קורן בן אשר

מסכים עם כל מה ש-oryo כתב. מה שכן, צריך לקחת בחשבון שדיסקים של "2.5 נוטים להיות פחות אמינים מ-3.5. לכן אם אין דרישה של ניידות, דיסק "3.5 יהיה יותר אמין (ונדמה לי שגם יותר זול פר גיגה).

בחמש-עשרה השנים האחרונות למדו כאן לעשות תשתיות מצויינות. לא פחות. הקטע המחודש והמוכפל של כביש 85 בין מחלף נחל עמוד לצומת עמיעד פשוט מעולה. לכשייפתח גם 65 המוכפל מגולני צפונה לכל אורכו, בכלל תהיה חגיגה. הצרה הגדולה היא דווקא הכבישים העירוניים, שם יש שונות עצומה בין הרשויות המוניציפליות, ובתוכן יש שונות עצומה בין אזורים ושכונות.

פשוט קרא בספר הרכב. במנועי דיזל יש סלילי חימום, לפני התנעה אתה מעביר סוויץ' למצב ON, ממתין שהנורה תכבה ומניע. חשוב בעיר במז"א קר. במז"א חם בעקרון אפשר להניע מייד, אולם אני נוהג למען הסדר הטוב להמתין תמיד. 2-3 שניות לא יהרגו אותי. הנושא של המתנה לעצירת הטורבו נדון כאן באריכות מספר פעמים. בעבר אכן הייתה הוראה מפורשת להמתין דקה בסרק לפני הדממה (אני זוכר היטב את המדבקות באסטרות הצבאיות לפני כעשור). כבר מספר שנים לא ראיתי הערה בנושא בספרי רכב מודרניים, כנראה לאור הטמעת משאבות שמן/מים חשמליות שממשיכות לקרר את הטורבו גם לאחר דימום מנוע. אני אישית נוהג כך: * לא ללחוץ על מנוע קר (משתדל לא לעבור 2500 סל"ד) * בסיום נסיעה מנהלתית רגועה יחסית כולל תמרוני חניה בסרק - בעקרון אין צורך להמתין. * עצירה מייד לאחר נסיעה מאומצת (לדוגמא, תחנת דלק על כביש 6) - ממתין דקה/שתיים בהתאם לצורך. לגבי אוריאה (יש אצלך?) עוד לא יצא לי להכיר אישית את תפעול העניין.

איך אתה יודע שרצועת הטיימינג נקרעה? (...למיטב ידיעתי לטריוס 1300 בכלל יש שרשרת, אבל אולי אני טועה).

קרינת השמש מגיעה לגובה הקרקע כשהיא מתחלקת לחלקים דומים בגודלם של אור נראה וקרינה בספקטרום התת-אדום. חלק מהספקטרום התת-אדום יכול לחדור דרך חלונות, אולם אורכי הגל הגדולים יותר נבלעים או מוחזרים מהחלונות. בסה"כ רוב קרינת השמש המגיעה מסוגלת לחדור אל תוך הרכב. בשעת צהריים, בקיץ, בישראל, אנחנו מקבלים סה"כ שטף של כ-1000 וואט למ"ר של קרינת שמש. כלומר, על רכב ממוצע נופלים בסה"כ כ-5-6 קילו-וואט! שני המנגנונים הרלוונטיים לכניסת חום לתוך הרכב הם הולכה פנימה דרך הפח והדיפונים למיניהם או דרך השמשות עצמן, וקרינה שחודרת פנימה. כעת, לא ערכתי מדידות משלי, אבל תחושתי היא שמעבר החום בהולכה דרך הבידוד פנימה קטן בסדר גודל לעומת המנגנונים האחרים, בין השאר משום שהבידוד בגג מתקרר מהר מאוד לאחר אוורור הרכב והדלקת המזגן, ראיה לכך שהבידוד כנראה מתחמם בעיקר ע"י האויר החם שבפנים הרכב עצמו. בנוסף, ידוע (ומורגש) שהכהיית חלונות ו/או כיסוי (= מניעת כניסת קרינה פנימה) אפקטיביים למניעת התחממות הרכב הרבה יותר מעניין הצבע. לסיכום, המנגנונים העיקריים לחימום הרכב הם בעיקר קרינה הנכנסת פנימה, ובנוסף חימום ע"י השמשות עצמן, כאשר תרומתם של שני אלה ביחד להערכתי גדולה בסדר גודל מהתרומה הישירה של חימום הפח החיצוני.

