pooh-bear

אני עושה פה אחד ועוד אחד, ולדעתי הבעיה היא בכלל לא כלכלית. מצד אחד אתה אומר שאתם מתחלקים כמעט חצי חצי בהוצאות שאתה מגדיר כמשותפות, ומצד שני אתה כותב "בשביל לחיות טוב, צריך לעבוד קשה". כלומר, מה שמטריף אותך זה שהיא לא עובדת כרגע. אם היא היתה עובדת, בהנחה שעדיין תתחלקו בהוצאות, היה נשאר לך יותר כסף ביד? מה שאתה עושה זה להשליך את הערכים שלך עליה, ולהתעצבן מזה שאתם לא חולקים את הערך הזה. לדעתך כל אחד חייב לעבוד, כל הזמן, ולדעתה כנראה שלא. אם מבחינתך זה יהרג ובל יעבור, אין לך שום ברירה - קום ולך. אם אתה בונה על הבטחות שניתנו כשהיא היתה עם הגב לקיר - כדאי שתפסיק. אולטימטום זה כלי טוב לתוצאות מאוד קצרות טווח. אתה לא תשנה אותה (לרוב, אולי יהיה לך מזל) בדרך כזו. אי אפשר לדעת ממה שאתה כותב פה (במעמד צד אחד בלבד) אם מדובר בנסיכה פוטנציאלית שרק מחפשת איך לנצל אותך, או פשוט במישהי שכרגע משקיעה את כולה בלימודים. לדעתי אתה כבר פחות או יותר יודע את התשובה לבד. ושוב, לא כולם בנויים לעבוד תוך כדי לימודים, בטח לא לתואר ראשון בהנדסה. יכול להיות שאתה כן והיא לא, ויכול להיות שיש פה גם הבדל בנסיבות (היא לומדת באוניברסיטה, אתה במכללה). יכול להיות שהלימודים באוניברסיטה קשים יותר? מצריכים להשקיע יותר זמן בתרגילים? מפוזרים יותר לאורך היום? לדעתי, אם אתה יודע לצייר את הגבולות שלך מולה (לא לפגוע בלימודים שלך בשבילה, לא לתת לה לנצל אותך כספית), וטוב לכם ביחד, ואתה לא רואה אותה כנסיכה מפונקת אלא כמישהי שמשקיעה בלימודים - הכל טוב. ואם היא נסיכה - מה השאלה בכלל? אם אתה מחליט להישאר, תנסה פחות להכניס אותה למסגרות שאתה מאמין בהן. בין כל שני אנשים יש שוני, לא תמצא מישהי שחולקת איתך את כל הערכים שלך. כאמור, תקשורת פתוחה ולא שיפוטית (שבה אתם יכולים לדבר אחד עם השניה על מה אתם מאמינים בלי לחטוף) מאוד חסרה פה. ואם כבר מדברים על ערכים - מה יקרה אם בעוד שנתיים המיזם שלך יעשה אקזיט מטורף ותצא עם 100 מיליון דולר ביד? גם אז עבודה קשה תהיה ערך באותה דרגת חשיבות? גם ערכים משתנים כתלות במציאות, יכול להיות שהיא מעדיפה כרגע להוציא פחות ולהישען על ההורים שלה יותר כדי לא להאריך את זמן הלימודים ולהוציא ציונים טובים.

