malcishua

״אישיו נפשי מאוד בעייתי״ זו הגדרה סובייקטיבית. השאלה - בקונטקסט הדיון פה - היא אם ה״אישיו״ הזה בעייתי מבחינת השירות שלהם בצבא. ולפני שתקפוץ - לא, לאו דווקא במסגרות קרביות מאוד (כמו ״המקומות שהיית בהם״) אלא בכל תפקיד בצבא. הרבה מאוד או אפילו רוב התפקידים בצבא - בין השאר, חלק מה״מקומות שאני הייתי בהם״ - לא בעייתיים מהבחינה הזו. ד״א, רק כדי להדגים כמה ה״בעייתיות״ היא תלויית נקודת מבט וקונטקסט חברתי - מה אם הייתי מספר לך על מועמד פוטנציאלי לצה״ל שיש לו ״אישיו נפשי מאוד בעייתי״: הוא ממש מאמין בקיום של יישות מיסטית, שדורשת ממנו לקיים פולחנים מסויימים מספר פעמים ביום ומספר פעמים בשנה (שדורשים פוטנציאלית התגמשות של המערכת כלפיו), ולהקפיד על תזונה מאוד מסוימת (מה שכמובן אומר שצה״ל צריך לדאוג לתזונה כזו), ויותר מזה - הוא מאמין שהיישות מדברת דרך הנציגים שלה עלי אדמות והוא אישית מציית לכל מה שהנציגים האלה אומרים לו לעשות (פוטנציאלית גם אם זה סותר פקודות של המפקדים שלו)? אני מניח שהיית פוסל אוטומטית כל מי שמשתייך לקבוצה בעייתית כזו. והנה בארץ, אנשים שמשתייכים לקבוצה כזו לא רק מגוייסים לצה״ל - כולל תפקידים קרביים, מיוחדים ותפקידי מטה - אלא נחשבים לחיילים איכותיים ול״מלח הארץ״. הכל עניין של פרספקטיבה.

^ לא מצאתי הגבלה כזו על כסא גלגלים ממונע בישראל. כן מצאתי הגבלה על קלנועית, אני מניח שמבחינת החוק היא שקולה לכסא גלגלים ממונע, מכיוון שמותר לה לנוע רק על המדרכה (מלבד במושב/קיבוץ תחת תנאים מסויימים). ההגבלה היא עד 12 קמ״ש (תנועת הקלנועית - תק׳ (מס׳ 6), תשס״ו 2006) - well within טווח המהירויות של הוברבורד.

צילום לא מספיק, צריך את ת.ז. המקורית של הקונה.

1. לא צריך שם תהליך כזה. החריגות המגדרית לא משנה שום דבר ברמת הפרט, רק ברמת הסטטיסטיקה. מגיע מועמד - תאבחן את מצבו הנפשי כמו שאתה מאבחן כל מועמד אחר. אם גילית בעיות תפקוד/יציבות נפשית - תשקול אם מתאים או לא, בדיוק כמו שתשקול כל מועמד אחר. 2. שוב, הצבא (גם האמריקאי) מוציא המון כסף בשנה, למשל, על טיפולים לאנשי צבא שהם חולי אסטמה. או אפילו סתם יש להם פריחה עונתית. אין שום פסול בכך שחייל מנצל את הביטוח הרפואי שלו במסגרת הצבא - כל עוד זה לא מפריע לו לבצע את תפקידו כהלכה. ואם מדובר בקבוצה קטנה וזניחה של אנשים, כפי שאתה טוען פה (בצדק), זה בטח לא צריך להפריע לך. 3. כנ״ל. הצבא מממן טיפול נפשי להרבה חיילים. מה ההבדל? אין שום בעיה לא לגייס אינדיבידואל שאובחן כבעל מצב נפשי חריג ברמה שזה משפיע על השירות שלו לרעה (במידה מספיקה כדי לפסול אותו). יש בעיה חמורה בלא לגייס אינדיבידואל שכלל לא עבר איבחון על סמך זה שהוא משתייך לאיזושהי אוכלוסיה שבה מצב נפשי חריג מופיע מעל הממוצע. כלומר בעצם לשפוט אינדיבידואל לפי מאפיין סטטיסטי של קבוצה שהוא במקרה משתייך אליה. זה נראה לך הגיוני? ראה תשובתי למעלה. לא יודע אם הוא עושה את זה או לא, אבל אני די בטוח שהוא דואג לאבחן פרטנית את המועמדים שהוא דוחה מהסיבות הנ״ל ולא דוחה אותם על סמך סטטיסטיקה כלשהי.

