המדריך המלא למבודד המתחיל וגם המתקדם - או במילום אחרות עדכוני עולם הבידוד האקוסטי לרכב גרסאת בואך 2026!

[lanosforce]

שלום לכולם, 

 

אני יודע ש"נעלמתי" לתקופה ארוכה. 

המלחמה בשנתיים האחרונות, אמנם לא מהצד של עוטי המדים אלא מהצד הטכנולוגי - סיפקה לי הרבה מאוד תעסוקה שעליה אינני יכול להרחיב. 

ומאידך בבית שלי מתחוללת מלחמה פרטית של תחלואת בן משפחה, שלוקחת כוון אופטימי ומעודד מאוד. 

וכן - גם מספר מקרים מאוד לא נעימים בתוך קהילת הDIY כבר מאוד הרחיקו אותי מהסצנה ומהרצון להשקיע ולתרום מעצמי, זה לא השתנה בהרבה.

 

איפשהו בכוונות שלי עוד לכתוב את המדריך המלא לאודיופיל המתקדם. 

 

אבל נכון לעכשיו אני רוצה לפתוח בשרשור שיהווה סקירה על התקדמות המוצרים, הטכנולוגיות והטכניקות - בנושאי הבידוד האקוסטי והטרמי לרכב. 

 

כרגע רק אשים כאן את הפתיח אבל אשתדל בכל מספר ימים להעלות כאן מידע - יש למה לצפות! 

 

ואני רוצה להזמין באופן אישי את חברי הפורום 

 

@BEEKER

@CarAudio Workshop

 

[lanosforce]

טוב אז - כמובן, עיקר התגובות שלי יהיו מנקודת המבט האישית שלי על הנושא ואיך אני, רואה את הדברים מבין ומפרש אותם. 

לא מגדיר כאן תורה אם כי כן עלול להביא כאן קצת חוש הומור תנ"כי לרגע - מראש מתנצל על הזוועה. 

השרשור לא מתמקד ביצרן אחד אלא בכל יצרן ופתרון אפשריים כולל ביתיים. 

 

היבט על העבר 

 

כמו שאני רואה את הידע שלנו נכון לעד מה שקיים היום בפורום, ישנן שלוש משפחות עיקריות של מוצרי בידוד 

 

משפחת משכחי הוויברציות - טיפול ברזוננס - הדהוד של מתכת

 

אלו בעיקרם מוצרי הבוטיל.

 

אם בעבר הרחוק, שנות ה90 המאוחרות ותחילת שנות ה2000 מוצרים אלו היו נגישים בארץ בעיקר ע"י שלושה מותגים -

DYNAMAT
STP
SECOND SKIN

 

וכמובן כבר אז היה ניתן להשיג בארץ מוצרים מבית STINGER 

 

העלויות שלהם היו מאוד יקרות! מדובר על כ100-120 שקלים לפחות ליריעה של 30*50 

 

אנשים רכשו בעיקר מוצרים ביתיים לאלו שכיסם לא היה עמוק - מוצרים כמו פז-קר שהן בפועל יריעות מבוססות זפת ופטרוליום! אולי לא רעילות אבל מתייבשות בסופו של דבר, נופלות ומאוד - מסריחות. 

 

ולאחר מכן התחילו להופיע מוצרים ביתיים טובים יותר כמו סיקה-סיל 

 

אבל מה שמשותף לכולם - עובי היריעות בין 80 מיל ל120 מיל לעבות. 

 

ובאמת - לא היה כאן יותר מידי.

 

היריעות התחלקו בעיקר למוצרים שהבוטיל שלהם היה תערובת איכותית שנצמדת היטב, לכאלו שאחרי תקופה מסויימת פשוט היו מתקלפות ונושרות. 

 

משפחת סופגי הרעשים 

 

אלו הם בעיקר כל הספוגים למינם - מדובר כאן על ספוג בעל תאים סגורים וצפופים - CLOSED CELL FOAM או בקצרה CCF. 

 

בעיקר היה ניתן למצוא את המוצרים האלה אצל דיינאמאט ואצל STP 

בדיינאמאט קראו להם מוצרי "ליינר" 

בSTP -ביפלאסט או ביטופלאסט ועוד חומר בשם SPLEN 

 

וכמובן החומרים הביתיים מתחום האודיו הביתי והאולפני - ספוגי ניאופרן כאלו ואחרים בצפיפויות ועוביים שונים. 

