malcishua

בנצי - קודם כל, אני לא מבין מה העובדה שיש רשימה ארוכה וכו׳ קשור למה שכתבתי. יש גם רשימה ארוכה של אנשים (מפורסמים, למרות שגם זה לא ברור למה קשור) שהטרידו מינית, אז זה עושה את זה בסדר? באופן כללי אני לא מבין את הטיעון הזה של ״יש רשימה ארוכה של אנשים״ שמעלים אותו בכל דיון ובכל הזדמנות. הוא לא תומך בטענה ולא מוסיף כלום. שנית, בכל המקרים שציינת, כמה פעמים עברה החברה פשיטת רגל? ואם יותר מאחת, האם היה אותו מנכ״ל מעורב בכולן? אני מניח שלא. אני די בטוח שמנכ״ל שמביא חברה לפשיטת רגל לא ימשיך בתפקידו (אלא אם כן החברה בבעלותו, כמו במקרה של טראמפ). בעיני, אדם שחברה בניהולו עוברת פשיטת רגל 4 פעמים, והוא מתרברב בכך שרק בזכות חוקי המס המעוותים האמריקאים (ועוד מאשים את קלינטון בכך שהיא לא דאגה לתקן אותם!) הוא יכול לשוב ולעשות זאת מבלי להפגע אישית, לא בר-השוואה לחברה שעברה פשיטת רגל פעם אחת כדי להסדיר חובות לנושים. מה גם שאף אחד מהמנכ״לים של החברות הנ״ל לא רץ לנשיאות ארה״ב. בכל מקרה, כל זה לא קשור לנקודה המקורית שרציתי להעביר, ואני מצטער אם הדיון סטה לכיוון הזה (שבו לשנינו לדעתי אין הרבה מה להוסיף מעבר למה שנכתב). מה שהיה חשוב לי לומר הוא שהטענה של שטרסלר - שאנשי מעמד הביניים מתחברים לטראמפ כי הוא ״לא אליטה״ ועשה את כספו בעצמו - היא לדעתי קשקוש, וכבר כתבתי למעלה למה.

״תסובב את זה״ איך שאתה רוצה, אבל ארבע פעמים עסק בניהולו פשט את הרגל. ד״א הסיבה שהוא עצמו לא נאלץ לפשוט את הרגל היא כנראה שהוא ניצל לרעה את חוקי המס בארה״ב והוא הודה בכך מספר פעמים. אבל כל זה לא משנה - להציג אותו בתור מישהו שהתחיל מאפס ועשה את הונו בשתי ידיו זה פשוט מופרך.

עד כמה שאני יודע, cup באנגלית מתרגם ל״כוס״ בעברית (כשזה מגיע למידות נפח באפיה). פות״ש שאל בפירוש על ״ספל״ בניגוד ל״כוס״ הסטנדרטית. הוא בפירוש ציין זאת בשאלה שלו. השאלה היא אם יש מידה כזו ״ספל״, בניגוד ל״כוס״.

קצת קשה לענות על השאלות בלי לראות את הניסוח המדויק של הצוואה. ובכל מקרה לדעתי מוקדם מדי לדון בתרחישים היפותטיים לפני שאתה רואה אותה. מציע לך לחזור לכאן ביום ראשון עם הניסוח המדויק. בכל מקרה פגישת הייעוץ עם עו״ד (אחרי שתקבל את הצוואה כמובן) - צעד חכם מאוד.

