malcishua

מבלי להביע דעה בנושא (אין לי מה להוסיף מעבר למה שכבר כתבתי בנושא בעבר) - אמנם הלינק מוביל לכתבה בניו יורק טיימס, אבל הכתבה מצטטת דוח מטעם ה-National Registry of Exonerations (שהוא גוף אקדמי). הדוח מכיל בעיקר סטטיסטיקות שנאספות ע״י המרכז והסבר שלהן. אין פה שום קשר ל-peer reviewed או לא. מצחיק, אתה מאשים את רוני בכך שהוא לא מבין מהי סיבתיות - ואז מביא ציטוט של דמגוג מדופלם, ועוד ציטוט שמוכיח בדיוק את היותו כזה.

היא לא אמרה לא את זה (עשירים) ולא את זה (פרזיטים). לפחות לא בקטע המצורף. כדאי שתבדיל בין ממש לבין הפרשנות שלך. ״דמות הראי של הנשיא״ - על זה אין ויכוח. רק שלדעתי מדובר במחמאה... אגב, אם יש מישהו משניהם שמזכיר את מירי רגב, זה דווקא טראמפ. אני כן חושב שכל הסיפור קצת פתאטי. די, הפסדת, תתקדמי הלאה. חסכי מאיתנו את הראיונות בטלוויזיה - כמעט שנה וחצי אחרי - בהם את מתבכיינת על ההפסד.

לא, זה כמו לנפוש בחדרה בזמן שבשדרות יש מפקדה של דאעש.

(ברקע: פאו, צ׳קה-צ׳קה-פאו, צ׳קה-פאו-פאו...) (דינג-דונג. הדלת נפתחת) אושריקו: שלום, הזמנת טכנאי מחשבים? milf בחלוק חצי פתוח: כן, אני לא יודעת מה לעשות... נשבר לי האינטרנט, ואני צריכה דחוף את הפורנו שלי... תעזור לי, בבקשה!!! אושריקו: רוצה ללכת לשתות קפה בקניון?

על זה אני מסכים אתך לגמרי. הבחירה באדיוט עילג לנשיא ארה"ב היא הישג חסר תקדים של מנהלי הקמפיין של טראמפ. האינטיליגנציה שלהם - ללא ספק - גבוהה בהרבה מזו של האדם הממוצע.

שוב, מדובר בכלי שהייעוד שלו בעולם הוא להזיק. כשמישהו פוגע במישהו אחר עם אקדח, הוא התכוון לפגוע בו (למעט תאונות ירי וכו'..). כשמישהו פוגע במישהו אחר עם רכב, הוא התכוון להגיע לאנשהוא וקרתה תאונה. אז מה? אני בטוח שיש הרבה תופעות אחרות שהורגות - בתור סייד אפקט - הרבה יותר אנשים. בוא ואשאל אותך שאלה אחרת - בכמה מתוך ה-40k מקרים מהסוג הראשון הפוגע התכוון לפגוע בנפגע? ובכמה מתוך 13k המקרים מהסוג השני?

שוב, חבל על הויכוח. אתה מבקש ממני הוכחה בצורת דוגמא (אגב, לדעתי הבאתי לך בדיוק דוגמא כזו...), ומצד שני מביא טיעון מעגלי בתור הוכחה משלך... כי מעבר לקבלת החלטות אסטרטגיות, הנשיא הוא דמות שמייצגת את המדינה. עילגות והתנהלות אדיוטית משדרים בדיוק ההיפך ממה שאמור להיות נשיא ארה"ב. זו לפחות דעתי.

אני באמת חושב כך, אבל זו לא היתה הכוונה שלי (ראה הודעה אחת למעלה..). מה??? אה... בה...

מצטער, אבל חולק עליך בעניין הזה. אבל לא רוצה להכנס לדיון הזה, כי זה לא העניין כאן (מבחינתי לפחות). לא התייחסתי לערכיות ולו במילה אחת. אפילו לא טענתי שהעילגות שלו מרמזת על טיפשות. כל מה שאני אומר, הוא שלדעתי האישית - יכולת התבטאות טובה (או לפחות ברמה של אדם בוגר ומשכיל), ובעיקר ממלכתיות וייצוגיות, הן עדיין תכונות חשובות מאוד בנשיא שמנהל את המעצמה הגדולה בעולם. וחבל לי שהעם האמריקאי מרגיש אחרת. כן, אני חושב שיש לדברים האלה השלכות גם על תחומים אחרים, אבל זו אפילו לא הטענה העיקרית שלי כאן.

