אביב

תרים טלפון אליהם, מניח שיש להפ במלאי כי הם יבואנים: http://www.mytad.co.il/productscatlog/dibels/32--4.html בקטלוג יש בדיוק מה שאתה רוצה (מיתד אמריקאי) וגם פתרונות אחרים לא פחות טובים.

למיטב זכרוני ניתן לרכוש את הדיבלים האלה (או דיבלים דומים) גם בארץ. לסתום ולחורר שוב לדעתי לא יצליח. בגבס התיקון לא חזק בכלל ומשמעותית יותר חלש מהקיר עצמו.

זה מאד תלוי איזה חברה אתה קונה. בפועל ניאגרות סמויות הן כבר מזמן הסטנדרט גם במקומות ציבוריים, כך שמבחינת אמינות וסרביסביליטי הן בסדר. אם תלך על חברה כמו Schwab או גיבריט התכנון טוב ואין בעיה להחליף את כל החלקים הפנימיים. כמובן שזה דורש קצת יותר ידע טכני אבל בהחלט אפשרי. אני אישית התקנתי כבר כמה כאלו במקומות שונים וגם שהיה צריך לתחזק זה היה סביר בהחלט. אישית לא הייתי מתלבט. השילוב המנצח מבחינתי הוא ניאגרה סמויה, אסלה תלויה מסוג rimless. כמובן הכל של חברות נבחרות. אם ההתקנה מבוצעת בצורה מוקפדת ואיכותית אין שום סיבה שתידרש לפרק את הבניה. אם זה נדרש זה אך ואק כי ההתקנה לא בוצעה כהלכה. עוד ייתרון מלבד האסטטיקה זה שניאגרה סמויה הרבה יותר שקטה.

לפי התיאור שלכם בנירוסטה הקידוח הורס את הריפוי או גורם להקשיה נקודתית. נירוסטה באופן כללי היא מתכת קשה לשיבוב ומוליכת חום די גרועה כל שאני לא מופתע. בפלדות לא נתקלתי בזה שהחלפת המקדח לא פותרת את הבעיה.

שמע אני לא מטלורג אבל לדעתי החימום לא מקשה את מתכת הבסיס (לזה צריך חימום וקירור מהיר), אלא יותר סביר שהוא מרכך את השפה החותכת של המקדח. בפלדות לרוב הטעות שאנשים עושים זה קידוח במהירות גבוהה מידי ולחץ נמוך מידי. לחץ גבוה ומהירות נמוכה (שבבים גדולים) עובד הרבה יותר טוב בפלדות. כמובן שקדיחה בפלדה ללא קירור תהרוס כל מקדח (אלא כמובן אם מדובר בדיחה קצרה מאד).

בחברה כמו בזק להגיע למי שקשור לנושא, אלא אם יש לך היכרות אישית, בערוץ רשמי הסיכוי אפסי...

בחלק מהערים התחילו לפרק טלפונים ציבוריים ונראה לי שפשוט זורקים אותם. מישהו מכיר קבלן שעוסק בפירוק או יודע מה עושים איתם? הייתי שמח לשים את ידי על אחד.

מי שקרא על זה: https://en.m.wikipedia.org/wiki/The_Thing_(listening_device) יתקשה להרים גבה מכל אמצעי האזנה אחר. אני מניח שחלק מאותם אמצעים יכלו להיות דומים ומעבר לזה מעגלים אלקטרוניים כאלה ואחרים. איפה הם הוטמנו אני בספק אם נדע בקרוב.

דודי ירדן בפתח תקווה. נקרא בשפתם ״פלאנז׳ מגנזיום״.

לדעתי לא קיים כמוצר מדף אבל אין בעיה להכין לפי הזמנה. מציע לך להכין רשימה/מפרט ושמישהו יכין לך את כל מה שאתה צריך אם אין לך זמן להתעסק עם זה. אם לא תסתדר דבר איתי ואנסה לעזור.

אתה יכול לשפשף אותו עם סקוץ׳ גס או להבריש עם מברשת נירוסטה עד שיחזור הברק. לאחר מכן לא להכניס למדיח. אגב מזק הכוונה ל- pot metal.

מציע לך להרחיב את היריעה בנושא השקעות ולצבור ידע גם בנושא השקעות אחרות וכדאיות מול נדל״ן. אני לא יודע מה השיקולים הספציפיים שלך, כמה כסף יש שלך וכמה תהנה ממינוף אבל באופן כללי הרבה מומחים חושבים (וגם מנצקים בעובדות) שיש השקעות טובות יותר לכסף כיום. רק מציע לך ללמוד את עולם ההשקעות לפני שתרכוש דירה.

סיפור נחמד (לא באמת), אבל מה השאלה או המסקנה שבגינה סיפרת את כל זה?

שהיא לא תשואה רעה, השאלה כמה סיכון היא מייצגת...