זהירות! חפירה... מאוד קשה לנתח סיטואציה מורכבת כל כך מכמה פוסטים בפורום. אני אנסה להסתכן ולהציע פה איזו תאוריה, אבל יכול מאוד להיות שהמצב בשטח שונה לגמרי. ובכל זאת: אתה מתאר תהליך די סטנדרטי שיועצי זוגיות היו כנראה קוראים לו "כתיבה מחדש של החוזה הזוגי", או במילים פשוטות, מה כל צד במערכת היחסים מצפה לתת ומה הוא מצפה לקבל בתמורה. נראה שהדברים התחילו להשתבש כשעברתם לגור בב"ש, ובעצם ביצעתם שינוי מאוד גדול במערכת היחסים שלכם בלי לדון בו בכלל, כמו שכמעט כולם עושים. אם אני מבין נכון, לפני המעבר לא גרתם ביחד ולא חלקתם אחריות משותפת. אחרי המעבר אתם מנסים לחלוק את חייכם מבחינה כלכלית, ובנוסף להתמודד עם עומס לא פשוט שנקרא לימודים אקדמאיים. לכל אחד יש ציפיות מסוימות לאיך הזוגיות שלו תיראה, שנובעות ממערכות היחסים שהוא מכיר, בייחוד של הוריו אבל גם אחרות, אמיתיות או בדיוניות (מסרטים, טלוויזיה וכו'). רובנו המכריע לא מדבר עם הצד השני על מה הוא מצפה לתת ולקבל, אבל מאוד מתאכזב כשהוא נותן את מה שהוא מצפה לתת ולא מקבל בחזרה את מה שהוא ציפה לקבל. הניחוש שלי (ושוב, הוא יכול להיות מאוד לא מדויק) הוא שנקודת המחלוקת העיקרית בעינייך היא כספית. אתה בעצם מממן את רוב (או כל) הצרכים של שניכם, ומצפה ממנה לפחות להשתתף, אם לא לשלם חצי מההוצאות (לא שזו ציפיה לא סבירה, רק חשוב לשים את זה על השולחן באופן גלוי). מהצד השני, לא שמענו פה את בת הזוג שלך, אז קשה מאוד לנחש מה עמדתה בעניין הזה, איך היא מגדירה את מה שהיא נותנת ואת מה שהיא מצפה לקבל. מה שקרה פה הוא שאתה לכאורה וויתרת על השתתפות (זמנית) שלה בתשלום ההוצאות, ואתה מרגיש שאתה נותן יותר ממה שאתה מקבל. זה יכול להוביל אותך (ולרוב באמת מוביל) להיות ביקורתי יותר, או לדרוש תמורה בצורה אחרת. מכאן נפתח מעגל קסמים פשוט - הביקורת שלך פוגעת בה ומובילה אותה להפחית את המינון של הקשר, אתה רק הופך לביקורתי יותר (כי אתה ממשיך לתת יותר ומקבל פחות ופחות) וחוזר חלילה. אי אפשר לדעתי באמת לייעץ בצורה מדויקת על סמך האינפורמציה שיש פה. יכול להיות שחברה שלך היא באמת ילדה מפונקת שמתכננת לחיות על חשבונך ומגיעה ממערכת יחסים (של הוריה למשל) שבה זה נחשב תקין ואפילו רצוי. מצד שני, יכול להיות שהלימודים באמת קשים לה ואין לה כרגע את היכולת והכח לעבוד, וברגע שהיא תסיים אותם היא תעבוד כמו פנתרה. רק אתה יכול להעריך מה יקרה, ואם באמת מתחשק לך לממן אותה עד סוף הלימודים. (אני אישית לדוגמא כמעט ולא עבדתי במהלך לימודי התואר הראשון, ועדיין היה לי קשה נורא. מצד שני, מאז אני עובד כמעט רצוף כבר הרבה מאוד שנים, גם תוך כדי לומדים לתואר שני. זה לא תמיד עניין של עצלנות). מה שלדעתי מאוד חסר לכם (כמו שכבר נאמר לפניי) זו תקשורת פתוחה ולא שיפוטית - אבל זה בסדר - אין כמעט מערכת יחסים שבה זה לא חסר. אם אתה מעוניין בקשר, אתם צריכים לנסות ולנהל שיחה פתוחה, עם כמה שפחות האשמות, שבה כל צד ינסה להגיד