malcishua

מילא בפקק, אבל אם אתה משתעמם ברמזור ארוך, כדאי לעבור אבחון ל-ADHD.

יותר מזה - הבעיה האמיתית היום עם וייז, היא שיש לה כל כך הרבה משתמשים, שהיא עצמה משפיעה משמעותית על מצב התנועה. ככל שמספר המשתמשים גדל, ההשפעה גדלה. אבל האלגוריתם עצמו לא יודע עדיין להתחשב בהשפעה שיש לו על התנועה. נוצר מצב שבו וייז לא מספיקה להתעדכן בפקקים (או שינויים בתנועה) שהיא עצמה יוצרת.

לא רק ברמת אביב.

כן, ברור שהם היוצא מהכלל המעיד על הכלל. פשוט נראה לי מעניין להזכיר אותם... במקרה הזה, אאל״ט, יש הסכמה על העניין. הם באמת מרתקים, מכל מיני בחינות. אני לא בטוח שהם מהווים חוליה בשרשרת האבולוציונית שלנו, הניחוש שלי שהם יותר סוג של deadend-branch שאיכשהו שרד בסביבה מבודדת.

נו? הבוטום ליין בדוח הזה (למרות שיש גם פילוח לפי ערים) הוא הממוצע על פני הערים שנבדקו...

זו חברה עם תרבות לכל דבר, פשוט לא חברה חקלאית.

תגדיר ״משמעות״. אם השאלה שמטרידה אותי היא מה מגמת מחירי הנדל״ן במדינת ישראל, הממוצע הארצי של מחירי הנדל״ן (על פני איזושהי תקופה) זה הנתון הבסיסי הראשון שאני אבדוק. יכול להיות שאבדוק מדדים נוספים (כמו למשל השונות של המחירים, אולי ממש ההתפלגות שלהם בחתכים שונים וכו׳) אבל די ברור שהממוצע יתן לי אינדיקציה ראשונית למגמה. זה הנתון הכי בסיסי.

דווקא יש - ה-Pirahã באמזונס.

אז אתה טוען שלאף סטטיסטיקה ברמה הארצית אין משמעות? ובאיזו רמה יש משמעות? ברמת הערים? השכונות? הרחובות?

ואם המחירים עלו מאוד בשכונה מסוימת בתל אביב (וגררו את הממוצע מעל לרף העליה) אבל ירדו קצת בשאר השכונות? איך אז תגדיר את המגמה בתל אביב - ירידה או עליה? הכל שאלה של מה אתה בעצם רוצה למדוד. אם אתה רוצה למדוד מגמה בקנה מידה ארצי, אתה תמצע על פני כל הארץ. במקרה כזה, לא משנה שיש עליה בתל אביב וירידה בירושלים, מבחינתך - בקנה מידה ארצי, אכן יש ירידה (בהגדרה). אם מעניין אותך להכנס יותר לפרטים ולבדוק מגמות לפי איזורים - תעשה את מה שאתה הצעת. ואז תקבל תמונה ברזולוציה יותר גבוהה (מצד שני, כל אחד מהממוצעים יהיה פחות מבוסס כי הוא מסתמך על פחות נתונים). אין פה שאלה של מוטעה או נכון. רק של מה התופעה שאתה מנסה לחקור, או מה השאלה שלך, ומה הרזולוציה שמעניינת אותך.

לא לשווא. כולנו למדנו שיעור חשוב בסטטיסטיקה.

זה מוגבל רק לסלולר? ואפשר סימוכין בבקשה? לא הצלחתי למצוא...

^ הדוגמא שלך רק ממחישה את מה שאני מנסה להעביר פה (ללא הצלחה, מסתבר) - לעסקה אחת אין משמעות סטטיסטית, אבל למיצוע על פני הרבה עסקאות יש. נניח שהעסקה שלך היתה מתבצעת בסופו של דבר, לה לבדה אין שום משמעות סטטיסטית (וגם לעסקה שהתבצעה בסופו של דבר אין באמת). אבל מיצוע, על פני הרבה עסקאות, מחליק בדיוק את המקרים הקיצוניים האלה (לשני הצדדים) ונותן סטטיסטיקה שיש לה איזושהי משמעות. וגם אליו צריך להתייחס בדיוק ככה - בתור ממוצע, לא פחות ולא יותר.

