pooh-bear

הייתי חושב גם על טויוטה ספייס וורסו. אבל היא פחות מוצלחת בענייני אבזור חנויות, יותר בקטע של אמינות וחיסכון

תוכל להיות יותר ספציפי? אני מודה לבושתי שלא קראתי את השרשור מתחילתו. בסה"כ כבר יותר מ-4 שנים...

ברור שבעל המניות רוצה להרוויח על השקעתו, זה הגיוני וסביר. השאלה היא מה הנורמה החברתית המקובלת לרווח סביר לבעל המניות לעומת תנאים סבירים לעובדים (במקרה הזה, יש עוד כמה דברים שעומדים מול הרווח במקרים אחרים). יכול להיות שבעסקים מסוימים, ניקח את ענף הבניין לדוגמא, בעל העסק מרוויח לא רע אבל לא דואג לבטיחות העובדים כדי לחסוך כמה גרושים. זה עדיין נשמע סביר? באקלים הפוליטי הנוכחי, כשרוב הנפגעים הם פלסטיניים או פועלים זרים זה עובר מתחת לראדאר. אבל מה יקרה כשתאונות כאלו יתחילו לגבות את חייהם של אזרחים רגילים כמוני וכמוך? ורחמנא ליצלן, מרפסות יתחילו ליפול? או תקרות יקרסו באולמות אירועים? גם אם נלך לדוגמאות פחות קיצוניות, לדעתי להעסיק אנשים בלי חיסכון פנסיוני סביר זה ניצול. אם אתה כמעסיק לא יכול לשלם לעובדים שלך את המינימום הנדרש שהם יתקיימו (אפילו לא ממש בכבוד, רק יתקיימו) בגיל פרישה, אולי אתה לא צריך להעסיק אותם. אני לא בא להגיד שכל העובדים בארץ היום הם עבדים מנוצלים, ממש לא, או שצריך להניף את דגל האדום באחד במאי. ברור לי גם שיש הרבה מעסיקים שבקושי שורדים בעצמם. ועדיין, יש גם מעסיקים נצלנים, ולא מעט.

חן, מה שכתבת הוא נורא שחור ולבן. אתה יודע שזה לא ככה. כל אחד כמעט יכול להיות בפוזיציה של מנצל ומנוצל באותו זמן. אם הסייעת בגן של הבת שלי מרוויחה שכר מינימום אז אני מנצל אותה? ומה לגבי עובדי הניקיון במשרד? מצד שני, המעסיק שלי מנצל אותי? ניצול זה הרבה עניין של הגדרה. אין לזה תשובה אבסולוטית, אבל כן, יש מספיק עובדים מנוצלים יחסית פה. מי שקונה רכבים חדשים הם גם אנשים שמרוויחים טוב מספיק כדי להרשות לעצמם, וגם אנשים שהסתנוורו מהצעות המימון המפתות ומהמחירים הנוחים יחסית. מי שממלא מסעדות ובתי קפה ונוסע לחו"ל הם גם הרבה אנשים שבשנים האחרונות איבדו כל רסן של חיסכון, גם בגלל תשואה נמוכה וגם בגלל מחירי הדיור הגבוהים שהשאירו הרבה מחוץ למשחק. אולי גם לטכנולוגיה יש חלק בזה, בעיקר בצורת רשתות חברתיות שמאפשרות (ובעצם מחייבות) הרבה אנשים לעמוד בסטנדרטים מסויימים. לגבי רגולציה - יש כל כך הרבה מעבר לשכר מינימום. מה לגבי שעות עבודה וימי מנוחה, ימי מחלה, חיסכון פנסיוני, פיצויי פיטורין, ימי חופש, סיכון בעבודה, תאונות עבודה ובטח עוד הרבה שאני לא מכיר. אם תסתכל לרגע על עניין החיסכון הפנסיוני, תראה שאפילו בעניין הזה, שבו ברור לכולם (או לפחות צריך היה להיות ברור) שהם יגיעו לגיל פנסיה ושהם חייבים לחסוך, נדרשה התערבות ממשלתית כדי לחסוך איזשהו מינימום עבור הרבה עובדים. רוב המעסיקים הם לא מספיק גדולים כדי שהשכר שהם משלמים לעובדים שלהם באמת יחזור אליהם בקניות חוזרות, בטח במשק פתוח כמו בישראל שרוב הייצור בכלל מופנה החוצה. זה ממש לא האינטרס העיקרי של המעסיק הבודד, וקשה לי לראות איך מעסיקים כקבוצה ישקללו את האינטרס הזה במקום גבוה. זה בוודאי לא אומר שמעסיקים הם נצלנים בוודאות, רק שזה לא ממש חלק ממערכת השיקולים שלהם לגבי השכר. היו כבר תקופות פחות נעימות בהיסטוריה שגם כשלאנשים לא היה מה לאכול הם עדיין נאלצו לשלם לבעל האדמות / שליט, במקרים מסוימים זה אפילו נגמר רע בשבילו. למזלנו אנחנו ממש לא שם, אבל זה לא אומר שאין פה הרבה מקרי ניצול של מעסיקים. לטכנולוגיה יש חלק חשוב ביצירת אי השוויון, אבל גם לנורמות חברתיות ולחקיקה. אם הטכנולוגיה מאפשרת אי שיוויון, חקיקה ונורמות חברתיות יכולות להקטין אותו. ברגע שהנורמה החברתית היא שמטרת העסק היא להשיא רווחים לבעלי המניות, העובדים נשארים מאחור בהעדר חקיקה מתאימה.