מה שארמגדון כתב, המצלמה מעוותת והמרחק במציאות קטן הרבה יותר. גם לפי הדינמיקה של הרכב הנפגע, שנראה שכמעט ולא נמעך אלא פשוט הועף, אני מסיק שהייתה בלימה חזקה היות שמהירות הפגיעה הייתה נמוכה. בכנות, אני לא חושב שאם הייתי בכסא הנהג הייתי משיג תוצאה שונה, למעט הצרחה שאצלי כנראה הייתה מתחלפת במטר קללות ברוסית. הנהגת הצורחת ציפתה ככל הנראה למעבר נתיב (משהו שנהג נורמטיבי יצפה לו לאור האיתות) אולם לא יכלה לצפות ששבריר שניה אח"כ היונדאי תעמוד לרוחב הנתיב בכמעט 90 מעלות. זה בדיוק אותו סוג הנהיגה כמו בתאונה שבה נהרג רוכב האופנוע בצומת פרדסיה בגלל נהגת שפרססה במקום אסור. זו לא בריונות כביש מחושבת, זה לא צפצוף על החוקים, גם לא רשלנות "רגילה". זהו שילוב קטלני במיוחד של חוסר מודעות טוטאלי לכביש יחד עם יכולת דחיית סיפוקים של ילד בן שנתיים. נהגים כאלה יש להרחיק מהכביש לתקופה ממושכת מאוד, ויש להתנות חזרתם לכביש בלימוד נהיגה מחדש כולל טסט ותקופת ניסיון.

ריפוד המושב בד"כ מחומרים לא ידידותיים לנידוף זיעה. בקיץ אני מניח פיסת בד על גב המושב, מצאתי שעוזר במידה מסויימת. בנוסף אין תחליף לקירור הרכב כמה דקות לפני כן + הצללה. לפני כמה שבועות עשיתי הכהיה מאחור כולל שמשה אחורית, יש שיפור מורגש. בדיוק עכשיו עלה בראשי הרעיון לשנורר חולצה מנדפת, לגזור אותה ולשפצר לגב המושב. אנסה זאת בקרוב ואדווח על הממצאים.

תודה. הרכב דווקא מגיע מדי פעם בדיוק לאזור זה. אנסה לבדוק שם.

מועד הטיפול השנתי + הטסט של הטריוס המקשיש של אשתי מתקרב. בשלוש השנים האחרונות טיפלתי במוסך מורשה דייהטסו במרחק כמה עשרות ק"מ מאזור מגורינו, בגדול הם די בסדר, אבל למען האמת אני לא רואה סיבה להמשיך לנסוע לשם. לאור זאת ולאור גילו של הטריוס קשישא אני מחפש מוסך מתמחה מקצועי ואמין, מכיוון שאני גם רוצה בהזדמנות זו לבצע יישור קו כללי כולל כל הנוזלים והפילטרים למיניהם לרבות דיפרנציאל, רצועות, בדיקה והחלפה של חלקי מתלים וכדומה. אודה להמלצות, רצוי במרחב נתניה עד חיפה, אבל בשביל מוסך מהסוג המדובר אני מוכן גם לנדוד דרומה לאזור המרכז אם צריך. באותה הזדמנות, אודה להמלצות למזגניסט טוב, רצוי במרחב כנ"ל אבל אפשר גם באזור המרכז. תודה מראש.

אוקיי, עכשיו בכל ברור. זאת אכן מחליפת הפלואנס, שתיוצר בטורקיה ותשווק במזרח אירופה והמזה"ת בעיקר. http://www.autoevolution.com/news/2017-renault-megane-sedan-unveiled-it-s-better-than-the-fluence-109353.html# על הנייר נראית מרשים ביותר. היצע המנועים והתיבות נשאר בערך אותו דבר, והלוואי שתגיע לכאן גם גירסת דיזל עם מנוע 1.6 dCi.

בעיניי העיצובים שלהם עד לפני עשור בערך היו מכוערים מינוס עד מכוערים מאוד, ורק בשנים האחרונות הם עשו מהפכה של ממש בנושא. הקליאו הנוכחית היא לדעתי אחת המכוניות היפות ביותר על הכביש בימינו.

עדיין לא הצלחתי להבין עד הסוף מה אני רואה: 1. מגאן ממש, קרי גירסת סדאן הנגזרת ישירות ממשפחת המגאן. 2. פלואנס, קרי רכב מדינות מתפתחות (הגם שדי מוצלח) שאינו משתייך למשפחת המגאן ממש אלא מהווה אחות חורגת, ואולי אף מתבסס על שלדת הפלואנס היוצאת (בדומה לכך שהפלואנס היוצאת מבוססת על שלדת מגאן II מתוחה). 3. שתי האפשרויות נכונות ויתקיימו במקביל - מה שלי נראה כמהלך הזוי, אבל יכול להיות שאני טועה. בכל מקרה אני מקווה שיגיע גם מנוע 1.6 dCi. עם כ-130 כ"ס וסביבות 35 קג"מ זה כבר מתחיל להית נחמד.

