malcishua

מסכים אתך בעיקרון, אבל תנאי הכרחי הוא שיהיה מספיק תוכן - כלומר, שיהיו מספיק התרחשויות אחרי שהנבל הראשי נהרג - כדי להצדיק סרט נוסף. במקרה הזה, פשוט אין. מצחיק איך אנחנו רואים דברים באופן הפוך - לדעתי, העימות בין תורין לסמאוג בסרט הוא זה שסותר את כוונת המשורר. אחד הדברים שאהבתי בספר היה בדיוק העניין הזה - שבסופו של דבר, תורין והגמדים כלל לא קיבלו את ההזדמנות שלהם לעימות עם הדרקון. למעשה, התפקיד ששיחקו הגמדים בכל הסיפור הוא להביא את בילבו אל הדרקון, מה שהתחיל את השתלשלות העניינים שהסתיימה בחיסולו. הסצינה שנוספה בסרט לדעתי לא רק שסתרה את כוונת המשורר, אלא גם פגמה באמינות של הסיטואציה - למה, אחרי מאבק עם הגמדים, מחליט סמאוג לעוף החוצה במקום לחסל אותם קודם? בספר העניין הגיוני לגמרי (סמאוג מסיק שתושבי העיר שלחו את בילבו, הוא לא יכול למצוא אותו אז יוצא להתנקם בתושבי העיר). זה מה שקורה כשאתה דוחף בכוח סצינת אקשן לא קשורה באמצע רצף עניינים קוהרנטי. ״לא מת״ זה אנדרסטייטמנט בהקשר למה שאני חושב על העניין. לא רק שהוא ממש, אבל ממש מנוגד לרוח הסיפור המקורי, הוא גם הציג דמות ״ראשית״ חדשה שלא קשורה לכלום (כדי להוסיף קאסט נשי לסרט), והכי גרוע - תקע באמצע את לגולאס, שאין לו שום מקום בסיפור הזה, ועוד בתור דמות די ראשית, ועוד בתור צלע במשולש האהבה המגוחך הזה. על הרבה דברים אפשר לסלוח לג׳קסון, על לגולאס ב״הוביט״ - לא. נסכים שלא להסכים... לדעתי הפונקציה של הגמדים בסרט (שוב, מלבד ה״אהבה״ שקילי מוצא...) היא בעיקר אתנחתות קומיות. וחבל. אני לגמרי לא מטיל את האשמה רק על האולפנים, להיפך. ג׳קסון שותף לגמרי באשמה בעיני בכל השיקוץ הזה שנקרא ״טרילוגיית ההוביט״ (אפילו סתם לכתוב את זה מרגיש מגוחך).

ועדיין, בהוביט זה נעשה - לדעתי - ללא פרופורציה. עצם העובדה שאורך הספר המקורי הוא כרבע מאורך שר הטבעות, אבל שניהם תורגמו לטרילוגיות באותו האורך, אמור לרמוז לך על כך. לא היתה שום הצדקה אמנותית לעיבוד ההוביט לטרילוגיה כל כך ארוכה ומייגעת. לטעמי, גם הקטעים שהוספו להוביט (ויש הרבה, הרבה יותר מדי כאלה) לא היו ברוח הסיפור המקורי ולא התאימו בכלל. אבל זה, כאמור, כבר באמת עניין של טעם. רגע, באמת השתמשת בטיעון ״אבל X יותר גרועים״ (X == מארוול)? לא ציפיתי ממך... לגבי שניים מול שלושה - אני לא מסכים. לדעתי הטעות החמורה ביותר היתה ההחלטה על סרט שלישי. לא היתה לו שום הצדקה, לא מבחינת נפח העלילה, לא מבחינת פיתוח הדמויות, הוא פשוט לא תרם כלום מעבר למה שהיה מתקבל מעיבוד לשני סרטים. זה למעשה חלק מהבעיה. הנספחים שנוספו לסרט - אין להם שום מקום בסיפור של בילבו והגמדים, למרות שהם מתייחסים לאירועים מאותו הזמן. זה אילץ את יוצרי הסרט לשנות לגמרי את האווירה של הסיפור, והיא רחוקה מאוד מזו של הספר. לגבי 13 דמויות - מלבד סיפור האהבה בין קילי לטאוריאל, שאחסוך ממך את מה שאני חושב עליו (אתה יכול לנחש שלא מדובר בדברים טובים, בלשון המעטה) - לא הרגשתי שאיזושהי דמות של אחד הגמדים האחרים מלבד תורין פותחה מעבר למה שהיה בספר. למעשה, הרגשתי שדמותו של באלין, למשל, לא קיבלה מספיק במה בסרט לעומת הספר. יכול להיות, אבל ברור שהבחירה האמנותית הטבעית היא טרילוגיה, בדיוק מהסיבות שאתה עצמך ציינת לפני כמה פוסטים. אגב, ההרגשה שלי שבמקרה של ההוביט, התרחש בדיוק התהליך ההפוך - האולפן, שפיתח תיאבון לאחר ההצלחה של שר הטבעות, ביקש דווקא להרחיב ולא לצמצם...