אתה באמת מאמין בזה? שום דבר?

מי אמר שאמור להראות משהו? סתם, להזכיר לנו מיהו נשיא ארה"ב, למקרה שהדחקנו \ עדיין מתקשים להאמין.

אוקסימורון. כמו ״צרפתיה אמינה״.

^ אפשר בשלב מאוחר יותר, כשקובעים את הפגישה. אני קיבלתי ויזה בירושלים לפני 4-5 חודשים.

שתי הערות על הקו״ח: 1. הייתי מוותר על ה-objective - אין שם שום דבר שהוא לא טריוויטלי (הוא לא תורם שום דבר), וזה סתם עלול להגביל אותה מבחינת המשרות שהיא יכולה לקבל עבורן זימון. 2. אם הבנתי נכון, היא עבדה בתור פרילנס תקופה מסוימת בחברה בשם Fitrace? אם כן, החלק הזה בקו״ח צריך להקרא "Professional Experience" (פרילנס או לא, זה לא רלוונטי בשלב הזה בקו״ח - את זה היא יכולה לספר בראיון), ולבוא אחרי החלק של ההשכלה (שנה, השם המלא של החברה, ותיאור העבודה). אם אפשר, כדאי גם להרחיב על העניין הזה קצת יותר (אבל עניינית, כן?), מכיוון שזה הנסיון היחיד שלה.

לדעתי הנתונים שהבאת מדברים על HSV-1, ולא על HSV-2 שהיא נדירה יותר (ואליה פות״ש מתייחס). לגבי HSV-2 (באיבר המין), לפי ארגון הבריאות המינית האמריקאי, מדובר ב-1 מכל 8 אנשים בגילאים 15-49 בארה״ב: http://www.ashasexualhealth.org/stdsstis/herpes/fast-facts-and-faqs

במקביל לחיפוש דרך חברות השמה, ממליץ מאוד לפתוח לה פרופיל לינקדין מושקע ככל האפשר. יעזור יותר ממה שאתה יכול לשער.

^ זה פשוט הרבה יותר נוח. לא צריך לזכור להעביר את הבגדים הרטובים ממכונה למכונה. אני מפעיל אותה כשהולך לישון, בבוקר קם ומוציא בגדים נקיים ויבשים. (מן הסתם אצלי הייבוש מתחיל אוטומטית אחרי הכביסה, אחרת באמת אין כמעט הבדל מבחינת נוחות בין מכשיר כזה לשני מכשירים רגילים...)

המוסך אחראי לנזקים ישירים שנגרמו כתוצאה מהטעות שלו. במילים אחרות, נזקים שפות״ש נאלץ לספוג בגלל הטעות של המוסך. פות״ש קיבל אבחנה שגויה מהמוסך, זה נכון. אבל זה ממש לא אילץ אותו לעשות את הטעות האומללה שעשה. זה לא אילץ אותו לקנות רכב יקר פי 5(!) מהרכב שהיה ברשותו, במחיר שמסתבר שהוא משמעותית גבוה ממחיר השוק, וזה לא אילץ אותו למכור את אותו הרכב זמן קצר לאחר מכן ב-50K ש״ח פחות. כל אלה היו ההחלטות של פות״ש, ושלו בלבד. הוא היה יכול לעשות אינספור החלטות אחרות, טובות בהרבה (אני בטוח שאתה יכול לחשוב על כמה). שוב, ברור שזו זכותו לעשות כל טעות שעולה על דעתו. אבל אי אפשר להאשים בטעויות האלה את המוסך. על אותו משקל, אם פות״ש היה מתחרפן מכל הסיפור, לוקח נשק ויוצא להתנקש רנדומלית באנשים ברחוב, לא היית מאשים את המוסך ברצח, נכון?

קצת פרטים - תחום? השכלה? ניסיון? עריכה: טוב, עכשיו נוספו פתאום פרטים בהודעה שמעלי, אז אני נראה כמו אדיוט...

יש לי מכשיר כזה של הובר (Hoover), כבר משהו כמו 8 שנים. עובד מצוין, פעם אחת היתה בעיה שטופלה בזריזות במסגרת האחריות (נסתם חלקית צינור ניקוז פנימי, מה שגרם לדליפה - הטכנאי החליף את הצינור ואפילו הראה לי איך לתקן בעצמי אם הבעיה תחזור על עצמה, מה שלא קרה). מלבד זאת - פעולה חלקה ללא בעיות. אגב, קיבולת הכביסה זהה לגמרי לקיבולת הייבוש (5 ק״ג). לסיכום - ממליץ מאוד. מכניס כביסה מלוכלכת, מקבל כביסה נקייה ויבשה. כבר קשה לי לדמיין איך זה אחרת...

