אביב

מאמין שחוסר ההתאמה נובע מכך שמדובר בתבריג NPT ובארץ משתמשים ב- BSP, הכוונה לצנרת מים ביתית. גש עם האביזר לטכנו צינור בת״א. יתן לך מתאם או שיעביר לך על החלק מחרוקת BSP.

תודה על החידוד. אגב ידידי המונח הוא עוגן (Anchor). אוגן (flange) זו חיה אחרת. למי שרוצה אפשר גם מיתד, שהוא מונח שעל פי טענתם מיסד בית הדיבל טבע. למתקדמים, המונח דיבל מקורו בגרמנית: Ein Dübel

אפשרות ראשונה כמו שנהג לילה ציין- לשחרר את החור באריחים ולהחדיר עוגן לבטון. אפשר גם עוגן כימי אגב. תשתמש בעוגן עם תבריג ארוך שיאפשר לך להתקין אום מעט מעל קו האריחים, כך שלא יהיה בפועל מגע בין המעקה לאריחים. אפשרות אחרת היא לקדוח עם כוס יהלום את האריח ועד הבטון, לאחר מכן להחדיר עוגנים לבטון ולקבע את בסיס העמוד ישירות לבטון ועל העמוד לכסות את החור עם רוזטה כזו של מסגרים תואמת לעמוד.

אני מתקשה להבין את ההמלצה שלך. 1. לקנות היום כשרוצים דירה לא נראה לי משתלם בשום צורה. פשוט הפסד כסף של השקעה אלטרנטיבית. 2. אם כבר מחליטים שרוצים נדל״ן היום בכל מקרה (כי בניגוד לכל הדעות מישהו ממש פוחד שהמחירים ירקיעו שחקים בשנה) אז בסביבת הריבית של היום כבר עדיף למנף ככל שהתנאים מאפשרים. ב-60 אחוז מימון מקבלים תנאים טובים משמעותית מאשר ב- 70 אחוז מימון. אתה שוכח הוצאות נלוות. אם הוא רוצה לקנות דירה עוד שנה באמת שווה לו לקנות ולמכור בשביל שנה? עורכי דין? אגרות? מס רכישה? אולי מתווכים, הוצאות הכנת הדירה לשכירות, שוכרים... לדעתי המלצה גרועה. סורי.

חלק גדול מהתשובות לשאלות שלך תלויות במצב הריבית ושוק ההון בעוד שנה. לדעתי אין טעם לדון בזה כרגע...

לרוב האנשים בארץ רכישת דירה למגורים היא בכלל לא משיקול כלכלי ולכן לדעתי חבל לנסות לנתח את הכדאיות במונחים פיננסיים. לא שאני חושב שזה נכון אבל זה המצב...

קיבלת הצעה טובה. יש כאלו שלוקחים 15 שקל לחודש דמי טיפול ומקזזים כנגד עמלות, אחרים נותנים מתנת הצטרפות של 100-300 שקל וכו׳. בגדול זה כבר penny pinching. מה מרווח ההמרה למט״ח מהשער הרציף שנתנו לך?

תעלה את פירוט העמלות והתשלום החודשי שקיבלת מבית ההשקעות. אפשר להשוות את זה לתנאים שאחרים מקבלים. בגדול העמלות ידועות ומפורסמות בקבוצות פייסבוק כמו הנינג׳ה הפיננסית.

לא בהכרח. תברר איתו. חשוב שתבין אם אתה חתום על סעיף 14 ומה קורה עם הפיצויים שלך. אתה יכול לבדוק עם החשב שכר של המעסיק. ממה שאתה כותב ניכר שההבנה שלך בתחום מועטה מאד וזה חבל. חסכונות פנסיוניים זה משהו שכל מי שלא עשיר גדול לא יכול לא להבין בו. יש תגמולים, פיצויים וקרן השתלמות. הם שונים במהותם וחשוב שתבין מה בדיוק יש לך, איפה זה מתנהל, האם המסלולים מתאימים לצרכים שלך וכמה אתה משלם על זה בדמי ניהול. לא יודע מה גילך אבל בראייה ארוכת טווח של עשרות שנים ההבדלים האלו שווים מאות אלפי שקלים.