רוב המאמר של שטרסלר הוא קשקוש מוחלט. ה״הפתעה״ שהוא מתאר מופרכת, אחרי מירוץ כל כך צמוד (מהצמודים שהיו בארה״ב) שבמהלכו טראמפ עלה להובלה לא פעם ושלכל אורכו הההפרש בין השניים היה קטן. הוא מבלבל הפתעה עם הלם - הרבה אנשים פשוט מרגישים הלם מהבחירה של האמריקאים (וכבר דנו בסיבות לכך בשרשור הזה יותר מדי פעמים), אבל לא הפתעה. ההלם הזה היה קיים לאורך כל המירוץ. גם האמירה על טראמפ שהוא עשה את כספו לבד מופרכת לחלוטין. הבנאדם קיבל מאביו אימפריה כלכלית מבוססת היטב, והצליח להביא אותה לפשיטת רגל 4 פעמים (ואף התגאה לא פעם בכך שהוא מנצל לרעה את חוקי המס בארה״ב). מעבר לחוסר היכולת שזה מצביע עליה, ממש לא מדובר בבחור ממעמד הביניים שהתעשר בזכות עצמו. מדובר בילד מפונק שבא מבית עשיר, שמרגיש שבגלל שהוא עשיר מותר לו לומר ולעשות מה שהוא רוצה, רגיל שהכל נעשה לפי רצונו וקשה לו מאוד להתמודד עם הפעמים שבהן זה לא קורה. בקיצור, spoiled brat. הסיבה היחידה שבני המעמד ה״בינוני״ התחברו אליו הוא הסלידה שלהם (המובנת לגמרי! אם כי בעיני לא מוצדקת) מהצד השני ובעיקר הסיסמאות הפופוליסטיות שטראמפ פיזר במהלך הבחירות. כשאתה נואש ורוצה להאמין במשהו, אתה מתעלם לפעמים מטבעו של מי שאומר אותו. הדבר היחיד הנכון במאמר הוא ההשוואה בין טראמפ לנתניהו, אבל גם שם הסיבות להשוואה כמובן לא נכונות. טראמפ דומה מאוד לנתניהו בדבר אחד: פופוליזם. בדיוק כמו נתניהו, הוא פונה לרגשות של הבוחרים ולא להגיון שלהם. הוא מפזר סיסמאות והבטחות שאותן הוא לא יוכל לקיים, ומסתמך על כך שהצד השני לא עושה זאת. הוא מכפיש את הצד השני ומפחיד את הקהל בסיפורי אימים על מה שיקרה אם לא יבחר. גם בכך הוא חזק, טראמפ/נתניהו - בשימוש בפחד. האם גם טראמפ יהיה רע לארה״ב כמו שביבי היה רע לישראל? ימים יגידו. בניגוד להרבה מבשרי רעות, אני מודה שאני פשוט לא יודע. יש מקום לחשש כמובן, אבל קרה מה שקרה ועכשיו יש לתת למנצח הזדמנות להוכיח את עצמו. כמו שכבר כתבתי, אני מאחל לעם האמריקאי באמת ובתמים שבנקודה הזו ההקבלה לביבי תסתיים. נקווה לטוב.

שתי דפיקות - רעיון מצוין. צפצוף קצר - ממש לא. תחשוב איזה רעש יהיה אם כל אחד יצפצף לפני תחילת הנסיעה.

אני לא מבין, מישהו נכנס לך ברכב וההתלבטות שלך היא בין להפעיל את הביטוח שלך לבין לספוג את זה מכיסך?!?! הזמן שמאי, קבל חוו״ד מסודרת, פנה לחברת הביטוח של הנהג ודרוש לקבל את העלויות. לגבי שמאי - ממליץ מאוד על אלי אמרן. ילווה אותך מתחילת התהליך ועד לסופו.

זו גם דעתי. עדיף שאחד מכם יהיה קרוב מאוד מאשר למצוא מקום ״באמצע״. כמו שכתבתי קודם, לרוב מה שקורה הוא ששני בני הזוג סובלים במקום שלפחות אחד מהם יהנה.

והנה, אנחנו עדים בשרשור לחלקים נוספים מהמורשת המפוארת שמנחיל טראמפ לתומכיו. אחד, שאם מפקפקים או שואלים לגבי בעיה בצד שלך, תתקיף מיד את הצד השני במקום לענות תשובה קונקרטית. שניים, אם מערערים על ההתנהלות שלך (למשל טוענים לוולגריות וגסות), פשוט תפטור אותם באמירה שנמאס לך מהפוליטקלי קורקט, שכולם בעצם מתנהגים ככה ומי שטוען שלא הוא יפה נפש וצבוע. Works like a charm.

אל תבלבל בין מה שאומרים לך בראיון לבין מה שקורה ברגע ההחלטה. בקשר לצ׳קפוינט יכול להיות (לא יודע), בקשר לגוגל ומיקרוסופט - ממש לא. שוב, מהניסיון שלי.

