eladts

אי אפשר לעבור על חוקי הפיזיקה. נגרר גדול וגורר קטן זה מתכון לאסון.

לא תמיד לוחית מיוחדת זה רעיון טוב.

המאמר הראשון הוא משנת 2009. הרבה מאוד השתנה מאז. המאמר השני הוא מאירגון שבעיקר נגד טלפונים סלולאריים ורשתות אלחוטיות. אם אתה לוקח אותם ברצינות זרוק את הטלפון הסלולארי והמחשב הנייד. פה במסצ'וסטס מכוניות היברדדיות זה בכלל לא מראה חדש. בשנים האחרונות יש נוכחות מאסיבית של מכוניות חשמליות על הכבישים. בעיקר טסלה אבל ראיתי גם e-tron, i-pace וטייקאן על הכביש בשכונה בה אני גר.

זה כמו לקנות בית ולהגיד שהבעיה היחידה בו היא שאין לו גג למקרה שירד גשם.

מחקר של Comsumer Report מצא שבעלי רכב חשמלי מוציאים בממוצע על תחזוקת הרכב מחצית ממה שמוצאים בעלי רכב עם מנוע שריפה פנימית. https://advocacy.consumerreports.org/wp-content/uploads/2020/09/Maintenance-Cost-White-Paper-9.24.20-1.pdf

הסחר במכסות תקני הזיהום באירופה ובארה"ב הוא לא איזה קומבינה של יצרנים אלא חלק מכוונת המחוקק. הרעיון הוא שיצרנים שמייצרים מכוניות מזהמות יסבסדו יצרנים שמיצרים מכוניות נקיות במקום שהממשלות יתערבו בשוק.

כן, יש לי טסלה מודל 3. טסלה ממליצים, לא דורשים, בדיקה כל שנתיים ובאיזורים קרים כל שנה. בטיפול מצליבים את הצמיגים, בודקים את הבלמים ומחליפים את הפילטר של המזגן. זה הכל. קניתי את הרכב במזומן, אין שום דמי מנוי לטסלה. מי שקונה היום צריך לשלם על חיבור סלולארי משודרג שמאפשר להשתמש בסטרימינג של מוזיקה וסרטים ברכב, אבל זו לא חובה. החיבור סלולארי בסיסי לניווט וקשר לאפליקציה הוא חינם. אין גם דמי מנוי לשימוש בעמדות הטעינה המהירה של טסלה, התשלום הוא לפי שימוש. יש גם מבצעים שמעניקים טעינה חינם למי שמפנה לקוחות. זו טענה שטרם שמעתי. אתה מוכן לפרט או לספק סימוכין לטענה הזו?

לכל מי שחושב שמעבר למכוניות חשמליות עד 2035 הוא לא ריאלי, תראו מה המצב בנורווגיה כבר היום. רכב חשמלי צריך הרבה פחות טיפולים שוטפים. אין החלפת שמן, החלפת מצתים וכו'. כל מה שיש זה טיפולים בבלמים, במערכת המיזוג וכו'.

זה פשוט לא נכון. גם כשהחשמל מיוצר ע"י שריפת פחם או גז טבעי רכב חשמלי פחות מזהם בסה"כ. צריך לזכור שהזיהום שרכב עם מנוע שריפה פנימית יוצר הוא לא רק מה שנפלט ממנו ישירות. צריך להוציא אנרגיה על שאיבת נפט, זיקוקו והובלתו. ככל שיצור החשמל עובר למקורות לא מזהמים רכב חשמלי יזהם עוד פחות.

הפטנט של אין מכסה קיים גם אצל GM וכך זה היה אצלי בוולט. זה הרבה יותר נוח מההתעסקות עם המכסה ואוטם את המיכל הרבה יותר טוב, כך שלא מריחים אדי בנזין לאחר התדלוק. https://gmauthority.com/blog/gm/general-motors-technology/gm-convenience-technology/gm-capless-fuel-filler

מסתבר שמחוץ לארה"ב אין הרבה קונים לסחורה של הזו. יצרנית הרכב האמריקאית שיצאה הכי הרבה מכוניות ברבעון השני של השנה היא טסלה, שהיא פחות או יותר האנטיתזה לסטיגמה. https://www.teslarati.com/tesla-q2-2020-us-auto-exports

מה עושים שכולם חונים על הקווים?