אתה חתום על סעיף 14? בכל מקרה אם אתה לא יודע מה מצב הפיצויים והחסכונות הפנסיוניים שלך כנס לאתר המסלקה הפנסיונית ותזמין דוח שיראה לך מה בדיוק יש לך. אם יש לך כספי פיצויים המעסיק צריך למלא לך טופס 161.

אכן בשנאים קטנים הפסדי הברזל קטנים מאד.

שופין, משוף, פצירה או מה שלא יהיה המונח הנכון לעץ. אינני חובב של עבודות עץ ובכל זאת מידי פעם עולה הצורך להסיר, לעגל או להחליק עץ. מאחר ואינני מבין הרבה בחברות של כלים לעץ מבקש המלצה לכלי (אולי סט של 2-3) שופינים של חברה איכותית. יש את Bahco שבהחלט יש להם כלים איכותיים אבל אין לי מושג איך הם בכלי עץ. השימוש כמובן הוא שימוש כללי ולא משהו אומנותי. כלים זבל אני לא סובל גם אם מדובר בשימוש מזדמן. אשמח לקבל המלצה על חברות טובות כל עוד המחיר פרופורציונלי לאיכות ולא מנופח רק בגלל השם או איזו המצאה שיווקית של אותה החברה.

לעניין עצמו- מאחר ומדובר בספק כוח ולא בשנאי התדר לא מעניין אף אחד. אגב רוב ספקי הכח היום הם מסוג universal power והם מתאימים לכניסה של 100-250v. תצלם את התווית אולי נגלה שאתה לא צריך כלום חוץ ממעביר פשוט. אם לא קנה ספק כוח ישראלי מיוצב שמוציא מתח ומסוגל לזרם בערכים זהים או באותו מתח ובזרם גבוה יותר מהמקורי. שים לב לקוטביות בקונקטור. לעניין הפסדים בשנאי- אכן הם תלויים בתדר. הסיבה אינה אפקט המשרן בסליל (היות וגם בסליל מלופף אין הפסדים שקשורים בהשראות העצמית) אלא דווקא הפסדי הברזל בשנאי (שמורכבים מהפסדי היסטרזיס של הליבה המגנטית ומהפסדי זרמי אדי). אלו האחרונים אכן תלויים בתדר. יוסי נסה משאבת חלב- אולי תהנה מהעניין

יש גם חומר שנקרא מצליל מים לבריכה.

ל - LPS יש חומרים מעולים באופן כללי. אם החלקים לא צבועים או אין פלסטיק אתה יכול להשתמש גם במסיר צבע. חזק מאד (ורעיל).

לנקות ממה? גם שטיפה במים מנקה... החומרים שאני נתקלתי בהם לכיורי מטבח הם חרס, נירוסטה ופלסטיק. לא קשה להבדיל ביניהם.

ככלל לגבי התכשירים האלה- כדאי לשנות את הסוג לסירוגין בכל פעם שנותנים. כלומר כל פעם לתת של חברה אחרת. בהלצה כדי לבלבל את הפרעושים. גם רבולושין עושה את העבודה.

עדכון למען הדורות הבאים: הקונקטור של המנוע לא הורכב כראוי והמנוע לא יכול היה לפעול. הבקר המטומטם במקום להציג תקלה פשוט היה מסיים מייד את התוכנית. חיברתי את המנוע מחדש והבעיה נעלמה.

תופעה במכונת כביסה אלקטרונית. בכל תכנית שנבחרת נכנסים מים, מרוקנים מייד ובזה המכונה מודיעה שסיימה. כלומר בכל תכנית העסק מסתיים בכ-2 דקות + 2 דקות השהייה לפתיחת הדלת. מדובר באיזה מותג מדבקה תורכי שניופאן מביאים לארץ. זה הדגם: grlw6042 אני מתקשה לדמיין בעיה בבקר שתגרום להתנהגות כזו. מישהו נתקל? אולי איזה קשקוש שקשור לשקילה/איזון של התוף? רעיונות ייתקבלו בברכה.

האמת ממה שכתוב על הגוף לא ניתן להבין כיצד יש להפעיל אותו. זה הזבאלה שמביאים לארץ.