מה הקשר? קשרים עסקיים קיימים ויתקיימו, גם בין מתחרות. זה לא אומר שהן כבר לא מתחרות. הטענה שלך היא זו שלא רלוונטית. אם אני מנוי של חברה X, אפילו אם מדובר במפעיל וירטואלי (וצריך לזכור שלא כולם כאלה), הכסף שלי הולך ל-X. נקודה. מה שהיא עושה עם הכסף, היא עושה כדי להשאר בעסקים ולהצליח. גם אם מדובר בשיתופי פעולה עסקיים עם מתחרות. הרי ברור לגמרי, שלמרות שאקספון רוכבים על סלקום, לסלקום אין שום אינטרס שאתה תעזוב אותם לטובת אקספון. כאמור, זה שיש ביניהן שיתוף פעולה עסקי, לא מבטל את התחרות ביניהן. אבל הי, אם טיעונים בנוסח ״אין מה לעשות, בכל מקרה הכסף שלך מגיע בסוף גם לסלקום״ עוזר לכם להצדיק בעיני עצמכם את מה שהוא סוג של תבוסתנות צרכנית, שיהיה לבריאות.

בהוביט בערך רבע ממספר העמודים שבכל ספרי שר הטבעות. מלבד זאת (אבל כמובן ששני הדברים קשורים), בסיפור עצמו הרבה פחות תוכן, גם מבחינת מספר קווי עלילה (יש למעשה קו עלילה אחד לעומת מספר קווי עלילה בשר הטבעות) וגם מבחינת המורכבות של העלילה ופיתוח הדמויות. לדעתי, ההחלטה להפוך סיפור קצר כזה לטרילוגיה נבעה ממניעים כלכליים (ואולי גם ציפיות בעקבות שר הטבעות). אם בשר הטבעות ההחלטה על שלושה סרטים היתה טבעית, במקרה של ההוביט היא לא פחות מאומללה ולדעתי ניכר מאוד בסרטים שהיוצר התאמץ כדי ״למלא״ אותם, למשל בדוגמא שנתתי (אבל לא רק). למעשה, הסרט האחרון בטרילוגיה מבוסס על (בערך) החמישית האחרונה בספר, וגם היא, מעצם כך שהיא גם מסכמת את הספר, לא ממש עמוסה באירועים - בלשון המעטה. כל זה בלי לדון בעיבוד עצמו, שהיה נוראי בעיני (לעומת שר הטבעות, שאותו אהבתי), אבל זה באמת כבר עניין של טעם.

באמת? הכי טובה? בתולדות הקולנוע? לדעתי - לא יותר מגרסה די טובה לספר מצוין. אגב, אתה שוכח ששר הטבעות נכתב במקור בתור סוג של טרילוגיה... אגב 2, לגבי ההוביט - מעבר לעיבוד עצמו שהיה פשוט רע לטעמי, ההחלטה להפוך אותו לטרילוגיה היתה אומללה ביותר. אני די נשברתי אחרי שצפיתי בגמדים שוטפים כלים במשך שלושת רבעי שעה בסרט הראשון.

מדהים אותי כל פעם מחדש איזה זיכרון קצר יש לאנשים. בשביל 10 ש״ח לחודש(!), הם מוכנים לזחול חזרה למי שעשק אותם תקופה כל כך ארוכה, גם כשהם יודעים שהוא עושה את זה כדי לחנוק מתחרים בתקווה שיוכל בטווח הארוך לחזור ולעשוק אותם. לי אישית שווה לשלם עוד 10 ש״ח בחודש כדי לא לממן את סלקום/פרטנר/פלאפון.

