BarryG

למה אתה כל כך עצוב על הרווחים של סלקום?

מתנצל עם פיספסתי, באיזה עיר מדובר?

רק מתקן טעות טכנית, התשלום שאנחנו משלמים לרק קו/כרטיס אוטובוס/רכבת לא הולך לחברה אלא למשרד התחבורה. משרד התחבורה משלם למפעילי התחבורה הציבורית בהתאם לנוסחה ספציפית לכל מכרז. אז ההלוואה היא למדינה 😅

אתה צודק מבחינת תשומת לב לתיזמון של חגים, אבל ההשוואה לתקופה מקבילה אשתקד זה לא משהו חקוק בסלע- לפעמים זה נכון ולפעמים לא. אם אין הסבר הגיוני לכך שאנשים קונים יותר דירות בעונה מסויימת או חודש מסויים, אין סיבה להשוות בין תקופות מקבילות, אולי יותר חכם להשוות לממוצע חודשי של 2021 או משהו בסיגנון.

כשחושבים על זה, התוצאה תהיה ככל הנראה עליה (או ניסיון להעלות) במחירי דירות חדשות בפריפריה בשיעור הגבוה מזה שבמרכז, כי בפריפריה היזמים יצטרכו לקחת מרווח גבוה מהסטנדרטי כדי לפצות את עצמם על העליה הצפויה במחירי התשומות...

לא טעית לחלוטין, כי החוק החדש אומר שרק 40% יהיו צמודים למדד בגלל ההנחה ש- 40% מעלויות הפרויקט הן עלויות הבניה. בפרויקטי מחיר למשתכן בפריפריה שיעור עלויות הבניה גבוה משמעותית- תראה את המכרזים בקרית שמונה, נתיבות, וכו', הקרקע נמכרה בפחות מ- 100,000 ש"ח ליח"ד. במקרה כזה עליה של 10% בעלויות הבניה לאורך חיי הפרויקט תשפיע על כ- 50% מהעלויות, שזה כבר מוריד את הרווח מ- 10% ל- 5%... ואם העלויות עולות יותר היזם בהחלט יכול להיות בבעיה.

אכן, הרעיון של לבנות על מיחזור ריבית משתנה בריבית קבועה זולה יותר הוא לא הכי הגיוני...

בשבילך, היועצת המשפטית עצמה בדיוק הגיעה, גם היא טוענת את אותו הדבר- אין שום משמעות ל"רטרואקטיבי", מה שמשנה זה התכל'ס, שזה כמו לבקש העלאה של 2,000 ש"ח. בוגרת הארוורד במשפטים, אגב.

לא נכנס לויכוח הזה ובטח לא כ"תשאל אותו" ו- "היא אמרה". הצגתי לה את המצב איך שהוא, כולל שימוש במילה "רטרואקטיבי" בגין שנה שעברה, היא אומרת שאין פה שום קייס והוא יכול להסכים או לא, וזאת המהות פה.

טוב, שאלתי את המשנה ליועצת המשפטית אצלנו (תפקיד לא זוטר בכלל, מישהי עם המון ניסיון בדיני חוזים), לטענתה זה חוזה חדש, יכול להסכים או לא, אין פה שום קייס משפטי, הניסוח של "תוספת בגין חוזה קודם" חסר משמעות.

לפי הכתבה מה שהפריע להם שם זה לא תחנת הרכבת הקלה אלא מרכז לוגיסטי וחניית רכבות.

למה הכוונה? הרי תחנת רכבת תחתית ליד הבית משפיעה לחיוב על שווי הדירה, וכמובן גם על הניידות שלך...

שרותי ה- VIP תפוסים ליולי-אוגוסט, כבר אי אפשר להזמין...

אבריקס מאוד מוכרים, לא השתמשנו בהם אישית אבל ראיתי מלא תגובות חיוביות בקבוצות של טיולים באוסטריה בפייסבוק, הייתי מזמין מהם ללא חשש.

נכון, פחות קשור למשקיע מקצועי או לא, אבל מאוד קשור לטווח ההשקעה. להשקיע כשכולם פחדנים לטווח של 10 שנים זה רעיון טוב, לטווח של 3 שנים לא כל כך.

