אביב

בדוק אצל satec או חיים אביבי, שניהם בחולון

התדר לא יהווה בעיה אבל שנאי להספק כזה יהיה חתיכת מטרד על השיש. לא הייתי ממליץ.

אם אתה מחפש גדר מחומרים פלסטיים לך למרזבית פלסטיקה. אם מעץ- ש. גרוס שניהם באזור התעשיה סגולה בפתח תקווה. על גדרון לא הייתי ממליץ. למכור הם יודעים אבל תצוץ בעיה ישלחו אותך למישהו אחר ויתנערו מאחריות. מה גם שהם יקרנים.

המשגיחום הדרעק הזה כל הצרות בסוף נובעות ממנו. איציק אני מבין שאתה מתאר מצב שהמיקסר תקוע ומזרים מים קרים ולוקח לו זמן להגיב. תקלה בהחלט מעניינת והגיונית. גם יכול להסביר את ההבדל מול השכנה...

אם אתה רוצה להתדיין תיאורטית בפורום ובזה יגמר העניין זה בסדר. אם אתה באמת רוצה לטפל בזה הפתרון הוא להחליף לצינור בקוטר קטן (המינימאלי שיתן לך את זרם המים שמספק אותך) ולבודד אותו טוב. אתה יודע איזה צינור ומה סוגו יורד מהדוד?

להוסיף על מה שכבר כתבו: 1. ההתמחות היא מערכות הספק, לא מתח גבוה. בעבר קראו לזה זרם חזק. ודווקא במתח גבוה לא תוכל להתעסק ללא הכשרה ייעודית שהיא מעבר לתואר. 2. שוק החומרה בארץ אכן הצטמצם מאד ובכל מקרה ללא ניסיון קודם בפיתוח או הצטיינות באוניברסיטה מכובדת לפיתוח לא תתקבל. בחברות מסויימות תוכל להתחיל מצב"ד, בדיקות, אינטגרציה וכאלה ואם תהיה עילוי סיכוי קטן שיקדמו אותך לפיתוח. לא הייתי בונה על זה. 3. אם עבודת שטח ותחום החשמל קוסמים לך, לך על מערכות הספק (זרם חזק). 4. אין שום מניעה שתעשה התמחות בתחום אחר של אלקטרוניקה ובמקביל או אח"כ תיקח גם את קורסי החובה של מערכות הספק שיזכו אותך ברישום בפנקס המהנסים במדור חשמל וברישיון חשמלאי. תצטרך לעשות גם פרויקט תכנון ומנחה שיחתום לך אבל זה ממש לא סיפור. דבר אחרון- אל תקנה את הסיפורים שאתה שומע במכללה. אם אתה רוצה מידע מהימן דבר עם בוגרים שכבר נמצאים שנה שנתיים בחוץ.

חוטים, שרוולים מתכווצים, נעלי כבל וכו' תוכל לקנות באלקטרוניקה הר ציון (אצל הבוכרי). נתיכי רכב ובתיהם בחנויות חלפים לרכב ניתן להשיג.

גל אור

לך על חיתוך בסילון מים, מתאים לעוביים גדולים יותר.

צחובוי בבית פנורמה בת"א

בדוק עם החברה שמייצרת אותם: תרמיון מכשירי ויסות בת"א. למה אתה צריך דווקא מנגנון השהיה תרמי?

ג'יג'י ירום גטר

לא הצלחתי להבין את התשובה.

תתחדש. ראשית המונח הנכון הוא אלטרנטור מגנט קבוע ולא מגנט נייח, כיוון שהמגנט ממש לא נייח אלא סובב, בעצם היותו חלק מהרוטור. ברכב ממוצע עם אלטרנטור רגיל הפולי של האלטרנטור קטן משמעותית מהפולי של המנוע, מה שאומר שמהירות הסיבוב מוגברת לפחות פי 2.5-3. כלומר האלטרנטור מתחיל את תנאי העבודה שלו באזור ה-3000 סל"ד (אולי 2000, לא יודע בדיוק). מכל מקום סביר להניח שהמייצב האלקטרוני הממותג במוצא יודע להוריד מתח ולא להעלות, לכן כל עוד לא תגיע לקצה התחתון של תנאי העבודה לא תקבל מתח תקין במוצא. מציע לך לבדוק עם המוכר אם יש לו דף נתונים בו תוכל לבדוק מה תחום מהירויות הסיבוב המותר. אם אין כזה בנמצא תוכל לשחזר הודעות של מרק בהן הוא העלה דפי נתונים של אלטרנטור רגיל. אם המכונה שקנית מיועדת לרכב היא צריכה להתאים לאותו תחום סל"ד. שאלה אחרת- למה הטירחה?

יותר פשוט מלשבת ולהתווכח על דברים שאין הסכמה גורפת לגביהם- קנה כבל מאריך עם מפסק בקצה ונתק את המתח בסיום השימוש.