 

ומשפחת בולמי הרעשים 

 

כאן מדובר בתקופת העבר שלנו בעיקר על חומר אחד - ויניל צפוף מאסה - MASS LOADED VYNIL או בקיצור MLV

וגם חומרים שניתן לרסס או לערבב כמו משחת מסטיק ולמרוח על משטחים - למקומות שקשה להגיע אליהם. 

 

הויניל הוא פתרון מאוד לא פרקטי - בעיקר היה מייושם על רצפות או משטחים ישרים וגדולים - בסופו של דבר היה נדיר לראות אותם ברכבים וכמובן העלויות שלהם פשוט מגוחכות. 

 

בהמשך נעבור למה קרה במהלך השנים ואז אגיע להתפתחויות העיקריות הקיימות כיום. 

 

 

 

[lanosforce]

אז רגע לפני שאני מתחיל להכנס למה המציאות של שוק הבידוד האקוסטי בימים אלו... 

 

אני רוצה לתת דוגמה קטנה ופשוט מהדהדת בצורה בלתי נתפסת - עד כמה משהו קטן יכול לעשות עולם של הבדל - נתחיל בתמונה:

 

 

כן, שני רולרים - המצאה בת אלפי שנים... גלגלת, תושבת, ידית. 

 

אתם בטח חושבים הבחור השתגע (איבדתי את זה מזמן האמת אף פעם לא היה לי את זה) 

 

הגלגלת עץ היא מקורית של DYNAMAT - מה נקרא DYNAROLLER

 

בזמנו - הם פחות או יותר היו הראשונים לספק כלי ייעודי להצמדת יריעות בוטיל לפח הרכב.

 

בפועל - לגלגלת עץ הזו אין שום כוח הצמדה, היא שוקלת כמה גרמים בודדים, כולם בסופו של דבר השתמשו בצד של הידית בכלל בכדי להדק את הבוטיל ולמעוך\למחוץ אותו לפח הדלת - שזו אפרופו... טעות! טעות טכנית קשה! 

 

זה ממש לא להבין איך יריעות האלומינים אמורות לעבוד וגם על זה נרחיב בהמשך ביחד עם סרטוני הדגמה והסבר של אחד האנשים הכי בולטים היום בתחום - ניק אפיצלה, הבעלים של RESONIX. 

 

הגלגלות שאתם רואים מעלה הן שלי באופן אישי - נרכשו במיטב כספי בהפרש של פחות או יותר 20 שנה זו מזו.

 

וכאן מגיע השוס! 

 

נכון - זו בסה"כ גלגלת נכון? אז זהו שיש פערים אדירים בין השתיים. 

 

וכן במקרה הזה הגלגלת היא של STP - אבל זה באמת באמת לא קשור הפעם למשהו מסחרי או פרסום - אמת כנה ופשוטה. 

 

הגלגלת הזו של STP פשוט - כבדה! כשאתם מחזיקים אותה אתם מבינים שיש כאן הבדל של כמה מאות גרמים לפחות בינה לבין הגלגלת עץ הישנה. 

היא עשויה ממתכת והנקבוביות שיש עליה - זה לא סתם! 

 

אם תביטו על קצה הידית של גלגלת העץ - אתם כבר תבינו מיד שבמקום שהרולר יהיה החלק שבאמת עושה את העבודה - הידית עושה - ורואים בבירור שהיא שחורה מבוטיל שנמעך בגללה גם בגלל קצוות היריעה וגם בגלל שיריעת האלומיניום נפצעה.

 

*** כשפוצעים את שכבת האלומיניום של יריעת בוטיל - בפועל פוגמים בפעולת הטבעית של השכבה הזו כי שיכוח הרזוננס בנוי על כיסוי שטחים וככל ששטח האלומיניום של היריעה גדול יותר ורצוף יותר - כך גם הוא בולם את התנודה של הבוטיל והפח! (גם זה יוסבר על ידי ניק אפיצלה בסרטון שלו בהמשך). 

 

ומה שקורה בגלגלת מתכת החדשה יותר - גם כמעט ואין שום צורך להפעיל לחץ על היריעה (וזה גם מונע מצב שבו מרוב לחץ מעוותים את הפח של הרכב - כן כן, זה קורה!) 

גם היא לא פוצעת את יריעת האלומיניום 

וגם... וכאן הסיבה לנקבים - היא משאירה סימנים הרבה! יותר ברורים מאשר גלגלת חלקה - עד כמה מעכתם והצמדתם את יריעת הבוטיל ועד כמה האלומיניום נשחק - וזה נותן אינדיקציה ברורה מאוד מתי לעצור.

