malcishua

אני חושב שספציפית עבור פות״ש, עדיף (ויותר בריא) להתחיל בפעילות אירובית (צנועה), כמו שהצעתי.

נניח שאין חובה על פי החוק לבטח. השאלה היא על מי מוטלת האחריות לפיצוי במקרה שתיארת, או במקרים אחרים אפשריים (כשרכב עומד ברחוב). זו שאלה אחרת - לא אם יש חובה לבטח אלא אם יש מקרים שבהם האחריות היא על בעל הרכב, ולכן כדאי לבטח. הרי גם ביטוח צד ג׳ אינו חובה לפי החוק.

אפשר לשאול מה העלות למפגש?

במקרה של westworld - אני לא מסכים. דווקא בגלל שהיה ברור מההתחלה שיהיה משהו כזה ובפרקים האחרונים ממש היו רמזים יותר ספציפיים פה ושם בקשר לזה, אני חושב שזה לא בגדר תפנית מוזרה שתקעו אותה שם רק כדי לייצר עניין (ע״ע LOST) אלא חלק מעלילה מתוככנת ושלמה. והיא לא מייצרת קווי עלילה חדשים אלא ההיפך, הולכת הרבה בכיוון של לסגור כאלה קיימים.

קיבלתי וגם הודיתי עליהן. סה״כ שאלתי שאלה נוספת את חברי הפורום - איזה תרחיש לדעתם עלול להצריך שימוש בצד ג׳. לא ברור לי למה זה מפריע לך.

יגיע. קצת סבלנות...

איך מדיון על שחיתות בעסקת צוללות הגענו לטילים ארוכי טווח ומפרטים של מטוסי קרב?

מוזר, אם זו הצתה איך זה יכול להתפרש כאשמתו של בעל הרכב? ואם היתה הצתה והרכב לא היה במקום? איך בכלל ההצתה קשורה לרכב?

תודה על התשובות. מדובר על אחסון ממש, הרכב לא זז בכלל, והוא נמצא בעצם מאחורי רכב חונה אחר (זה מעין שטח חניה שלא משתמשים בו כי הוא חסום ע״י שטח חניה אחר) עם 3 קירות מסביבו. מה למשל יכול לקרות שיצדיק הפעלה של צד ג׳?

עוד שרשור עם פוסטים שמנציחים את הכוחניות הישראלית. אני לא מדבר כמובן על המקרה של פות״ש - שם ברור שמדובר בשכן עם הפרעה נפשית - אלא על הדיון שהשרשור הדרדר אליו מהר מאוד, כמו שקרה כבר בשרשור דומה לא מזמן. מיד צצות התגובות הכוחניות - משני הצדדים - בסגנון ״אף אחד לא יגיד/יקבע לי״, ״אני אעשה מה שאני רוצה״ ועוד שלל תגובות שעיקרן צפצוף על אנשים אחרים והרצונות להם. אתם חייבים להפנים שאם אתם גרים בבניין משותף, הדבר בהכרח יגרור פשרות בחיים. לא תמיד תוכלו לעשות מה שבא לכם, כן, אפילו ב״שטח הפרטי״ שלכם, כי אתם חולקים חלל משותף עם דיירים אחרים וכי המרחק הוא אפסי והחפיפה גדולה בין ה״שטחים הפרטיים״. הגישה הנכונה היא תמיד קודם כל לדבר ולנסות להגיע לפשרה. להתחפר מלכתחילה בעמדה של ״לא יגידו לי״ לא יועיל לאף צד. ועוד הערה קטנה: באמת שדי כבר עם ההשוואה לשוויץ/סינגפור שצצה בכל שרשור על התנהגות של ישראלים. היא לא תורמת לדיון ואין לה שום משמעות. מי אמר שדווקא שוויץ (המדינה שבה הומצאה תיירות הזבל) או סינגפור (מדינה שהיא דה פקטו טוטליטרית) הן הרול מודל שלנו או של כל אחד אחר? מספיק.

אני מסכים. באופן כללי - לדעתי נהיגה ללא רשיון היא עבירה חמורה מאוד שלא נאכפת מספיק בחומרה. לעומת רוב עבירות התנועה, כאן אי אפשר לטעון לטעות או רשלנות, אלא מדובר בעבירה מכוונת על החוק, ובזאת לדעתי מתבטאת חומרת העבירה. הענישה צריכה להיות קשה בהתאם (במיוחד כשלוקחים בחשבון שמדובר בד״כ באנשים שנשלל להם הרשיון בשל עבירה חמורה אחרת, ולכן כנראה שהם נהגים מסוכנים) וללא מתן ״הזדמנות שניה״ - קרי, מאסר בפועל.