לפני שנבזבז אנרגיה בחיפושים תוודא שזה הדרייבר- תחליף את הדרייבר בדרייבר מגוף תאורה אחר שעובד ותראה אם הלדים תקינים בכלל. אם לא חבל על המאמץ, תקנו גופים ודרייברים חדשים. לגבי שאלתך על מתח קבוע- בנורות קטנות (נניח ספוט לדים) לעיתים קרובות עושים שימוש בלדים בעלי הספק נמוך ונגדים (שרשרת של לדים ונגד טורי לכל לד) בתצורה הזו יש צורך במתח קבוע. במקרים אחרים הדרייבר נמצא בתוך הגוף ולכן צריך לספק רק מתח קבוע. יש גם מקרים מיוחדים שמפעילים את הלד במתח גבולי על נקודת העבודה ובנקודה הגבולית הזו אין לזרם אפשרות לעלות מעל לערך קריטי. אתה יכול לראות את זה למשל בשרשראות לדים האלה ששמים על הבלונים השקופים לקישוט. בקיצור תוצאה של מחיר ותכנון.

לדים שמשמשים לתאורה כבר מזמן לא עובדים על 20 מיליאמפר אלא על הרבה יותר (בסדר גודל). לשאלה המקורית- אין בעיה עקרונית לכבות ולהדליק תאורות לדים וגם את הדרייברים שלהם. הבעיה היא באיכות נמוכה של הלדים והדרייברים הסיניים. מנגנוני הכשל של המערכות האלה רבים ומגוונים (לדעתי כיבוי והדלקה לא מאיצים אותם גם בסיניים). החל מפיזור חום לא מספק, ייצוב זרם לא טוב, רכיבים זולים שכושלים מהר ועוד ועוד. לדים של חברה מכובדת כמו אוסרם, עם דרייבר של חברה כמו Meanwell שהורכבו בתכנון תרמי נכון יחזיקו שנים רבות. תתחיל מלבדוק אם הכשל הוא בלדים או בדרייבר. אגב ניתן להפעיל לדים בפולסים בזרמים גבוהים משמעותית מהזרם הנומינלי. חלק מהיצרנים כמו אוסרם גם התחילו לציין נתונים לגבי הפעלה בפולסים במוצרים מסויימים. כמובן שזה תלוי ב- duty cycle. מכל מקום זה לא ממש רלוונטי לתאורת סביבה, אבל בהחלט ישים ליישומים תעשיתיים.

אלו ספציפית כמו שנאמר נוצרים כתוצאה מטיח שנסדק ולרוב גם רופף באזור הסדק. הסיבה המקורית היא לרוב יישום לא נכון של הטיח, חוסר הרטבה, ערבוב לא טוב, יישום על אבק וכו׳. תיקונים עם חומרי שפכטל למיניהם לרוב יסתיימו בסדק חוזר. תקיש על הקיר באזור הסדק כמו שנוקשים על דלת. אם הטיח רופף אתה תשמע את זה מייד לעומת אזור תקין בקיר. זה ישמע יותר כמו הקשה על משהו חלול. אם זה המצב הכי טוב לפרק את הטיל באזור הרופף ולמלא אותו מחדש. אם לא, תפתח קצת את אזור הסדק עם מברג ישן או אזמל דק, תגרד את הצבע, ותמלא בפרופילה/קלסימו ובתוכם תשקיע רשת אינטרגלס. אתה יכול לקנות גליל קטן כמו שמשתמשים לקירות גבס. לאחר מכן תיישר כמה שתוכל בעזרת שפטכל גדול, לאחר הייבוש תשפשף ותיישם שפכטל שוב (פרופילה או קלסימו). לבסוף תלטש, תמרח בונדרול ותצבע. עם תיקון כזה הסיכוי שהסדק יחזור נמוך. אם אתה רוצה לנסות את מזלך תדלג על כל זה, רק תמרח שפכטל ותקווה לטוב.

רק לשם ההבהרה- לא הצעתי להחליף את קרן הפנסיה בקופת גמל, אלא לפצל את מרכיב הפיצויים ואותו להעביר לקופת גמל. העברת התגמולים לקופת גמל גוררת את אבדן הביטוחים הזולים שכוללת בקרן פניסה.

אלו דקויות שכנראה כבר תלויות בטיב התנאים שהשגת ובאופן ההשקעה שלך ב- IRA. האם הכספים שלך מושקעים במכשירים שמשקיעים מחדש דיבידנדים ללא ניקוי מס במקור? האם יש לך שליטה כלשהי על כך?