול להבין מישהו שמתנהל עצמאית אבל נשאר בבית הוריו כדי לחסוך הון ראשוני (וגם זה - לדעתי - לגיטימי רק לתקופה קצרה). אבל אם אתה בן 28 ואמא מכינה לך אוכל כל יום, עושה לך כביסה ומסדרת את החדר שלך - אתה פתטי בכל קנה מידה. פה בדיוק טמונה הבעיה שלך. אתה מפספס משהו מאוד טריוויאלי. מה שחשוב זה לא איפה תהיה, אלא הדרך.