האמת שהתיאוריות האלה לא נשמעות לי כ"כ. תן קצת רקע על הבניין ומערכת המים- האם יש לך ברז בכניסה לחנוכיה של הקרים וגם החמים? בן כמה הבניין? האם יש מערכת סולארית? מכל אגירה על הגג? מה מיקום הברזים וכו'

Agita ודומיו (יש לוודא בהוראות בטיחות לבעלי חיים).

אין שם קבל (מנוע מסוג shaded pole). אתה יכול לנסות לשחק עם המנוע (ניקוי הציר הציר מקורוזיה, גירוז עם גריז לטמפ' גבוהה וכו'). סביר להניח שזה לא יאריך ימים. הייתי מחליף וזהו.

בתור מי שאוסף מכונות כביסה מהרחוב ומתקן אותן להנאתו ההמלצה שלי- בוש או אלקטרולוקס. אני מניח שסימנס וקונסטרוקטה די דומות אבל לא הכרתי אותן אינטימית. ב-LG אל תיגע. בכלל לא הייתי ממליץ ללכת על קוריאניות. מה שחשוב להבין- מכונה שקונים היום של כל חברה זה לא אותה רמת אמינות של מכונה מלפני 10 שנים. נכון הן יותר גדולות, יותר מהירות ועם יותר פיצ'רים נחמדים של תוכנה, אבל המכניקה הרבה יותר זולה ולא הייתי מצפה לאותו סוס עבודה כמו לפני 10 שנים ואחורה.

איך הוא מקובע מכאנית? קונטקטור לפס DIN? בכל מקרה אני ממליץ לך להשתמש במגעות של כל הפאזות- יאריך את חיי הקונטקטור. הדרך הנכונה היא לחבר בטוח את 3 זוגות המגעות.

מאחר ומדובר בכמות קטנה ואתה לא יודע מה בדיוק אתה צריך (=בלבול מוח לחנות) ספקים גדולים לא יתאימו לך. מציע לך לקפוץ לאחת החנויות מיסבים באזור צ'לנוב בת"א. גם ג'יג'י ירום בדלפק ימצאו זמן בשבילך. המיסבים שצרפת בתמונה דיי סטנדרטים. ספציפית אלה שבתמונה נקראים בלשון העם בעברית מיסבי תפוח ומיסבי קצה. נשמע לי שתותב תפוח כמו שיש בחצובות למצלמה יותר יתאים לך. יש כאלו ניתנים לכיוון.

בתור חובב DIY מושבע אני לא נוהג לתת עצות כאלה, אבל במקרה הזה אחרוג ממנהגי ואגיד לך שעם רמת הידע שלך בנושא (לא כדי להעליב חלילה) אני באמת ממליץ לך לרדת מהעניין. בפרט כשאתה מבקשה לעשות משהו לא סטנדרטי בהתקנה בממ"ד שהיא מראש מחו**נת, וכשחשמל הוא באמת לא משחק ילדים. אני יכול להגיד לך שיוצא לי הרבה לראות "עבודות" שעשו אנשים עם הרבה יותר ידע משלך- לרוב הם מהנדסים, אלקטרונאים וכו' עם ידיים טובות ותחושה מדומה שהם מבינים מספיק כדי לבצע עבודות חשמל. לעיתים אני מתחלחל לראות דברים פשוטים שיצאו תחת ידם ובנס לא גרמו לאסון.

אין שום בעיה לשלח לארץ, הבעיה רק עם הטסה. צריך לבקש מהמוכר/חברת השילוח לבצע שילוח ימי. Ushops למשל מסדרים את זה בלי בעיה.

לא שאני מטלורג גדול אבל אחלוק מקצת הידע שברשותי: 304 היא הפלדה המקובלת לכלי אוכל, 316 עדיפה (נהוג לכנותה באופן לא מקצועי Surgical grade). המקום להשיג את שני הסוגים כולל חיתוך בכמויות קטנות זה חיים סגלוביץ' ברחוב הרצל בת"א. לא יודע איך אתה מתכוון לעבד אותה רק קח בחשבון שתהליכים מסויימים עלולים לזהם אותה ולגרום להחלדה. לדוגמה- אם תחתוך בעזרת דיסק רגיל תהליך החיתוך האברסיבי מחדיר אטומי פחמן לשכבה העליונה של הנירוסטה- מה שגורם לה להחליד. כמו כן מגע/שפשוף עם פלדות אחרות בהובלה/החסנה גם הוא מביא בעיה כזו. על כן נהוג לבצע פסיבציה לאחר העיבוד במקומות בהם לא מוכנים שתופיע חלודה (מדובר בחלודה שטחית כמובן). התהליך המקובל הוא טבילה בחומצה חנקתית (אל תנסו בבית).

כמה בלונים אפשר להפריח על שתי הדעות של פות"ש, כמעט ללא פרטים... בסוף יצא שהוא ניקה את האופנים, מילא אוויר, קצת שמן בשרשרת ובא לציון גואל.