^ אני הגבתי לקביעה שלך כי: סה״כ רציתי לטעון ש״הבחינה הפיזית והלשונית״ לא רלוונטיות פה. כדי להדגים זאת הראתי שלפי הטיעון שלך גם נכה בכסא גלגלים הוא לא הולך רגל ושאלתי אם אכן זו דעתך. זה לא משנה אם יש או אין לו ברירה, ויש אגב לא מעט כסאות גלגלים (חשמליי) שמגיעים למהירויות לא מבוטלות, ובכל מקרה המהירות לא משנה כאן. ״מבחינה פיזית ולשונית״, גם מי שנמצא בכסא גלגלים הוא לא הולך רגל. מכאן שהטיעון שלך לא תקף באופן כללי, בין השאר גם עבור רוכבי הוברבורד.

ישה, שאלה לגבי קביעתך כי אי-הזכרת העובדה שהרכב היה בודד על הכביש (בדו״ח ע״י השוטר) מהווה עילה לביטול הדוח. הרי אם פות״ש יבקש להשפט, יגיע למשפט, יטען כי היו רכבים נוספים על הכביש, יעלה התובע את השוטר שכתב את הדוח לדוכן העדים וזה יעיד כי הוא זוכר שהרכב היה בודד על הכביש. האם לדעתך, במקרה כזה, השופט יטיל ספק בעדותו של השוטר ויקבל את גרסתו של הנאשם?

למען האמת אין כאן סתירה. הסעיף הישן מתיר את הנהיגה בתנאים המדוברים. הסעיף החדש אוסר את הרישום וחידוש רשיון הרכב. לכן הגיוני שאין אכיפה ע״י המשטרה (במעמד הנהיגה), אבל יש אכיפה ע״י מכון הרישוי (במעמד חידוש רשיון הרכב).

^ מחזק. גם אצלנו ככה.

^ לא, לא, אתה שוב מתחמק וקובע עובדות ללא סימוכין. איך גיוס של מיעוטים, או סציפית, טרנסג׳נדרים, הוא הוצאה נוספת? אתה טוען זאת שוב ושוב אבל אפילו לא מנסה להצדיק זאת לוגית. איך בדיוק זה שונה ממהלך העסקים התקין? אתה טוען שהקריטריונים בגיוס לצבא צריכים להיות מקצועיים גרידא, אבל פוסל טרנסג׳נדרים משירות בצבא על סמך קריטריונים לא מקצועיים בעליל. צביעות, כבר אמרנו? ד״א, אתה טועה לגבי הצבא האמריקאי. הוא בפירוש מגייס לא מעט בעלי מוגבלויות, כל עוד הם מסוגלים לבצע את התפקיד לשמו גויסו כהלכה.

^ לי אין שום סברה. אתה הוא זה שמעלה טענה, הייתי מצפה שהיא תהיה מגובה באיזושהי הוכחה או אפילו הגיון בסיסי. כנראה שציפיתי ליותר מדי. והטיעון של ארגון סעד כבר ממש מתיישן, באמת. הצבא, כמו הרבה מסגרות ציבוריות אחרות, מנהל כל מיני תוכניות מיוחדות לגיוס בעלי מוגבלויות מסוגים שונים (אפילו עיוורים). למעשה, כמעט כל מועמד לגיוס שנפסל על בעיות רפואיות יכול להתנדב לצבא ולשרת שירות כמעט רגיל (כנראה לא ביחידה קרבית, אבל ברוב היחידות בצבא). ומעבר לכל זה, עדיין לא הבנתי מה הופך מועמד טרנסג׳נדר אוטומטית למקרה סעד. למה לא לאבחן ולהחליט לגבי כל אחד באופן פרטני?

על איזה מנגנון בדיקה מיוחד אתה מדבר? יש לך איזושהי הוכחה או אפילו סיבה סבירה להניח שאבחון בעיות פסיכולוגיות (שמונעות שירות צבאי, כן?) של טרנסג׳נדר עולה לצבא האמריקאי אפילו סנט יותר ממה שהוא מוציא כרגע על אבחונים פסיכולוגיים למועמדים? אני חוזר וכותב - אין שום סיבה עניינית שלא לבחון כל בקשה לגיוס באופן פרטני, ולא משנה איך המועמד מגדיר את עצמו מבחינה מינית. אם יתגלו הבעיות הפסיכולוגיות שאתם מזכירים כל כך הרבה - יסונן המועמד, שוב, בלי קשר לזהותו המינית. אין שום צורך בהקמה של שום דבר מיוחד. עדיין לא נתת סיבה אחת עניינית למה לא להתנהל כך.