מה הוא מצפה שיקרה, מה מפריע לו במצב הנוכחי ואיך אפשר לדעתו לשפר את מה שיש. אם אין לך אפשרות לנהל שיחה כזו (לא מיד עכשיו, אבל עוד מעט כשהעניינים קצת ירגעו) או שאחרי שיחה כזו אתה עדיין מרגיש "מנוצל", לדעתי אתה צריך לשקול טוב טוב אם מתאים לך להשאר. אם אתה מרגיש שלפחות חלק (לא קטן) מהבעיות הובהרו ולובנו, אולי שווה לך להמשיך אבל להגדיר (לעצמך! לא לה) מה מבחינתך יהיה סביר (במונחים של לקבל ולתת), ולראות שאתה גם מצליח לקבל מה שאתה מצפה לו וגם מצליח להיות מרוצה מההגדרות שלך. בכל מצב אחר, אתה נכנס שוב לאותו מעגל קסמים, שבמקרה הטוב יגרור אותך לזוגיות גרועה, ובמקרה הרע יגרור אותך לגירושים לא קלים עוד כמה שנים עם ילד או שניים, בית ומשכנתא. אם אתה מרגיש שאתה בדרך לשם - עדיף לצאת לפני, לטובת שניכם (והילדים העתידיים, או לא, שלכם). לגבי המשפחות - אני מבין שאתה לא דובר רוסית. נצל את ההזדמנות ללמוד כמה מילים ומשפטים ברוסית, אולי זה יעשה פלאים לתקשורת שלך עם ההורים שלה (ואם לא, לא תפסיד כלום). עם אמא שלך אתה באמת תצטרך ללמוד לשים לה גבולות, למרות שזה תהליך מאוד לא נעים ורצוי לעשות אותו בעדינות המקסימלית האפשרית, וגם חברה שלך תצטרך ללמוד להתרגל לכל מה שלא תצליח להציב עבורו גבולות. ההתחשבות חייבת לבוא משני הצדדים (ויפה שעה אחת קודם). עוד מילה לגבי לתת ולקבל - אל תנסה לעשות חישוב מתמטי של מה אמור לקנות לך הכסף שאתה משקיע, או כל דבר אחר. אף פעם אין חלוקה מדויקת של המטלות. לכל זוג יש את "החוזה הזוגי" שלו, ומה שחשוב ששני הצדדים לא ירגישו מנוצלים. זה לא אומר בהכרח שכל צד תורם בדיוק חצי מההוצאות, ועושה נניח חצי מעבודות הבית ומטפל בילדים חצי מהזמן. מה שאני מנסה להגיד זה שתנסה להבין, שיכול להיות שבשביל חברה שלך הלימודים יכולים להיות נורא קשים, ובאמת מבחינתה כמעט בלתי אפשרי לעבוד כרגע. אולי היא יכולה לפצות על זה בצורה מסוימת (להקל עליך בדברים אחרים כרגע, או לעבוד אחרי הלימודים ולתת לך לפתח את המיזם שלך, למשל) ואולי לא, אולי זה מספיק לך ואולי לא. חשוב שתבינו ביחד מה מפריע לכל אחד ומה אפשר לעשות (או לא) בנידון. אל תתייחס למה שאתה חושב כאמת המוחלטת - תנסה להבין שהיא (כנראה) רואה דברים אחרת ממך, וזה לאו דוקא פחות נכון מהדרך שבה אתה רואה דברים (תקשורת פתוחה ולא שיפוטית כבר אמרנו?). מצד שני, חשוב שתצליחו להגיע להסכמה מסוימת. אין שני אנשים שמסכימים על הכל, אבל אם יש חוסר הסכמה גורף זה דורש חשיבה מחודשת. ואולי הכי חשוב - אל תשכח שהמטרה במערכת יחסים היא לא להיות מרוצה מחלוקת המטלות. זו רק הדרך. המטרה היא להיות מרוצה המחיים לצד בת הזוג שלך, שאולי יום אחד תהיה האמא של הילדים שלך. שניכם צריכים להרגיש טוב בקשר, להנות ממנו, "לגדול" ממנו (עד כמה שזה נשמע פלצני) ולדעת שאתם יכולים לסמוך על מי שאתם חיים איתו. כדי להגיע לשם צריך ששני הצדדים לא ירגישו "פראיירים", אבל זה כאמור לא מספיק, זו רק נקודת פתיחה טובה.