 

בייחוד עם יריעות בוטיל שגב האלומיניום שלהם עם ריבועים מרובים - פשוט קל וברור לראות מתי העבודה נעשתה ולא צריך להמשיך מעבר. 

 

 

שתי גלגלות - הבדלים עצומים בין השתיים. 

טכניקה\טכנולוגיה - עומד המון ידע וניסיון מאחורי, כן, גלגלת! 

[lanosforce]

סיקור כללי למצב הקיים בתקופה הנוכחית

 

בגדול אם בעבר היו בעיקר שלוש משפחות עיקריות של חומרי בידוד אפשר לאמר שהתווספו כל כך הרבה פתרונות שניתן להוסיף לעניין לפחות עוד משפחה או שתיים. 

 

כאשר בכל משפחה יש שלל התפתחויות בפני עצמן. 

 

כאמור הראשונה - משפחת הבוטיל 

 

עיקר ההתפתחויות הן - 

עוביי הבוטיל ושכבת האלומיניום - ניתן למצוא היום יריעות עם בוטיל בעובי 3, 4 ואף 6 מילימטר בזמן שבעבר העבות ביותר היו בד"כ 1.8.

גודל היריעות אם פעם הגודל העיקרי היה 30*50 היום כבר ניתן למצוא יריעות בגודל של 50*80 ובמחיר זול יותר מבעבר. 

תערובות הבוטיל. 

במקום שכבת אלומיניום ניתן היום למצוא חומרים שונים כמו בד רשת, לחסימת רעשים ובלימת רעידות מוגברת. 

גב מבד-נייר לפיזור במקום שיקוף גלי הקול האחוריים של הרמקול (מה שמייתר שימוש בדיפיוזר) 

ואף יריעות עם גב אלומיניום קשיח במיוחד ותערובת בוטיל כבדה במיוחד שיכול גם בקלות לשמש כסגר למחיצה טכנית. 

יריעות בוטיל עם ייעוד מועדף לפלסטיקה במקום מתכת. 

 

המשפחה השניה - משפחת סופגי הרעשים 

 

ההתפתחות כאן היא בסוגי הספוג, הצפיפות, העוביים הרבים שניתן לבחור בהם. 

ספוגים שמתאימים להדחס במקומות צרים.

ספוגים צפופים במיוחד וכאלו שהם בכלל על גבול או אפילו על בסיס של קצף. 

הדבקים כאן התפתחו מאוד.

גמישות החומר והיכולת שלו לעקוב אחרי משטח. 

קוביות של קצף צפוף לספיגת רעשים בכנפיים.

משטחי "כותנה" לריפוד בתוך חללי משטחים פתוחים (דלת תא מטען למשל, רצפות, גגות). 

 

המשפחה השלישית היא - חוסמי הרעשים 

 

גם כאן יש התפתחויות לשימוש בבוטיל מעורב ויניל.

יריעות ויניל דקות יותר וקלות יותר אבל יעילות במידה רבה.

שימוש בבדים כחסמי רעשים 

 

 

בעיני קבוצת החומרים הבאה היא כבר משפחה בפני עצמה - מבודדי משטחים 

 

בעבר לא היתה מודעות גדולה לאזורים בהם יש חפיפה בין משטחים כמו למשל - חלקים של דיפון דלת שהם שני משטחים נפרדים שמהודקים או מולחמים זה לזה. 

המגע בין משטחים שונים כמו דיפון לפח הדלת, תוספת של מצלמות וצמות לא מקוריות ברכב. 

החיץ בין שפת הרמקול לבין הדיפון. 

מהדקי ניילון והתושבות שלהם. 

 

לכל אלו היום יש פתרונות כגון - 

סרט דבק בוטיל (מסטיק מתקינים שפעם היו שמים בגרילים של רמקולים שלא ירטטו)

סרט בידוד בד לבד (ליפוף צמות, ריפוד דפנות דיפונים וכך הלאה) 

סרט בידוד ספוג (אטם לרמקול למשל)

טבעת CCF לאטום בין הרמקול לדיפון

שרוול סיליקון (לאותה מטרה בדיוק) 

 

תרסיסי ציפויים וחומרים דמוי "מסטיק" לבידוד בתי גלגלים. 

 

וכך הלאה. 

 

המשפחה הבאה - בעיני היום זו משפחה בפני עצמה - הפתרונות המיוחדים

 

אלו הם כבר פתרונות עם ייעוד שימוש ברור. 

 

למשל לוחיות אלומיניום עם גב דביק - לסגירת מחיצות טכניות. 

