malcishua

^ אכן קטנות, מסכים אתך לגמרי. רוני סה״כ העלה תגובה אחת קטנה כדי להפנות אנשים לידיעה. אנחנו מתרכזים בזה רק כי אתה עושה מזה עניין על פני עמוד ומשהו של תגובות (וניחוש שלי - עוד לא ראינו את הסוף). זה לא שרוני עוקב באובססיה אחרי חשבון הטוויטר של טראמפ. הוא נתקל בידיעה עיתונאית - כן, לצערנו הטוויטים של כבוד הנשיא מגיעים לרמת מבוכה כזו שזה נחשב לידיעה עיתונאית - שקשורה לטראמפ, והתייחס אליה כאן, בשרשור הייעודי. סה״כ זה נושא השרשור - טראמפ כנשיא ארה״ב. אתה זה שממשיך לדוש בה מאז ועד עכשיו (ואני, כמובן, בתגובה אליך). ולא רק זה, אתה ממשיך איכשהו לקשור את הטוויטים המביכים של טראמפ להתנהלות של השמאל בארץ. נו טוב.

בתקציב כזה מכובד, אין התלבטות - עסקית צהריים בהדסון.

^ אם לדעתי (ולדעת רבים אחרים, אבל זה לא רלוונטי כאן) טראמפ התנהל באופן שלא מכבד את תפקידו - ציוץ מביך זה או אחר בטוויטר - מה ״מגוחך״ בעיניך בכך שאני (או במקרה זה רוני) מעלה את זה כאן בשרשור? ואפרופו הקורלציה להתנהלות השמאל וכו׳ - אני לא מבין מה הקשר. אתה מדבר על כך שה״שמאל״ רק מתלונן ולא עושה. אני לא ה״שמאל״ האמריקאי, ובכל מקרה אין פה כאמור הרבה מה לעשות (טראמפ איז היר טו סטיי), בקונטקסט של הדיון, מלבד להעלות את מה שנראה לי כלקוי בהתנהלות שלו.

אבל אין פה בכלל עניין של בחירות. טראמפ נבחר. הוא כאן להשאר ב3.5 שנים הבאות. האם זה אומר שזה לא לגיטימי להעביר עליו ביקורת, אם לדעתי הוא לא מתנהל באופן שמכבד את התפקיד?

אתה צודק באופן כללי (אני שומע את טיעון המטומטמים המון, וברור שהוא לא לגיטימי) - אבל דווקא בשרשור הזה הרושם שלי היה שהצלחנו לעקוף את המכשול הזה ובאמת ניהלנו דיון אמיתי לגבי הסיבות לבחירה בטראמפ. לפחות בתקופה שלפני הבחירות, כשבנצי היה מעורב יותר בשרשור. יכול להיות שבתקופה האחרונה הדיון באמת הדרדר וסטה מהנושא... (לראיה - התגובה שלי עצמי כאן מעל זאת...)

שלא לדבר על הנטיה של ״הימין הישראלי״ לדבר במונחים מוחלטים של ״אני צודק והם טועים״, אפילו כשמדובר בדעה סובייקטיבית על אופן התנהלות של מישהו אחר, ולא על עובדה ממשית...

זהו, מצאת את התשובה האולטימטיבית שלך לכל טענה על טראמפ. ד״א, אחלה סלוגן. צייץ אותו לטראמפ, אני בטוח שהוא ימצא לו שימוש, לצד fake news.

לא יודע מה לומר על זה מעבר לכך שאני שמח בשבילך (ברצינות).

^ הגזמת, חסרים אנשים במגזר הפיננסי (למשל) שמרוויחים כאלה סכומים? וזה לפני שמדברים על המגזר הציבורי...

לומר שרק משכורת ליחיד של 30K-35K ומעלה מאפשרת חיים ברמה ״נאותה״ זו הגזמה פראית. העשירון העליון בישראל מתחיל בהכנסה חודשית של 36K למשק בית, כלומר כחצי מזה (נניח..) עבור אדם בודד (הנתונים מ-2014, לא מצאתי חדשים יותר). המשכורת שאתה כתבת משקפת בערך את הממוצע של העשירון העליון לאדם בודד, כלומר אפילו אם נניח שהממוצע של העשירון שווה לחציון שלו (אני יודע שהוא לא, אבל אנחנו עושים שערוך גס) נקבל שבערך 5% מהמשתכרים בארץ מגיעים לשכר שציינת (ברור שהחישוב לא מדויק, אבל אני מאמין שהוא לא רחוק מהמציאות). לסיכום, לפי השקפתך 95% מהמשתכרים במשק לא מרוויחים מספיק כדי לחיות ברמת חיים נאותה...

סתם שאלה, כמה אנשים לדעתך גרים בבית ״ממוצע״ כזה? וכמה מהם דורשים ממיר פרטי משלהם?

למה ״סביר להניח״ את זה? בדיוק להיפך. אם מוכח שהוא קיבל את התביעה אבל לא התייצב, לשופט לא תהיה בעיה לפסוק נגדו. מניסיון. זה לא משנה. כל עוד הוא לא מספק את ה״מישהו״ הזה שמודה שהוא נהג, הוא אחראי על הנזק שרכבו גרם. לדעתי כל זה לא צריך להרתיע את פות״ש מלתבוע את מה שמגיע לו בבימ״ש.

