קורן בן אשר

נראה כמו אור גבוה.

השאלה מי מ*יין את מי...

שלי 2012, עם הפרונט המכוער רגע לפני מתיחת הפנים + רמת גימור גבוהה עם פנים בהיר. נכון שהפנים לא עומד בשורה הראשונה (וגם לא בשניה) עם נניח גולף מאותו שנתון, אבל לא חושב שזה מזעזע. לגבי קילופים, אתה מוזמן לבוא לראות, אין אצלי קילוף אחד! הרכב נראה כמו רכב ישראלי טיפוסי בן שנתיים-שלוש. וזה בלי שאני מטפח אותו כמעט בכלל. חלק מזה ללא ספק תוצאה של חניה בדת"ק רוב השנים שהרכב בידיי, החלק השני הוא שאני שוטף ומנקה פנים + חוץ אך ורק לבד! יותר נכון אני כמעט שלא שוטף כי אין לי כבר כוח, מקסימום שם את האוטו בחוץ כשיש גשם ("רחיצה תימנית"). השילוב של רחיצת מטאטא המוות בחוץ + ספריי סקיי מגעיל בפנים קטלני ביותר!

כסא משרד של הרמן מילר יש לו? (תצטרך להגדיל התקציב בשקל תשעים.)

שניצל לצערי לא פה.

בנוסף למה בוקי כתב. אחרי מתיחת פנים היה שיפור ברמת חומרים. לגבי כל רמת גימור ומה היא כוללת, לא זוכר בדיוק, אבל בגדול רמות גימור ומה הן מכילות השתנו לא רק אחרי מתיחת הפנים אלא גם בין שנתון לשנתון, כיד הדימיון הטובה על קרסו. בעיקר אפשר לומר שברמת הגימור הנמוכה הרכב ערום ובסיסי ביותר.

אם נניח בצד דברים כמו מחשב גיר או החלפת מצמדים (יקר אבסולוטית) או תקלות במערכת הזרקה (יקר בכל רכב דיזל מודרני), הכוונה היא שזה תוצאתי לצורך לטפל באוטו כמו שעון ועם חלפים טובים. זה לא עניין של שמיים וארץ, לא שטיפול פשוט פתאום יעלה לך 3000 ש"ח במקום נניח 1000. בשביל אנשים כמוני או ניצן או בוקי שמטפלים לבד או חצי-לבד זה "הולך בלי להגיד", אבל בשביל מחפש מציאות שרואה רכב ב-25,000 ש"ח זה עשוי להקרא אחזקה יקרה. אז צריך להזהיר מראש. תחילת נסיעה מתונה עד שהמנוע מתחמם. לאחר עצירה שבאה מייד לאחר נסיעה מאומצת, לעמוד בסרק דקה או שתיים כדי שהטורבו יאט ויתקרר. זה בגדול נכון לכל מנוע טורבו. רכבי דיזל עם מסנן חלקיקים (שזה כולל דגמי רנו דיזל דור 3) צריכים מדי פעם (כל 1000-1500 ק"מ) לצאת לנסיעה בריאה מחוץ לעיר כדי לרענן את מסנן החלקיקים. לגבי גיר רובוטי (כל גיר רובוטי דו מצמדי, בפרט יבש כמו במגאן), נסיעה עירונית מקצרת את חייו, ובכל מקרה צריך לדעת להפחית למינימום מצבים של חצי קלאץ' - לא לזחול עם רגל על הבלם, או שנותנים גז או שבולמים.

כל המשפחה מדור 3 (מגאן דור 3/סניק דור 3/פלואנס) עם מנוע דיזל 1.5 הוכיחה את עצמה היטב, תחת הכוכביות הבאות: 1. רכב שטופל ותוחזק כל השנים כמו שעון שוויצרי, חומרים וחלפים משורה ראשונה + מוסך מתמחה משורה ראשונה ולא סנדלריה (או לחילופין אחזקה עצמית כמובן). 2. ננהג בהתחשבות הראויה למנוע טורבו דיזל וגיר רובוטי, ובילה את חייו בעיקר בנסיעה בין-עירונית. רכבים שלא עונים לקריטריונים אלה, יש מצב שתאכל איתם חרא עם את חפירה. המנוע עצמו יכול להחזיק גם חצי מיליון ק"מ וצפונה בטיפול טוב. עלויות אחזקה לא זולות גם ברמת הטיפולים השוטפים, אם רוצים שיאריכון חייו על פני האדמה (ראה סעיף 1). גרנד טור זה הסטיישן בדור 4. למה דור 3 = אסטייט ודור 4 = גרנד טור? כנראה שיקולי מיתוג של היצרן/יבואן.

