Buki

אם קנית שני פילטרים מאותו מקום מאותה קופסא, יכול מאוד להיות ששנים עם אותה תקלה.

עברת אותי בהרבה, כבוד 👍

המשך: בימי שבת וראשון בעונת הקיץ יוצאת נסיעה סדירה בשעה 11:00 לכפר Rubikiai. מרחק 12 ק"מ אותו הרכבת מכסה ב 45 דקות. באותו יום היו 4 קרונות, בכל אחד 40 מקומות ישיבה, לא לוקחים נוסעים בעמידה. זו לא כזאת אטרקציה גדולה אבל עדיין 160 איש, רובם מקומיים ולא תיירים החליטו שמתאים להם לנסוע. לא היה מושב אחד פנוי. כל פעם אני תוהה מדוע במדינה עם פחות מ 3 מיליון תושבים יש מספיק מתעניינים שממלאים את הרכבת הזו אבל בארץ אין התכנות לקו רכבת תיירותי... לא צילמתי כלום בנסיעה כי הקרון קטן, צפוף ומלא באנשים וכשיצאים ל"מרפסת" רואים בעיקר את הגנרטור של המזגנים. הדיילת מסתובבת ומבקשת לא לפתוח חלונות בשביל שיורגש המיזוג, הוא מורגש אבל חלש... וכן, בדיוק כמו לפני 35 שנה, הדבר היחידי שאני זוכר מאותה נסיעה ב 1989- נהג המשנה יורד ומוריד ידנית מחסום בכביש אותו הרכבת חוצה. הקרונות האלו הם קרונות סובייטים מדגם ПВ-40 (מבטאים את זה פֶּה-ווה), כמו רוב המוצרים הסובייטים הרעיון שעומד מאחוריהם הוא סטנדרטיזציה, אחידות, רק מה שצריך ולא מעבר, פשטות ומחיר נמוך. מה שמיוחד בו זה שהוא במבנה שילדת מרכב. אחרי מלחמת העולם השניה, החל משנות ה 50 כל קרונות הנוסעים העתיקים שהסתובבו בקווי 750 מ"מ במרחב הסובייטי ובאיזורים שסופחו אליו, הוחלפו בשני דגמים - הראשון הוא הפה-ווה הזה (אורך 11 מטר, 40 מקומות ישיבה, ספסלים כפולים משני הצדדים של המעבר) והדגם השני קרון פולני Pafawag (אורך 15 מטר, 36 מקומות ישיבה, ספסלים כפולים בצד אחד של המעבר, ספסלים יחידים בצד השני) שהיה מרווח ונוח הרבה יותר. מכיוון שיצור של שניהם הסתיים לפני כמה עשורים, אלו הקרונות שנשארים בשימיוש באיזורים האלו, איפה שעוד נוסעים על מסילה צרה. 1 דוד הסקה. 2 שרותים. להשוואה הקרון הפולני "המתחרה" . 