למיטב זכרוני הבדיקה בגבע לא בחינם (סד"ג של 200₪), אבל יקזזו לך את סכום הבדיקה אם תשים את הרכב אצלם לטיפול. אבל אולי המדיניות שלהם בנושא השתנתה מאז שביררתי. ועדיין, מאוד מומלץ לבדוק (או לטפל) שם. ברעננה יש את מוסך בראל שבפעם האחרונה שניסיתי (לפני כ-6 שנים) היו בסדר גמור מקצועית אבל יקרים יחסית (ואני לא יודע אם הם בכלל מבצעים בדיקה לפני קניה ובכמה). בכפ"ס יש את פוספלד (מורשה) שהניסיון האישי שלי איתם היה לא ממש מוצלח.

אני לא מבין בתחום, אבל הייתי בודק מה המשמעות של כל ההגנות האלו במקרה שצריך לפרוץ לבית, כמו שריפה למשל. לא הייתי רוצה למצוא את עצמי מעולף בבית שעולה באש כשמכבי האש לא מצליחים לפרוץ פנימה בגלל המיגון המטורף. סתם נקודה למחשבה...

הלכתי קצת לעשות שיעורי בית ולחפש בגוגל. לא מצאתי המון חומר, פרט אולי לזה ולזה. הדבר הטוב היחידי פה הוא שאפילו בערעור הקנס לא הוכפל (בלינק הראשון). יש לי שאלה נוספת מבחינת הפרוצדורה המשפטית, ברשותכם. מכיוון שאין מחלוקת על העבירה (הרכב חנה במקום המתועד בזמן המתועד בניגוד לתמרור), לא ברור לי בעצם מה אני אמור לבקש מהשופט באופן רשמי. התחשבות זה יפה ונחמד בין אנשים, ואולי מתאים למקרה הנ"ל (או שלא), אבל השופט הרי פוסק במסגרת החוק. אין פה מקרה של המרת עבירה אחת באחרת (כמו שהיה אצל ארז) או טענה עובדתית. האם "תנאים מקלים" הוא מושג משפטי לגיטימי? האם, במידה ואכן העבירה ברורה וקיימת, השופט רשאי להפחית את ה"עונש" (הקנס), או שיש סכום מינמלי קבוע בחוק? או שבעצם הטענה צריכה להיות שבהינתן כל מה שנאמר, החניה במקום היא לא עבירה? אה, וישה, בדו"ח עצמו נכתב "העמדת/החנית את הרכב במקום בו החניה אסורה על פי תמרור אין עצירה" (ההדגשה לא במקור). אז גם העיריה לא יודעת עברית, לפחות אני בחברה טובה (סוג של) שוב תודה מראש!

תודה לכולם על התשובות. עוד נקודה שאולי תסייע, היא שהכלים ההנדסיים עמדו שם מטעם העירייה עצמה (הצומת של נמיר ולבנון היה במהלך שיפוץ בתקופה שהדו"ח ניתן), ולכן אולי ניתן היה לצפות להפעלת שיקול דעת מטעם העירייה (במדינה מתוקנת כמובן). מה דעתכם? מכיוון שמדובר בסכום יחסית זניח בלי סנקציות נוספות בצידו (נקודות, שלילה וכו'), שיקול נוסף הוא מה הסיכוי לצאת בנזק גדול יותר מהמשפט (אם נניח, השופט קם על הצד הלא נכון באותו בוקר). אני לא מאוד אוהב את הפוזיציה של מלחמה בטחנות רוח, ובטח לא רוצה לשלם על זה בקנס מוגדל, פשוט הפעם זה מעצבן במיוחד. מישהו במקרה נתקל במצב דומה שבו הקנס המקורי הוכפל?

תודה על התגובה, אם לא הובנתי נכון. התייחסת לשאלה האם נעברה עבירה. זו לא היתה השאלה שלי, על זה אין שום מחלוקת. השאלה היא האם מתקיימים במקרה הזה תנאים מקלים שעבורם שווה לגשת לביהמ"ש, או שהשופט עשוי לראות את כל העניין כבזבוז זמנו ולהכפיל את הקנס.

הדו"ח נערך ב17:59. אני חולק עליך לגמרי לגבי עניין ההסתרה של התמרור. התמונה צולמה כהולך רגל מהמדרכה - תחשוב שאתה יושב ברכב, נמוך יותר מגובה הולך הרגל, ובמצב כזה התמרור מוסתר לגמרי משדה הראיה שלך. כמובן שאפשר היה לצאת מהרכב ולצעוד עד הצומת האחרונה לראות את התמרור, אבל מכיון שהמדרכה לא צבועה, והתמרור מרוחק ממקום החניה, נראה לי יותר מסביר להניח שהחניה במקום מותרת. אני כמובן לא טוען שלא נעברה עבירה. רק שניתן היה, בתנאים האמורים, להתחשב במצב, להפעיל שיקול דעת, ולא לגרור את הרכב ולרשום דו"ח. ושוב, אני ממש לא עבריין חניה סדרתי (להיפך), והכל נעשה בתום לב מוחלט. השאלה היא יותר מקצועית בסופו של דבר. מה הסיכוי שלי בבית משפט במצב כזה? אני ממש לא מכיר את החוק. האם התנאים המקלים לכאורה יהיו קבילים לביטול הדו"ח, או שברגע שאני מודה בביצוע העבירה הדיון סגור?

