malcishua

וואלה. אז בטוח שזה נכון.ֿ ֿ עריכה: משום מה צורפה בטעות התמונה. אין לה שום קשר לפוסט הנוכחי. לא מצליח להסיר אותה בעריכה... נראה שאין אפשרות כזו.

אתה צריך להבין שאין פה שום ״בעיית אחריות״ ושום דבר שהוא ״לא תקין״. הבעיה היחידה היא בקונה שלא מוודא את כל הפרטים לפני שהוא חותם על עסקת מימון של מאה אלף שקל.

אצלך וגם אצל חברים? כל הניידים שראית? זו כל ההוכחה שאני צריך. כנראה שבטושיבה לא מודעים לניסיון העצום שלך, אחרת היו סוגרים כבר מזמן.

אני מבין, פשוט קשה לי לדמיין מהנדס שיתכנן מערכת עם סיד כזה... (לי לא יצא להתקל במימושים גרועים כמו שאתה מתאר. אני מניח שאם זה היה קורה הייתי חוטף שוק )

מסכים אתך (וגם כתבתי) שיש סיכוי ממשי שמדובר בכשל אלגורימי. הרוב המוחלט של המערכות הדיגיטליות הקיימות לא באמת מייצרות סדרות מספרים רנדומליים. כמעט כולן משתמשות באלגוריתם פסדו-רנדומלי, אבל רובן מספיק טובות כדי שהמוח האנושי לא יבחין בהבדל. הספריות הסטנדרטיות שאני מכיר (למשל python) מתחילות לחזור על עצמן רק אחרי עשרות אלפי סיבובים, וזה מספיק בהחלט כדי להראות לנו כמו משהו אקראי לחלוטין. לכן אני הייתי מהמר כאן דווקא על הטיה קוגניטיבית... אלא אם יסתבר שברווז הוא סוג של rain man שמזהה תבניות בכל דבר שהוא רואה (או שומע). האתגר האמיתי, כמובן, הוא לממש אלגוריתם כזה למטרות קריפטוגרפיה, אבל זה כבר הרבה יותר מסובך (ולא ב-scope של מערכת סטריאו לרכב..).

אני מבין מה שכל בן אדם עם הגיון בריא יבין - שיש כאן גוף, שעוזר לך לממן רכישת רכב חדש, ובתור בונוס נותן לך עוד הטבות שמפורטות תחת תיאור החבילה (וגם יש הפניה ברורה לתקנון המלא, למקרה של ספק). הרחבת אחריות לא נמנית על ההטבות האלה, ולכן האחריות שתקבל היא זו שמתקבלת מהיבואן - בדיוק כמו אם היית רוכש את הרכב ללא עסקת מימון. תשמע, ליוויתי את הדוד שלי כשרכש רכב חדש מהסוכנות לפני כמה חודשים. אני חושב שביני לבינו, שאלנו את סוכן המכירות אולי 5 פעמים ״ויש אחריות ל-3 שנים, כן?״ רק כדי להיות בטוחים. אז אולי אנחנו הגזמנו, אבל לדעתי בנאדם שלא שואל את זה לפחות פעם אחת, כשהוא נכנס לעסקת מימון רכב ב-100K ש״ח וצפונה, לא צריך לעשות עסקאות כאלה בלי ליווי של מבוגר אחראי.

אם אתה חותם על עסקה ב-100K ש״ח, ואתה לא מוודא פרט כמו תקופת האחריות כי זה נראה לך ״מובן מאליו״ - אתה הוא זה שחסר אחריות (pun intended).

זו ממש לא ההנחה, אבל אתה צריך להבין שזה לא משנה מבחינה עקרונית. אם בעוד 3 שנים יש לך X ש״ח ביד או רכב ששווה X ש״ח ביד, לצורך הדיון, אין הבדל. באותה מידה אין הבדל אם בעוד 3 שנים אתה חייב Y לבנק ויש לך רכב בשווי X ביד, או שאתה חייב לבנק Y-X.

תראו, את הטיעון הזה (אם יפרץ יהיה אסון) אפשר להעלות גם בנוגע למאגרים של פרטי כרטיסי אשראי. ואכן, המאגרים האלה נפרצים מדי פעם, ואכן, מדי פעם נגרם איזשהו נזק. אבל אסון? לא ממש. וכמה מכם היו מוכנים לוותר על כרטיסי אשראי בגלל הנזק הזה שנגרם בכל פעם שמאגר כזה נפרץ?