ממזר שמן, מניסיוני (הסובייקטיבי כמובן, אני לא מתיימר לייצג פה איזו אמת מוחלטת), שתי התכונות החשובות היחידות שלא ניתן לשפר (או שיש לך או שאין) בהקשר של משיכה מצד המין השני הן אינטליגנציה וחוש הומור. מכיוון שאתה הפגנת את שתיהן בלא מעט פוסטים שקראתי, אני חושב שאתה דווקא בר מזל, כי יש בך הרבה פוטנציאל. תנשום עמוק, קח צעד אחד אחורה, ותנסה להבין שממש לא מאוחר מדי לשינוי. אני מכיר אישית אנשים שעשו שינוי גדול מאוד בשלבים מאוחרים הרבה יותר בחייהם, והצער היחיד שלהם היה על כך שלא עשו את השינוי מוקדם יותר. לגבי ספורט. לא מדובר פה רק בהרזיה. מדובר במשהו שיכול לשפר את המצברוח, להוציא אותך מהבית, למלא אותך באנרגיות, לשפר את השינה שלך. אין טעם כמובן לקרוע את עצמך בחדר הכושר, זה רק ייאש אותך. תתחיל במשהו קטן - למשל, צא להליכה של 40 דקות כל יום. למטה, ברחוב. כל יום למקום אחר. עבור אדם שלא עושה ספורט, בתחום תעסוקה שלא כולל הרבה תזוזה, הליכה של 40 דקות ביום (בתור התחלה) זה המון. אתה תראה שמהר מאוד המצברוח שלך ישתפר - אפילו רק בגלל שאתה מחלץ עצמות ומתהלך בחוץ - ואולי תרגיש שאתה מוכן לדברים מאתגרים יותר (אופניים, שחייה, אפילו ריצה מתישהו בעתיד. לאט לאט). אני אישית ממליץ גם לקנות משקולות פשוטות כאלה לבית ולתרגל שרירי זרוע וכתף (לא תאמין כמה בטחון עצמי תקבל כשתרגיש את השרירים גדלים, וזה יקרה מהר מאוד). אני מאמין שאם תתחיל את השינוי בתחום אחד - הכי קל לדעתי להתחיל מהספורט - ותרגיש שזה מצליח, זה ידחוף אותך לשינויים גם בתחומים אחרים, כמו קשר עם אנשים בכלל ועם המין השני, הגשמה עצמית (סליחה על הקלישאה..) וכו׳. בכל מקרה, ממליץ מאוד לחדש קשר עם החברים הטובים, זה כבר יתן לך בוסט קטן שאולי יעודד אותך להתחיל בשינוי. בהצלחה!

במקום סיסמאות היינו מעדיפים תשובה עניינית.

מנצל״ש: מה אם מדובר ברכב שעומד בשטח משותף של בניין מגורים? לצורך העניין חלק אחורי בחנייה המשותפת (לא רשומה ע״ש אף דייר אבל שייכת לבניין) שמוסכם על הדיירים כי הרכב הנ״ל מאוחסן בה? האם גם אז ניתן לוותר על תשלום הביטוח?

ודאי שנדרשת הסכמה של הנהג, אחר מקום העבודה יוכל להפיל את הדוח על כל מי שירצה. בין אם זו הסכמה נקודתית או מעוגנת בחוזה. מעבר לכך לא מבין מה שונה בין מה שכתבת למה שאני כתבתי. במקרה שרכב רשום ע״ש תאגיד, יכול התאגיד לשלם פי ארבע או לנקוב באשם ואז הדוח מועבר עליו (כולל הנקודות). אם רשום ע״ש עובד, אז ברור שהדוח עליו (כמו כל דוח רגיל). זה בדיוק מה שכתבתי. הסעיף המדובר (שאוסר על מקום עבודה לשלם את הדוח של העובד) קשור למקרה בו הדוח ע״ש העובד, ובמקרה זה החוק אוסר על המעביד לשלם את הדוח במקום העובד.

לדעתי יש להפריד בין 2 מקרים שונים: 1. הרכב רשום על שם תאגיד - במקרה כזה, אין מניעה חוקית מהתאגיד לשלם את הדוח (בתור בעל הרכב), אבל הסכום יהיה גבוה פי ארבע. מצד שני, התאגיד יכול להצהיר מי היה הנהג בעת העבירה (בהסכמת הנהג כמובן) ואז הנהג משלם את הסכום המקורי ומקבל נקודות. כל זה ע״מ לעודד את התאגיד לגלות מי היה הנהג. 2. הרכב רשום על שם הנהג (אולי אפילו בליסינג? לא יודע איך זה עובד) - במקרה כזה, חל איסור על פי החוק על מקום העבודה לשלם את הדוח שקיבל הנהג, אפילו אם זה היה בזמן העבודה. זאת ע״מ לא לעודד עובדים - שליחים למשל - (שמשתמשים ברכב שלהם) לעשות עבירות מתוך הידיעה שמקום העבודה ישלם על כך.

אם היא במצב רפואי המונע ממנה לזכור כזה דבר, צריך להיות לה אפוטרופוס חוקי, ואז הוא אחראי. אם לא, היא אחראית לרכושה (אחרת כל אחד יכול לטעון שהוא ״לא זוכר״).