ערב טוב, סיפור המעשה בקצרה - למי שמכיר את רמת אביב, חניתי ברחוב חיים לבנון ליד מוזיאון א"י. כיאה לעיריית ת"א, הסימון במקום מבלבל אפילו תל אביבים ותיקים. המדרכה עצמה לא צבועה (אפור), וכ-100 מטר לפני החניה מוצב תמרור אין עצירה בלווית תמרור נוסף שמותיר חניה החל מ-19:00. כאשר חניתי התמרורים היו מוסתרים ע"י כלי רכב הנדסיים שחנו לפניהם (באדום לבן כמובן), ולא ניתן היה להבחין בהם מהכביש. כמובן שבמקום אין שום עומסי תנועה ולא הפרעתי לאיש (לא חניית נכים, תחנת אוטובוס, מעבר חצייה, נאדה. אם הייתי חונה שעה מאוחר יותר הכל היה לכאורה סבבה), אבל עיריית ת"א כדרכה בקודש שמחה לאכוף חוקים שמכניסים כסף לקופתה, ומיד הרכב נגרר ובנוסף קיבלתי דו"ח של 250 ש"ח. לצערי, לא היתה לי ברירה אלא לשלם את עלות הגרירה המופרכת בעליל כדי לשחרר את הרכב. הגשתי בקשה (שנדחתה, כמובן) לבטל את הדו"ח. כל מה שנשאר לי הוא לבקש להישפט. עכשיו, באמת שאין לי טיפת זמן פנויה, וממש לא בא לי להתייצב בשום בית משפט, אף פעם, אבל זה מקרה (לדעתי כמובן) מקומם במיוחד. מצד אחד באמת שהחניה לא הפריעה לאיש, לא חסמה שום דבר, לא גרמה לשום עומסי תנועה (הרחוב די ריק בשעות האלו), ובכלל הופכת להיות חוקית למהדרין שעה אח"כ. בנוסף הסימון במקום מבלבל במיוחד, ולא היה גלוי כפי שמופיע בתמונה המצורפת. מצד שני, באים פקחי העיריה החרוצים, ומשחילים אזרחים שומרי חוק, סתם כי אפשר. כל זה, כאמור, כשאותם כלים הנדסיים חונים בתצוך צומת, באדום-לבן, ומפריעים לתנועה. אבל הם שם בשביל העירייה, אז זה בסדר. הייתי שמח לדעתכם המקצועית, במידה ואני מבקש להישפט: א. איפה בכלל מתנהל ההליך? בית משפט לתעבורה? איפה זה ממוקם? ב. האם יש סיכוי לקבל עונש גבוה מהקנס המקורי? ג. האם יש צורך בעו"ד? ד. מה הסיכוי שהדו"ח יבוטל בבית משפט? ברור לי שזה עניין עקרוני לגמרי, כלכלית גם אם הדו"ח יבוטל אני מפסיד כסף בסה"כ, ככה שממש לא הייתי רוצה לעבור את כל התהליך אם הסיכוי לנצח הוא לא גבוה. ה. סתם בשביל ההשכלה הכללית, למה לשים תמרור אין עצירה (ולא אין חניה) אם כתוב במפורש "העלאת והורדת נוסעים מותרת". פרט להעשרת קופת העירייה בתשלומי גרירה מופרכים לחלוטין, מה ההבדל במקרה כזה? אם זה משנה באיזו צורה, לפחות בענייני חניה אני אזרח שומר חוק למהדרין. זה הדו"ח הראשון שלי אחרי שש שנים כתושב. וכמובן, תמונת התמרור המוסתר: תודה מראש!

גם, וגם. בעתיד גם יהיה חיבור לכביש 2 באזור שפיים.

זה נקרא גובלן. חיפוש קצר בגוגל יעלה שווי נמוך (עשרות שקלים, אולי עד 200) לגובלן בגודל סטנדרטי, אם בכלל.

בגדול כן, ואפילו יכול להיות זול יותר עם קצת מזל, בחירה נכונה של רכב ומוסך סביר. תמיד יש גם את הסיכוי לכמה תקלות גדולות סמוך לקניה, אולי כאלו שבגללן האוטו יצא למכירה מלכתחילה. ועדיין, בחצי שנה יהיה לך יותר קשה להתקרב לממוצע מאשר בשנתיים. רכב חדש לרוב יהיה זול יותר לתחזוקה. ברכב בן 6-7 זה כבר גם עניין של מזל, רכב בן שנה-שנתיים בסבירות גבוהה יהיה זול משמעותית לתחזוקה. תלוי גם בסוג הרכב - פאסאט /סופרב עלולות לסבול מבעיות גיר ומנוע לא זולות, ב-c5 / 508 יש מנוע בעייתי. מאזדה 6 / סובארו b4 / טויוטה אוונסיס אמורות להיות פשוטות ואמינות יותר.

