BoazB11

NIVEA SOFT נעים לעור ונספג מהר

שלבי סיום. נותר לעשות לכה, ולחבר את הפלטה לרגליים. אני מרוצה...🙂 ו"קצת" בלגן...

הייתה כבר...

אין מחשבה, זה יותר סוג של יצר. בצבא משום מה הייתי מטפס על אנטנות... 40-50 מטר. למה?! אני לא באמת יודע להגיד. יש עמוד גבוה עם סולם, למה שלא אעלה לשם? כמה פעמים קלטו אותי. הזהירו ובסוף שלחו לקב"ן, לברר אם אני מתכוון לעוף או משהו (לא עלה על דעתי בכלל). זו פשוט חוייה חזקה ותחושה של התעלות. תרתי משמע... באנטנות למעלה יש מעין מרפסת קטנה ועגולה, עם מעקה סמלי. הייתי יושב שם עם הרגליים משתלשלות למטה, משקיף על הנוף, מרגיש את הרוח ואת הנדנוד של העמוד. במקום מסוים, ביום בהיר אפשר היה לראות את ים המלח, ים התיכון והכינרת יחדיו בהיסב ראש קטן. היום לא הייתי חוזר על זה.

גיסתי שכרה יחידה כזו אחרי גירושיה, עם חלונות צרים צמודים לתקרה. אחרי כמה חודשים היא חטפה דיכאון וברחה משם. אמרה שזה מרגיש לה כמו קבר מרווח...

על מה, על הלבוש או על הסיטואציה? מקצועית הלבישו אותו פרפקט. מיגון מלא כמו שצריך. לגבי הסיטואציה, לאור החיבה המועטה שלי לפרסונה, הייתי יותר משועשע אם היה עולה ככה 👇 על האופנוע...

אני עם STRAVA כבר כמה שנים, עם הגירסה הבסיסית החינמית. יש קצת יותר פונקציות מאלה שציינת, אבל בסה"כ די פשוט וברור. ככה נראה סיכום של פעילות (אופניים, אבל אפשר לבחור גם ריצה) מציג גם מפה, ואפשר לראות פירוט של מהירות ומרחק בקטעים, אבל אני לא משתמש בזה.

אתמול הייתי בטסט בדינמומטר רעננה. לפני בתור עמד מיצובישי טנדר דיזל. לא שמו לו כלום באגזוז (אולי בתא המנוע כן), נתנו גז חזק 3 פעמים קצרות (בקושי לשנייה רצוף), וזהו. ברכב שבאתי איתו (בנזין 1.0L) בדקו איזה 10-15 שניות ב-4K סל"ד. ברכב שלי (בנזין 2.5L) בודקים בד"כ על 2.5-3K סל"ד, גם לשניות ארוכות, ועם אלקטרודה באגזוז.

למה להסתפק רק בחנייה? נגד יוקר המחייה אפשר לגנוב. נגד הפקקים אפשר לעקוף מהשוליים. נגד המיסים אפשר להעלים הכנסות. וכן הלאה. כל אחד לי בחירתו... העיקר שלי יהיה נוח, ועל ה-Z שלי כל השאר. מה שאתה מתאר זו עוולה חברתית מדרגה ראשונה. חשבת בכלל על הנכים האמיתיים שהם הנפגעים העיקריים מהגישה הזו?

היגיון בריא?

בחדשות המחלצים אמרו שהוא טיפס לגובה 300 מטר, עלה עד הזרוע למעלה, ואז החליק ונפל תוך כדי שהוא נאחז בכבל, ובסוף נתקע על משקולת האונקל הזה... @דובצע זה נשמע לך הגיוני? גם 300 מטר נשמע מופרך. 40 קומות זה 120-130 מטר, ועוד 50-60 הזרוע, בקושי מגיע ל-200 מ' (כאילו שזה לא מספיק גבוה...). ולהחליק על הכבל 40 מ' ולהיבלם על משקולת ברזל, גם נשמע מונפץ. כשראיתי את הצילום שלו יושב על האונקל, דבר ראשון שעלה לי בראש זה שמישהו הפעיל את המנוף והעלה אותו לשם מלמטה...

ברווז עם רגל אווז?! מה, אתה מולארד?

קרה אצלנו לא מזמן בארונה 1.0. תקלת EPC ונורת מנוע. סירוב לעלות בסל"ד ונורת מנוע. הגענו בנסיעה למוסך מורשה בו הרכב מטופל. הוחלפו 3 פלאגים והרכב חזר לאיתנו. יועץ השירות אמר שזה אופייני לרכב שנוסע הרבה נסיעות קצרות בעיר. הרכב בן 6 עם פחות מ-30K ק"מ.

ריטלין לא עזר? כשהקמתי אתר והייתי צריך לעבד כמויות גדולות של חומר, הבנתי שאני בבעייה. לקחתי מחבר כדור וזה עשה נפלאות. פתאום אני יכול לשבת 8-9 שעות בריכוז גבוה ולתת תוצרת. (לרופא משפחה יש סמכות לרשום ריטלין גם בלי הפרוצדורה של "טובה", אז הוא רשם לי) 40 ימים כאלה לאורך קרוב לשנה וכל התוכן היה מוכן, ערוך ומסודר, והאתר עלה לאוויר בזמן. זה שכמה חודשים אח"כ איבדתי עניין ונטשתי את התחום, זה כבר סיפור אחר...