^ חשוב להבין כאן משהו עקרוני: מכיוון שפוליגרפיה לא מבוססת על השיטה המדעית, היא לא יעילה יותר מאסטרולוגיה וגם לא מהטלת מטבע. למעשה, בעיית ההטיה שמישהו הזכיר בהודעה קודמת יכולה במקרים מסוימים לגרום לכך שהטלת מטבע תהיה אפילו הוגנת יותר מבדיקת פוליגרף. ראו לדוגמא את הכתבה המפורסמת של Minutes 60 בנושא משנות ה-80 (אאל״ט). הם בחרו מספר ״מומחי״ פוליגרף בניו-יורק וביקשו מהם לבצע בדיקת פוליגרף ב-4 עובדים בקשר לגניבה ממקום העבודה, כאשר לכל מומחה נאמר שעובד אחר חשוד בגניבה. כמובן שכל אחד מהמומחים פסק שהעובד שנאמר לו שהוא החשוד הוא הגנב. ברור שזה לא ניסוי מספק (מבחינת גודל המדגם למשל), אבל לטעמי הוא כן מדגים את בעיית ההטיה בצורה מוצלחת.

מצד שני, סין קובעת מס של 179%(!) על יבוא זרעי דורה מארה״ב. מדובר על יבוא בסדר גודל של 960 מיליון דולר בשנה (נכון ל-2017).

אין שום בעיה עם שימוש בכלים שעומדת מאחוריהם איזושהי תיאוריה מדעית מבוססת. אבל כשאתה משתמש ב״כלי״ כמו גרפולוגיה או פוליגרף, שהשימוש בהם גובל (וזה בעדינות) בשרלטנות, זה כבר סיפור אחר. איך היית מרגיש אם במהלך מיון למשרה היית מופנה לקוראת בקלפים? רק כדי ״לתהות על קנקנך״.

בחתונה לפחות הקנס חד-פעמי.

לא חושב שקיים קריטריון מטופש יותר מבדיקת הפוליגרף. אתה יכול לטעון (ובצדק) שחלק - גדול מאוד לעיתים - מהמבחנים לא רלוונטי לתפקיד שאליו נגש המועמד, אבל בדיקת הפוליגרף לא רלוונטית לכלום, פשוט בגלל שאין לה שום תוקף אמיתי.

פוליגרפיה שקולה לאסטרולוגיה מבחינת הביסוס המדעי, כלומר שתיהן לא מבוססות מדעית. הבעיה היא שבניגוד לאסטרולוגיה, פוליגרפיה משום מה נהנית ממעמד ״מכובד״ כזה בעיני הציבור הרחב, שמאמין (בטעות) שמדובר בשיטה מדעית מבוססת. הרבה שופטים(!) נוטים להציע שימוש בפוליגרף ע״מ ליישב סכסוכים. מה שגרוע יותר - היא משמשת ככלי אבחון ע״י מוסדות ציבוריים רשמיים, כמו שירות הבטחון הכללי למשל. תארו לכם שהשב״כ היה מסנן מועמדים על פי המזל האסטרולוגי שלהם...

אני לא חושב שהתפקיד הוא העניין פה, אלא יותר מקום העבודה הספציפי ונהלי הקבלה שנהוגים בו. יש מקומות שבהם האחראים על נהלי הקבלה הם אנשים אינטיליגנטיים ורציונליים, ויש כאלה שבהם אתה תדרש לעבור כל מני מבחנים פסאודו-מדעיים, כמו פוליגרף או גרפולוגיה. בדרך כלל בגלל שהאחראים על נהלי הקבלה הם או טיפשים או פרנואידים ברמה שמעיבה קשות על כושר השיפוט שלהם.

לי אישית קשה לקחת ברצינות כל מקום עבודה שמשתמש בשטות הפסאודו-מדעית הזו, שנקראת פוליגרף, בתור קריטריון קבלה.

זה סוג ההשכמה היחיד שאני מוכן לקבל.