יריעות לבידוד מכסה מנוע בלבד. 

בלוקים לספיגת רעשים. 

כלי עבודה ייעודיים - רולר קצר, רולר ארוך, כפפות מגינות חתכים, חומרי ניקוי משטחים וכך הלאה. 

גומיות לבידוד רעשי רוח בשלל צורות. 

 

 

מה הלאה? 

 

סיקורים של גורמים משפיעים בתחום - הדגמות. 

דיון חופשי. 

[lanosforce]

יריעות בוטיל - 

 

ידע שכבר קיים מעל 20 שנים

 

 

כן - באמת לא צריך להשתמש בהרבה חומר. 

 

מה שחשוב זה לכסות שטח יעיל - בד"כ כיסוי של שטח פנים 25% מסך המשטח - כבר יספק הורדה יעילה של תדר הרזוננס לתחום לא רלוונטי לשמיעה שלנו. 

 

אבל גם לעובי הבוטיל יש משמעות רבה ליעילות האפקט. 

 

היום - כשהפח של רוב הרכבים דק מאוד, כשהרמקולים גדולים יותר ברוב הרכבים או פשוט חזקים בהרבה מהרמקול המקורי להשתמש בבוטיל בעוביים כמו 3-4 מ"מ זה רעיון טוב. 

 

אני לא מדבר על רכבי SPL בהם הפח של הרכב פשוט מתעוות וצריך לתת לו הרבה יותר משקל - מאסה, לזה יש יריעות בוטיל עבות וכבדות במיוחד כמו הMASSA BASSA של STP לצורך דוגמא. 

 

אבל בואו נקפוץ 25 שנה קדימה בערך לאחד מתוך מספר סרטוני הדגמה של הבעלים של חברת RESONIX 

 

 

 

הידע שלו, הטכניקה שלו - פשוט מעוררי התפעלות. 

 

נכון - כמות השטח שהוא כיסה שם היא פשוט אובר קיל - מצד שני אם זה גם טיפול טרמי לדלת - אז יש סיבה טובה למה לכסות את כל המשטח מעבר לזה שלבעלים של הרכב יש את הממון זה ברור.

 

סה"כ הוא הניח שם שכבה אחת של בוטיל - לא שתיים בטח שלא שלוש כמו שפעם רוב המתקינים היו עושים וסתם מעמיסים על הרכב משקל מיותר וללקוח הכיס היה מתרוקן ללא סיבה מוצדקת, לפחות מישהו התפרנס. 

 

אבל החשוב לקחת מההסברים שלו - זה: וכאן יש הרבה מאוד דברים שנוגדים את מה שהיה נהוג לעשות שני עשורים אחורה.

 

1. לריעית האלומיניום יש תפקיד קריטי של בלימת זעזועים (רזוננס) כאשר היא מוצמדת לשכבת הבוטיל.

2. אסור להצמיד אותה חזק מידי ובכך למעוך את הבוטיל - חלק מבלימת הזעזועים של הרזוננס מסתמך על גמישות החומר.

3. אסור לפצוע את שכבת האלומיניום כי זה מקטין את שטח הפנים הרציף שלה ומוריד את היעילות שלה. 

4. להשתדל להניח את יריעת הבוטיל בחלקים כמה שיותר גדולים - כי זה עקרון הפעולה האמיתי שלה - שטח פנים. לא להקטין את היעילות של הפתרון. 

 

לסיכום

 

אז מצד אחד - מספיק לכסות שטח קטן יחסית - בכדי לקבל יעילות.

מאידך - בכדי לקבל יעילות מוגברת - רצוי שהשטח הזה יהיה בחתיכה אחת וגם לכסות את רוב השטח - זה לא נורא, מקבלים טיפול טרמי יותר טוב ויעילות השתקה מירבית. 

ואין טעם בריבוי שכבות - פשוט תיקחו יריעה עבה יותר וכבדה יותר. 

[mitsugli]

מעניין מאוד, בעבר ביצעתי עבודות דומות לעצמי וזה היה מספק ברמה.

הפחתת רעשי רקע/כביש, דלת כבדה יותר :), והפחתת רזוננס מהברזל.

שאלה שיותר מעניינת, הדבקת הבוטיל לא כדאי לבצע בחימום החומר? להדבקה טובה יותר? או שזה לא ישנה/יועיל במשהו?

 

ועוד משהו כדאי זה איזה חומרים משתמשים לדיפונים של הדלת? אם יש סרטונים מעניינים אשמח להפנייה.