אני לא ממש יורד לסוף דעתך, לצערי. אחזקה של רכב ישן לא מתפלגת באופן שווה בין החודשים. אף אחד לא יכול להבטיח לך שלא יהיו חודשים שבהם תוציא מעל 1500 ש"ח, ושלא יהיו כמה חודשים כאלו ברצף. תקלות הן לפעמים בלתי תלויות ויקרות. יכול להיות שבחודש אחד ילך הממיר הקטליטי, בחודש אחריו תחליף אלטרנטור ובזה שאחריו תצטרך שיפוץ גיר. ואז תוכל לנסוע שנתיים בטיפולים שוטפים בלבד. בגלל זה מדברים על ממוצעים למשך שנים. מכיוון שאתה מתכנן לטווח די קצר, לדעתי זה הימור גדול. אל תשכח שמי שמוכר לך את הרכב בהרבה מקרים מוכר מסיבה טובה, ויש סיכוי שתגלה אותה אחרי הקניה, והיא לא תהיה זולה. וגם לא ברור לי למה לזרוק 12,000 ש"ח לפח בשביל חצי שנה - זו ירידת ערך עצומה! שלא תבין לא נכון - אני בעד רכבים כאלו אם זה מדבר אליך (אני מחזיק אחד בעצמי), רק לא בפרמטרים שלך. ה-S40 בשנים האלו היא גרסת וולוו לפורד פוקוס, ונמצאת קטגוריה מתחת מבחינת מרווח. בנוסף, היא הרבה פחות נפוצה וממותג "נחשב" יותר, ולכן אולי תהיה יקרה יותר לתחזוקה. אני לא אגיד כלום לגבי המונדיאו - בשביל זה יש את ואדים. לא מכיר את שתיהן באופן אישי.

אם אתה מתכנן לנסות למכור בעוד חצי שנה עד שנה, לדעתי להחליף רכב כרגע (ועוד למנהלים) זו טעות. אלה רכבים שהסחירות שלהם די ברצפה. בסבירות גבוהה או שיקח לך הרבה זמן למכור או שירידת הערך תהיה משמעותית. תמשוך עם מה שיש לך עוד חצי שנה ואז תראה. עריכה: בנוסף, לקונה הפוטנציאלי, רכב ישן שנמכר אחרי תקופה קצרה מריח כמו צרות. גרועות. ממש. בטוח לא יעזור לך במכירה.

זה בממוצע. הערכה גסה. בכל רכב ישן יש אפשרות לתיקונים יקרים. זה לא ראש שקט, אבל בהתחשב במה שיש לך היום זה כנראה לא יותר גרוע (וכנראה אפילו יותר טוב). חושב להבין שזה לאו דוקא מתחלק כל חודשיים לטיפול של 1000 ש"ח, אלא יכול להיות כמה אלפים במכה ואז זמן יחסית ארוך של שקט. בגדול כן (אבל זה תלוי רכב, יש רכבים חדשים יותר עם מכלולים בעייתים, כמו ה-DSG7 של ואג או מנוע ה-thp156 של PSA). לדעתי האישית, רכב בן 9-10 (גם בלי קשר לקטגוריה) יכול להיות הימור. יש גם רכבים כאלו בני 6-7 במחירים של 30-40. לדעתי זו יכולה להיות עסקה טובה יותר, אם אתה מחזיק את הרכב כמה שנים (בגלל סחירות נמוכה). גם אם תוציא בסה"כ קצת יותר כסף (בגלל ירידת ערך גבוהה יותר משמעותית) תקבל רכב חדש יותר, נעים יותר ואמין יותר. כמה אתה מתכנן להוציא על קניה?