1+2 כיור ושרותים, 3+4 לוח חשמל ודוד הסקה, 5 ארגז לפחמים או לציוד אחר. אחרי 45 דקות מגיעם, הרכבת חונה פה שעתיים. כולם הולכים מהרציף כמה מאות מטרים לאגם, שם יש בית קפה, כמה סירות שאפשר לשכור וחוף רחצה קטן. המסילה בכפר מתסיימת כך. עד 1983 הקו המשיך מכאן ל Utena, באותה שנה המשך הקו נסגר ופורק. הרציף שליד האגם הוא עם מסילה אחת. ה"סבב" זאת אומרת תמרון עקיפת הרכבת על יד הקטר מתבצע במה שנשאר מתחנת Rubikiai המקורית כמה מאות מטרים צפונית משם. זאת אומרת אחרי שהנוסעים יורידם ברציף, הרכבת נוסעת ברוורס עם הקרונות קדימה עד לתחנה המקורית, שם הקטר עוקף אותה ושוב דוחף ברוורס את הקרונות לרציף ואז ממתין לנוסעים. זה לא דבר הכי תקני אבל לקו תיירותי זעיר כנראה שזה בסדר... פה מתבצעת העקיפה, רואים בצד ימין את הרציף המקורי הישן. אולי התקלקל משהו? זה כבר לא באחריות יצרן... לא, לא התקלקל, הכל בסדר. ממתינים לנוסעים לנסיעה חזור. בחזרה, מי שמעניין יכול להמשיך לסיור במוזיאון במתחם תחנת Anykščiai, מחיר 10 יורו. פה הבחור מסביר איך פועלת מכונת השרביטים, מכונה ששימשה לאבטחת בטיחות תנועה בשני כיוונים בקווים בעלי מסילה אחת. בכל אחת משתי תחנות סמוכות מותקנת מכונה כזאת, שתי המכונות מחוברות זו לזו בחוטי חשמל. על מנת שאפשר יהיה להוציא שרביט, כמות השרביטים בשתי המכונות יחד חייבת להיות זוגית. מנהל תורן בתחנה א' מתקשר למנהל תורן בתחנה ב' ומבקש רשות לשלוח רכבת. מנהל תורן בתחנה ב' מאשר שהוא מוכן לקבלת רכבת על יד כך שהוא מסובב "מחולל" שמחובר למכונת השרביטים שלו. האות החשמלי נשלח למכונת השרביטים בתחנה א' ואז יש אפשרות להוציא שרביט אחד. השרביט נמסר לצוות הקטר. ללא השרביט אסור להם לצאת לדרך. נוכחות השרביט בידי צוות הקטור מבטיחה שבאותו מקטע נמצאת רק רכבת אחת, הרי לא ניתן להוציא שרביט נוסף מהמכונה בשתי התחנות. בהגעה לתחנה ב' צוות הקטר מוסר את השרביט למנהל תורן, שמחזיר אותו למכונת השרביטים. מה שאומר שאותו קטע קו פנוי כעת ואפשר לשלוח רכבת נוספת. השרביטים יחודיים, שרביט של מקטע מסויים לא מתאים (לא יכול להיות מוחזר פיזית) למכונה של מקטע אחר. במכונה יש מספר שרביטים על מנת שתהיה אפשרות לשלוח מספר רכבות באותו כיוון, זו אחרי זו. אבל בשיטה זו רכבת נוספת יכולה לצאת רק אחרי שהקודמת הגיעה לתחנת היעד. שיטה טיפה פרימיטיבית אבל כל עוד כל הנוגעים בדבר ממלאים אחרי ההוראות, השיטה הייתה יעילה. גם כשמנהל תורן לא ידע בדיוק את הלו"ז ולא ידע איזו רכבות עוברות אצלו בתחנה, עדיין הוא יכל להוציא לקו רק רכבת אחת בו זמנית.