אולי. אבל תנאים לצמיחה היו גם קודם (לפני 2008), לא היתה פה ממשלת שמאל סוציאליסטית (אלא אם שרון ואולמרט נחשב שמאל, מין אירוניה שכזו) שהעלתה מיסים. לדעתי, חלק לא קטן מהצמיחה מאז 2008 נובע מהריבית. אבל שוב, תחושת בטן. אני לא חושב שמישהו ממשתתפי הדיון שואף לחיות בוונצואלה או צפון קוריאה. ברור שחירות כלכלית ברגולציה מסוימת היא כנראה הדרך הנכונה לצמיחה כלכלית. רק המינון של הרגולציה הוא השאלה.

לא יכול להסכים יותר עם מגוון סיבות לכל תופעה. ועדיין, קשה לי לראות איך בחירה בטראמפ, שדווקא מצהיר בכל הזדמנות אפשרית על התנגדות להתערבות או תמיכה אמריקאית במדינות אחרות (כולל נסיגה מסוימת מנאט"ו!), ומצטייר כתלוי בפוטין הרבה יותר מאשר קלינטון תוביל להתחזקות הסנטימנט הפטריוטי האמריקאי. לדעתי האישית מדובר על שילוב של מחסור חמור בכריזמה אצל קלינטון, הבטחות (חסרות כיסוי וללא קשר למציאות) של טראמפ, ומציאות כלכלית לא פשוטה אצל חלק מהבוחרים, שמיוחסת (בצדק או שלא בצדק) לדמוקטים. אבל אנחנו כבר חורגים לגמרי מהנושא.

בלי אף מילה על השחיקה הכלכלית של מעמד הביניים בארה"ב? איזה סנטימנט פטריוטי נשחק בארה"ב? (אלא אם מיזוגניות וגזענות נחשבות פטריוטיות אמריקאית)

