BarryG

יש לי 2 כאלה, לטובת ללכת לים וטיולים. במקביל, יש לי כמה חולצות קצרות של קולומביה בטכנולוגיית omni freeze zero. החולצות של baleaf לגמרי עושות את העבודה לשימושים שלי, אבל יש פער איכות מובהק מול הקולומביה גם מבחינת המגע של הבד וגם מבחינת יכולת קירור ונידוף. לא ברמה של אחד טוב ואחד רע אלא ה- baleaf סבבה, הקולומביה מדהימות. אם ללבוש משהו יום שלם כמעט כל יום, הייתי הולך על האיכות. אם לפעם בשבוע במקרה הטוב כמו אצלי, Baleaf יעשו את העבודה. בכל מקרה, בשביל ה- 18 דולר שהן עולות, תזמין אחת לניסיון.

כששוכר מגיע לדירה חדשה מתוך שאיפה להישאר לטווח ארוך, סעיף האופציה נותן לו חיזוק להנחה שהמשכיר אכן מעוניין להשכיר לטווח ארוך. כששכרתי בעבר תמיד ביקשתי אופציה, אם מישהו לא היה מסכים מבחינתי זה איתות שיש סיכוי שעוד שנה ירצה לפנות אותי- אחרת לא רואה סיבה לסרב (לפחות לא כתנאי הכרחי). אם המשכיר מודאג מפיספוס עליית מחיר תמיד אפשר לרשום שהאופציה היא במחיר של שכר הדירה הקודם פלוס 5%. אם המחירים בסביבה לא יעלו אז בכל מקרה המחיר יישאר כמו שהיה.

מסכים לגמרי עם אברג'ל. נכון שתמיד יש הוצאות (ולפעמים גם הכנסות) לא צפויות, אבל צריך מסגרת בסיסית להתנהל בתוכה. זה שהתקציב עם אי וודאות של 20% תנודה פוטנציאלית לא אומר שצריך לוותר עליו לגמרי כי הוא "לא מדויק". אצלנו התכנון כל כך ארוך טווח שאני מעכשיו בודק שיהיה לי סכום משמעותי עודף בחיסכון כשאצא לפנסיה כדי שנוכל למכור את הדירה הנוכחית ולעבור לדירה קטנה בתל אביב (ואנחנו עוד לא בני 40). אז נכון, אי אפשר לדעת מה יהיה הפער בין מחיר הדירה הנוכחית למחיר דירה בתל אביב בעוד כמעט 30 שנה, אבל עצם זה שזה רשום איפשהו מאפשר לבדוק מדי תקופה, להבין אם צריך לעשות התאמות לחיסכון הזה, לחשוב עד כמה זאת עדיפות על פני שימושים אחרים לכסף הזה וכו'. ברגע שבנית תקציב זה מביא להתנהלות אחרת לגמרי מבחינת חשיבה על הוצאות עתידיות ושימוש לכסף, גם אם התקציב הזה רחוק מלהיות מדויק.

בגדול לא אמורה להיות לו יכולת כזאת, אחרת האופציה חסרת משמעות- הוא תמיד יכול להגיד שהוא חוזר לדירה אבל בפועל להשכיר למישהו אחר, ואתה לא תדע את זה. לכן, אלא אם ההחרגה הזאת רשומה, לא אמורה להיות לו אפשרות לבטל לך את האופציה בטיעון הזה.

אנחנו גם משתמשים באפליקציה, נקראת Toshl Finance, חינמית- בכל פעם שרוכשים משהו מכניסים בהתאם לקטגוריה ותת קטגוריה. בסוף החודש אני מוציא ממנה אקסל ועובר על פרוט כרטיסי האשראי לדברים שלא הכנסנו באפליקציה, כמו ביטוחים. השתמשנו בזה במהלך שנה שעברה ואז נוצרה לי סטטיסטיקה מייצגת של שנה שאיפשרה לבנות תקציב לשנה הזאת, כמובן כולל שינויים צפויים (מטפלת לילד אחרי חופשת לידה למשל), ולעקוב אחריו. מאוד עוזר לעשות סדר, ומה שעוד חשוב מבחינתי זה שכיוון שגם האשה מכניסה את ההוצאות היא יכולה לראות איפה אנחנו עומדים מבחינת ההוצאות ולהיות "בענינים". מבחינת חלוקת ההוצאות, כמו שכתבו פה, קודם כל לרשום את כל ההוצאות הקבועות- שכ"ד, ארנונה, תשתיות (חמשל,מים, אינטרנט וכו'), ביטוחים וכו', ולראות כמה מההכנסה נטו נשארה. במידה ויש סטטיסטיקה היסטורית לראות אם מה שנשאר מספיק לכיסוי שאר העלויות ומה יוצא החיסכון החודשי. אם לא נשאר להתחיל לחשוב איפה לקצץ, או האם צפוי שינוי מהותי (למשל, הילד הקטן יתחיל גן עיריה והוצאות הגן ירדו משמעותית). כמו כן, לבנות תחזית של כלל החסכונות (פנסיה, השתלמות ופרטי) ולראות מה הסכום שיוצא לפנסיה, בהתאם לכך להחליט האם נדרש חיסכון גבוה יותר, או אולי להפך.

