שביט

איתי ועמוס סיכמו בצורה הכי טובה ובריאה שיש. שאפו. לשמחתי לא נתקלתי במצבים כאלה, אבל אני יודע שאם אגיע לסיטואציה כזאת, אלה בדיוק המלים שאומר. שוב תודה, ובהצלחה לפות"ש.

שמן בוודאות הייתי מחליף. אם היית נוסע אז היית נדרש להחליף אחרי שנה או 15 אלף ק"מ.

למה לעשות טסט לאוטו שלא זז שנה שלמה? מה הסיבה שהוא לא זז?

אם ככה, אז הרכב כבר לא בבעלותך. הייתי מגדיל ומבקש ממנו שידפיס את הרישיון המעודכן, שתראה על שם מי הוא רשום. רישיון הרכב מופקד. הייתי גם מחתים אותו על מסמך (או חלק מהחוזה) שמרגע מסויים, הרכב לא בבעלותך וכל דוח, כל חשבונית כבישש וכל דבר שקשור בניירת הרכב זה באחריותו. בהצלחה

מסתדרים הכי הרבה, נכנסים למינוס, וכשמסיימים במקום העבודה הנוכחי, באים חשבון. בסופו של דבר "זה בסך הכל כסף". למי שיש ילדים, יום מחלת ילד זה אחלה יום חופש, תלוי איזה ילד יש לכם. שלי בד"כ נמרחים ונחים רוב היום, מה שנותן הרבה זמן פנוי להתאוורר, גם אם זה סתם יום חופשי בבית 😄

גם אם התמונה צולמה ב2019, ויום אחרי הצילום האוטו נשלח לגריטה, זה חת'כת הישג... 😆

מגב אחורי מופעל, ברוב המכוניות, ע"י סיבוב קצה מנוף המגבים.

בהעברת הבעלות לא כתובים ק"מ שעבר הרכב, איזו יד הוא, בכמה נמכר, האם המוכר בדק את הרכב ומצא אותו לשביעות רצונו. צודק לגבי שאר הפרטים היבשים. מי שמוותר על חוזה, שיהיה לו בכיף. שיתחיל לנסח את הכותרת לשירשור שיפתח בפורום המשפטי של CF

הערותי בציטוט. בהצלחה.

אתה יכול להיות פחות תקיף הבחור בא לשאול שאלה. אתה, במקום לענות לו- "מתנפל" עליו קצת למה הוא שואל את השאלה הזאת...🙄

לכן לא "מתחייבים בבדיקה". אם אני יד שנייה, אני יודע ב100 אחוז מה קרה ביד הראשונה? לא. אני מבין במנועים ובגירים כדי "להתחייב?" לא. אני יכול להגיד שלמיטב ידיעתי והבנתי הרכב תקין ולא עבר תאונה, והשקונה יכול לבדוק מה שהוא רוצה איפה שהוא רוצה. הבדיקה היא אינטרס של הקונה, לכן הקונה מוזמן לשלם עליה. אפשר להסביר בנימוס מדוע "לא רוצים להתחייב" וקונה רציני מבין, ולוקח את הרכב על חשבונו, ובסוף גם קונה. מניסיון.

המלצה גורפת לכל גברברי הפורום שחושבים ש"מה שקשור לרכב רק אני קובע". כשמדובר באוטו שמשרת את שני הנהגים, לשניהם יש זכות להביע דיעה. נראה לי א' ב' לתת גם לבן בת הזוג השני לחוות דעתו על האוטו, לפני הקנייה.

צחוק צחוק, אבל ממש לא. ואם היא "מתפרצת" באמצע היא כבר מכירה את התגובה שלי, ש"רק חמור רואה חצי עבודה"

כל הכיף באיקאה זה ההרכבה. בשבילי זה סוג של תרפיה. תופס ת'ילדים, "תביא לי את זה, תביא את ההוא", מעביר חצי שעה בכיף ונהנה מכל רגע. ללא שמץ של ציניות (לכל ההורים הנשואים שבינינו 😆) לאנשים כאלה שום דבר לא עושה חמוץ. זה עובר להם ליד האוזן והם מתעלמים מזה.