רגע, בהגעה למצב עצירה, כשמעבירים לניוטרל אנחנו לא משחררים את הקלאץ' מהר? יש סידור אחר? משלב לניוטרל ועוזב את הרגל מהקלאץ', לא לאט ולא בהדרגה, פשוט עוזב את הדוושה. יש מישהו שעושה את זה בצורה אחרת?

ושמו על זה מאמ"ת 10 אמפר? בטח הוא קופץ מדי פעם כי צריכת זרם של גוף חימום 2500W היא מעל 10 אמפר. עקרונית מתחת לסף ההפעלה של מאמ"ת 10A אבל קרוב.

זה קיים בהרבה דגמים. נגיד איביזה דגם הכי פשוט מגיעה עם 4 צמיגים 185/65/15 מרוכבים על חישוקי ברזל פשוטים וגם הספייר כזה. אותה איביזה דגם מאובזר מגיעה עם 215/45/17 על חישוקי סגסוגת אבל הספייר עדיין חישוק ברזל פשוט עם 185/65/15. למרות שקוטר חיצוני יהיה קרוב, גלגל ספייר כזה נחשב גלגל זמני ומותר לנסוע איתו למקום התיקון בלבד במהירות עד 80 קמ"ש. אבל בדגם הפשוט זה כמובן גלגל רגיל בלי הגבלות. לפי החוק אסור שיהיה צמיג אחד שונה אבל יש החרגה, במקרה של תקר מותר להרכיב צמיג אחד שונה לנסיעה עד מקום התיקון בלבד. לא מוגדר בכמה הוא יכול להיות שונה. כתוב שמותר שיהיה שונה בלי פירוט.

זה לא בדרך אלא לפי חוק החשמל מכשיר חשמלי שאינו מטלטל בהספק 2000W ומעלה (זאת אומרת כזה שמותקן במקום קבוע כגון מכונת כביסה, מזגן, תנור, דוד) חייב קו כוח. קו כוח זה קו נפרד ישירות מהלוח שלא משותף עם צרכנים אחרים עם מוליכים בחתך 2.5 מ"מ לפחות.

האמת שגם בשנות ה 50-60 מנוע 2 פעימות לא היה נפוץ במכוניות, להוציא איזטה, מסרשמיט ומכוניות בועה אחרות, במכוניות בגודל רגיל חוץ מסאאב ו DKW לא מצליח לזכור משהו. מדבר על מכוניות שיבואו לארץ.

מכונית, לא אופנוע, עם מנוע 2 פעימות הכי חדשה שיש בארץ היא סאאב 95 שהוצעה עם מנוע 2 פעימות מתחילת הייצור ב 1960 אבל ב 1967 נוספו מנועי 4 פעימות. בעולם היה את טראבנט המזרח גרמנית ו Wartburg היותר גדולה שיוצרו עם מנוע 2 פעימות עד תחילת שנות ה 90. פעם כתבתי סקירה עלינן. בשנים האלו רכב נדרש לעמוד ב 4.5%CO בסל"ד סרק. זה לא קשור לשריפת שמן. אם הרכב פולוט עשן נראה לעין, אפשר להביא אישור מוסך שזו פעולה תקינה של המנוע ולא תקלה, רלוונטי ל 2 פעימות.

יש לי ברלינגו, זו שעכשיו היא הרביעית בערך, יש עליה מיליון הודעות בפורום. אבל לא מזמן ברגע של ערפול מוחי קניתי את זה, עד עכשיו לא יודע למה...

מדורגת הכוונה ככל שאתה רחוק מ 150 ק"מ/5 שנים, ינתן אחוז השתתפות נמוך יותר עד שאחרי 210 אלף ק"מ/8 שנים לא תנתן השתתפות בכלל. נגיד בשנה שישית 60%, בשנה שביעית 40%, בשנה שמינית 20%.

התכוונתי לחה ש Tribel ציין. אני לא יודע אם המצב כזה נורא אבל אחרי שנפלתי כמה פעמים (יותר מפעמיים - שלוש) על חלפים מזויפים, נהייתי חשדן. מדובר בפילטרים, לא פלגים. יש לי רכב דיזל אז יחסית לא מתעסק הרבה בפלגים ולא יודע מה מצב הזיופים שם.

למה ככה? הסיריון הופיעה פה.

וקל מאוד לבדוק את זה עם כל סורק הכי פשוט, כל סורק יודע להציג סל"ד. אם בזמן שהתקלה קיימת רואים את הסל"ד בסורק, זאת אומרת הנתון קיים ומגיע למחשב מנוע והבעיה בלוח שעונים, מנוע מחט אולי.