מתפרץ קצת לדיון, ברשותכם. חן, אני נוטה לא להסכים. אין לי איזו ססטיסטיקה רשמית, רק תחושות בטן, אבל בכל זאת: המאיון העליון (או המעמד הגבוה, בלי להתחייב על אחוזונים) כנראה משתמש בכסף העודף גם לחיסכון והשקעות, וגם להצאות שוטפות, שמעט מאוד מהן מחלחל למעמד הביניים והמעמד הנמוך. אם מישהו רוכש מרצדס (או במ.וו. או מזארטי, ווטאבר), תיק של גוצ'י, או טס לנופש במלדיביים, מעט מאוד אנשים פה ירוויחו מזה. זה לגמרי נכון, ומושפע מאוד מיליון סיבות, כמו התפתחות טכנולוגית עולמית, יצירה (כמעט מאפס) של כל מגזר ההי-טק החל משנות ה80-90 של המאה הקודמת בארץ, סיום החרם הערבי (עם או בלי קשר להסכמי אוסלו), העלייה הרוסית ועוד כהנה וכהנה סיבות. לייחס את השיפור ברמת החיים בארץ ב-30+ השנים האחרונות לירידה בכוחה של העבודה המאורגנת בלבד, או כגורם עיקרי, יהיה, במקרה הטוב, טעות. אין ספק שגם לרפורמות ממשלתיות יש חלק בזה (שוק התקשורת, שעבר ממצב של המתנה של מס' שנים לקו טלפון ביתי לרכישת סים בקופיקס וניוד המספר הוא דוגמא מצויינת), אבל זה עדיין רק חלק אחד בפאזל מורכב הרבה יותר של סיבות. אני לא מזלזל לשניה (אישית לא הייתי שורד שבוע במערכת החינוך), אבל אם מדובר על 15,000 ברוטו גיב אור טייק אמנם לא מדובר על משכורת רעב, אבל בוודאי לא על משכורת בשמיים, ולהבנתי זו לא משכורת שמגיעים אליה תוך מס' שנים. למי שצריך לשכור דירה (4-5K), לשלם על גן פרטי לילד או שניים (3K לילד), לקנות בסופר, לשלם חשבונות ולהחזיק רכב, לא יישאר המון (אם בכלל) בסוף החודש. לא ברורה לי הדיכוטומיה. למה העלאת התוצר מנוגדת לרמת המיסוי (ולמה דוקא ישיר? מה רע בעקיף)? למה, למשל, המדינה לא יכולה להגדיל את המיסוי כדי להשקיע בתחבורה ציבורית, או בהקמת איזורי תעשיה חדשים? ואיך בדיוק הממשלות האחרונות הגדילו את התוצר? לעניות דעתי, כל מה שקורה פה מאז 2008 הוא בסה"כ משק שהיה במצב מאוזן יחסית ונתקל פתאום בריבית אפסית (שבנק ישראל נאלץ להנהיג כדי למנוע התחזקות אינסופית של השקל). הריבית האפסית הזו היא הסיבה העיקרית לצמיחה, אם בגלל עליית מחירים (בדיור למשל) משיכה של השקעות זרות (כי המשק צומח) או הגדלת האשראי הצרכני (רכבים חדשים, מישהו?). חוץ מזה היו פה גם כמה ארועים חד-פעמיים גדולים (תגליות הגז, המכירה של ישקר) שגם לא הזיקו. קשה לי לראות איזו מדיניות ממשלתית מכוונת שהשתנתה מאז 2008 (או כמה שנים לפני) במטרה להגדיל את הצמיחה (פרט, כאמור, להחלטות הריבית של בנק ישראל).

תושיה 24, תל אביב (אזור מונטיפיורי).

תראה, לא מכיר מקום שמתמחה בגירים ידניים. כמה כאלו כבר בכלל נפתחים ומתוקנים פה? מצד שני, הייתי מציע לנסות להכנס למוסך כללי לפחות לאבחן אם מקור הבעיה בכלל בגיר או במשהו אחר. אישית אני יכול להמליץ לך על גבע, שאמנם מטפלים בצרפתיות בשוטף אבל לא נראה לי שלא יצליחו להתמודד עם ניסאן, ויהיו מאוד הוגנים, מאוד מקצועיים ובמחיר סביר יחסית (אם כי לאו דוקא הכי זול שתמצא). לפחות לקבל כיוון כללי. אם הבעיה בגיר והם לא יודעים / רוצים לטפל בה יש סיכוי לא רע שהם גם ידעו למי להפנות אותך.

אבל הוא לא חיפש לקנות לך רכב חדש, אלא לעצמו. הג'וליה, רכב מהמם בכל קנה מידה, לאו דוקא עונה לצרכים של פות"ש, לפחות כפי שהוא הגדיר אותם. אם מסתכלים רק על מה שהוא ביקש, משפחתית גדולה יפנית יכולה להיות תשובה יותר מוצלחת, לפחות בהיבטים הכספיים. הוא לא ביקש התנהגות, כח, אחיזה או עיצוב, שבהם הג'וליה אכן מצטיינת.

אמנם הן לא פרימיום, אבל מכיוון ששלושת הקריטריונים הראשונים שלך הם כלכליים, הייתי מוסיף לרשימה, לפחות באופן תאורטי, את המאזדה 6, סובארו b4 וסונטה היברידית, כולן יכנסו לתקציב בקלות ברמת הגימור הכי גבוהה שקיימת בארץ, ואפילו ישאירו לך סכום מכובד. הסופרב תהיה כנראה הבחירה הכי טובה מכל הבחינות, אבל יכול להיות ששווה לשקול גם את השלוש הנ"ל, אם אין לך ממש צורך במרווח ובמנוע של הסופרב. הסונטה תהיה יותר חסכונית כמובן. הוולוו, שהיא בוודאי לא רעה באופן בסיסי, באמת קצת צפופה, גם במושב האחורי וגם בבגאז'.