מצוין. אתה יודע מה - אני מסכים כמעט עם כל מה שכתבת. אם היינו מדברים על קבוצת טרנסג׳נדרים שהתאגדה ומבקשת כל מיני הקלות בגיוס לצבא, או בכניסה לשירותים ציבוריים (כן, זה קרה) - היינו כנראה מסכימים. אי אפשר שכל איש וחצי שמגדיר את עצמו כמגזר יבוא בדרישות למדינה. אבל אין שום קשר בין מה שכתבת לנושא הדיון. אתה תמכת בסינון אוטומטי של טרנסג׳נדרים בגיוס לצבא, ולא באי-מתן זכויות יתר. יש הבדל מאוד משמעותי בין השניים. הם לא ביקשו ״חוקים שיגנו עליהם״, או התייחסות מיוחדת, או כל אחד מהדברים שציינת. להיפך. הם ביקשו שיתייחסו אליהם כמו כל אדם אחר שמבקש להתגייס לצבא. למעשה, עם כל המלל ששפכת על איך אתה מתנגד לפוליטיקת מגזרים וכו׳, במקרה הזה אתה הוא זה שיוזם כזו. אתה הוא זה שמתייחס אליהם כקבוצה דיסטינקטיבית - בכך שאתה מונע מהם, בתור קבוצה, להתגייס לצבא. אתה הוא זה שמפלה (לרעה, במקרה זה, ולא לטובה) קבוצה קטנה של אנשים על בסיס לא ענייני. אתה הוא זה שנותן להם לגיטימציה בתור מגזר. אם באמת היית כל כך אנטי פוליטיקת מגזרים, התגובה הטבעית שלך היתה צריכה להיות - מה זה בכלל טרנסג׳נדר? למה שנתייחס אליו באופן מיוחד בבואו להתגייס לצבא? יתכבדו כולם להגיש מועמדות לצבא כמו כל אזרח אחר, ואנחנו נחליט כל אחד לגופו. אם באמת לרובם יש בעיות פסיכולוגיות שמונעות מהם גיוס, יסוננו על בסיס הבעיות כמו כל אחד אחר.

נראה שאתה ממשיך להשתמש במושג מבלי להבין אותו. אפליה, בהגדרתה, לא יכולה להעשות משיקול ענייני. אם השיקול ענייני אז אין אפליה. היא גם לא יכולה להיות "מוצדקת", מכיוון שהמושג מטבעו שלילי. לגבי שיקול ענייני - עדיין לא אתה ולא faluo הצגתם שיקול אחד ענייני כזה, שבעטיו יש לפסול קבוצה שלמה של אנשים מראש מבלי לבחון כל אחד אינדיבידואלית. ודאי לא שיקול שלא תקף להרבה קבוצות אחרות שעליהן לא מופעל סינון אוטומטי כזה. אז מעניין אותי, מכיוון שאתה מסכים אתו, מה השיקול הענייני המדובר? ואם מדובר ב"זוטי דברים", מדוע בכלל להתעסק בנושא? הרי קל הרבה יותר לא לסנן מאשר לסנן...

^ אבל זהו בדיוק, שהפסילה נעשית מראש בלי להתחשב בכלל בתפקיד שהחייל מיועד אליו ולא בפרופיל הפסיכולוגי הספציפי של החייל. לכן כתבתי שאת ההחלטה צריך לעשות פרטנית ולא באופן מכליל.

לא שטויות ולא מסתבך. כדאי שאתה תבדוק את עצמך (ואת החוק) לפני שאתה מגיב. לבעל עסק זכות לסרב לתת לך שירות אם הסיבה עניינית. אסור לו לסרב לתת לך שירות מכל הסיבות שפרטתי, מכיוון שהמדינה החליטה שהן לא ענייניות, ולכן סירוב מהסיבות האלו מהווה אפליה. אין לי שום בעיה עם פסילה על בסיס אישיות (אם היא עניינית כמובן). אם הצבא מחליט שאינדיבידואל מסוים לא מתאים לשרת מהסיבות הפרטניות לגביו, בסדר גמור. אבל לפסול מראש קבוצת אנשים כי סטטיסטית הם בעלי סיכוי גבוה מהממוצע לתכונה מסוימת שיכולה להפריע בשירות הצבאי - זו אפליה. מגיע מועמד - תאבחן. אל תפלה מראש. ד"א, אתה מדבר פה על פסילה בשל סגנון חיים. לא הראת שסגנון החיים המודבר מפריע לחייל לבצע את תפקידו (אינהרנטית), ולכן מדובר בבירור - באפליה.

צריך להפריד פה בין שני דברים - הזכות עצמה והאם יש פה אפליה. נכון לגמרי שאין לך זכות לשאת נשק בישראל. אפשר להתווכח על כמה זה מוצדק (לדעתי, אגב, מוצדק מאוד) אבל האיסור קיים. לכולם. ולכן, אין אפליה. הבודדים שזכאים לשאת נשק עומדים בקריטריונים מסויימים שהם רלוונטיים מאוד לעצם נשיאת הנשק - הם זקוקים לו מתוקף תפקידם או שהם גרים באיזור שהמדינה החליטה שהוא מוגדר כמסוכן. תעמוד באחד הקריטריונים - תקבל גם אתה רשיון לנשק. לכן אין פה אפליה משום סוג - הקריטריון הוא ענייני.