הוא אולי בסיטואציה שונה, אבל זה לא משנה מבחינת ההחלטה. אם אפיק השקעה X לא התאים לו מקודם בגלל טווח ההשקעה, הוא גם לא מתאים לו עכשיו אחרי שהפסיד סכום כלשהו. כמו כן, אם עוברים מהרובד של הסטטיסטיקה הפשוטה (השוק ירד Y אחוזים) ושואלים את ה"למה" הנדרש, מבינים שחלק משמעותי מהירידה נובע מעליה בריבית הממשלתית, שגורמת לתמחור מחדש של כל הנכסים, ובצדק. לכן, כל עוד הריבית ברמה הנוכחית או גבוהה ממנה, אין מה לצפות לעליה לרמות התמחור הקודמות בטווח הקצר (שנה-שנתיים-שלוש). זה לא שהיה פה מקרה שמישהו מצא מניה ממש זולה, היא ירדה קצת אבל הוא עשה הערכת שווי רצינית ומחקר מעמיק וחושב שהיא מאוד זולה גם לאחר העליה בריבית.

V6, למה בעצם ההחלטה שלו עכשיו צריכה להיות שונה מההחלטה שהיה צריך לקבל טרם ביצוע ההשקעה?

מספר הערות/נקודות, מפי מישהו שזה המקצוע שלו ושנמצא יותר מ- 15 שנה בשוק ההון בצורה מקצועית ולפני כן כמשקיע פשוט/סטודנט לכלכלה: התאמת אפיק ההשקעה לתקופת ההשקעה ולסבילות להפסד: לאפיקי השקעה שונים יש רמות סיכון שונות, שחלקן תלויות במשך זמן ההשקעה- למשל, הסיכוי ההיסטורי להפסיד בהשקעה במדדי מניות לטווחי זמן של 15 שנה הוא מזערי, אבל לתקופות של שנה הוא בערך 30%. פותח השירשור אומר שהוא צריך את הכסף בעוד שנתיים-שלוש מה שאומר שטווח ההשקעה שלו קצר ו, על בסיס המילה "צריך", הוא לא יכול להרשות לעצמו להפסיד. מכאן, השקעה במניות בשבילו כרגע היא לא רעיון טוב. עלות שקועה וקבלת החלטות: משתנה ההחלטה קדימה אינו קשור למה שקרה בעבר. כמו שפינדר כותב, לכסף אין זיכרון. לכן, עצם זה שמחיר האחזקות של פותח השירשור ירד חסר משמעות מבחינת ההחלטה מה עליו לעשות עם הכסף היום. "בוא ניפגש עוד שנה/שלוש שנים ונראה מי צדק"- קבלת החלטות בתנאי אי וודאות היא לא בעיה מתמטית עם פיתרון אחד נכון, אלא אוסף הסתברויות עם תוצאות פוטנציאליות שונות. למשל, יכול להיות שנגיע למסקנה שאם עושים X אז ההסתברות לרווח היא 90% ולהפסד 10%. אם עשינו ניתוח אינטליגנטי ומעמיק, החלטנו לעשות את X ובסוף הפסדנו, האם טעינו? כנראה שלא, כי אם היינו חוזרים על כך, בהסתברות גבוהה מאוד היינו מרוויחים. מה שעלינו לבדוק במקרה כזה הוא טעויות בתהליך איסוף המידע והסקת המסקנות שהובילו אותנו למסקנה שאלו ההסתברויות של X. לכן, לחזור בעוד Y שנים ולראות מה קרה בפועל זאת לא דרך טובה להכריע מה היה הדבר הנכון לעשות, אלא צריך לבחון את המידע והנימוקים עליהם מתבססים. "מניות זה מסוכן, אג"ח לא"- בתקופות של עליית ריבית אגרות חוב יכולות לרדת אפילו יותר ממניות, שזה כנראה מה שקרה לפותח השירשור. כשמחזיקים אג"ח שלא תואם את תקופת זמן ההשקעה, ובעצם לא מחזיקים בו עד הפדיון, נחשפים לסיכון שינוי בריבית, שיכול להיות משמעותי מאוד, כמו שראינו בחודשיים האחרונים. לכן, אם מחליטים להשקיע באג"ח עדיף לעשות זאת ישירות ולהתאים את תקופת ההשקעה לתקופת הפדיון (ולזכור שבאמצע יכול להיות שיהיה רווח/הפסד שלא רלוונטי כי נחזיק לפדיון), ואם לא עושים זאת ומשקיעים באמצעות מדד או אג"ח עם תקופה שונה משלנו, בהחלט יכולים להיות שינויים משמעותיים במחיר שיושפעו מהשינויים בריבית בשוק.