אני לא חושב שעיקרון יום ההולדת מסביר את ההרגשה שלך. לדעתי יש כאן שתי אפשרויות: או שה-random number generator במערכת שלך מחורבן, כלומר לא מדמה רנדומליות בצורה מספקת (וזה בהחלט יתכן), או - מה שלדעתי יותר סביר - שמדובר בהטיה קוגניטיבית שלך. זה עניין מאוד נפוץ וכולנו נגועים בו. אפילו אם פרק הזמן בין השמעות של אותו שיר הוא זהה בממוצע לכל השירים, כשמדובר בשיר שאתה אוהב, נדמה לך שפרק הזמן שחלף הוא ארוך (מה שנקרא subjective time perception), ובנוסף המאורע ״מזמן לא שמעתי את השיר הזה״ נרשם אצלך בזיכרון (מכיוון שהוא מלווה ברגש מספיק חזק). לעומת זאת, כשמדובר בשיר שאתה אמביוולנטי לגביו (או ממש לא אוהב אותו), אין עיוות של תחושת הזמן (או שיש עיוות לצד השני), ובנוסף המאורע לא נרשם אצלך בזיכרון (או כן נרשם בתור ״אוף, השיר הזה מופיע בתדירות גבוהה מדי״). שני האפקטים האלה יוצרים אצלך הטיה קוגניטיבית שגורמת לך לחשוב שהשירים האהובים יותר נדירים, והשנואים יותר תדירים.

גם בעוד 3 שנים סביר להניח שהחוב שלך לבנק היה גבוה ממחיר הרכב שנשאר לך ביד. יכול להיות שההפרש היה יותר קטן (ואני בכלל לא בטוח - אל תשכח שכרגע קיבלת מחיר מחירון על הרכב, מה שאין סיכוי שהיית מקבל בעוד 3 שנים), אבל כן היית משלם את תשלומי הריבית במשך 3 שנים. בסך הכל, לא בטוח שהפסדת פה כסף. מה שכן, אין ספק שמבחינת "תכנון" נדפקת - אתה צריך להתמודד עם כל זה עכשיו במקום בעוד 3 שנים.

במקרה כזה, אפשר לקחת הלוואת בלון חדשה בגובה X כדי לרכוש רכב ולהמשיך לשלם את ההלוואה המקורית (30K) במקביל. לא פתרון אופטימלי, זה ברור. אגב, שווה פשוט לקבוע פגישה ולנסות לדבר עם מנהל הסניף. יכול להיות שיסכים להתגמש בשל הנסיבות יוצאות הדופן (אולי בכל זאת לתת הלוואה חדשה בגובה מחיר הרכב הבא + 30K, אולי יציע פתרון סביר אחר). מניסיוני, כמעט תמיד אפשר להגיע לאיזושהי פשרה - סה"כ, הבנק מעדיף שתהיה חייב לו עוד כמה עשרות אלפי שקלים, ולפעמים הוא מוכן להתפשר קצת על התנאים כדי שזה יקרה.

האופציה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא כזו: אתה נותרת ללא רכב ועם חוב של 30K לבנק. אתה רוצה לקנות רכב בשווי X. קח הלוואה חדשה על סך 30K+X. סגור את החוב של 30K לבנק וקנה רכב ב-X. עכשיו אתה נוהג ברכב (ששוה כרגע X) וחייב לבנק 30K+X. תיאורטית - אם למשל X הוא בדיוק המחירון של הזאפירה שלך (96K), אתה נמצא בדיוק באותו מצב שבו היית לפני שהאוטו נהרס - נוהג ברכב ששווה כרגע 96K וחייב לבנק 96K+30K.

אם הבחירה רנדומלית אמיתית (עם התפלגות אחידה - אותו סיכוי לכל שיר) - אזי הסיכוי שהשיר הבא יהיה שיר נתון הוא בדיוק אחד למאה.

בעיקרון אתה צודק, אבל מניסיוני המצב היום בחברות גדולות הוא שיש חוזה סטנדרטי (בעיקר מבחינת תנאים), הוא מוצג לך בשלב די מוקדם (אחרי שעברת ראיון עבודה בהצלחה), והוא מהווה בסיס למשא ומתן על התנאים.