^ וטוב שכך (מקווה שאתה צודק).

הכניסה לקולנוע היא ממש לא זכותך. בעל הקולנוע יכול לסגור אותו או אפילו למנוע את כניסתך מסיבות לגיטימיות (למשל אם אתה מתנהג בצורה אלימה וכו'). החוק אומר שאסור לו למנוע את כניסתך על בסיס גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, גיל, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות. בדיוק כדי למנוע - אפליה. אפליה מעצם הגדרתה היא לעולם לא רלוונטית. אתה מדבר על החלטה על בסיס כישורים, שהיא לגיטימית מכיוון שהכישורים רלוונטיים לתפקיד או ללימודים. אפליה == החלטה ע"ס סיבות לא ענייניות.

כפי שכבר נאמר למעלה, מדובר בעניין עקרוני. היום טרנסג'נדרים, מחר מהגרים ישראליים לארה"ב או מנהלי פורום עם אווטאר של במבי. כל עוד נראה כי ההחלטה לא עניינית, יש להעלות ספקות.

מה ההבדל הזה לשיטתך?

נכון, אבל שוב - על בסיס אינדיבידואלי. לא לגייס מישהו כי עובדתית אובחן כאובדני - זה לגיטימי (נניח). לא לגייס מישהו כי הוא משתייך לקבוצה שהיא סטטיסטית נוטה יותר לאובדנות - אפליה. כפי שכבר הדגמתי לך, יש לא מעט קבוצות כאלה. מתאים מאוד, כמו לכל אחד אחר. כל עוד סגנון החיים הזה לא פוגע ביכולת שלו לבצע את תפקידו. מה שעדיין לא הראת פה קונקרטית (ראה סעיף קודם). כלומר אתה מתנגד לגיוס לצה"ל של מתנדבים נכים? או עיוורים? או בעצם כל חייל שאינו במצב רפואי מושלם? אני די בטוח שההוצאות השנתיות של צבא ארה"ב על חיילים חולי אסטמה, למשל, עולות בהרבה על הוצאות רפואיות על חיילים טרנסג'נדרים. הצבא מוציא הרבה מאוד כסף על קשיים נפשיים של חיילים מדי שנה. אין שום סיבה קומקרטית שטרנסג'נדרים לא יכללו ביניהם. ואין שום סיבה רונקרטית שלא יגוייסו לת]קידים שהם מסוגלים לבצע ב-100%. אז מה אם זו סוגיה פסיכולוגית? השאלה היא אם היא מפריעה לחייל לבצע את תפקידו וזה הכל. אם לא - אין שום סיבה שיגויס וגם יקבל כל טיפול נדרש, כמו שמקבל כל חייל על כל בעיה רפואית ופסיכולוגית במהלך השירות שלו.

הכל יפה ונכון, כשמדובר ברמת האינדיבידואל. בדיוק כמו המבחנים שנערכים למעמדים לצבא. אם אינדיבידואל מסויים מפגין תכונות מסויימות - על בסיסן יש לקבל את ההחלטה. אבל לפסול אותו בגלל שהוא משתייך לקבוצה שבה סטטיסטית הסיכוי לתכונות האלה גבוה מהממוצע? מבלי לבדוק אפילו את האינדיבידואל עצמו? אתה באמת תומך בכך?

וואו, הפתעת אותי. אתה באמת מתלבט בקשר לאפליה של אינדיבידואל על בסיס תכונות שאולי נפוצות יותר סטטיסטית באיזושהי קבוצה שאליה הוא שייך? למה לא להחליט על בסיס האינדיבידואל עצמו?

עד כמה שידוע לי, יש איסור על נשיאת נשק, וצריך לעמוד בקריטריונים די ספציפיים כדי לקבל רשיון. אני טועה?

אין שום קשר בין הזכות לשאת נשק בישראל לדיון שלנו. לא נכנס עכשיו לדיון האם האיסור לשאת נשק בישראל מוצדק או לא. הוא קיים. והוא קיים לגבי כולם - אתה לא מופלה בשום אופן ביחס למישהו אחר. כל אדם שאתה מכיר שזכאי לשאת נשק בישראל, זכאי לעשות זאת מתוך קריטריונים ענייניים שנקבעו בחוק והוא עומד בהם - גר בסביבה מסוכנת, משרת בכוחות הבטחון וכו'. לכן, שוב, לא מדובר באפליה, מכיוון שהצדקה היא עניינית.