אני מבין את התסכול שלך, ולגבי שנמוך נפח הגלישה - הוא מוצדק לגמרי. אבל אין שום קשר לעניין האוזניות. אני חוזר ואומר - החלוקה ל-30-30 בחשבונית היא לא רלוונטית. אתה נרשמת לחבילה + אוזניות ב-60 ש״ח לחודש, וברגע שהחבילה בלתי ניתנת לפירוק אלא נמכרת בתור מוצר שלם, ה״חלוקה״ בין האוזניות לחבילה בחשבונית היא חסרת משמעות. המצב זהה לחלוטין למצב שבו היית מקבל את החבילה ב-60 ואת האוזניות במתנה. אין שום הבדל, וככה אתה צריך להתייחס לזה. אם, לעומת זאת, יתברר שהיית יכול לקבל את החבילה עצמה לבד ב-30 ש״ח בחודש ולוותר על האוזניות - זה כבר סיפור אחר לגמרי. אגב, אם בשיחה עם הנציג הוא אכן הבטיח לך שאתה ממשיך לשלם אותו דבר ולקבל את אותם התנאים - יש לך לדעתי עילה מוצדקת לתלונה רשמית בנוגע לנפח הגלישה, אפילו אם זה כתוב בחוזה.

תשמע, אני ממש לא מנסה לסנגר פה על חברת הסלולר, אבל אני לא מבין איפה אתה טוען שהטעו אותך כאן (מלבד נפח הגלישה, שזה לחלוטין לא בסדר, אבל אתה אומר שלא מזיז לך גם ככה). הנציג הציע לך חבילה זהה לקיימת (שוב, נפח גלישה בצד), באותו מחיר כמו הקיימת - 60 לחודש - כולל אוזניות מתנה, אני מניח שבתנאי שתתחייב ל-3 שנים. הסכמת להתחייבות, וזה בדיוק מה שקיבלת. עכשיו, אם היה מתברר שהוא דחף לך את האוזניות סתם והיית יכול לקבל את החבילה בלי האוזניות ב-30 לחודש, זה היה חמור מאוד. אבל אתה אומר בעצמך שאין אפשרות כזו, והחבילה באה עם עסקת האוזניות. כלומר ההפרדה בין ה-30 של האוזניות ל-30 של החבילה היא על הנייר בלבד, ואין לה משמעות אמיתית. בתכלס, אתה קיבלת חבילה + אוזניות ב-60 לחודש וזה בדיוק מה שהסכמת לו. באותה מידה יכול היה להיות כתוב בחשבון: 59 ש״ח חבילה ו-1 ש״ח אוזניות. או בוא ניקח מקרה אפילו יותר קיצוני - היו מאריכים לך את החבילה המקורית ב-60 ש״ח לחודש, בלי אוזניות. במקרה כזה היית מרגיש יותר טוב? או שאני מפספס פה משהו?

יצא לי פעם לשוחח בנושא עם מישהו שעוסק בצנזורה (מהצד האקדמי). לטענתו, הצידוק לנ״ל הוא כזה: אם ילד רואה בטלוויזיה מישהו מוחץ לזומבי את הראש עם מחבט בייסבול באופן שהעין יוצאת החוצה וכו׳, הסיכוי שהוא יחזור על האקט הזה במציאות הוא יחסית נמוך (בהנחה שהילד מספיק בוגר והוא מבין את ההבדל בין פיקציה למציאות וכו׳). לעומת זאת, אם הילד שומע what the fuck בטלוויזיה, יש סיכוי גבוה שהוא יחזור על הביטוי במציאות. לא מצדיק, רק חוזר על מה ששמעתי.

אני רק שאלה - לא כל-כך הבנתי מכל הסיפור איפה יצא ששילמת משהו שלא ידעת עליו בזמן ביצוע העסקה. לפי מה שהבנתי ממה שכתבת, אתה התחייבת לשלם X ש״ח בחודש (שזה הסכום שאתה משלם גם עכשיו), למשך 3 שנים, עבור חבילה לכאורה זהה לזו שהיתה לך (בוא נשים רגע בצד את עניין נפח הגלישה), ובתמורה אתה מקבל גם אוזניות אלחוטיות. איך יוצא פה ששילמת על האוזניות מעל 1000 ש״ח? האם זה בגלל שהחבילה למעשה עולה פחות מ-X ש״ח, ההפרש הוא עבור האוזניות, והיתה לך אפשרות (שלא חשפו בפניך) לקחת את החבילה ללא האוזניות? זה ההסבר ההגיוני היחיד שהצלחתי לחשוב עליו, אבל זה לא ברור כל-כך (לי לפחות) מהפוסט שלך...