Oryo, במידה ואתה רוצה לתור קצת את דנמרק (שזה מומלץ בהחלט בפני עצמו), אפשר לתפור בשניים-שלושה ימים לכיוון צפון חצי האי יולנד. אפשר כל הדרך בכביש דרך הגשר הענק ואודנסה, או לקצר עם המעבורת שיוצאת מצפון האי שיילנד (עליו יושבת קופנהגן), נוסעת במהירות 30 קשר ונוחתת בקרבת ארהוס. מנמלי צפון יולנד (Frederikshavn, Hirtshals) יש מעבורות לנורבגיה.

ספריאל - בשורה התחתונה מוסכם גם עלייך שלהגיע לסקיין ולחזור לוקח שלושה-ארבעה ימים במוד תיירותי, כשגם עוצרים מדי פעם לראות דברים ולא רק יושבים ברכב. לגבי המעבורות אני בספק אם יש איסור גורף לעלות, ולו מן הטעם הפשוט שבנורבגיה באזורים רבים אי אפשר להתנייד בכלל בלי לעלות על מעבורת. לענייננו: נורבגיה ללא ספק בעלת נופים דרמטיים ועוצרי נשימה בשני סדרי גודל מעל השכנות. הנופים בשבדיה (ודנמרק עוד יותר) רגועים ושלווים יותר, שזה גם נחמד, פשוט סטייט-אוף-מיינד אחר. הבעיה הגדולה של נורבגיה היא מז"א המחורבן, ואוגוסט בפרט הוא חודש גשום ומחורבן במיוחד. ודאי נתקלתם בגלויות הנוף הקלישאתיות מעל הגיירנגר פיורד עם שמים כחולים ללא ענן - הצלם כנראה היה צריך לרבוץ שם חודשיים כדי לתפוס תמונה כזו. בגלל מזג האויר, ספונטניות בארגון הטיול רצויה מאוד. אין טעם להתקע שלושה ימים במקום מסויים בגשם. פשוט ממשיכים הלאה. בתור התחלה אפשר לעלות בקופנהגן על המעבורת הגדולה שיוצאת כל יום אחה"צ לאוסלו. משם לכיוון צפון-מערב דרך שמורת הטבע הענקית Hardangervidda, לכיוון ברגן והפיורדים. לאחר שמיציתם את העניין, צפונה לכיוון טרונדהיים. משם, אם עיתותיכם בידיכם, מאוד ממליץ לעשות מאמץ ולהגיע צפונה לאיי לופוטן, מבחינתי אחד המקומות המיוחדים ביותר. משם אפשר לחזור דרומה, ומדרום לטרונדהיים "לחתוך" מזרחה לתוך שבדיה דרך דלארנה אל סטוקהולם. אפשרות נוספת, במידה ואתם הרפתקנים ויש לכם זמן, היא לנסוע מאיי לופוטן מזרחה דרך נארביק אל קירונה (כבר בשבדיה), ומשם דרך המרחבים השוממים והמשעממים של לפלנד השבדית אל החוף השבדי, ומשם דרומה עד סטוקהולם. זה מאוד בגדול. הערות: 1. מז"א כבר אמרנו. 2. אזור הפיורדים מתוייר עד לזרא. 3. נסיעה באזור הפיורדים והחוף הנורבגי איטית מאוד, ובנוסף יש עשרות מעברי מעבורת הכרחיים. 4. מאמצע אוגוסט ואילך זה כבר סתיו, לא קיץ.

אתה מן הסתם מודע למרחקים העצומים. את דנמרק הקטנה (יחסית) לבדה לוקח ארבעה ימים צפופים לנסוע מקצה לקצה ובחזרה. לאור המרחקים ולאור מה שספריאל כתב (אני לא משוכנע שזה נכון, לא זוכר כבר מה היה אצלנו) , מציע לשקול להשמיט את דנמרק מהתכנון. איפה נוחתים? מה רוצים לעשות בשאר הזמן שלא באוטו? טיולים בטבע או טיולים עירוניים? נופים פראיים או להזרק על שפת אגם? לינה - BB למיניהם או אוהלים בקמפינגים?

תודה, רוזנבאום איט איז.