קודם כל ולפני הכל, הטווח שאתה מחפש הוא מאוד רחב. יש תיקונים נקודתיים מאוד יקרים, כמו שיפוץ גיר, שיכול לקרות בגיל כזה ולשנות לך את כל החישוב. אבל זה נכון בכל רכב, לא רק ברכב מנהלים. גם משפחתית עם גיר פלנטרי בגיל כזה יכולה להזדקק לשיפוץ גיר. בחלק מהדגמים זה אפילו יהיה בדיוק אותו גיר. הניחוש שלי הוא שברכב מנהלים סביר תשלם פחות על תחזוקה ממה שאתה משלם היום, אלא אם תהיה לך תקלה מהותית ויקרה לתיקון. שוב, בממוצע, לאו דוקא בחצי שנה הראשונה. לא צריך להיות הבדל גדול בין רכב משפחתי לרכב "מנהלים" מאותו מותג מבחינת עלויות תחזוקה. רוב רכבי מנהלים בשנים שאתה מדבר עליהם השתמשו ברכיבים דומים לרכבים קטנים יותר, קרי מנוע אטמוספרי וגיר פלנטרי. פילטר שמן למנוע 2 ליטר לא שונה מהותית מפילטר שמן למנוע 1.6. ההבדלים שכן יהיו הם כמובן צריכת דלק, טסט (כמה מאות שקלים בשנה, זניח לדעתי) וקצת אבזור עודף, אם מתקלקל. גם פה לא תיפול כנראה בעשרות אלפי שקלים. מה שכן, לא תמיד תקבל הרגשת "יוקרה" ברכבים כאלה (וזה אנדרסטייטמנט לא קטן). הם כן יהיו מרווחים יותר, מאובזרים יותר, מעט חזקים יותר ואולי קצת שקטים יותר. לא משהו יוקרתי במיוחד. הc5 היא אולי קצת יוצאת דופן פה בגלל המערכת ההידרו-פנאומטית, ולפחות בגלגול האחרון שלה גם נראית לא רע. בדגם הקודם היא ממש לא היתה יוקרתית בשום צורה שהיא.

לשאלתך הראשונה, כן. זה מגיע לכמעט 10000₪ בשנה, וזה הרבה. אולי לא הרבה למרצדס s class, אבל לרכב סטנדרטי כן. ושוב, יכול להיות שזה בגלל שנפלת על תקופה רעה ויכול להיות שזה הדגם, אני לא ממש מכיר אופטרות. החישוב הנכון הוא בממוצע לכמה שנים. ועדיין, לא נראה מאוד משתלם להמשיך עם האופטרה שלך. אי אפשר להגיד כמה תעלה תחזוקה של רכב משומש. סטיית התקן פה מאוד גבוהה, וכדי להתקרב לממוצע צריך להחזיק רכב לכמה שנים.

הנודניק הזה הוא אני [emoji2] (או שאולי יש עוד אחד?) אז כן, עלויות הטיפולים שלך אסטרונומיות. כמו תמיד ברכבים ישנים, או שנפלת על תקופה רעה ורכב מוזנח ואח"כ יהיו לך כמה שנים של שקט יחסי, או שלא. כנראה שהרבה רכבי מנהלים במצב סביר יהיו זולים יותר לטיפול, רק אל תשכח שבכל רכב ישן יש הסתברות לבעיות יקרות, למשל שיפוץ גיר. תבדוק גם את האפשרות לקנות רכב כזה חדש יותר עם מימון - תשלם ירידת ערך גבוהה, אבל הרבה פחות טיפולים. אם יש לך את הסכום להשקיע כל חודש, יכול מאוד להיות שלהשקיע אותו בירידת ערך זו אופציה טובה יותר.

הייתי שם היום בבוקר, עדיין לא פתוח.

לא מסתדרים לי המספרים, אתה מוציא 800₪ בחודש רק על מוסך? כלומר כמעט 10000₪ בשנה? או שזה כולל הוצאות נוספות? ואם כן, אתה מוכן להוציא 1800₪ בחודש על תיקונים? מעל 20000₪ בשנה? זה המון, בכל קנה מידה. מניסיוני רכב "מנהלים" מהשנים האלו ממותג לא יוקרתי לא יהיה יקר באופן משמעותי לתחזוקה מרכב "משפחתי" מאותן שנים. ההבדל העיקרי הוא מנוע גדול יותר, שלא אמור להיות בעייתי יותר, ואבזור עדיף, שעלול להיות קצת בעייתי, הרבה עניין של מזל. הבעיה העיקרית היא צריכת דלק גבוהה יותר, וסחירות גבולית. מאזדה 6, למשל, נראית כמו בחירה מעולה אם זה הכיוון. Redroze למיטב זכרוני החזיק​ אחת כזאת. אתה יכול גם להסתכל על סיכום האחזקה של הc5 שלי אם זה מעניין אותך. אין לי ניסיון עם מותגים יוקרתיים יותר, שם יש את הבעיה התאורטית של מורכבות גבוהה יותר ומחסור בחלקים. באופן כללי, תחזוקה של רכב ישן לדעתי (אחרי שבחרת רכב מתוחזק ואמין באופן בסיסי) היא הרבה עניין של מזל, וכמה אתה רגיש לבעיות קטנות. גם ברכב "מנהלים" יהיו דברים שלא עובדים, אם זה מטריד אותך אולי זה לא בשבילך.