אני לא מבין מי מבין שנינו הוא הבעייתי בהבנת הנקרא... תקרא את שתי ההגדרות שכתבתי, אחת שמירת ערך" ואחת ל"הנבת תשואה". למי מההגדרות מתאימה השקעה ב- S&P500?

הפוך, בכל הנוגע להשקעה במניות אנחנו מסכימים על הכל חוץ מהגדרות. אתה לא ניסית לתת הגדרה, אני כן, ולכן, בפעם השלישית: "שמירת ערך"- תשואה ריאלית אפסית "הנבת תשואה"- הקרן צומחת ריאלית עכשיו, קח את התרגיל שהצעת (תשואות של תקופות של 10 שנים של S&P500), ותגיד לי לאיזו משתי ההגדרות הנ"ל הוא מתאים.

שוב, יש הבדל בין "שימור ערך" ל- "השאת תשואה". מי שמשקיע בתעודות סל של מניות לטווח ארוך עושה השקעה טובה מאוד שמאפשרת הגנה טובה מהאינפלציה, אבל המטרה שלה היא להניב תשואה, ז"א, שהקרן תגדל ריאלית תוך חשיפה לסיכון. "שימור ערך" הוא פשוט הצמדה למדד המחירים, תשואה ריאלית אפסית, מטרה שונה ורמת סיכון שונה ביחס להשקעה במדדי מניות.

"שמירת ערך" זה לא "השאת תשואה", לכן מניות ונדל"ן, ובטח מטבעות קריפטו, לא אמורים להיכנס לקטגוריה הראשונה. כמו שכתבת, שמירת ערך היא בערך תשואה ריאלית אפסית, או נומינאלית קרובה לאינפלציה. אני מאמין שיש משמעות גבוהה לסמנטיקה בהשקעות, לאור זאת שהתחום רלוונטי לכולם וכולל גם משקיעים מקצועיים וגם משקי בית. חשוב לדבר באותם המושגים כדי שהמומחים לא יבלבלו את משקי הבית.

ואו, איזה ז&%$ן שכל... הוא מחרטט ונותן תרוצים גרועים

שכרתי בברגמו סטיישן ל- 8 ימים באוקטובר ב- 530 יורו לפני חודש מחברת GoldCar, חברה מקומית שעובדת באיטליה וספרד, תבדוק אצלהם (אין לי ניסיון קודם ולא יכול להמליץ). מה שכן חשוב, באיטליה חשוב לקחת מהחברה שאתה שוכר ממנה ביטוח מלא שפוטר אותך מכל נזק, אחרת הם ממציאים תקלות ופגיעות ומחייבים אותך ואין עם מי לדבר.

איפה אתם רואים סתירה? איציק כותב שאריחים שלא עברו ליטוש מצופים בגלזורה ולא צריכים שום טיפול. בלינק גם כתוב, כשהם אינם מזוגגים (ללא שיכבת גלזורה) הם סופגים וצריכים טיפול.

אני מרגיש שאתה מתייחס רק לחצי ממה שאני כותב... מי שטוען שיש מחסור בדירות לא אומר שיש אנשים שנשארים בלי קורת גג, אלא שהביקוש לשרותי דיור גבוה מההיצע ומביא לעליית מחירי שכירות משמעותית.

למה, בדקת בכמה עלתה בשנים האחרונות השכירות באופקים ונתיבות?

שוב, זה מתבטא במחיר. אם מחירי השכירות בפועל אכן עלו ב- 10% בשנה האחרונה למי שנכנס לחוזה חדש, זה בהחלט מצביע על מחסור אמיתי בדירות.