אני רואה שלא רק לי זה קצת מציק. זה מורגש במיוחד עם מזגן. הבעיה שהאוטו נשאר בהילוך שני גם כשאני מאט לפני הבמפר למהירות נמוכה מאוד, ויורד לסל"ד תלת-ספרתי. אני סיגלתי לעצמי טכניקה להחזיק קצת גז עדין כדי לא לתת לסל"ד ליפול. אגב, ואגב השרשור המקביל של צביפר על האוקטביה: יצא למישהו בפועל להרגיש רגנרציה בפעולה / לראות את נורת ה-DPF נדלקת? אני כבר כמעט שנה ו-20K עם הפלואנס וטרם זכיתי לכך. אולי בגלל אופי הנסיעות שאצלי לפחות 80% בין עירוני די מאומץ.

אלון, אתה מערבב פה כמה דברים. כבר כמה שנים יש לכל הדיזלים המודרניים מסנן חליקיקים (DPF). תפקידו ללכוד פיזית חליקיקי פיח מיקרוניים. עם זאת דירוג הזיהום של מנועי דיזל נשאר גבוה (ובצדק) לא בגלל חלקיקים אלא בגלל פליטת תחמוצות חנקן האינהרנטית למנועי דיזל. הדרך לטיפול בתחמוצות חנקן ידועה וקיימת בכלי רכב כבדים כבר שנים - מערכת SCR (הזרקת אוריאה). כל הסיפור של הדיזלגייט הוא שיצרנים עשו שמיניות באויר כדי להמנע ככל האפשר מהכנסת מערכות SCR, מסיבות ברורות - כסף. התפוצצות הפרשה שמה לכך סוף, ובכך הקיץ הקץ על ניסיונות שכאלה. מעתה יצרנים שעוד לא עשו זאת מיישרים קו ומכניסים מערכות SCR. הדירוג 4 למגאן עם מנוע יורו 6 נובע ישירות מקיומה של מערכת SCR. מבחינה לוגית, אם אתה חושד שדירוג הזיהום מזויף, עליך להיות עקבי ולהניח גם שדרוגי הזיהום של רכבי בנזין מזוייפים אף הם. מכאן שהמסקנה צריכה להיות - לא לקנות רכב עם מנוע שריפה פנימית בכלל...

בדיוק כך. אני הגעתי מסיבות דומות למסקנה שאני לא יכול לרכוש רכב חדש, כי אז אצטרך לישון בתוכו עם נבוט. את הנוכחי רכשתי כשהוא כבר בן שלוש, כבר בימים הראשונים חטפתי פתיחות דלת, ואנשים שנסעו איתי פתחו דלתות על שכניי לחניה. כמעט קיבלתי התמוטטות עצבים באותו שבוע. דרך אגב: זה רק אני, או שלא הוזכרה בכתבה כלל המילה "ליסינג"? איך אפשר לנתח את העניין ללא התייחסות להתרחבות/התפראות שוק הליסינג?

תודה. גם לדעת ממי להמנע זה חשוב.

עוברים בתוך זכרון יעקב - מרחק של בערך 300 מ'. בפעם הקודמת עברנו עם רוזנבאום וסה"כ היה בסדר גמור. עם זאת דברים משתנים עם הזמן, ובטח יש מובילים מומלצים נוספים שאני לא מכיר. תודה מראש לעונים.

הדיזל עדיין לא מיינסטרים אצלנו, ולפיכך מהווה עדיין שוק נפרד העומד בפני עצמו. הרושם שלי הוא שרוכשי דיזל פרטיים בד"כ מבינים עניין קצת יותר מהממוצע, ונוטים להיות פחות מושפעים מסטיגמות.

היא קצת יותר קטנה מהפלואנס במידות החיצוניות (למעט בסיס הגלגלים). בנוסף, שאלות תם: 1. עד כמה מנועי הדיזל של קיונדאי חסכוניים בהשוואה למקביליהם הצרפתים/גרמניים? 2. מהיכן מגיעה התיבה הזו? פיתוח עצמי מקומי או גטראג/בורג-וורנר? 3. האם יורו 6 -> יש אוריאה? ד"א, חבל שרנו לא מביאה לארץ את מנועי ה-1.6 dCi. לפחות לא במשפחת הפלואנס/מגאן ולא כרגע.

תודה, אבדוק שוב אצלי.

במקרה גיליתי לפני כמה ימים ששתי לחיצות על כפתור הנעילה גורמות להרמת כל החלונות. אני שואל למען הסר ספק. בספר הרכב לא כתוב כלום. למען האמת מרימי החלונות עצמם לא מעניינים אותי כלל. ככל הידוע לי מרימי חלונות מותקנים מתחת לדיפון של הדלת, וזה יכול להסביר את הקרקושים המעצבנים שאני שומע משם מזה זמן. אם אכן התקינו מרימי חלונות, הנה קיבלתי עוד דוגמא אחת מני אלף למה להמנע מהתקנות מקומיות.