לידנית - כן וכן. לאוטומטית - אמינות סבירה, לא חסכונית. אפשר גם לבדוק פיאסטה ידנית בסכום כזה.

מסכים עם כל הנאמר למעלה (פרט אולי להורדה המשמעותית, אבל זה מאוד תלוי במה ואיך תוקן ובמה הכוונה ב"משמעותית") עוד שתי נקודות: 1. אם באמת מדובר ברכב נדיר, ובתאונה מינימלית שלא מגיעה אפילו לקצה שלדה שתוקנה באופן ראוי, אני אישית לא רואה שום סיבה לא לקנות, בהינתן הפחתה מסוימת, לאו דווקא משמעותית. הרכב לא יהיה מושלם, אבל לך תמצא עוד אחד. כמה להפחית מאוד תלוי במו"מ בין הקונה למוכר, בכמה הרכב מבוקש ונדיר ובכמה כל אחד מהם לחוץ. 2. ככל שהרכב מזדקן, כל הדברים שנראים נוראיים כשהוא צעיר (תאונות קלות, יד 1 אפס ק"מ וכו') הופכים להיות פחות ופחות משמעותיים לקונה הבא, והמצב המכני והק"מ מקבלים משמעות גדולה יותר. לכן, לדעתי, ההשפעה של תאונה קלה תהיה פחות משמעותית במכירה העתידית, בהנחה שהבעלים העתידיים מתעתד להחזיק ברכב כמה שנים. ועדיין, כמובן שבמקרה כזה יש לבצע בדיקה מקיפה ולהצליב את התוצאות עם דוח שמאי / קבלה על התיקון. נותן לך גם את האפשרות להתרשם אם מדובר במוכר ישר והגון (או לא).

לא יודע לגבי אמינות. הייתי מוודא במיוחד לגבי הגיר, יכול להיות שהוא קרוב או זהה למה שיש בקרוז, אבל אני ממש לא מכיר. לגבי מחירים, פשוט תסתכל ביד 2. נראה שעל 1.4 טורבו סביב 2012 מבקשים קצת מעל 50. על ה-1.6 אטמוספרי מבקשים קצת פחות.

חלב נטול לקטוז עדיף למי שרגיש ללקטוז. לקטוז הוא סוכר, כך שיתכן שבחלב נטול לקטוז תכולת הסוכר תהיה נמוכה יותר. מאידך, יתכן שלחלב כזה יתווסף סוכר אחר בתהליך הייצור (כדי לשמור על הטעם המתוק), ובכל אופן כדאי לבדוק ברכיבים אם הוסף סוכר ומה תכולת הסוכר בחלב. אם אין רגישות ללקטוז, כנראה שהמוצר בעל תכולת הסוכר הנמוכה יותר יהיה עדיף (בלי להתחשב בטעם), בהנחה ששאר המרכיבים זהים. האחוזים שציינת הם אחוזי השומן, לא נראה לי שיש להם קשר לעניין הלקטוז. לגבי ממתיקים, אין לי מושג. זה סוג של מלחמת עולם בין מחקרים שונים להבנתי.

אופל אסטרה עונה לקריטריונים של איכות גרמנית? אם כן, אולי היא יכולה להיות אופציה, למרות הטורבו?

זה בדיוק לא אותו דבר, כי את האפוד הזוהר היית חייב לרכוש כדי לעבור טסט. את העובדים האלה אף אחד לא יהיה חייב להעסיק. אתה רואה את ההבדל? אני טוען שמעסיקים צריכים לחשוב שזה ישתלם להם כלכלית, ואני פשוט לא רואה את זה קורה, אפילו בלי להתחשב בהשלכות מסדר שני (כמו מה תהיה ההשפעה של גיוס עובדים זרים על האטרקטיביות של המעסיק הספציפי לעובדים ישראלים).

פינדר, chemghuy, ומי יעסיק את כל המהנדסים הלא כל כך מוצלחים האלה? למה שהם יעלו פחות ויעשו יותר מבוגרים ללא ניסיון? אתם באמת חושבים שכל המגייסים האיומים שלא מוכנים לקבל בוגרים בלי ניסיון או עובדים מעל 40 יקפצו משמחה לקבל את אותם הודים (או סינים)? איזו תפוקה מטורפת בשכר רעב הם יתנו? בהייטק שאני מכיר לא יקחו פתאום עוד עשרה הודים לפי משקל. עובד לא מוצלח לפעמים יכול להביא יותר נזק מתועלת. אם יש פרויקט מסוים שאפשר לעשות בהודו, יעשו אותו בהודו. לדעתי אין התכנות כלכלית להביא את הודו לפה.