כפי שכבר נאמר, לגמרי שווה לנסות להגיש בקשה לביטול (ואני הייתי מנסה) - אבל הסיכוי לביטול לדעתי נמוך מאוד (והסיכוי לזיכוי במשפט נמוך עוד יותר).

ברור לי כל הנ״ל, אבל אם אני עשיתי מה שהחברה ביקשה ממני איך היא יכולה לבוא אלי בטענות אח״כ?

^ לי זה קרה, פעם אחת בלבד. שוטרת שעצרה אותי כי חשבה שאני נוהג ללא חגורת בטיחות, נוכחה לראות שאני חגור (לבשתי חולצה כהה בצבע של חגורת הבטיחות, כנראה שזו היתה הסיבה). במקום לבקש סליחה ולשחרר אותי, ובלי להתבלבל, אמרה לי שגם נסעתי בנתיב השמאלי, מה שהיה לא נכון בעליל. אני מקפיד מאוד לא לנסוע בשמאלי אלא אם אני עוקף (ודאי אין סיכוי שהייתי עושה זאת לאורך כמה קילומטרים מאחורי ניידת משטרה), ובכל מקרה היא עצרה אותי לאחר קטע די ארוך שבו לא היתה שום תנועה מלבד שנינו, ואני יודע בוודאות שנסעתי רק בנתיב הימני. לא משנה כמה התנגדתי, קיבלתי את הדוח. החוצפנית עוד שאלה אותי על מה אני מעדיף לקבל אותו, חגורת בטיחות או נהיגה בשמאלי. ד״א, הניידת נסעה ממש לפניי מספר קילומטרים לפני שעצרה אותי (כך לטענתה היא ״ראתה״ שאני לא חגור, במראה האחורית), כך שאם הטענה היתה שלה נכונה, היא עברה את אותה עבירה כמוני...

^ קודם כל, אם החברה יכולה לברר את העבר הביטוחי שלי, למה היא מבקשת ממני אישור היעדר תביעות? שנית, נניח ואני בתרחיש שאותו תיארת. החברה מסרבת לתת לי כיסוי ביטוחי. אני אומר - החברה מעולם לא שאלה אותי לגבי רכבים אחרים ובכלל על העבר הביטוחי שלי. כל מה ששאלה אותי - האם יש לך אישור היעדר תביעות ל-3 השנים האחרונות מהמקום הקודם בו בוטח הרכב (ואני חוזר מלה במלה על מה שנשאלתי בפעם האחרונה שביטחתי את הרכב במקום חדש). ואישור כזה יש לי, עבור הרכב שאותו אני מבקש לבטח, מהחברה הקודמת. כך שלא הסתרתי שום דבר מכיוון שלא שאלו אותי שום דבר. ביקשו אישור - קיבלו. איפה אני לא הייתי בסדר פה? ומה לגבי התרחיש הראשון שתארתי? בו אני ממשיך לקבל הנחה על היעדר תביעות על רכב אחד בעוד שתבעתי על רכב אחר בחברה אחרת? האם גם כאן אני מחוייב להודיע לחברה מס׳ 1 כי יש תביעה על שמי בחברת ביטוח אחרת על רכב אחר? מעולם לא נתקלתי בדרישה כזו או שאלה כזו בבואי לחדש ביטוח לרכב.

פות״ש - אין מה לעשות, ברגע שנכנסת לרשימת תפוצה של מזבל כזה אתה שם לנצח, או עד שהוא מת (ובהנחה שלא העביר/מכר אותה למזבל אחר). הוא אפילו לא צריך ממך תגובה, ברגע שהוא שולח לך אימייל ולא מקבל הודעת שגיאה משרת הדואר, הוא יודע שהכתובת קיימת וימשיך לשלוח אליה לעולמי עד. הפתרון היחיד (שאני מכיר) הוא מערכת סינון הספאם, שלפי דבריך עובדת אצלך בצורה תקינה.

עולה פה שאלה מעניינת. ברמת העיקרון, אם יש לי שני רכבים, מבוטחים בשתי חברות ביטוח שונות. כל עוד אין תביעות עבור רכב מס׳ 1 אני אמשיך לקבל בחברה בה הוא מבוטח הנחה על היעדר תביעות, לא? איך הם ידעו מה קורה עם רכב מס׳ 2? יותר מזה, נניח שאני מבטח את רכב מס׳ 1 בחברת ביטוח חדשה, החברה הקודמת שביטחה אותו תתן לי אישור היעדר תביעות, מכיוון שמבחינתה לא היו תביעות על הרכב (אפילו אם נניח כן היו תביעות על רכב מס׳ 2, אבל זה בחברת הביטוח השניה). עד כמה זה ״כשר״? הרי החברה החדשה מבקשת ממני אישור היעדר תביעות, ואני מספק לה אותה.