 

מקס

[zaf]

לפני 17 שעות, lanosforce כתב:

תרסיסי ציפויים וחומרים דמוי "מסטיק" לבידוד בתי גלגלים. 

המשפט הזה משך את תשומת ליבי במיוחד. כי לטעמי, לפני בידוד הדלתות ,אני מעדיף להשתיק כמה שיותר רעשי כביש ורק אחר כך להמשיך בשאר הרכב.

אשמח לרחבה אולי בשרשור נפרד, כמובן בהקשר לנושא.

[Tom_22]

מניח כי הכוונה למוצרים כמו אלו שמופיעים בהמשך פה למשל: https://standartplast.com/catalog/special-line/

 

האמת שבהיצע שקיים לצורך הענין אצל STP אני לגמרי הולך לאיבוד, יש שם כל כך הרבה מוצרים שונים שנראה שמבצעים דברים דומים, ולא מבין למה צריך את השלל הזה ואי אפשר לפשט אותו. 

[lanosforce]

לפני שעתיים, mitsugli כתב:

מעניין מאוד, בעבר ביצעתי עבודות דומות לעצמי וזה היה מספק ברמה.

הפחתת רעשי רקע/כביש, דלת כבדה יותר :), והפחתת רזוננס מהברזל.

שאלה שיותר מעניינת, הדבקת הבוטיל לא כדאי לבצע בחימום החומר? להדבקה טובה יותר? או שזה לא ישנה/יועיל במשהו?

 

ועוד משהו כדאי זה איזה חומרים משתמשים לדיפונים של הדלת? אם יש סרטונים מעניינים אשמח להפנייה.

 

מקס

רוב היריעות היום לא דורשות שום חימום בכדי שהבוטיל שלהן ייצמד היטב לפח. 

 

רק יריעות מסויימת - בד"כ גם עם גב מאוד קשיח שאתה רוצה להקנות להן גם גמישות וגם יכולת להצמד יותר בקלות - דורשות היום חימום. 

 

לדיפונים של הדלתות משתמשים בטיפה בוטיל איפה שיש שטחי פלסטיק גדולים ואז עושים שכבה שלמה של סופג רעש או חוסם רעש. 

 

במקרה החלק הראשון של הסדרה של רסוניקס - מדבר על הדיפונים

 

 

 

לפני שעתיים, zaf כתב:

המשפט הזה משך את תשומת ליבי במיוחד. כי לטעמי, לפני בידוד הדלתות ,אני מעדיף להשתיק כמה שיותר רעשי כביש ורק אחר כך להמשיך בשאר הרכב.

אשמח לרחבה אולי בשרשור נפרד, כמובן בהקשר לנושא.

 

הסרטון הבא ימחיש היטב - 

 

 

[zaf]

נחמד. אמנם אנגלית במבטא לא ברור, אבל היישום מובן.

וכן...הבחור מיומן או שלא חבל לו על הנעליים, אני לא הייתי מערבל ככה חומר 🤪

[lanosforce]

זה נעליים מבודדות היטב אין ספק.

[BEEKER]

בתאריך 1.1.2026 בשעה 10:26, lanosforce כתב:

ואו נקפוץ 25 שנה קדימה בערך לאחד מתוך מספר סרטוני הדגמה של הבעלים של חברת RESONIX 

 

מצטער,

לא מעוניין להיות הפארטי פופר, והשתדלתי להתאפק לפני שכתבתי, אבל קשה לי מאוד להתחבר ל"תובנות החדשות", של בעל  חברת RESONIX,

מצטער, הוא כל הזמן נראה מלא חשיבות עצמית כאילו המציא איזה תחום מדעי חדש.

 

גבר, בוא. אתה מיישם איטם על דלת, מה שנעשה במשך 30 השנים האחרונות. זה שבחרת לשים קצת חומר? אז סבבה, אבל לתרץ את זה בתירוצים עלאק מדעיים, כבר פחות סבבה.

 

זה האתר של החברה?

https://resonixsoundsolutions.com/blogs/resources/what-is-the-best-sound-deadening-material-independent-testing-data

 

 

אדי, רק תראה איך ההחברה שלו מקדמת את המוצרים שלה, מטמיעים סרטוני "חובבנים" שהם כל מיני לצים שמצטיידים במיקרופון,

עושים ניסויים "עלאק מדעיים" בגראז' של סבתא, בודקים מוצרים של חברות אחרות,

ואז יש להם את החוצפה להעלות את התוצאות ההזויות שלהם.