לא, ביקוש הוא לא קשיח כמו שלפעמים מנסים לצייר (ולכן גם אני לא מסכים עם האימרה ש"יש X משקי בית חדשים בשנה אז צריך X דירות חדשות). יש אנשים שהיו שמחים לגור ב- 4 חדרים אבל נשארים ב- 3 כי לא יכולים לממן, יש אנשים שגרים עם שותפים למרות שהיו שמחים לגור לבד, וכו'. בסופו של דבר הכל מתבטא במחיר השכירות. מחירי שכירות עולים מצביעים על היצע נמוך ביחס לביקוש, ולהפך. אני אגב מעריך שמדד השכירות בדיליי ביחס למציאות- לפי הלמ"ס עלה בין ינואר 2021 לינואר 2022 ב- 1.3% בלבד, לא שמעתי על חוזה שנפתח ולא עלה לפחות ב- 5%, כאשר הדוגמאות שאני מכיר הן יותר לכיוון ה- 10%.

אני מסתכל על זה עסקית. מבחינת הבנק, לאפשר למישהו שנמצא בבעיה תזרימית זמנית לדחות תשלומים זאת עסקה כדאית. מבחינת הלווה, זאת בחירה שלו אז כמובן שאין בעיה. לכן, אפשרות לדחות תשלומי משכנתא זה מהלך שייתכן שהיה קורה גם ללא התערבות של הממשלה.

למה לא לגיטימי לתת דחיית משכנתא? זה גם אינטרס של הבנק, הוא ממשיך לצבור ריבית שתשולם בסוף ולא צריך להתעסק עם פינוי ומכירת הביטחון שלו (הדירה).

יש מתאם, בטח אין מרווח קבוע. כמו שאמרתי, אם כולם יעלו גם אנחנו כנראה נעלה (להלן, מתאם), אבל להגיד שיהיה מרווח קבוע זה לא משהו מבוסס, ואפילו לא בטוח הגיוני.

המטרה של בנק ישראל היא לשמור על אינפלציה סבירה בארץ וששער הדולר לא יירד יותר מדי. התמסורת מכאן ועד שמירה על מרווח קבוע מול ארה"ב ארוכה מאוד עם המון אי וודאות. זה שככל הנראה אם בכול העולם יעלו ריבית גם אנחנו נעלה ריבית זה נכון, אבל מפה ועד להסיק שיש מרווח קבוע שנרצה לשמור עליו הדרך ארוכה מאוד ועם רמת וודאות נמוכה. תזכורת היסטורית (חיפוש קצר בגוגל): https://www.financialzone.co.il/fed_israel.jpg

למה שבישראל יעשו בדיוק מה שעושים בארה"ב תוך שמירה על פער הריביות? אנקדוטה: ב- 2006 במהלך לימודי תואר ראשון ידידה שאלה אותי לגבי הדינמיקה של ריביות של אגח ממשלתי של ישראל וארה"ב, הסברתי לה שהריבית נובעת מהסיכון של המדינה ולכן בישראל תמיד יש פרמיה ביחס לארה"ב. למרות שב- 2006 ההסבר הזה נשמע מאוד הגיוני ביחס לסטטיסטיקה ההיסטורית של אז, העתיד כמו שכולם יודעים היה שונה...

אתם (וכנראה גם פותח השירשור) מפספסים את הפואנטה של התוכנית- לטוס ליעדי תיירות מבוקשים ולבדוק אילו תרמיות יש שם. המגיש בכוונה מנסה ליפול בתרמיות פוטנציאליות כדי להציג אותן ולהזהיר אחרים. לכן ההתנהגות שלו היא לא סבירה ותייר אמיתי עם קצת שכל לא יגיע למצבים כאלה.

ניסיון להסיק על פי התנהגות של חודשיים של מדד מחירי הדירות לא יכול להביא לשום מסקנה שאפשר להסתמך עליה

אין קשר. על פי המודל הכלכלי הקלאסי של שוק הדיור, מחירי השכירות נקבעים על פי היצע דירות וביקוש לדיור, ומחירי הדירות נקבעים על פי מחיר השכירות והתשואה המבוקשת. הריבית משפיעה על התשואה המבוקשת, לא על מחירי השכירות.

ניתוח יפה אלכס. בגלל עליית המחירים מאז שנעשה הסקר עלות הקרקע, ושיעורה מכלל העלויות, עלתה משמעותית. היזמים אכן מצפים לרווח של כ- 15% מסך העלויות בלי הבדל משמעותי בין פריפריה למרכז. לגבי הרווח ביחס להון, בדרך כלל היזם מכפיל את ההון- הוא משקיע הון בסך של 12%-20% מסך העלויות ומקבל רווח בסכום דומה. כמובן שיזם יכול גם לקחת חוב מזנין ולשפר את התשואה עוד יותר. לגבי תמ"א/פינוי בינוי, עלויות הבניה גדולות יותר על חשבון עלות הקרקע כיוון שהיזם גם בונה את דירות המפונים, משלם להם שכ"ד והובלות וכו'.