אולי אני אופטימי, אבל קשה לי לראות איך העניין הזה יעבוד. אפילו פועלי בניין סיניים מרוויחים שכר די גבוה, אז אני לא רואה מהנדס הודי עובד פה בשכר מינימום. בנוסף, העלויות הכרוכות בהבאה ושיכון של עובדים כאלה כנראה גם לא יהיו נמוכות (הם לא יגורו 10 בקראוון כמו פועלים סיניים ותאילנדיים, כנראה), ומכל זה תקבל עובדים שלא מדברים את השפה ולא מכירים את המנטליות המקומית. ועוד בנוסף, העובדים האלה כנראה לא יוכלו ולא ירצו להשתקע כאן, בניגוד למעבר לארה"ב, ששם הם גם יכולים וגם רוצים להישאר. אז אפשר להניח שמראש העובדים היותר מוצלחים ינסו להגר לארה"ב, ולא לכאן. מה אני מפספס? איך פרויקט כזה יהיה כל כך רווחי? למה לא להעסיק מהנדסים הודים בהודו, איפה שהעלויות באמת נמוכות?

יצא לי לעבוד פעם עם חברה בהודו שמספקת את כל השירותים, כולל העובדים עצמם. לא היה מוצלח כל כך, אבל קשה לי לראות איך להעסיק את אותם אנשים פה יהיה זול יותר או מוצלח יותר. לדעתי זה לא באמת יתרומם - מהנדסים מוצלחים לא יהיו זולים יותר (אפילו יקרים יותר, בגלל עלויות המעבר) ומהנדסים פחות מוצלחים עדיף כבר להעסיק בארץ המקור שלהם, לפחות כלכלית. אבל שיהיה לכולם בהצלחה...

פחות מסכים לגבי הסנדרו, בעיקר בגלל הבטיחות הנמוכה יחסית, ועם כל המיני, בגלל שבכל זאת מדובר במשפחה עם שני ילדים, יש צורך בקצת מקום בבגאז', וגם כיסא ילדים טיפה גדול הופך להיות פחות נח. מצד שני, ה-208 אופציה מצוינת, וגם יונדאי i20 ידנית, פיאסטה ידנית ופיאט פונטו איבו (גם ידנית) יכולות להתאים לדעתי. האוטומטיות יהיו פחות חסכוניות משמעותית (208, i20, פיאסטה) או פחות אמינות (פונטו, פיאסטה עם הגיר הרובוטי).

יש לך את זאת: http://yad2.co.il/s/c/07hzx7 שמבקשים עליה 56. קצת מו"מ ואתה לא רחוק מהמחיר שאתה רוצה (לא רחוק ברמה של תקלה רצינית אחת בds3)

אני מודה שלא, אבל זה פשוט מקרה של "טוב מספיק" בשבילי. לצערי אין לי המון זמן לקרוא, אז בשביל הספר בחודש שאני קורא לא באמת שווה לי להחזיק מכשיר נוסף. ושוב, אני מודה שלא ניסיתי, אבל גם כשקראתי כמה שעות רצוף לא הרגשתי בעיה כזו או אחרת. אני משתמש ב"מצב לילה" (טקסט לבן על רקע שחור) בבהירות נמוכה, די עושה את העבודה בשבילי. בגלל זה הצעתי לנסות - אפשר להוריד את האפליקציה ולקרוא ספר בחינם. אם זה נח, יופי, ואם לא, קונים משהו אחר.

אני באופן אישי קורא כמעט רק בעברית (מתוך עצלנות בעיקרון) ומסתדר לא רע בכלל עם האפליקציה של "עברית" על הטלפון. למיטב זכרוני אתה מקבל כמה ספרים מתנה עם האפליקציה, אז אתה יכול לנסות ולראות אם אתה מסתדר עם זה. אני לא רואה סיבה ממש מוצלחת לקנות מכשיר נוסף רק בשביל זה - כל הספרים זמינים לך בכל מקום שאתה נמצא, בלי להסחב עם עוד מכשיר, מטען וכו'.