 

רוצים דוגמה?

תראה בתחתית העמוד, את רשימת ההשוואה:

 

החומר שהוא משווק -ResoNix Mega כמובן עם 100 % 

בכל זאת מדובר בחומר הכי טוב בעולם, ממש הקריפטונייט של הרעש!   .

 

מקום שני במצעד המעריצים, נמצא החומר "הזול" שהוא משווק,  ResoNix Original עם ציון  53 % כי הפאנס צריכים להבין את המחיר המופרע של החומר "החדשני" מהמקום הראשון.

 

ואז נעבור לחברות אחרות,

כל מיני חברות ש"לא יודעות כלום מהחיים שלהן וסתם מוכרות לכם יריעות שחורות, טפי על הריח המגעיל שיהיה לכם באוטו וגם לא עשו בדיקה של מיקרופונים":

 

ומקום ראשון של חברות הקקמייקה נמצא חברה איזוטרית כמו STP Gold עם  18.85 % הצלחה במצעד החירטוט.

 

הבאה בתור, עוד חברה מעפנה שחושבת שהיא גורדון סאמנר, אבל אנחנו יודעים שהיא רק מנסה "לעקוץ" אתכם  ....חברת Stinger עם 17.7 %

וחברה יחסית חדשה בשם NVX עם ביקורות מחמיאות, אבל השיגה אצלנו רק 14.8 %

ממשיכים במצעד החברות המאכזבות והגרועות, עם חומר שכיכב פעם בפורום אודיו ומולטימדיה במזרח התיכון, במדינה נידחת בשם ישראל, עם Second Skin Damplifier Pro
תמיד ידענו שהחברה מיזראעל לא מבינים שיט, כי החומר הנחשב משיג רק 14.8 %, גם האשמאט -Hushmat עם 11.11 % 

 

ממשיכים במצעד הליצנים, STP Aero וגם חברה זעירה בשם 3M עם EDM1029 שמשיגות יחד 11.11 %
Soundskins Pro 3-in-1 משיג במבחן הלצים שלנו ציון מעפאן של 8.33 %

מתקדמים במצעד הלהיטים אל תחתית הרשימה, המיץ שנשאר בסוף של השקית? אז מצאנו משהו עם ציון נמוך יותר, 

ועכשיו אנו מגיעים לחומר איטום Dynamat Extreme, אמנם ראינו שמשתמשים בו פה ושם, בתחרויות עולמיות, 
אבל משיג 6.6%

ואל תקשיבו ליוזר בשם BEEKER שמכיר היטב את החומר, הוא מבין רק בחבובות. 

כל התוצאות באדיבות "הגראז' הכי סתום ביקום",

עם המדען הראשי שהגיע בהזמנה מ-TEMU 

 

 

 

 

 

 

 

 

1. אני באמת לא יודע איך אפשר להתייחס ברצינות ליחצנות וליהירות שלו.

 

2. מספיק להסתכל על עבודות של חובבי אודיו מסורים בארץ, כדי להבין שהם עשו עבודה יסודית פי עשר ממנו

 

3. אומר בענווה רבה, שבעלי המקצוע שיש לנו בארץ מדהימים לעומתו, הטובים שבהם לא חוסכים בחומר, ומבחינת רמת העבודה? עולים עליו בעשר דרגות לפחות

4. הציונים שהוא נותן לחומרים של חברות אחרות? ממש מעליב. גם לשקר צריך לדעת

[Tom_22]

 

יש כל מיני סיפורים על עסקים גדולים אחרים שהתחילו בגראג' של מישהו... 😉 

 

לא עברתי על המידע שהוא מציג, אבל לא הבנתי מה הטענה שלך בעצם כלפי החומרים/מדידות שלו (מעבר לענין השיווקי אולי). 

 

לא נכונים? או אולי אפילו מפוברקים? 

מוטים כפועל יוצא של שיטת המדידה/יישום?

מוטים בכוונת מכוון?

בדיקה של חומרים X שלא באותה קטגוריה כמו חומר שלו? 

 

האם יצא לך להשתמש בחומרים שלו או מכיר מישהו מדרגה ראשונה, ולהשוות? 

 

 

[lanosforce]

אני לא מתייחס לשיווק ולאינטרסים וגם בגלל זה לא נכנסתי לשום תוכן עמוק של אף גורם - אם נחפש לכלולך אני בטוח שנמצא אצל רבים. 

וזה שכל אחד יכול לתאר את החומרים שלו כהכי טובים בעולם גם. 