טסלה מתכננת להוציא לשוק עוד 3 שנים דגם קומפקטי שיעלה $25,000 בארה"ב. https://insideevs.com/news/445280/tesla-25000-car-3-years

כמו שכבר כתבתי, הסימון הכפול אינו מגדיל את רוחב החניה. אילו היה סימון בודד הוא היה עובר באמצע בין שני הסימונים ורוחב כל מקום היה זהה. הסימון הכפול פשוט עוזר לנהגים למרכז את עצמם במקום החניה.

הרוב המוחץ של ההיברידיות הנטענות לא תומכות בכלל בטעינה מהירה בזרם ישר, כי בשביל זה יש להן מנוע בנזין. הרוב המוחץ של מכוניות חשמליות תומכות בטעינה מהירה בזרם ישר. זו לא היתה כוונת המשורר. המצב הזה קיים בהיברדיות נטענות אירופאיות בגלל תקנות שאוסרות להפעיל מנועי שריפה פנימית במרכזי ערים מסויימות. שימוש במצב הזה מאוד לא יעיל ויתו צריכת דלק גבוהה בהרבה מהנתונים הרשמיים.

אני רוצה לראות את ריצ'רד המונד בוחן את הבוגאטי החשמלית.

צודק. כשראיתי את המונה בתחלת השרשור נראה לי שהיא לא מישראל אבל לא שמתי לב שזו תמונה להמחשה בלבד. למה לא יתאים לישראל? יש בישראל מחסור בצבע לבן? הקווים הכפולים לא הופכים את מקומות החניה לרחבים יותר. הם פשוט מתחמים את המקומות יותר טוב שיהיה ברור שצריך לחנות במרכז המקום למי שמתקשה להבין זאת לבד. בתמונה שצילמתי זה חניון עירוני בתשלום עם מקומות ממוספרים. מי שינסה להחנות אופנוע בין הקווים לא יוכל לשלם במדחן או באפליקציה ויחטוף דו"ח מהר מאוד.

לפי הויקפדיה פורד פיתחה את המערכת שלה באופן עצמאי ואח"כ חתמה עם טויוטה על הסכם חכירה הדדית של הפטנטים. ראוי לציין שתיבה רציפה עם שני מנועים חשמליים זו לא הדרך היחידה ליצר מערכת היברידית שיכולה לעבוד גם באופן סדרתי וגם באופן מקביל. בדגמי T8 של וולו, אקורה RLX, אקורה/הונדה NSX ופורשה 918 יש מערכת היברידית מקבילה שמחוברת לזוג גלגלים אחד ומנוע חשמלי (או מנועים במקרה של הונדה/אקורה) שמחובר לזוג הגלגלים השני בלי שיש קשר מכני כלשהוא בין שני זוגות הגלגלים. בהונדה אקורד ההיברידית ובקלריטי שהחליפה אותה יש מערכת שהיא היברדית סדרתית, אבל עם מצמד שמאפשר לחבר את המנוע לגלגלים ביחס העברה קבוע במהירויות שיוט.

מסתבר שלא תמיד זה עובד.

רימאק, היצרן הקוראטי של מכוניות על חשמליות קונה את בוגאטי מקבוצת פולסווגן. בתמורה, פורשה תגדיל את אחזקותיה ברימאק מ-14% ל-49%. אם אתם רוצים בוגאטי עם מנוע בנזין הזמינו מהר לפני שיגמר. https://www.carmagazine.co.uk/amp/car-news/industry-news/bugatti/vw-group-rimac