מסכים איתך באופן עקרוני לגבי ההבדל בין חברות גדולות לסטרטאפים, אבל איכשהו בשנתיים האחרונות יצא לי לראות את הגישה הזו - העדפה של מועמדים עם ציונים גבוהים, ובעיקר זלזול וחוסר התחשבות בניסיון שמועמדים צברו בתור סטודנטים - בכל הטסרטאפים שהייתי מעורב בהם. ממש יש אווירה כזו שניסיון במשרת סטודנט לא נחשב ולא מסתכלים על זה בתור ״ניסיון״ בכלל. ההרגשה שלי היום שמבחינת כמה הניסיון ״נחשב״ לך אין משמעות לניסיון במשרת סטודנט סטנדרטית (אני לא מדבר על משרות של סטודנטים בתואר שני למשל, שלפעמים מועסקים ממש בתחום שבו הם עושים את התזה). אני לא מזלזל בניסיון המעשי שזה נותן לסטודנט, אבל לא הייתי בונה על זה שהוא יחשב בתור ניסיון ממשי כשמגישים מועמדות למשרה.

מחזק את הנאמר לעיל. גם אני, עד שעברתי למק, לא הבנתי במה מדובר. היום קשה לי לדמיין את עצמי חוזר למחשב מבוסס ווינדוס. ואני עוסק בעיקר במחקר, למי שממש מפתח - בכל שפה שהיא לא C# - ההבדל מורגש עוד יותר. לרוב הספריות שאני מוריד ומשתמש בהן ביום-יום (לפיית׳ון), המאסטר ממומש ללינוקס ולפעמים יש איזו גרסה צדדית לווינדוס שלא תמיד נתמכת. לגבי מערכת ההפעלה עצמה - מניסיוני, אם תיקח שני מחשבים בעלי אותו מפרט, אחד עם ווינדוס והשני OS X - אתה תרגיש הבדל משמעותי לטובת ה-OS X. איכשהו למחשבים עם ווינדוס יש את הנטייה להאט משמעותית (״להתעייף״) די מהר עם הזמן, ובמק אתה בקושי מרגיש את זה. זה פלוס רציני בעיני של מערכת ההפעלה של אפל. מה שכן - הם באמת מאוד יקרים, עד לנקודה שברגע הקניה אתה בספק אם זה ישתלם לך. מודה ומתוודה, גם ה-MBP הנוכחי שלי לא נקנה מכספי הפרטי. ממליץ בחום על דיסק של לפחות 256GB.

לדעתי, חבל להתחיל לעבוד בשנה א׳. יכול להיות שיש מעטים שמסוגלים לעשות את זה מבלי לפגוע בלימודים, אבל חבל לגלות שאתה לא אחד מהמעטים האלה תוך כדי הלימודים. מה גם שאני לא רואה את היתרון הגדול בלהתחיל לעבוד בשנה א׳ לעומת שנה ב׳ או ג׳ (אלא אם דרושים מזומנים בדחיפות, ואז כמובן השיקולים שונים). הרבה מאוד מהאנשים שאני מכיר שהתחילו לעבוד בשנה ב׳ או ג׳ נאלצו בסופו של דבר להאריך את התואר בשנה (העבודה שואבת אותך פנימה, והכי קל זה לוותר על קורסים). אם זה משתלם או לא? לדעתי לא, אבל זה שיקול שלך. עוד משהו בנוגע לעבודה תוך כדי לימודים - וכאן אני יודע שאני בדעת מיעוט. מניסיוני - גם בתור סטודנט וגם בתור מישהו ששכר מפתחים לעבודה - אין באמת יתרון למי שמתחיל לעבוד בזמן הלימודים (מבחינת תנאים או סיכויי קבלה). אם אתה לא לחוץ על משכורת בזמן הלימודים - לדעתי עדיף להשקיע את הזמן בלימודים ולחכות עם העבודה לאחרי התואר. התנאים יהיו אותם תנאים גם ללא נסיון של שנה, במיוחד אם ההשקעה שלך בלימודים תניב לך ציונים טובים יותר. ממוצע גבוה ב-5-10 נקודות עדיף בהרבה על שנת נסיון במשרת סטודנט, אם ההבדל מביא אותך מעל סף מסוים (שנתפס כ״הצטיינות״). למעשה, בחברות גדולות כמו אינטל למשל, רוב הסטודנטים מפוטרים כשהם מסיימים את התואר והחברה מעדיפה לגייס בוגרים מצטיינים למשרות המלאות. וזה נכון לא רק לחברות גדולות - יש הבדל גדול מאוד בין איך שנתפשות משרות סטודנט ומשרות מלאות. שוב, אני יודע שזו דעת מיעוט כאן אבל היא באה ממקום של הרבה ניסיון, משני צידי המתרס.