אמרו לי חברים שלא מספיק ברור מה אני רוצה. או, קי, מתנצל... הכוונה שלי הייתה שאשפר להשקיע טיפה בקומפוזיציה ובעריכת התמונה לפני שמעלים אותה, בשביל שתהיה נעימה לצפייה. כמה נקודות: לא לצלם תמונות ורטיקליות. לא לצלם בזווית, בחושך, מרחוק, תוך כדי נסיעה באוטו. אנחנו לא בתחרות מי מצלם יותר ומעלה יותר ואין תכלס שום ערך בתמונה של רכב נדיר ככל שיהיה אם בקושי אפשר לראות משהו בתמונה. אם כבר צילמתם מרחוק, תעשו חיתוך לתמונה. למה צריך לראות בתמונה 50% כביש, 30% פח זבל ורק 20% אוטו שרצינו לצלם? כל הנ"ל בגדר בקשה בלבד, אף אחד כמובן לא הולך למחוק תמונות שלא עונות להגדרות הנ"ל. תודה רבה.

במקרה של מצתים, שווה לשלם גם פי 2 בשביל לקבל חלק מקורי, פילטר מזוייף למשל לא יכול לעשות נזק כמו מצת מזוייף. או לקנות בחנות רגילה ולחפש סימני זיוף, יש מדריכים באינטרנט שמסבירים על מה צריך להסתכל בדיוק.

סיכוי הכי נמוך לזיוף זה במחסן חלפים של יבואן הרכב.

לא רכב מעניין בכלל, אבל אני מקווה שמשתי התמונות האל שצולמו כמובן מאותה נקודה, תוכלו להבין מה אני רוצה לאמור לגבי אופן העלות התמונות...

לא חייב להיות הגיון. מחזיק רכב כי רוצה ויכול. גם אין הגיון לקנות רכב יוקרה במיליון שקל, רכב משפחתי רגיל בעשירית מחיר גם יבוא אותך מצויין ממקום למקום. אבל עדיין יש אנשים שקונים.

לרוב בטיפול שנה ראשונה מחליפים רק שמן מנוע ופילטר שמן, אצל חלק מהיצרנים גם פילטר מזגן. פילטר מזגן אפשר לבקש לא להחליף, שמן מנוע ופילטר שמן צריך להחליף בכל מקרה, חוץ מזה לא מחליפים כלום אז אין יותר מידי אפשרויות.

גיר של דיזל יכול להתאים פיזית רק יהיה למנוע קשה לסחוב בגלל יחסי העברה ארוכים יותר, לדוגמא בדיזל בהילוך הגבוה ב 100 קמ"ש הסל"ד 1800, בבנזין 2500. למנוע בנזין אטמוספרי שפועל ב 1800 סל"ד לא יהיה שום כוח להאיץ בהילוך 5 ב 100 קמ"ש, הוא בקושי יוכל לשמור על מהירות זו. הרכב יהיה עצל וכל עליה הכי קטנה אפילו כזאת שלא רואים בעין בכל, תדרוש הורדת הילוך. בנוסף רוב הסיכויים שציריות של דגם אוטומטי לא מתאימות לידני.

איזה קטע, בהודעות עוקבות שם הזכרתי את שני האתרים שביקרתי בהם השנה 🤣

נכון האתר ב Lavassaare נראה כמו ג'אנק יארד אבל זה ככה היא הוא מתוחזק על ידי חובבים ולא מתוקצב. זה לא היה בתכנון אבל כאמור הטיסה שלי חזרה לארץ התבטלה. יצא שנשארתי בלטביה עוד כמה ימים עד שנמצאה טיסה חליפית והיה יום פנוי + רכב. התלבטתי קצת אבל בסוף נסעתי משהו 170 ק"מ לכיוון מאיפה שהייתי עד לאתר הזה, הכבישים פנויים ויפים וזו נסיעה כייפית. עכשיו סגרתי את הפינה הזו, ביקרתי ב 3 אתרים פחות או יותר משמעותיים של מסילה צרה בשלושת המדינות הבלטיות, אחד לפני שנתיים ושניים השנה 😏

אוטו זה אמצעי. לא מטרה. זו מכונה, היא תחזיק את שתי סוגי הנסיעה כל עוד אתה מטפל בה טוב וזה לא כזה משנה בתדירות ובמרחקים שציינת. תסע במסלול שיותר נעים לך. עבור רוב האנשים זה היה המסלול הארוך יותר עם תנועה זורמת.