בתקן EPA מודדים בנפרד את צריכת החשמל במצב חשמלי מלא ואת צריכת הדלק במצב היברידי. זה הרבה יותר הגיוני והוגן. בתקן WLTP איכשהו משקללים בין שני המצבים, אבל השקלול הזה תלוי באופן השימוש ולכן די חסר משמעות. תקן EPA יותר מחמיר מ-WLTP בדרך כלל ובהרבה מכוניות ניתן להשיג תוצאה יותר טובה מהתקן בנהיגה רגועה. בהיברידיות נטענות יש את הבעיה נוספת שתקן WLTP מנסה לשקלל בין המצב החשמלי למצב ההיברידי. השקלול הזה יכול להתאים למציאות למי שרוב הנסיעות שלו קצרות, אבל למי שרוב הנסיעות שלו הן מעבר לטווח החשמלי באופן ניכר הוא יתן מספרים לא ריאליים. יש גם אנשים שקונים היברידיות נטענות בגלל הטבות המס אך לא מטעינים אותן כלל ואז כמובן שהשקלול אינו נכון. זה לא שמנוע הבנזין יטעין את הסוללה במלואה בהיברידיות נטענות אם לא מטעינים אותן מהשקע. יש מספר היברדיות נטענות, בעיקר אירופאיות, שיש בהן מצב כזה אבל צריך לבחור בו במודע. בשימוש רגיל אם לא מטעינים מהשקע היברדיות נטענות פשוט ישתמשו בחלק קטן מאוד מקיבולת הסוללה לצורך הפעולה ההיברדית, אבל יסחבו את כל המשקל של הסוללה הגדולה. זה מה שיגרום להם להיות פחות יעילים מדגם היברידי לא נטען מקביל.

יש פתרון טכני פשוט - סימון קווים כפולים בין מקומות החנייה. כמובן שמי שצריך לעשות זאת זו הנהלת החניון.

בטוח. בדור הראשון של הוולט GM הציגו אותה כאילו היא היברידית סדרתית אבל זה לא לגמרי נכון. גם בדור הראשון היתה לוולט תיבת הילוכים רציפה שמשלבת שני מנועים חשמליים כמו בהיברדיות של טויוטה ופורד. בפעולה היברידית היא עובדת כהיברידית סדרתית במהירות נמוכה אבל במהירות גבוהה המנוע מחובר מכנית לגלגלים.

לאחרונה התפרסם מחקר שטוען שהנתוני הזיהום וצריכת הדלק הרשמיים של היברידיות נטענות הם לא ריאלים. הן אומנם יותר חסכוניות ופחות מזהמות מהיברדיות רגילות, אבל ההבדל הרבה יותר קטן ממה שניתן לשער מהנתונים הרשמיים. למרות שאני מסכים עם הטענה, אני חושב שיש מקום להיברדיות נטענות כשלב במעבר למכוניות חשמליות טהורות. מי שקונה מכונית היברידית נטענת מתרגל לטעינה כאשר הוא משוחרר מחרדת הטווח. כאשר הטעינה תראה לו טבעית הוא יהיה בשל לקנות מכונית חשמלית בפעם הבאה. https://www.bbc.com/news/science-environment-54170207

התכוונתי לשני הדורות של הוולט. לשניהם יש את היכולת לפעול בתנאים מסויימים כמו היברידית סדרתית אבל הם גם יכולים לפעול כהיברידית מקבילה וזה מה שקורה בשיוט בין עירוני. כמו שמוסבר בסרט המערכת שבוולט דומה מאוד למה שיש בטויוטה. זו לא מערכת היברידית סדרתית ולא מקבילה. במערכת היברידית סדרתית אמיתית אין תיבת הילוכים ואין חיבור מכני בין המנוע לגלגלים בשום מצב. במערכת מקבילה פשוט מוסיפים מנוע חשמלי לתיבת הילוכים קונבנציונלית. המערכות של GM, פורד וטויוטה הן מערכות משולבות שיכולות לתפקד בשתי הצורות בהתאם לתנאים. בתנאים מסויימים כמו תנועה במהירות איטית עם הרבה עצירות וזינוקים מערכת סדרתית תהיה יותר יעילה. בתנאים אחרים, כמו שיט במהירות גבוהה תיבת הילוכים רציפה תתן את החסכון המירבי. הגאונות במערכות ההיברדיות המשולבות היא שהן יכולות להתאים את אופן הפעולה שלהן לתנאי הנהיגה. היתרון של הוולט הוא שבניגוד לטיוטה אין למערכת את ההרגשה שהמכונית לא מגיבה ללחיצה על דושת התאוצה.