הכתבה האחרונה שקראתי דיברה על מחר (חמישי) בחמש בבוקר, בשטח נראה שיש הכנות לפתיחה באיילון לכיוון צפון, ויש סיכוי שבאמת יפתח מחר. הכניסה מהרצליה צפונה מצד שני עוד לא סלולה לגמרי, נראה לי שיקח עוד כמה ימים אבל אולי הם מתכננים לעבוד כל הלילה. לפי העיתונות, הקטע שיפתח הוא איילון צפון בלבד משבעת הכוכבים עד 531, ובהמשך 531 לכיוון מזרח עד הקטע שפתוח היום.

אבל רכב חדש יהיה, כמובן, יקר יותר...

I beg to differ כמובן שזו יכולה להיות פרסומת לגיטימית. אבל אם מי שפרסם את הקופון השקיע שתי דקות מחשבה, הוא יכול היה להניח שמדובר בלקוחות שאפשר לקרוא להם "מוטי מחיר" (בלי להכנס לכינויים מעליבים יותר), שמחפשים תמיד את המקום הזול ביותר. הסיכוי שלקוח כזה יחזור לטיפול הבא במחיר רגיל הוא לא מאוד גבוה. לכן, הדרך הכמעט היחידה להרוויח מלקוחות כאלו תהיה לבצע עבודות נוספות בתשלום מלא, בין אם צריך ובין אם לא. תמיד יש יוצאי דופן, אבל המפרסם פונה אל הרוב. הדוגמא שנתת היא לא לגמרי רלוונטית. כשאתה מגיע נניח לשיעור ראשון חינם אתה בעצם בא לא רק להכיר את נותן השירות, אלא גם (ולפעמים בעיקר) את השירות עצמו. במוסך רק נותן השרות הוא בגדר סימן שאלה, למה צריך להגיע למוסך אתה כבר יודע מראש. פות"ש, לדעתי אם מצאת מוסך אמין עדיף להמשיך ולטפל שם. חבל להכניס ראש בריא למיטה (פוטנציאלית) חולה.

אתה צודק. לא חשבתי על זה. אתה מקבל רכב משומש שדי בוודאות טופל בצורה לא מיטבית. השאלה המעניינת היא איך מתחלק הטיפול ברכב - אם כל הטיפולים על החוכר יש פה פוטנציאל גדול מאוד לנפילה. אם יש איזו אחריות של חברת הליסינג על דברים מעבר לטיפולים שוטפים זה אולי פחות נורא, למרות שלמי יש כח לריב איתם על כל שטות ברכב שאמור לשרת אותך. שורה תחתונה - כנראה שכדאי לוותר.

מכיוון שאתה שם דגש על נוחות, הנה כמה רעיונות. כולן סופר מיני, אפשר גם לקנות מיני כמעט חדשות אבל הן יהיו פחות נוחות וירגישו "פחות אוטו" (בידוד רעשים ומרווח, מעבר לנוחות) בגזרת הידניות יש לך את האפשרויות הבאות: 1. פיג'ו 208 ידנית, סביב השנים 13-14, דגם אקטיב (המאובזר) 2. פיאט פונטו איבו ידנית סביב אותן שנים, יש כל מיני גרסאות אבזור, לא מכיר את ההבדלים 3. פורד פיאסטה ידנית גם מאותן שנים ואם בא לך על אוטומט, יש את אלו: 1. יונדאי i20 סביב 12-13 2. פורד פיאסטה אוטו' עד 2012, מנוע 1.4 בלבד! (לדגמים החדשים יותר גיר בעייתי) אני מניח שלאחרים יהיו עוד המלצות. תנסה להסתכל, לראות מה נראה לך ולנהוג בהן קצת. זה גם הרבה עניין של למה אתה מתחבר באופן אישי.