בשנת 1989 אז הייתי תלמיד בית ספר, נסעתי לקייטנת קיץ בליטא. קייטנה מטעם הסוכנות היהודית שהייתה מיועדת לילידים שנמצאים בתהליכים לפני עליה לארץ. לאמור שאני זוכר משם הרבה - לא, לא זוכר כמעט כלום. אבל כן זכרתי שהיה שם קו רכבת מסילה צרה ובאחד הימים נסענו בה לאגם. וכן זכרתי שבדרך הרכבת נעצרת, נהג המשנה יורד ומוריד ידנית מחסם בכביש אותו הרכבת חוצה. זה היה נראה משונה מאוד. טוב 35 שנה אחרי...הייתי צריך להגיע לריגה בירת לטביה. מחירי ההכרטיסים - מטורפים. בסוף נמצאה טיסה עם קונקשן בריגה והמשך לוילנה בירת ליטא, קונקשן של 14 שעות. חשבתי אם זה יהיה בסדר אם אני יורד בריגה ולא ממשיך לוילנה אבל בסוף החלטתי "להיות בסדר" והמשכתי. ואחרי יום וחצי חזרתי לריגה באוטו, זה משהו כמו 300 ק"מ. כשעשיתי תכנון לכל הנסיעה הזו חשבתי שיהיה נחמד לבקר באותו קו רכבת שהייתי בו ב 1989, הוא איכשהו נמצא במסלול שלי. מקריאה באינטרנט ידעתי שהקו נסגר לתנועת רכבות סדירות עוד ב 2001 אבל כן מתקיימות שם נסיעות תיירותיות בסופי שבוע. יש אפשרות לקנות כרטיסים באתר אבל אין אפשרות לשלם בכרטיס אשראי או PayPal, רק העברה בנקאית או אפליקציות של בנקים מקומיים. העברה בנקאית לא עבדה, שלחתי להם מייל, ענו שמשריינים מקום ושאשלם כשאגיע. אז בשעה 10:30 ביום שבת אני מחנה ליד מבנה תחנה ציורי בעיירת Anykščiai והולך פנימה לקופה, באופן הזוי הקופאית אחרי 2 מילים שואלת אותי "אתה Buki נכון? שריינת מקום? טוב ששריינת כי הכל מלא אצלנו היום עד 0 מקום..." פה אני רוצה להעיר הערה. זו הייתה טעות לדעתי להתקין מזגנים. נכון שחם בקרונות אבל מזגן כזה למרות שהוא כפול עם שתי יחדיות פנימיות, בקושי משפיע על קרון שישובים בו 40 איש. וזה מכוער! מאוד מאוד מכוער. ושנית, החשמל למזגנים האלו מסופק על ידי גנרטור שמורכב על קרון שטוח נפרד ופוגע בשדה ראיה. הגנרטור: מעבר לקטע של המזגנים, הכל נשמר די אוטנטי, תחנת רכבת הסטורית שפעם הייתה מקום מרכזי בעיירה, עם תנועת נוסעים וסחורות, חלק מרשת מסילות צרות ענפה. שנת פתיחה 1899. באותו יום כאמור היה המון נוסעים. מגדל מים. מפלגים ידניים: מחסנים לשעבר, בית קפה היום. זו מפה של רשת מסילות 750 מ"מ בליטא בעבר. הרוב נסגר, מה שנשאר זה קטע של כ 70 ק"מ צבוע בכתום אבל גם שם אין תנועה סדירה אלא רק בהזמנות. תנועה סדירה בימי שבת וראשון קיימת בקטע בארוך 12 ק"מ מ Anykščiai למטה במפה. טוב עד כאן, המשך אחר כך.