הרכב הוא רכוש של הבעלים, ולכן כדי לנהוג בו כל נהג צריך לבקש רשות מהבעלים. לכן כל מי שנוהג ברכב עושה זאת ברשות בעליו, ולכן אם לא ידוע מי נהג ברכב בזמן העבירה האחראי ה״אוטומטי״ לביצוע העבירה הוא בעל הרכב. זו העמדה הרשמית של החוק בישראל. ההנחה היא שאם זה היה מישהו אחר בעל הרכב ידאג לכך שהוא יתוודה על מעשיו. אם לא הצליח - זו ״בעיה שלו״ שנתן אמון בנהג השני והרשה לו לנהוג ברכב. עד כמה זה הוגן? זו שאלה אחרת...

אכיפת חוק (שעליה הדיון כאן, ולא סתם ״אכיפה״ שתקפה גם למושגים אחרים) כוללת בתוכה גם רכיב של סמכות לענישה. בדוגמא שהבאת, השוטר שעומד בצומת יכול להעניש את מי שלא מציית לו (או לשלוח אותו לבית המשפט). הסמכות הזו להעניש היא חלק חיוני ממושג אכיפת החוק, אחרת לא ניתן בכלל לאכוף את החוק. מכון הטסטים לא מסוגל לאכוף שום חוק מכיוון שאין לו שום סמכות ענישה. קרא למשל בפסקה הרביעית בהגדרה של חוק כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/חוק (מצטער שאני מביא ציטוט מויקפדיה, לא הצלחתי למצוא ספרי לימוד באזרחות אונליין.) אף גוף לא מסוגל לאכוף את החוק אם אין לו את הסמכות להעניש על הפרת החוק. מכון הטסטים לא יכול להעניש אותך על שום דבר - אי מעבר טסט הוא לא עונש בהגדרתו, אלא תוצאה של אי-עמידה בתנאים מסוימים. אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה, אבל אכיפת החוק - זה לא. (עכשיו אני מיציתי)

בעיני פחות חשובה הסמנטיקה של האם זה רצח או הריגה. המקרה של קרפ, לפחות לפי הכרעת בית המשפט, לא עמד בקריטריונים של רצח אלא ״רק״ הריגה. אבל היה ברור לכולם שמדובר בפשע מתועב בלי קשר להגדרה ה״חוקית״ שלו. יותר חשוב ומשמעותי הוא מה העונש שנקבע. מה שבאמת עושה לי בחילה היא המחשבה שהח***ת האלה ישתחררו מבית הכלא עוד 10 שנים (אחרי שליש על התנהגות טובה). אני בן אדם שקול בד״כ, אבל הסיפור הזה של קרפ ממש ערער אותי - כזכור, הכל התחיל בזה שאחד הנאשמים דרש מקרפ ש״יסדר״ לו את בתו או אשתו. הם לא אהבו את ההתעלמות שנתקלו בה וכתגובה היכו אותו כמעט למוות. קשה להאמין שקיימים אנשים כאלה.

ישה, התייחסתי להודעה שמעלי. אני כמובן מסכים איתך (כפי שמשתקף מההודעות הקודמות שלי).

הונאה או לא הונאה, עזוב לרגע את המינוח. מבחינה מוסרית, אם לא נגרם לך נזק, לא מגיע לך פיצוי מהביטוח, כי אין על מה לפצות אותך. אין שום סיבה שתגיש תביעה במקרה כזה.

והנקודה שלי, שכנראה לא הובנה, היא שהשימוש שלך במושג ״אכיפה״ הוא לא במקום, מכיוון שמושג אכיפת החוק כולל בתוכו שני מרכיבים: זיהוי הפרת החוק וענישה. במה שאתה מכנה ״אכיפה״, חסר רכיב הענישה.

לעניות דעתי אתה אשם. אפילו אם אותת, האיתות לא נותן לך זכות לפנות, אלא רק מתריע על כוונתך מול מכוניות אחרות. חובה עליך לוודא שהדרך פנויה לפני שאתה פונה.

השאלה היא האם התמיכה של ימנים קיצוניים בטראמפ לא פוגעת בו בעצם, והאם ה-vibe שאתה מרגיש לא מגיע בעצם מהם ולא ממנו מה שיכול להיות לא הוגן כלפיו? כלומר עד כמה אנחנו נותנים לקיצוניים האלה להשפיע על דעתנו על המועמד, והאם זה לגיטימי/הוגן כלפיו? (אני משחק את הסניגור פה, כן?) זה טבעי לגמרי להתעצבן ממה שאנשים כותבים על הדעות האישיות שלך. אם אתה חושב שמישהו קורא לך שקרן אתה פשוט יכול לדרוש ממנו שיפסיק. אבל הדרדרות לעלבונות אישיים רק מורידה את רמת הדיון ומסיטה מהעיקר. זו דעתי בכל אופן - אני לא אתיימר לחנך אף אחד איך לכתוב בפורום.