^ לא הבנתי איך זה קשור לנושא. הדיון הוא על ממוצע ההפרש בין מחיר הפתיחה למחיר הסגירה על פני הרבה עיסקאות, שיש לו משמעות סטטיסטית, לא למעקב אחרי מוכר אחד.

שים לב, לא טענתי שלהשוואה בין שני מוכרים יש משמעות סטטיסטית. כן טענתי שבחינת הממוצע בין מחיר הביקוש למחיר הסגירה, על פני הרבה עסקאות (ע״מ לייצר סטטיסטיקה מבוססת), יש בה עניין.

פה בדיוק הטעות שלך. השערה של מוכר אחד - אכן אין לה שום משמעות סטטיסטית. אבל מיצוע של הרבה השערות כאלה - בהחלט יש לו משמעות סטטיסטית, וככל שממצעים יותר השערות, כך הממוצע משמעותי (מובהק) יותר. לא יודע לגבי חמישה, אבל אם תפנה להרבה יותר שכנים כאלה - סביר להניח שהממוצע יהיה ניחוש לא רע. סתם כדי לקבל מושג על העניין, ממליץ לך לקרוא קצת למשל על ״חוכמת ההמונים״. אני מסכים שהנתון הכי חשוב הוא מחיר המכירה, אבל כאמור, לדעתי גם נתונים אחרים הם מעניינים, ושווה להתייחס גם אליהם. כל עוד מדובר בסטטיסטיקות מבוססות.

אבל את שני הדברים ניתן לבדוק בקלות - אם מחירי הסגירה אכן ירדו, או שמחירי הדרישה אכן עלו (או שניהם). אני לא מסכים שההפרש הוא פיקנטריה בלבד. הוא יכול לעזור לנו להעלות השערות בקשר לביקוש וההיצע, השערות שניתן אולי לבדוק בעזרת נתונים נוספים אחרים.

נראה לי שיש כאן קצת בלבול במושגים. מה זה ה״נתון שסביבו עשו את המדגם״? יש לנו שני משתנים שאנחנו אוספים סטטיסטיקות לגביהם: המחירים המבוקשים ביד2 ומחירי המכירה הממשיים. אנחנו אוספים את כל הנתונים ומחשבים ממוצע של שני המשתנים, ומזה מנסים להסיק מסקנות. אתה יכול לטעון שלמחירים המבוקשים אין משמעות, אבל קשה להסכים עם זה. הרי יש למחיר המפורסם מטרה - למשוך קונים. לכן סביר שבסופו של דבר, המחירים המבוקשים יתכנסו לאיזשהי נקודת שיווי משקל בין הרצון למקסם את הרווח לרצון למשוך קונים. עכשיו, יכול להיות (ואפילו סביר מאוד) שפה ושם יהיה מחיר ״מונפץ״, כמו שאתה כותב. אבל אם ניקח מספיק נתונים ונמצע אותם, נבטל את הרעש (עד כמה שאפשר. ככל שיש יותר נתונים, הרעש מתבטל יותר) ונקבל איזשהו ממוצע מייצג. על הממוצעים האלה אפשר לנסות להסיק מסקנות, וזה בדיוק מה שניסו לעשות בכתבה המדוברת.

שאלת אם יצאת פראייר או מלך (מילים שלך) - קיבלת תגובה מתאימה. לעצם העניין - השיקולים וההחלטות שלך, מוכר אחד, לא משקפות קהל שלם. מכיוון שאין לנו דרך לקרוא מחשבות של אלפי מוכרים (אולי לך יש? נשמח לשמוע), הדבר היחיד שאפשר להסתמך עליו, הוא הסטטיסטיקה.