כדי להבין את נקודת ההשקפה של אדם שמאמין באלוהים, צריך להפנים שמבחינת אדם מאמין, קיום אלוהים הוא בכלל לא עובדה או תיאוריה אלא אקסיומה, ולכן אין בכלל משמעות למושג ההוכחה בהקשר הזה. כמו שלך מובן מאליו למשל שאם תחבר לשני גדלים שווים את אותו הגודל התוצאות יהיו גם הן שני גדלים שווים, כך לאדם שגדל בעולם הדתי מובן מאליו שאלוהים קיים.

ה״מדע״ הוא סה״כ סט של תיאוריות (או מודלים מתימטיים) שמנסות להסביר את התופעות שאנחנו רואים סביבנו. חוקי ניוטון, למשל, נחשבו פעם לאמת מוחלטת בעיני פיזיקאים. היום אנחנו ״יודעים״ שהמציאות מורכבת הרבה יותר ושהם מתארים מקרה פרטי של ה״מציאות״, בגלל שמצאנו תופעות שסותרות אותם. מי יודע מה ״נדע״ בעתיד? אפילו אם זה נכון שיש אמת אוניברסלית (וזה נושא לדיון מאוד רציני) - מי אומר שמה שאתה תופש בתור אמת, הוא האמת האוניברסלית? מי אומר שהלוגיקה שלך היא ה״נכונה״, או שיש בכלל דבר כזה לוגיקה נכונה? אתה רגיל לבצע היסקים לוגיים באופן שבו אתה חונכת, אנשים אחרים יכולים לבצע היסקים לפי מערכות לוגיקה אחרות לגמרי.

לדעתי - וכאן אנחנו באמת נכנסים לדעה סובייקטיבית - ההעלאה הראשונה כבר מגולמת במחירים הנוכחיים. ובכל מקרה, כבר ראינו יותר מפעם אחת בזמן האחרון דחייה של העלאת ריבית בגלל אירועים מטלטלי-שוק, כך שדי בטוח לומר שהריבית לא תעלה במועד הקרוב לפחות, עד שהעשן יתפזר. ובלי קשר - הדיון היה על השפעת אפקט טראמפ על הבורסה, לא על העלאת הריבית שהיתה צפויה בלי קשר לבחירות. זה כבר נושא לדיון אחר...

יש לי זוג חברים שגרו בירושלים. אחד עבד במרכז, והשניה בירושלים. הם עברו למודיעין כדי להיות ב״אמצע״, מה שקרה דה פקטו הוא שבמקום שרק הוא יעמוד בבוקר בפקקים, עכשיו שניהם עומדים. לא תמיד המעבר ל״אמצע״ הוא פתרון טוב, הכל שאלה של כמה מהזמן שאתה מבלה על הכביש הוא בנסיעה חלקה וכמה בפקקים. עריכה: עכשיו ראיתי שאתה לא נוסע בשעות פקוקות. אם כך, מעבר ל״אמצע״ יכול להיות רעיון טוב. לגבי רכבת, מה דעתך על השילוב רכבת + אופניים? 5 ק״מ הם מרחק סביר מאוד לרכיבה. ד״א, לא כתבת היכן זוגתך עובדת ובאילו שעות היא נוסעת לעבודה.

ד״א, האתר של רשות ההגירה הקנדית קרס הבוקר. עדיין לא חזר לאוויר...

הפאונד אכן ירד, אבל אנחנו מדברים בפירוש על הבורסה (לא ציפיתי ממך לכזו דמגוגיה). המדד המוביל הבריטי נמצא כ-600 נקודות מעל מה שהיה ערב הברקזיט, מה שמגלם עליה של בערך 10%. מה שאני למדתי בשנים האחרונות, הוא שהבורסה (האמריקאית) תמיד תתאושש, כל עוד הריבית אפסית ואין לציבור אופציות סבירות אחרות להשקעה. בכל מקרה - נחיה ונראה.

