eladts

כשהיתה לי שברולט וולט היא נכשלה במבחן השנתי בגלל זיהום אוויר כיוון שהגעתי למוסך (בארה"ב כמעט כל מוסך יכול לערוך מבחן רישוי) על חשמל, בלי להפעיל את מנוע הבנזין כלל. אמרו לי לחזור למוחרת ולהפעיל את מנוע הבנזין בדרך והרכב עבר את המבחן בלי בעיה. למעשה זיהמתי את האוויר כדי לעבור את מבחן זיהום האוויר. בטסלה זה לא היה קורה.

האטת הטעינה ככל שמתקרבים לסופה כמעט ולא רלונטית לטעינה ביתית, כי היא מראש בהספק יחסית נמוך. הנה לדוגמא גרף הטעינה של טסלה מודל 3.

בד"כ יש מרחק מינימלי מהקיר לרכיבי מערכת סטריאו, אחרת האוורור שלהם נפגע והם מתחממים.

רוב המכשירים שבאים עם תקע אמריקאי ומתאימים גם למתח 230V באים עם כבל נתיק ואז לא צריך להתאמץ, מחליפים את כל הכבל.

היכן שאני גר כל הזמן פותחים עמדות טעינה חדשות בעוד שתחנות דלק נסגרות. ישראל אומנם מפגרת בנושא הזה אחרי ארה״ב ואירופה, אבל זה רק ענין של זמן.

בארה״ב מספרי הרשוי משוייכים לנהג ולא לרכב. אחרי שנוהגים עשרות שנים עם אותו מספר רישוי הוא יכנס לראש. מי שלא זוכר יכול לבדוק ברשיון הרכב או... להסתכל על הרכב שלו. בשביל מה סתם לבזבז נייר? כי בישראל אין מצב לגיטימי של רכב ללא לוחית קדמית, אז לא היה צריך להתאמץ כדי למצוא פתרון לבעיה הזו. גם המצלמות שבכבישי אגרה בארה״ב תמיד מצלמות מאחור.

יש מערכת כזו בחניון המרכזי של האוניברסיטה בה אני עובד. המצלמות ממוקמות מאחורי המחסומים, כך שהן קוראות את הלוחיות האחוריות. גם אין פתק - מניחים שכל אחד יודע את מספר הרישוי של הרכב שלו, בכל זאת אוניברסיטה.

במכוניות עם מנוע שריפה פנימית גם יש צמיגים שלא מחליפים כל שנה. מערכת העברת הכוח הרבה יותר מורכבת ומתבלה הרבה יותר. אף אחד לא עושה מזה עניין. יש כבר טסלה מודל S שעברה מליון ק״מ ב-8 שנים. הסוללה אומנם הוחלפה פעמיים באחריות אבל הסוללה הנוכחית כבר עובדת חצי מליון ק״מ בלי בעיה. https://electrek.co/2019/11/30/tesla-model-s-1-million-km

במכוניות חשמליות עם קרור נוזל לסוללה הסוללה נשמרת הרבה יותר טוב מאשר בכאלו עם קירור אוויר. לגבי שאר הגורמים, מערכת העברת הכוח ברכב חשמלי היא הדבר הכי פשוט שיש, אני לא רואה איך יווצר בה אובדן יעילות עם הזמן. צמיגים אנשים מחליפים מדי פעם, אני מקווה. https://sites.google.com/view/teslamiles

מן הסתם אתה לא נוסע 700-800 ק"מ ברציפות, בלי לעצור אפילו לשרותים. אם יש פריסה מתאימה של עמדות טעינה, כולל עמדות טעינה מהירות, אין שום בעיה לעשות כזה מרחק ביום, מנסיון.

אני מבין את הרצון בעמדות טעינה זמינות, אבל למה אתה חושב שאתה צריך טווח של 700-800 ק"מ? אם טווח של 400-500 ק"מ מספיק בארה"ב, על אחת כמה וכמה הוא מספיק גם בישראל.

מילא לשים את הלוחית הקדמית בצד כי אין מקום באמצע, אבל יש אופנה בארה״ב לשים על מכוניות "ספורטיביות" את הלוחית בצד בלי שום סיבה.

יכול להיות שחלה טעות במדריך בעברית ואתה צריך ללחוץ SET עד שנשמע צפצוף ורק אז לבחור את הזכרון המבוקש.

מה עם רכב חשמלי? ברוב המכוניות החשמליות יחס ההעברה בין המנוע לגלגלים קבוע ופשוט אין תיבת הילוכים. לכן הרכב לא ידני ולא אוטומטי.

יש לא מעט מכוניות בארה"ב במדינות שמחייבות לוחית קדמית בלי לוחית קדמית. לרוב מדובר במכוניות שהלוחית הקדמית די הורסת את העיצוב ובעליהם פשוט לוקחים את הסיכון שיקבלו קנס. בד"כ שוטר לא יעצור נהג רק בגלל חוסר בלוחית קדמית, אבל יש מקומות בהם פקחי חניה גם רושמים דוחות על לוחית קדמית חסרה. יש גם תעשיה שלמה של מחזיקי לוחית קדמית מתפרקים, ללא קידוח בפגוש, שמאפשרים להציג את הלוחית הקדמית רק באזורים "מסוכנים". https://torkliftcentral.com/the-law