אתה גבר-גבר. אתה לא פראייר. עשית בוכטה, הראית לכולם איזה תותח אתה. מרוצה? סגרנו ת׳פינה? יופי, אפשר לחזור לדיון.

יש הבדל בין ניתוח סובייקטיבי לדיווח שקרי. אבל מבין מה אתה אומר. לגבי ירידות - אני חושב כמוך. אני אגב גם לא מסכים עם המסקנות בכתבה. לדעתי הירידה השולית במחירים עדיין לא מצביעה על נכונות אמיתית של המוכרים להתגמש, אלא יותר על חוסר נכונות של קונים לשלם את המחירים הנדרשים (מה שיוצר קיפאון בשוק). המרווח הגדל בין מחיר הפתיחה למחיר הקנייה נובע לדעתי מקבוצה של מוכרים (מיעוט?) שנאלצים למכור בתקופת הקיפאון מתוך איזשהו לחץ כלכלי. קרובת משפחה שלי, שתכננה למכור דירה באשקלון בתקופה האחרונה, ניסתה, פרסמה, ולא הצליחה לקבל מחיר שנראה לה. אמרה לי ״טוב, נו. נמשיך להשכיר וננסה שוב בעוד חצי שנה״.

עובדתית, המוכרים הורידו בממוצע 100,000 מהמחיר שביקשו בהתחלה. קשה להתווכח עם הנתון הזה (שמבוסס על כל העסקאות שבוצעו בפרק הזמן שנבחן), אלא אם אתה קוסם קורא מחשבות שיודע בדיוק למה המוכרים התכוונו כשפרסמו את הדירה במחיר ההתחלתי. הכותרת לא שקרית, היא מתארת בדיוק את העובדות. אתה זה שנותן להן פרשנות משלך.

לא נראה שקראת מה שכתבתי. מה הקשר? ואם עובדי החברה קונים קוטג׳ בסופר, אז הכסף שלי מזין את גלגלי תנובה? הכסף שלי מגיע לחברה שלה אני משלם, נקודה. מה שהיא בוחרת לעשות אתו - כדי להשאר בעסק - הוא בחירה שלה. שיתופי פעולה עיסקיים בין מתחרים זה לא דבר חדש. הם קורים מכל מיני סיבות, כמו אינטרס עסקי ספציפי מסוים או אפילו ״כפייה״ ע"י המדינה. הם לא מבטלים את התחרות עצמה - היא עדיין קיימת. יש לך ספק למשל בעובדה שכל המפעילים הסלולריים היו רוצים לראות את we4g נמחקת? לראיה העדויות פה בשרשור על הנסיונות הנואשים להחזיר לקוחות שערקו אליהם, גם במחירי הפסד.

הבעיה העקרונית שלי היא לא עם השינוי עצמו, אלא אם הוא טוב או רע, או אולי יותר נכון - מתאים. בנוגע לניצוץ למשל, אני מסכים אתך. בנוגע להוביט, השינויים לדעתי פגמו (מאוד) באיכות החוויה ולא שיפרו או שימרו אותה (את האיכות).

אני חושב שיש בינינו שתי נקודות מחלוקת עיקריות: אחת, אני שופט את הסדרה בתור עיבוד לקולנוע של הספר, ולא רק בתור סדרת סרטים. בתור גרסה קולנועית לספר, הטרילוגיה היא לא פחות משיקוץ. שתיים, בעיני הכשלים המגולמים בטרילוגיה (ביניהם, עצם היותה טרילוגיה) גוברים בהרבה על הנקודות החיוביות שציינת. נכון, הסרטים מצולמים היטב, הם מאוד מרשימים ויזואלית (עיצובים מצויינים) והמשחק גם לא רע פה ושם (על זה ניתן להתווכח, אבל לא משנה). אבל זה פשוט לא מספיק, ודאי לא כשמדובר בסדרת סרטים שאורכה המצטבר הוא 462 דקות (לגרסת בתי הקולנוע). בסופו של דבר, בעיני מדובר בעיקר בטרילוגיה מיותרת, שעדיף שלא היתה נעשית בכלל.