הייתי נוסע שם באותה מהירות כמוך. עם זאת, כדי לסלק מהזנב כל מיני בבונים, אני משתדל תמיד או לרדת לשוליים (אם מתאפשר בבטחון), או לעצור במפרץ של אוטובוסים/חניה, או לעשות 360 מעלות בכיכר אם ישנה. אני מעדיף להתעכב עוד חצי דקה, ובלבד שלא יידבקו לי לתחת.

כן. הכי גדול היה סט שלם של ארבע תושבות מנוע מקוריות. רק אל תביא דברים שבבחינת השתנה מהמקפצה.

בטח לא בעלי. אם היה מדובר על פנס קדמי, הייתי קונה מקורי בלבד, אחורי אפשר גם תחליפי. קודם כל נסה פה. תראה אם יש לו למגאן סטיישן. אני לא בטוח שהפנס האחורי זהה לגרנד קופה. מק"ט חפש ב-partsouq. (להלן דוגמה בלבד, צריך לחפש לפי דגם מדוייק ורצוי לפי מספר שלדה.)

בוא, נו. עראפאת זה בערך הבנאדם היחיד שהיה יותר נוכל שקרן מהקיסר.

זה צריך להיות תנאי יסודי בתוכנית הגדולה. בלי זה אין על מה לדבר.

אין בטחון. יש חשש כבד. התנהלות הממשלות שלנו תחת הקיסר בעשור האחרון + מעשית אור ירוק לפלג הקיצוני של ההתיישבות בשטחים לעשות מה בראש שלהם + חיסול הדיפלומטיה הישראלית (עוד אחד מהפרוייקטים ה'מוצלחים' של הקיסר) לא ממש מרגיעים אותי.

הכל נכון, אבל זה לא עוזר לנו. לגבי הטמטום של הצד השני והדרך שלו למשא ומתן, זה כל כך ישן... נתקלתי לא מזמן בדברים שכתב ג'ון גלאב (גלאב פאשה), שכידוע היה בנזונה גדול מאוד מבחינתנו, בזכרונותיו על התקופה שלו בירדן. והוא כותב שם ממש על כך. איך שהערבים תמיד מתחילים בעמדה המקסימליסטית ומתחפרים בה, בעוד היאהוד ממהרים תמיד להגיד כן להצעות פשרה למיניהן, העיקר להכניס רגל בדלת. אני חושש שמוטב לנו לזרום עם התוכנית הגדולה האמריקאית-סעודית-אמירתית, בשלב שבו יש לנו אפשרות להשפיע באופן אקטיבי על העניין, לפני שדוחפים לנו אותה בגרון בלי לשאול אותנו. כמובן צריך להתעקש על תנאים מסויימים: פירוז מלא, נוכחות צבאית בבקעה ובמספר ריכוזים נוספים, עזה לא כלולה בעניין לעת עתה כדי לא לתת להם פרס, וכדומה. מדינה ממש עם the whole shebang זה משהו שיהיה אפשרי רק כשמשטר האיראני ישנה את דרכיו או ייעלם מהמפה. להגיד שהתוכנית הזו לא מסוכנת? כן היא מסוכנת. כמו שאני רואה את זה, יש שתי ברירות בלבד, או זה, או סנקציות נוסח דרא"פ בטווח 10-15 שנה, והן קרוב לוודאי יגיעו עם מומנטום של מדינה אחת וביטול המדינה העברית. על כל המשתמע. סוף הדרך. סיכויי ההצלחה באופציה 1 - לא יודע, 50%? 30%? סיכויי ההצלחה באופציה 2 הם אפס עגול בדיוק. ואותי לימדו בבי"ס שכל מספר חיובי גדול יותר מאפס.

לא פנצ'ריה. מכון פרונט. כתוב מאיפה אתה ותקבל המלצות לאיפה ללכת. אל תלך לסתם מקום אקראי. כיוון פרונט זה משהו שקל לחרבן ולגבות עליו 250 שקלים, לעשות כמו שצריך זה קצת יותר קשה.

תודה על העידוד, זה ללא ספק נוסך בטחון ... בואו תשפכו פה הכל, אל תכחדו דבר. מז"א מחורבן? זה לא ייחודי. כבר התמודדנו בעבר עם יותר גרוע. אוכל מחורבן? בתים עם מכונת כביסה במטבח? אנשים שנוהגים בצד הלא נכון של הכביש? נשרוד. מה עוד יש? מצב כלכלי הולך ומתחרבן? יותר מדי נוכחות של 'חובבי ציון'?