יש בעיה קטנה עם התוכנית שלך: טעינה בזרם של חד פאזי של 40A זה דבר שנפוץ בצפון אמריקה, לא באירופה. באירופה מקובל להשתמש בחיבור תלת פאזי לטעינת זרם חילופין בעוד שבצפון אמריקה לא. הסיבה לכך היא שבצפון אמריקה חיבור תלת פאזי בבתי מגורים הוא מאוד נדיר. בד״כ בבתי מגורים יש חיבור של פאזה מפוצלת, שאלו בעצם שתי פאזות מנוגדות של 120V כך שאם מחברים עומס בינהן מתקבל מתח של 240V. כתוצאה מכך שקע הטעינה הסטנדרטי בארה״ב, J1722, תומך רק בפאזה אחת אבל תומך בזרם של עד 80A. שקע הטעינה הסטנדרטי באירופה, Type 2, תומך בזרם של 32A ״בלבד״ אבל מאפשר חיבור תלת פאזי. חוץ ממגבלות החיבור, יש גם את מגבלות המטען שבנוי ברכב. בטסלה מודל 3, למשל הדגם האמריקאי תומך בזרם של עד 48A בעוד שהדגם האירופאי תומך בזרם של עד 3x16A.

האם החיבור שלך חד פאזי או תלת פאזי? יש הבדל גדול בין 60A ו-3x60A.

גם בשאר העולם רוב המעגלים משרתים מספר שקעים. רק לצרכנים כבדים כמו מזגן, מכונת כביסה, מייבש כביסה, תנור וכו' יש מעגל נפרד. גם לעמדת טעינה של רכב חשמלי חייב להיות מעגל נפרד (כנראה גם בבריטניה). הנתיך של כל מעגל אינו יותר מהמקסימום ששקע בודד במעגל יכול לצרוך ולכן אין צורך בנתיך על התקע.

ריפודי עור או דמוי עור הרבה יותר קל לנקות מבד. בוולט היו ריפודים בהירים שנראו כמו חדשים אחרי 3 שנים וגם הרפודים הלבנים בטסלה נראים מצויין אחרי כמעט שנתיים. היתרון של ריפוד בהיר, חוץ מזה שזה יותר יפה, הוא שהוא לא מתחמם כל כך כשהרכב עומד בשמש. גילוי נאות: במכוניות שלי לא אוכלים, לא שותים ובטח שלא מעשנים, אבל זה בלי קשר לצבע הריפוד או מחיר המכונית.

קראתי את הכתבה, רכב היברידי סידרתי זה לא רעיון חדש. היתה גירסה כזו ל-BMW i3 וגם הפיסקר קארמה עבדה כך. זה פשוט פחות יעיל מרכב היברידי מקובל.

מצטער שאני קצת סקפטי. אם היה להם מנוע שעובד במציאות ויעיל פי 2 מכל מנוע מקובל הם לא היו צריכים לגייס הון, אחת מחברות הרכב הגדולות היתה קונה אותם בהרבה יותר מ-25 מליון דולר. חוץ מזה, לפי הויקיפדיה היעילות של מנוע ארבע פעימות היא בסביבות 30%, לא 20% כמו שנטען בכתבה. אני מאחל להם בהצלחה, אבל לא הייתי משקיע את כל חסכונותי בחברה הזו.

כמה? שבע. מה שבע? מה כמה?

אם כבר מדברים על היה צריך, מדינת ישראל היתה צריכה לאמץ את התקע האירופאי. זה היה חוסך את כל העבודה המיותרת הזו. הסיבה שלא עשו זאת היא שאחרי קום המדינה היו תעריפים שונים של חשמל לתאורה ומכשירים כבדים ולכן הומצא התקן הישראלי היחודי. זה כמובן לא עבד כי אנשים הבינו שהם יכולים להחליף שקעים. זה האב הרוחני של האיסור לטעון מכוניות חשמליות מהשקע הביתי שהיה בזמנו כדי להגן על המודל העיסקי של אגסי.

ריבוי תמרורי עצור הוא בכלל לא בעייתי מבחינת התקנות, אם קוראים אותן בעיון. חובת העצירה לפני תמרור עצור, גם אם הצומת ריק לגמרי, היא זו שפותרת את הסבך הלוגי. בואו נניח שיש שני תמרורי עצור בצומת ושתי מכוניות מגיעות לצומת משני הכיוונים בהם מוצבים התמרורים. בלי הגבלת הכלליות נקרא לנהגים אסיקס ובירו. אסיקס מגיע לצומת ראשון ועוצר בהתאם לתקנות. אסיקס רואה שבירו מתקרבת לצומת ולא מתחיל בנסיעה, כי הוא נותן זכות קדימה לרכב שמתקרב לצומת. בירו עוצרת לפני הצומת בהתאם לתקנות. אסיקס כבר לא צריך לתת זכות קדימה לבירו כי הרכב שלה לא מתקרב ולא נכנס לצומת. אסיקס חוצה את הצומת. בירו נותנת זכות קדימה לאסיקס שנכנס לצומת. בירו חוצה את הצומת. מה קיבלנו? התמרורים לא צריכים לאיין אחד את השני, פשוט צריך לציית לתקנות כלשונן.

בארה״ב מסתדרים יופי עם שלושה, ארבעה ואף חמישה תמרורי עצור בצומת בלי לפתוח בי״ס לפילוסופיה של תקנות התעבורה. גם נהגים ישראלים שנוהגים בארה״ב פתאום מבינים איך להתנהג בכזה צומת בלי שישרף להם נתיך בראש. https://goo.gl/maps/swL8ayoDWTAsomz58