לא נשמע הגיוני, מס על רווחי הון = 25%. המספרים שציינת מגלמים הפחתה גבוהה בהרבה (מלבד אולי האחרון). לדעתי היא כבר כוללת עמלות.

אל תשכח את הניסוי של מילגרם, שנערך ב-setting הרבה יותר פשוט ולא דרמטי כמו (ולפני) האחרים ועדיין מדגים את הפואנטה בדיוק מכאיב: https://en.wikipedia.org/wiki/Milgram_experiment

^ זו שאלה טובה מאוד. לצערי, אין לי ממש תשובה, מכיוון שלא הייתי בחיים לפני 50-60 שנה ולא למדתי מספיק את הנושא. יכול להיות שאני טועה והמצב היה כזה מאז ומעולם. אבל העובדה שהכנסת מורכבת היום בעיקר מעורכי דין ועסקנים פוליטיים, כשבעבר (נאמר לפני 50-60 שנה) הייתה מורכבת מאנשי רוח, בכל זאת לדעתי אומרת משהו. גם ההרגשה (לא רק שלי) שהרמה האישית של חברי הכנסת מדרדרת מקדנציה לקדנציה, ושיותר ויותר פוליטיקאים מועמדים לדין ומורשעים בעברות חמורות. אבל בכל הכנות, יכול להיות שאני טועה כאן (אולי חוטא באיזשהו סוג של גלוריפיקציה של העבר). ואולי בתור מדינה צעירה בתחילת דרכה קיבלנו ״הנחה״ של כמה שנים עד שהמערכת הפוליטית הגיעה למצבה הטבעי.

לא זכור לי שלקחתי חלק בדיון הספציפי שאתה מתייחס אליו, אבל אני יכול לגמרי להבין אותך. ד״א, איך שאני רואה את הדברים - המערכת הפוליטית הגיעה היום למצב כזה שבו רק אנשים בעלי אופי מסוים מסוגלים להצליח בה (לפחות בישראל, זה מאוד בולט), ויש קורלציה מאוד גבוהה בין אנשים בעלי האופי הזה לבין אנשים מושחתים.

הניסיון שלי הוא בדיוק כמו שלך - הטיפוסים מהסוג המדובר שנכנסו לעולם הפוליטיקה. ושוב, חזור וקרא את מה שכתבתי - זה ממש לא נכון. לא כתבתי שכל מי שהוא מיליונר הוא תאב כוח, אלא רק שלהאמין שמישהו שנכנס לפוליטיקה הוא איזה סוג של אלטרואיסט ואין לו שום מחויבות לאף אחד רק בגלל שעשה כמה מיליונים לפני זה - זה נאיבי. ד״א, כיף לקבל ביקורת על ראית העולם בשחור או לבן ממישהו שפסל קורס בבי״ס של בתו רק על סמך השם שלו, מבלי לטרוח אפילו לקרוא את הסילבוס או לבדוק את התוכן - ועוד מתגאה בכך...

שוב, הקשר בין מה שכתבתי למה שענית קלוש עד לא קיים. לא אמרתי שכל המליונרים רעים מיסודם. לא אמרתי שכל מי שמגיע לעמדת כוח/עשה כסף הוא חרא. לא אמרתי שום דבר טוב לא צמח מיזמות. לא אמרתי משהו רע על ביל גייטס (!!). לא חילקתי את העולם למצליחים ולא מצליחים - ד״א, מעולם לא טענתי שמי שמתעשר הוא ״מצליח״. זו טרמינולוגיה שלך... וכל סימני השאלה המרובים, ההדגשות וה״באמש׳ך״ לא ישנו את זה. סה״כ התייחסתי להנחה שלך שאנשים שמגיעים לפוליטיקה עם ממון בכיסם ״כבר לא צריכים כסף״ ולכן המניעים שלהם ודאי אלטרואיסטים (״כי יכלו להרוויח יותר בחוץ״). זה בדיוק מה שאתה מאשים אותי בו - חשיבה פשטנית. המציאות, מה לעשות, הרבה יותר מורכבת. איך ביל גייטס קשור להנחה הזו שלך שאלי, או קלינטון או אולמרט - לא ברור.

ממש לא חלוקה לשחור ולבן. זו אמירה שנזרקת פה בפורום יותר מדי (גם על ידי, אני מודה), ויותר מדי בקלות. לא כל מי שמאמין במשהו, חושב במונחים של שחור ולבן. ולשאלתכם, אם לא שחור ולבן אז מה כן, התשובה הפשוטה היא - התבססות על ניסיון. ביום שיגיע מליונר החלומות שאתם מתארים - אוריד את הכובע (וודאי שאצביע לו). עד היום, כל מי שהתיימר ״לשחק במשבצת הזו״ (לפחות מתוך הפוליטיקאים שאני מכיר) - היה אכזבה. ומכאן הדברים שכתבתי. ואתם יודעים מה? יכול להיות שהוא אכן קיים איפשהו בחוץ. אני התייחסתי לנאיביות הזו, שגורמת לכם לחשוב שבגלל שהאיש כבר עשיר אז הוא ודאי משוחרר מכל המניעים הכלכליים ה״מכוערים״ של חבריו העניים.