דע לך שבפורום הזה (האמת שבקארספורום בכלל אבל ספציפית באספנות), הדבר האחרון שאתה צריך לעשות הוא להתנצל על כך שאתה חושק במכונית מסויימת. פה זה המקום שלא שופטים אותך ולא צוחקים עליך, אלא מחזקים את ידך ועוזרים לך 😄 שיהיה בהצלחה!

כצעד ראשון, כן, שים wd40 ותן לו זמן לחדור פנימה ואולי זה ייקל על ההברגות.

ברוכים הבאים לעשור השני של שנות האלפיים. בפעם הראשונה שכתבת את זה, זה דיגדג בקצה של העין.

זה שני סגנונות חופשה שונים, ולא מן הנמנע שאותה משפחה תתחבר לשניהם (אנחנו למשל אוהבים קמפינג אבל גם אוהבים את הבטן גב חצי פנסיון של אילת). לא סותר, בקיצור.

הפוך גוטה. בדירה מושכרת, כזאת שאתה גר בה שנתיים שלוש, עדיף לקנות רהיטים יחסית בזול, ובמקרה מסויימים (כמו שאני עשיתי עם ארון ב500 שקל אחרי 3 וחצי שנים) אפילו לא להעביר אותם לדירה הבאה. כשתגור בבית שקנית, תקנה רהיטים איכותיים שיחזיקו זמן רב.

הביטוי המקובל בעברית לבלמנוע למשאית מעל 15, הוא ג'אקובס ברקס. ובהמשך למה שיוחאי כתב, אני מכיר את השם ריטרדר. מצאתי גם שירשור עבר שעוסק בתחום. תהנו.

דיבור של ערס קטן ומושתן. מה זה "יש לך מזל"? ואם היה נשבר פנס, מה היה קורה? הוא היה בא להרביץ לך עם החברים שלו? הייתם פותרים את העניין כמו אנשים מבוגרים ומתורבתים, אבל כנראה שזה מושג שהוא לא מכיר, אז הוא בוחר להתבטא ככה. מגיע לו לקבל תשובה שתכניס אותו קצת לפרופורציות. ברוך שפטרנו

חפשו בגוגל "הבטחת איכות" (ולא אבטחת), ותחכימו. העיקר אומרים שהצעירים היום יודעים הכל ונולדו עם מחשב ביד... אז תגגלו. בגדול זה עבודה לפני נהלים שנקבעו כדי לשמור על רמת מוצר או שירות גבוהה. כל חברה רוצה שיהיה לה תו תקן המעיד על כך שהתהליכים או השירותים או המוצרים שלה נעשים נכון ובצורה תקינה. יש אדם, או צוות, או מחלקה שזה תחום האחריות שלה. ככה בגדול.

תודה חבר ואל תדאג, יש מחליף סקירה מפורטת בשרשור ייעודי- בקרוב

רק עכשיו ראיתי!! הפיאט מדהימה!!

איך מגיעים למצב שצריך לקבוע את זה מראש? זה לא מובן מאליו שכל אחד משלם על מה שהוא אכל ושתה? ומצד שני, שוב, התקטננויות של מספר שקלים נמוך נראות לי מיותרות. לא צריך ללכת לעורך דין לפני כל ארוחה, וכן, אם תשאל את האדם הסביר (טרנספורמטר הוא לא האדם הסביר לצורך העניין), הוא יענה לך ש10-20 שקלים בין חברים זה לא היסטרי, בטח אם זה חברים שרצים כבר שנים, ונוצרים מצבים של "יאללה היום עליי, מחר עליך", "אני קניתי אתמול ארטיקים לילדים ב50 ~ ואתה תקנה מחר שתי פיצות ב60~", אבל שוב, בעל פה ומתוך הבנה שזה אנשים שמבלים ביחד כל שבוע, ואף אחד לא "נדפק" או "משלם תמיד יותר" רק אחרי שסיימתי לכתוב ראיתי את ההודעה שמעליי. בול מה שהתכוונתי. כנראה שככל שהקשרים ארוכים יותר, ככה פחות מתחשבנים ברמת המיקרו.