שמח לשמוע שלא איבדת את היכולת לחלום. כוון גבוה, אושריקו. כוון לכוכבים.

פספסת את הנקודה. ברור שהוא זכאי לעשות איזו טעות שבא לו (כל עוד הוא לא פוגע באף אחד אחר, כמובן). מותר לו גם לגרוט את הרכב החדש שלו, אם הוא רוצה. הנקודה היא שהמוסך לא אחראי להחלטות האלה. רק פות״ש. לכן לתבוע אותו על החלטה גרועה שעשה פות״ש - זה מגוחך.

שרשור הזוי, אין ספק. פות״ש ניצב בסיטואציה שנגרמה ע״י טועת של המוסך, זה נכון. המוסך אחראי לטעות, אבל לא להחלטה האומללה (מצטער, אין לזה שם אחר) שפות״ש קיבל באותה סיטואציה. הוא לא היה חייב לקבל את ההחלטה הזו. היו אינספור החלטות מוצלחות בהרבה שיכל לקבל. והטענה על כך שפות״ש ״לא מבין במחירי רכבים״ - נו באמת. באותה מידה אתה יכול לטעון שיש לזכות עבריין מס בגלל שהוא לא יודע לחשב אחוזים.

לא ערבבתי, פשוט התייחסתי לתגובה שלך בהקשר לנושא שהועלה - רווק על משכורת חודשית נטו של 10,000. אם תקרא את התגובה שלי שציטטת, תראה שאפילו התייחסתי לכך שכזוג, הסיפור שונה לגמרי. ולא הבנתי איפה בדיוק דיברתי על ״מקום פחות טוב״ לגור בו - התייחסתי רק לקנייה מול שכירות ובאיזה שלב בחיים. תאמין לי, מכיר אנשים שקנו דירה שאני לא רוצה להכנס אליה (שלא לדבר על לגור בה), ולעומתם כאלה שגרים בשכירות בתנאים נעימים מאוד. אין קשר בין הדברים.

לא מכיר הרבה אנשים שקנו דירה לבד בתור רווקים. אני גם לא מבין למה זה בכלל מדד ל״חיים ברמה סבירה״. בכלל, כל ההתייחסות הזו לרכישת נדל״ן כאילו זו המטרה שלך בחיים היא לדעתי מוטעית (ולא בריאה במיוחד). 40000 ש״ח בשנה, עם תשואה (מאוד שמרנית) של 2 אחוז בשנה, יתנו לך כ-400 אלף ש״ח תוך 9 שנים. זה לפני שאתה משקלל תשואה גבוהה יותר (שקל מאוד להשיג לאורך זמן), שיפור בתנאי השכר ועוד (מניסיון - הסכום גדול הרבה יותר). פגשת מישהי והתחתנת בזמן הזה - הופ, כבר יש לך סכום גדול בהרבה (אולי לא תמיד פי 2, אבל לפחות הגדלת ב-50%). זה כבר כנראה מספיק כדי לקנות דירה בפריפריה הזולה, או אפילו באיזור טוב יותר עם תוספת של משכנתא. אבל שוב, אני רוצה להדגיש - לא מבין למה איכות החיים שלך נמדדת ביכולת לקנות דירה בשלב מוקדם בחיים. מה הלחץ? לדעתי, אין צורך אמיתי ברכישת דירה עד שהילד הראשון מגיע, וגם אז לא בהכרח. אין שום סיבה שזוג לא יקנה את הדירה הראשונה שלו בגיל 35-40. זו המציאות של היום, ואני אישית לא חושב שזה נורא בכלל. לגבי מגורים אצל ההורים - לגיטימי לדעתי להשאר בבית שנה-שנתיים כדי לחסוך, אבל זה כבר עניין אישי. מבלי לשפוט אף אחד, אני אישית מעדיף לחיות את החיים שלי מאשר להשאר תחת הסינר של ההורים, גם אם זה אומר שבטווח הארוך יהיו לי כמה עשרות (או אפילו מאות) אלפי ש״ח פחות. אגב, גם בתור הורה - הייתי מעדיף לעבור לדירה קטנה יותר (הרבה זוגות שאני מכיר עשו את זה כשיצאו לפנסיה) ולתת לצאצא שלי את ההפרש מאשר לשכן אותו בבית כמה שנים. לטובתו, כן?