 

לא - השרשור הזה בא להתייחס לטכניקות, לחידושים בתחום הזה - ב2.5 עשורים הרבה דברים משתנים, מה שעבד עם מידבאס 6.5 אינטש לא בהכרח יעבוד עם וופר 8.7 - בטח שלא באותה יעילות. 

 

לגבי בוטיל ולגבי פריסת אנרגיה - הוא צודק בלא מעט דברים העיקריים בינם הם שככל שהיריעה תתפוס שטח רחב יותר ורציף יותר - היא תהיה יעילה יותר. 

 

בין זה לבין כמה שטח באמת צריך לכסות - זה סיפור אחר. 

 

באחד הסרטונים שלו - הוא מראה את השרוולי סיליקון שמתקינים אותם גם כשרוול מגן מים וגם כאטם בין הדופן הפנימית לדיפון - בכדי לתעל את הרמקול לקדמת הדיפון.

כמוצר נחות לעומת פשוט להשתמש בטבעת CCF (כלשהיא) שמתאימה את עצמה לפני השטח בצורה גמישה. 

 

הסיליקון - אחרי הספק מסויים נהיה לא גמיש מספיק ובעצמו מייצר וויברציות - ואני לצערי, חוויתי את זה באחד הרכבים שלי כאשר התקנתי "סאב וופרים" 6.5 אינטש 

 

גם הדוגמא באחד הסרטונים שלו שהוא מראה מחיצת פלסטיק של דופן פנימית של דלת - שאין ממש היגיון להשקיע בבידוד שלה - כי היא עשויה מפלסטיק מאוד עבה וגם ישנם חיזוקים כמעט בכל מקום. 

 

צריך לדעת מה לקחת מכל דבר.

 

לSTP היו לאחרונה סרטונים שהם מראים שיש להם חומרי בידוד עמידים לירי - גימיק? - לא יודע לאמר אבל לא רואה איך אפשר לזייף דבר כזה למען האמת. 

 

 

לגבי כמה מהמותגים שהזכרת - בייחוד HUSHMAT 

הדבר הכי ייחודי להם היה שהיה ניתן להצמיד את יריעות הבוטיל שלהם - למשטחים שלא עברו ניקוי! (יש על זה סרטונים) - עד כמה שידוע לי - הם לא שרדו כחברה. 

 

סקנד סקין - גם לא זכור לי ששרדו. 

 

סטינגר - הייתרון העיקרי שלהם באותה תקופה - הם ייצרו את היריעות הכי עבות ואת האלומיניום הכי עבה. אבל יריעות קטנות ויקרות - היה לי איתן ניסיון מעולה. 

 

 

הטעויות שראיתי בכמה רכבים היו - 

 

שימוש בהרבה חתיכות קטנות של בוטיל לסגירת שטחים במקום לקחת את הזמן לחתוך מקטעים כמה שיותר רציפים. 

פציעה של שכבת האלומיניום. 

שימוש בשכבות ספוג עבות מידי (משטחים שנסגרים לא טוב, מתעוותים עד לרמה שצריך בורג קודח לתפוס דיפון חזרה למקום שלו). 

 

ועוד ניקח את זה קדימה אח"כ לדבר קצת על טכניקות מומלצות לכל איזור ששמים בו בידוד. 

[BEEKER]

לפני 48 דקות, Tom_22 כתב:

לא נכונים? או אולי אפילו מפוברקים? 

תבחר אתה.

נראה לך סביר שהחומר שלו מגיע ל100% יעילות?

זה פי חמש או שש ממוצרים מצויינים כמו דיינמאט  או STP,

כשלאחרונים יש מגוון באמת חסר תקדים.

 

 

לפני שעתיים, Tom_22 כתב:

האם יצא לך להשתמש בחומרים שלו או מכיר מישהו מדרגה ראשונה, ולהשוות? 

לא, הייתי שמח לנסות ולהשוות לחומרים אחרים.

 יצא לי לקרוא עליהם כבר כמה שנים, אאל"ט התחילו להתפרסם בקורונה, ומשום מה כל חוות הדעת מרגישות שיווקיות בצורה די בוטה.

אני לא חושב שהחומר רע או לא עושה את העבודה, אלא פשוט הייפ מוגזם

מהניסיון המועט שלי, גם אם נתקין חומר איטום סביר מאמזון, אנחנו נחווה שיפור ניכר, שניתן להבחין בו בקלות.