לא רק שזו דעתך בלבד, אתה גם לא מנמק, ובלי נימוק המלצות השקעה הן המלצות גרועות מאוד. וכן, "אני חושב שכדאי X" זאת בסופו של דבר המלצה.

אם זה עוזר לדיון, אז משרד התחבורה אכן מתכונן ליישום אגרת גודש תוך כ- 5 שנים, ובמקביל גם שיפור התחבורה הציבורית בדמות תוספת קווים ותדירויות, כדי שמהלך אגרת הגודש יעבור את דעת הקהל. עד כמה זה יהיה אפקטיבי, לא יודע...

אליהו שבת אכן מדבר שטויות ולא כדאי להקשיב לו, מבחינת הנימוקים ותהליך החשיבה שלו. מצד שני, כסף שצריך בעוד 2-3 שנים לא משקיעים במניות, אז גם אני הייתי יוצא. מה שהפסדת זאת עלות שקועה והיא לא רלוונטית להחלטה קדימה. מה שרלוונטי כמשתנה החלטה זה "עכשיו יש לי סכום כסף X שאני צריך בעוד שנתיים-שלוש, האם להשקיע אותו במניות?" התשובה לזה היא "לא", ולא משנה איך ה- X מוגדר, סתם סכום כסף או סכום שהיה בעבר Y והפך ל- X. אף אחד לא יכול להגיד לך מה יהיה בעוד שנתיים- שלוש.

תכנון טיסות על חופשות בתי ספר, שהם בתזמון עם שיאי הביקוש, לא נובע מבחירה אלא מההבנה שאתה צריך להעסיק את הילדים לתקופה של שבוע. לתת להם לשבת מול הטלוויזיה זאת לא אופציה טובה כל כך, ובגילאים קטנים יותר אתה בכל מקרה צריך להיות איתם בחופש מהעבודה, אז כבר עדיף לטוס (ייצא יותר זול, או ממש דומה, ביחס לעלות חופשה בארץ בכל מקרה). גם לא מעט חברות מחייבות את העובדים לקחת חופש בחגים, אז מה ההיגיון להישאר שבוע בבית עם הילדים ולטוס אחרי זה על חשבון ימי חופש נוספים?

חד משמעית עם עידוד ממשלתי, מטעם חוק עידוד השקעות הון- פטור מתשלום מע"מ במכירה, פחת מואץ, עוד הטבות שאני לא זוכר כרגע

אני לא מסכים איתך. כשמדובר בהלוואה לתקופת זמן ארוכה שנפרעת לפי לוח שפיצר (כל חודש סכום קבוע), כך שאין דאגה שתצתרך להחזיר סכום משמעותי באחד הימים, בהחלט אפשר לנצל ריבית נמוכה ובמקום "לבזבז" את כל ההון לקחת משכנתא גבוהה יותר ולהשקיע את עודף ההון לטווח ארוך (לא בפיקדון כמובן, כי אז אכן הריבית שתקבל תהיה נמוכה מריבית החוב). כל זה כמובן אחרי בדיקה שההחזר החודשי של המשכנתא לא מכביד, ושהריבית עליה אכן נמוכה (בוא נגיד, פחות מ- 3%, אז בתנאים הנוכחיים זה אכן לא כל כך כדאי).

כי אפשר להסתכל על זה כאילו אתה משכיר אותה מעצמך. הרי לא משנה אם אתה גר בה או משכיר אותה ושוכר לעצמך דירה אחרת. בעצם יש פה שתי עיסקאות- אתה קונה דירה כהשקעה (במטרה להנות מהכנסות משכירות) ובאותו הזמן קונה שירותי דיור (משכיר אותה) מעצמך.