אתה צריך למצוא דרך למתג אותם למערכת stand alone. אני מניח שזה לא חוקי, אבל אחרי שכבר קיבלת את האישורים למערכת הקיימת, אין בעיה מבחינה טכנית, ולא אתפלא אם יש גורמים שעושים הסבות כאלה מתחת לראדאר. כל מה שאתה צריך זה מערך מצברים בגודל מתאים, בקר טעינה, אינוורטר כבר יש לך... וזהו בגדול אתה מסודר. תכל'ס הייתי מקים מערכת קטנה אצלי במרפסת, רק שלצערי המרפסת שלי פונה צפונה.

ראשית תודה לכל העונים עד כה. בהחלט עזר לי לגבש דעה בעניין. לאחר התייעצות עם האשה הוחלט להרחיב את תחום היעדים הלגיטימיים למעבר (בעיקר לכיוון אלביון הבוגדנית וגרורותיה), אז זה כבר מייתר חלק מההתלבטות (חלק מהמשרות המעניינות שם). הגשתי ומגיש קו"ח למעסיקים רלוונטיים על כל הספקטרום, החל מארגון אקדמי עם זרוע מחקר ופיתוח פעילה מאוד בתחום, דרך חברות קטנות עם עשרות עד מאות עובדים, ועד קונגלומרטים עם 20K עובדים וצפונה. ד"א, מפתיע שעד עכשיו אף אחד לא שאל מי זאת אתי, בת כמה היא, איך היא נראית ומה הטלפון שלה.

תשובה קצרה - אשה אמרה לא. תשובה יותר ארוכה - אין לי שם קולגות/קשרים, המרכז של התעשיה לא שם, ולמען האמת אנחנו מוטרדים גם מהעויינות המסויימת כלפי ישראלים/יהודים שם. (אני לא ניזון מסטריאוטיפים בתקשורת הישראלית, אני יודע שלרוב לא מרגישים שום נוכחות משמעותית של עויינות והכל עסקים כרגיל. אבל גם אי אפשר להכחיש שזה קיים.)

אני כן נזהר כי מדובר בתחום די מצומצם. אני חושב שיש סדר גודל של כמה אלפי אנשים בתחום בכל העולם. לא בדיוק הייטק, הנדסה קצת יותר מסורתית. למען האמת אחת המשרות הללו, על פניו מתאימה לי מאוד, ליד סטוקהולם. אבל מסיבות שונות אנחנו לא רוצים להגיע לשם.

* פרט חשוב מאוד - המשרות לא בארץ - איחוד אירופי + UK * צצו כמה משרות רלוונטיות מאוד, אך במדינות שאני לא מכוון אליהן. אני תוהה עד כמה זה קביל להתקדם בתהליך, ומתי אני מפסיק את המשחק? אחרי ראיון ראשון? אחרי הצעת שכר? המטרה היא לחוש עד כמה מה שאני מביא מתאים לדרישות השוק, ולהשתפשף בתהליך. אני לא שואל סתם, זה לא הג'ונגל הישראלי וחשוב לי לא לעשות דברים שהם faux pas. אשמח לעצות במיוחד מהחו"לניקים שביניכם.

ההסתכלות היא לא על הרכב אלא על המצבר, כשהקטבים בצד הדופן שפונה אלייך.

ההודעה המקורית נערכה. @אדיר53 היה עוזר אם היית כותב נניח B180/200, מנוע דיזל/בנזין בנפח כך וכך. לא כולנו דוברים בנצית שוטפת. אגב, גוגל, לא מכיר OM631, אני מניח שזו טעות כתיב. אם זה מנוע דיזל 1.5 של רנו שקיים בחלק מהדגמים, ייתכן שיותר נכון שתתייעץ עם מוסכים מתמחים של רנו. סביר מאוד להניח ש-LuK הוא גם היצרן של גלגל התנופה ה"מקורי".

בבקשה פרט איזה רכב, איזה דגם, איזה מנוע, איזה תיבת הילוכים, איזו שנה. (קילומטרז' כבר כתבת). לעתים קרובות נתונים אלה יסייעו מאוד למקד את הייעוץ. מומלץ גם שתכתוב מהיכן אתה בארץ, ובאילו מכונים/מוסכים היית עד עכשיו.