הבדיקה היחידה הרלוונטית היא בדיקת טיב ההבדדה של המזגן. חשמלאי מבצע את הבדיקה עם מד התנגדות בידוד (״מגר״). על מנת שלא להרוס את הכרטיסים האלקטרוניים במזגן החשמלאי יבצע ניתוקים או שיגביל את מתח הבדיקה. ניחוש שלי שיש בעיית פריצה.

יותר סביר שמה שהתעייף זה המזגן.

אמנם זו אחת הקומבינות הפחות חמורות מבין הקומבינות שעושים בישראל אבל חשוב שתדע- ע״פ תקנות החשמל בתנאים שציינת למוליכים של 2.5 ממ״ר אסור להשתמש במא״ז בעל זרם נומינלי של מעל 16 אמפר. החשמלאי שייעץ לך או יבצע את זה עובר על החוק. יש הרבה ספרים לדוסטוייבסקי אבל זה לא אחד מהם. יש מדריך לחשמלאי של דוניבסקי והוא לא מהווה תחליף לתקנות, אלא משלים.

אם אתה מאזור המרכז אני יכול להשאיל לך טכומטר אופטי. פשוט מאד למדידה. מה שכן נכון למדוד את מהירות הסיבוב כשהמנוע מורכב ועושה את עבודתו תחת עומס (מזיז אוויר).

לדעתי הדיון (בעבודה) מיותר לגמרי: בניגוד חלקי למה שנכתב מעלי- היום (כבר כמה שנים) אין חשיבות לקונסיסטנטיות בין A ל- B בשני הצדדים של אותו כבל. הסיבה היא שכבר שנים רבות יש לכל רכיבי ה- PHY בציוד פונקציית Auto X-over שמשמעותה הצלבה אוטומטית. כך שגם בחיבור ישיר למשל בין שני מחשבים מזמן אין צורך בכבל מוצלב כמו פעם וגם לא משנה אם תשתמש בכבל מוצלב (צד אחד A והשני B) כשלכאורה לא צריך (למשל בין ציוד קצה לציוד רשת). יתרה מכך לחלק מרכיבי ה-PHY יש עוד פונקציה שנקראת Auto MDI-X שגם מאפשרת תיקון אוטומטי במקרה של החלפת +\- באותו הזוג. הערה- יש בלבול בין שני המונחים וחלק ממקורות המידע מערבבים ביניהם. יתרה מכך- למרות שזה לא תקני ומקור לבעיות במקרה של תיקון, אפשר אפילו לחרוג משני החיווטים הסטנדרטיים כל עוד משמרים את הזוגות השזורים בכבל, כלומר יש לשמור על תפקודו כקו תמסורת תקין. לשאלתך הספציפית- בכבלים לא מוצלבים B בשני הצדדים יותר נפוץ.

לא מדובר בפינוי שבבים אלא בקירור. מים מקררים טוב יותר משמן וגם לא מלכלכים כמו שמן. בחומרים מתכתים כדי למנוע קורוזיה משתמשים באומלסיה של שמן ומים.

מקדח יהלום זה הפתרון הטוב ביותר אבל לא היחיד. יש מקדחי וידיה איכותיים שבניגוד למקדחי וידיה לבטון, לוחית הוידיה שלהם מושחזת חד ומתאימים לקידוח כזה. בחומרים כאלה צריך להתיז מים כל הזמן. אחרת השפה החותכת נשחקת וחוץ מלהתחכך הם לא עושים כלום. עוד פרקטיקה מקובלת מאד, אם כי מתאימה רק למנוסים היא להתחיל את הקידוח עם מקדח חד ללא רטט ולאחר 2-3 מ״מ לעבור לרטט. כן לרטט. באריחים עבים שהותקנו כהלכה זה לא בעיה והאריח לא מתפוצץ. צריך רק לוודא שהאריח לא חלול באותו האזור, מרחק מהקצה ולהפעיל רק לחץ קל מאד. כאמור זה דורש קצת מיומנות. בכל חומר קשה שאתה קודח, מתכתי או קרמי חייב קירור מים רציף.

תשכח מזה. למרות שוינה שדה קטן ונוח זה לא זמן שפוי.

העיקר שהוא לבש כפפות

הפשתן הוא חומר מעולה לצנרת ברזל. היישום שלו מעט יותר קשה לחובבן. לא צריך סמוחטה ולא כלום. פשוט צריך ללמוד כמה לשים ואיך לפרוס אותו על התבריג. כשצנרת ברזל הייתה שולטת האינסטלטורים המקצוענים (כאלו שבאמת למדו את המקצוע) היו מורחים על התבריג אנטירוסט כדי שלא יחליד ואז מלפפים את הפישתן.

כמובן שמדובר בצנרות מים ביתיות. בכל מה שמעבר לזה (יישומים תעשייתיים למיניהם) חובה להשמש במחברים מאותו סוג ובשיטת האטימה התקנית.