אתה אשכרה מתלבט על 29 ש״ח בחודש? תעבור, לא טוב, תעבור חזרה. מה יש לך להפסיד?

שוב, אני לא מבין מאיפה הגישה התוקפנית הזו מגיעה. איפה ראית שאני דורש משהו ממישהו? סה״כ מחווה את דעתי. מה זאת אומרת למה אני נכנס לשאלה? זה נושא, הוא מעניין אותי, אנשים אחרים כתבו פה את דעתם בנושא, אני כותב את דעתי. לענייננו - לדעתי, מדיניות הגירה כזו שפוסלת אנשים אוטומטית רק לפי מדינת מוצאם, היא פשוט לא הגיונית (בערך כמו לכרות את היד לחולה שיש לו נמק באצבע) ולא נתמכת בעובדות ממשיות אלא יותר בטיעונים שפונים לרגש.

מה הקשר בין זה לבין מה שאני כתבתי? שים לב שאני כתבתי בפירוש שזו זכותה של כל מדינה להחליט על איזו מדיניות הגירה שהיא רוצה. למעשה, המילה ״זכות״ פה היא חסרת משמעות - כל מדינה פשוט קובעת את המדיניות לעצמה. אנחנו מנהלים פה דיון שבו אנחנו מביעים את דעתנו (ולא ״מנסים לקבוע״ - אין לנו לא את היכולת ולא את הרצון) על המדיניות הנ״ל. זה הכל.

אוקיי, אז הנה, נתתי לך קריטריון מצוין להמנעות מ״בעייתיים״ - אל תתן לגברים להגר למדינה שלך, כיוון שסטטיסטית הם מעורבים ביותר פשעים אלימים. אתה חושב שזה קריטריון קביל? או הגיוני?

אני לא חושב שהמשפט המודגש נכון אבסולוטית. בוא נחזור רגע לדוגמא שלי - גברים מול נשים. אם הטענה שלך נכונה, הרי שסינון כל הגברים הוא שיטה ממש מוצלחת - ככה, במכה אחת, סיננת חצי מהמהגרים הפוטנציאליים. וזה לא באמת משנה, כי יש מספיק נשים מוצלחות שיכולות להגר וכו׳. אני מוכן לקבל טענה כמו, נגיד, אחוז המהגרים ה״מוצלחים״ מאיראן הוא גם ככה נמוך מאוד, כך שעדיף לנו לחתוך לגמרי את כולם מאשר להשקיע ולברור את המעט ה״מוצלחים״. אבל זה צריך להיות מגובה מאוד בעובדות (ואני לא חושב שזה המצב) ובעיקר, בהגדרה מאוד קונקרטית, הגיונית ומגובה גם היא בעובדות של מדד ל״מוצלחות״ של מהגר. ברור שכל מדינה יכולה להגדיר איזו מדיניות הגירה שבא לה (בהתחשב בחוקים שלה-עצמה ובהסכמים בינלאומיים שהיא חתומה עליהם וכו׳). הדיון פה הוא פחות על ה״זכות״ של המדינה לעשות זאת, אלא יותר על כמה זה לגיטימי מבחינה מוסרית ומה זה בעצם אומר עליה (או על המנהיג שהחליט על המדיניות).

אם זה הפרמטר שמבצע את הסינון הגדול ביותר, בהגדרה הוא הכי רלוונטי. אבל זה באמת ויכוח על סמנטיקה. תראה, נוחות מערכתית וניתוח סטטיסטי זה טיעון בעייתי. על בסיס כזה אני יכול לסנן כל אחד. למשל, יש סטטיסטיקה שאומרת שגברים מעורבים יותר מנשים בפשעים אלימים. האם הגיוני על בסיס כזה למנוע הגירה מכל הגברים? אני מבין מה אתה אומר, וכן נראה לי הגיוני למשל להקשיח את הפרמטרים כשמדובר במישהו שמגיע ממדינה שסטטיסטית הרבה מפגעים מגיעים ממנה. בדיוק כמו שמישהו כזה, למשל, יעבור בדיקות קפדניות יותר בנמל התעופה לפני העליה למטוס. אבל לסנן לגמרי? לא נראה לי הגיוני.