אני מכיר בחור עם בגרות מלאה, ועם לפחות תואר ראשון (אולי גם שני, לא בטוח). עבד כמורה שנים רבות. שעות נוחות, חופשות רבות, אבל משכורת ביזיון. עבר מהמרכז לפריפריה להוזיל עלויות מחייה ולנצל כל מיני הטבות מס וכדו'. בסביבות גיל 50 נשבר לו לעבוד ולהשקיע בתוך מערכת לא מתגמלת. החליט לחתוך, ועשה הסבה מקצועית ל...מנופאי. אחרי הסטאז' הסתבר לו שבצפון המנופים זה מאפיה. מזומן בלי תנאים ובלי חוקים. עבר למרכז. טוחן שעות על המנוף ועוד כ-4 שעות נסיעות הלוך חזור. טוען שעובד קשה, אבל לפחות מרויח טוב. יותר מכפול ממשכורת של מורה. ואיזו עבודה היא לא סוג של עבדות? סטאז'ר לרפואה או משפטים, לא טוחן שעות ומקבל גרוש וחצי? מתכנת הייטק עם משכורת עתק שנדרש לשעות ללא הגבלה? עצמאי שגם אחרי שעות העבודה הוא עדיין בהווייה של העבודה 24/7? כל מי שלא התמזל לו לעבוד בתחום שהוא ממש אוהב ובתנאים טובים, יכול להתלונן על כך שהוא סוג של עבד... כמעט כולנו עבדים בצורה כזו או אחרת לאורח החיים החומרני וההישגי. באיזו תכנית טלוויזיה ראיינו הומלסים שחיים ברחוב. ללא רכוש וללא עבודה. אחד מהם שהיה בעבר מנהל ובעל עסק, טען שרק ברחוב הוא מרגיש באמת חופשי ומשוחרר, ולכן הוא מסרב לכל פתרון או הצעה לחזור למסלול החיים ה"רגיל".

מעניין מה שרשום בתוצאה הראשונה בגוגל...

כן, ולמזלו של הרוכב הימני שניסה לחמוק ימינה, שהוא נפל. איזה רכב זה אגב, מרצדס?

עד השניה ה-20 הייתי בטוח שאתה מתייחס לכך שאחד רוכב בתוך הנתיב, אבל Y Y Y איזה מזל היה להם...

לדעתי כבר ענית לעצמך... ברור שה-23'. לו אני הייתי המוכר, הייתי מבקש מעל המחירון. אם זה במסגרת התקציב שלך, לא הייתי מתלבט.

כן, עד שלב מסוים בו אתה מתחיל לקלוט את זה כמנגינה, ואז כבר יודע מה המילה לפני שהיא מסתיימת... ובאמת זה שלימד ואימן אותנו במורס היה ועדיין מוזיקאי ומלחין מוערך.

מלמדים ויש לזה כללים ברורים. ככה גם למדתי ביסודי בשנות ה-70'. בצבא בקורס סיגינט חייבו אותנו לכתוב באותיות גדולות בלבד ואימנו אותנו לכתוב ככה יותר מהר מכתב מחובר שהוא הרבה פחות קריא. מאז ועד היום אני כותב ככה, ולצערי כבר לא יודע לכתוב מחובר...

לדעתי רצוי להיות החלטי. כדי להתקדם לאט לאט במישור מומלץ לתת מעט גז, ככה הרובוט 'מבין' שנוסעים, ולפחות ב-DSG שאני מכיר, הראשון מספיק קצר כדי לזחול ממש לאט עם מצמד סגור. הרובוט מתוכנת לרצות את הנהג, גם במחיר של שחיקת מכלולים, ו'מישור' כפי שאתה חש אותו במושב הנהג הוא לרוב לא בדיוק מישור, וכל מי שרוכב על אופניים (עם פדלים) מגלה שיפועים קלים שברכב נדמים כמישור... בעליות כפי שאמרת, זה ברור שצריך לתת גז, כנ"ל בירידות. תקבל מצמד סגור ובלימת מנוע אם לא תיתן גז. בלי גז במישור אתה לא באמת יכול לדעת אם המחשב החליט שצריך הפרדה חלקית של המצמד (חצי קלאץ') או לא. כמובן שבתמרוני חנייה וכדו', אם אין ברירה זוחלים כמה מטרים 'על הברקס' עם חצי קלאץ'. בקיצור - אחת ההתרגלויות שנדרשות כדי לצמצם בלאי, היא להיות 'כירורגי' על הגז, כלומר לסגל תנועה מאוד עדינה עם רגל ימין בעת הצורך.

בדיוק... במקרה שלמטה הקסדה (לייזר פשוטה) והכפפות (חצי) חסכו לי "פיצה" על הפנים וכפות הידיים. כדי למנוע את השאר הייתי צריך סוג של שריון אבירים... וזה במהירות של כ-15 קמ"ש בקושי.

אותה מכונית ואותו נהג לדעתי.

לכבוד העמוד ה-500, משהו משנות ה-50 (כנראה). MG? ואל דאגה, ביקשתי וקיבלתי רשות לצלם מהסבא החביב ונכדיו ברי המזל...