אז לשיטתך אין מקום בכלל לצד המקצועי של ראיון העבודה במקרה שאתה כבר ״עובד מספר שנים״ ו״הם ביקשו ממך להגיע״? לכל מקום עבודה הסטנדרטים שלו (גם כשזה נוגע לרמת האנגלית), ולגיטימי לגמרי שהוא יבדוק שאתה עומד בסטנדרטים האלה, גם אם יש לך ניסיון בתחום. לגיטימי מצדך להחליט שאתה לא משתף פעולה, אבל כאמור, גם לדעתי - בגישה כזו לא תגיע רחוק. ועובדה שבלעת את הצפרדע. אני מסכים שעניין החוזה מוזר מאוד. אבל - לדעתי, לא מדובר בדיל ברייקר, וחבל לפספס הצעת עבודה מבטיחה בפוטנציה בגלל נוהל אחד מוזר של מחלקת ה-HR. צריך להבין שהאינטראקציה עם מחלקת ה-HR בזמן הגיוס לא בהכרח מצביעה על האינטראקציה שתהיה לך עם הצוות בעבודה עצמה (מניסיון), ולכן לפעמים שווה לעבור את משוכת ה-HR כדי להגיע למשרה נחשקת. יכול להיות שהמשרה הזו לא היתה נחשקת מספיק, ולכן ויתרת - זה כבר עניין שלך (לכל אחד השיקולים הלגיטימיים שלו). אבל חבל לאמץ את הויתור הזה בתור עיקרון. אגב, לדעתי לא מדובר בעניין כזה נוראי (למרות שמאוד מוזר, אני מסכים) - אתה קופץ לשם פעם אחת, עובר על החוזה, רושם לעצמך את כל הסעיפים שמפריעים לך ואח״כ שולח להם מסמך מסודר שמסכם אותם.

אני לא כל כך מסכים. לדעתי השלב שאתה מתייחס אליו הוא המשא ומתן על התנאים בחוזה (שאז כבר יש הסכמה עקרונית על ההעסקה, משני הצדדים) - ולא הצגת החוזה.

אני אישית הייתי משקיע את העוד 200 ש״ח (או נגיד משכנע את הקונה להתחלק בהם) ומבצע העברת בעלות בדואר.

מה זה בעיניך ״לגשש״ אם לא להבין בדיוק מה התנאים שאתה תקבל במקום אחר? ולמה העובד חייב ליידע אותך על דברים כאלה? יש ביניכם חוזה, שלפיו הוא אמור לתת לך התראה מסוימת (ואולי להשלים עוד אי-אלו חובות) לפני שהוא עוזב. כל עוד הוא עושה את זה (ואם הוא בנאדם, הוא כנראה יעשה יותר מזה) - הוא לא חייב לך שום דבר. אם למשל עובדת שלך מנסה להכנס להריון עם בעלה מתוך כוונה לקחת חופשת לידה ארוכה (או אולי אפילו לעזוב)? גם אז אתה מצפה שהיא תודיע לך לפני שהם מתחילים לנסות?

^ אם אתה, בתור מעסיק בתחום שהוא תחרותי, לא מבין בעצמך שהעובדים שלך מגששים מדי פעם כדי לבדוק את האופציות שלהם בחוץ, אתה נאיבי או מנותק לגמרי. טבעי לגמרי שבתחום כזה אנשים יבדקו את המים מדי פעם. זה ממש לא מראה על חוסר אמינות. ואני אומר את זה בתור מישהו שחווה את זה משני הצדדים.

אבל אנחנו מדברים על רכב משפחתי בן 3 שנים... אם אתה משלם 5000 ש״ח לשנה על רכב כזה, ואין לך נהג חדש בבית - לדעתי, אתה משלם יותר מדי.

ברכב משפחתי בן 3? אם אתה בוחר אחד יחסית אמין? לא חושב. לפחות לא מהניסיון שלי.

לטעמי חלק מהסכומים תחת ״רכב פרטי״ גבוהים מדי. מי משלם 5000 ש״ח בשנה ביטוח על רכב משפחתי? גם 3000 ש״ח בשנה לתחזוקה שוטפת של רכב בן 3 - נשמע לי פסימי מאוד (מניסיוני לפחות).

שוב, בחינם אתה לא נכנס. אתה מתכוון לומר שתשלום של 160 יורו בשנה מקנה לך כניסה חופשית ללאונג׳ים.

מעניין, אף פעם לא נתקלתי בזה, איפה זה כתוב? לפי הידוע לי, האלגוריתם עדיין לא מתחשב בהשפעה של וייז על התנועה בזמן אמת. מה שכן, בצירים עמוסים, המערכת כן מנסה לפזר נוסעים על פני המסלולים ולא לשלוח את כולם באותה דרך (לזה התכוונת?). אבל אין פה ממש אדפטציה בזמן אמת, אלא יותר ניסיון למניעה מראש.