אין מה לדאוג לבורסה. אחרי השוק הראשוני, היא תתיישר בחזרה, בדיוק כמו שהיה בברקזיט. אני צופה בתגובות של אנשים לתוצאות בשעה האחרונה, ומשהו קוסם לי באנשים האלה שבאמת מאמינים שהם נכנסים לעידן טוב יותר שבו יתוקנו הרבה עוולות. אני מאחל להם מכל הלב שזה באמת יקרה. במקרה הזה אשמח מאוד להתבדות (אם כי אני עדיין סקפטי לגבי זה..).

אחרי הבחירות האחרונות (בארץ) אמרתי, בשיחה בין חברים, שבקצב הזה עם ישראל יבחר לכנסת ולראשות הממשלה את המנצחים ב״אח הגדול״. והנה, שנה-שנתיים אחרי, האמריקאים בוחרים ״כוכב ריאליטי״ הזוי בתור נשיא. לא אתפלא אם עד סוף הקדנציה תעלה לאוויר תוכנית ריאליטי אמריקאית ״The Trumps״, שעוקבת אחרי מעללי המשפחה בבית הלבן.

יוסי - אני מסכים איתך שצריכים להיות סטנדרטים של אובייקטיביות לכל מי שמתיימר לשדר חדשות, אבל דווקא רוב ה״אמיתות״ שציינת הן לגמרי השקפות סובייקטיביות... אובייקטיביות == עובדות. מצב יותר טוב משהיה בתקופת בוש? זו השקפה סובייקטיבית. טוב מאיזו בחינה? לעומת זאת, מדד כמותי כלשהו שברור שהוא חיובי שעלה בתקופה הזו (או ההיפך, כמו למשל אחוז אבטלה שיורד), זו עובדה.

שאלה: האם חברת הביטוח קיבלה את דוח השמאי עם הצעות המחיר לפני תחילת העבודה? או שהודעת להם על העלות רק בדיעבד אחרי שהעבודה הסתיימה? באיזה שלב השמאי שלהם התערב (ראה את הרכב)?

מעניין. במקרה ממש דומה - טוטאל לוס עם פינוי לבי״ח - הזמנו גרר שיקח את הרכב למוסך. השוטרים אפילו לא הציעו לגרור את הרכב... לגבי שתי הגרירות - כמובן שעליך להתעקש לקבל החזר על שתיהן ככל שתוכל, אבל צפה להתנגדות מצד חברת הביטוח. מניסיון, אם הגרירה נעשית ע״י גורם שהוא לא חלק מהביטוח, החברה מתנערת מהתשלום על הגרירה. הניסיון שלי היה לא עם גרירה ע״י המשטרה כי אם גרירה ע״י חברת גרירה אחרת. אם המשטרה ״הכריחה״ אותך להשתמש בשירותי הגרירה שלה, יש לך דווקא קייס טוב לקבלת ההחזר מחברת הביטוח.

1. כנראה שהאופציה השניה (חברת הביטוח לא תסכים תשלם על הגרירה המשטרתית, מכיוון שלא השתמשת בשירותי בגרירה של הביטוח). ד״א מדוע הרכב נגרר ע״י המשטרה למגרש? למה לא גררת ישירות למוסך? 2. כן. לפי מחירון לוי יצחק משוקלל, מינוס ירידות ערך אם יש. 3. אחרי שיסתיים הכל והאוטו יורד מהכביש, תיגש למשרד הרישוי עם האישור ותקבל החזר (כך אני עשיתי). 4. כן על ביטוח החובה, לא על המקיף. את ההחזר אתה אמור לקבל מחברת הביטוח יחד עם הפיצוי על אובדן הרכב. 5. לא ברור. כנראה מאותה סיבה שהם מבקשים את הרשיון המקורי. אולי כדי לוודא שהרכב לא יעלה חזרה על הכביש? בכל אופן, הרכב עובר לבעלותם, כך שהמפתחות והרישיון אמורים להיות ברשותם.