 

גם הסרטון באתר שלהם, עם הכספת והמיקרופון נראה לא אפוי,

המדען "האלפבייקד" לא שקל כלום,  לא מדד טמפ', לא ניסה לאזן,

וגם לא בדק את החומרים מבחינת עלות מול עלות

אולי 20$ שבחברה הזו קונים לך יריעה קטנטנה,

בחברה אחרת, היו קונים לך שלוש שכבות שהיו משיגות אטימה מעולה?

(משהו שבודקים בשנייה עם מחשבון בידוד) 

לדעתי שווה לבדוק,

אבל כנראה זה לא האינטרס שלהם.

מעניין למה.

 

 

 

לפני שעתיים, Tom_22 כתב:

מוטים כפועל יוצא של שיטת המדידה/יישום?

מוטים בכוונת מכוון?

להבנתי יש להם טעות בתרגום של הנתונים,

או שהם פשוט לא מבינים, או שהם עשו מניפולציה ומעדיפים להשאיר את זה ככה לטובת שיווק.

 

לפני 27 דקות, lanosforce כתב:

לא - השרשור הזה בא להתייחס לטכניקות, לחידושים בתחום הזה - ב2.5 עשורים הרבה דברים משתנים, מה שעבד עם מידבאס 6.5 אינטש לא בהכרח יעבוד עם וופר 8.7 - בטח שלא באותה יעילות.

 

לי אישית מרגיש שיש כמו "מירוץ חימוש" בין החברות בעובי של היריעות, ואילו החומרים עצמם לא השתנו

הגזמה בעובי היריעות, לא מרגישה כמו התקדמות, כי פעם זה נפתר בצורה פשוטה עם עוד שכבה מאותו חומר.

 

יש כמה דברים שבאמת שדרגו את הנוחות לחובבים שמתקינים לעצמם, כמו לדוגמה 

החומרים תלת שכבתיים (ויסקואלסטי-אלומיניום-ספוג), שמאפשרים לחסוך בזמן עבודה,

ובאמת קלים ליישום, אך לא בטוח שהם מיועדים לאודיופילים שמכוונים גבוה,

אנשים כאלו כנראה יבחרו בשכבות ייעודיות וישמו יריעה נפרדת מכל חומר: ויסקואלסטי>>אלומיניום>>ספוג 

ויש את אלו שמעדיפים להימנע מפשרות ופשוט יבנו בניות פיבר,

 

לפני כשעה, lanosforce כתב:

הוא מראה את השרוולי סיליקון שמתקינים אותם גם כשרוול מגן מים וגם כאטם בין הדופן הפנימית לדיפון 

 

מסכים איתך שהזמינות היום ללקוח היא מדהימה,

כמה עשרות שקלים וזה מגיע אליך, מה שדרש פעם התאמות וקומבינות לא קלות

(זוכר אותי וחברים מהכיתה מנצלים חלון של שעתיים, לנסוע לדרום תל אביב, כדי לקנות ספוג אולפנים כבד) 

 

 

בתאריך 30.12.2025 בשעה 20:57, lanosforce כתב:

הגלגלת עץ היא מקורית של DYNAMAT - מה נקרא DYNAROLLER

 

בזמנו - הם פחות או יותר היו הראשונים לספק כלי ייעודי להצמדת יריעות בוטיל לפח הרכב.

 

בפועל - לגלגלת עץ הזו אין שום כוח הצמדה, היא שוקלת כמה גרמים בודדים, כולם בסופו של דבר השתמשו בצד של הידית בכלל בכדי להדק את הבוטיל ולמעוך\למחוץ אותו לפח הדלת - שזו אפרופו... טעות! טעות טכנית קשה! 

 

 

זו בעיה של חוסר ידע של מתקינים, אין שום קשר לגלגלת.

אי אפשר לטעון שלגלגלת אין כוח הצמדה (זה הגיוני, כי לא אמורים למעוך את החומר), ואז להפוך אותה  180 מעלות, כדי להשתמש בידית, כדי ללחוץ ולמחוץ את החומר

(מה שכמובן די עיוות אותו).

 

ההוראות תמיד תמיד תמיד היו ללחוץ בצורה מתונה, לא לעוות ובטח שלא לקרוע את האלומיניום.

זה שיש אובר מוטיבציה ללחוץ/למעוך?

טעות, אבל החומר עדיין יעשה עבודה (גם אם לא מושלמת)

 

הגלגלת עם רולר עץ/מתכת:

החברה DYNAMAT סיפקה  DYNAROLLER שונים, שכל משתמש יכול היה לבחור מביניהם לפי העדפה אישית ולפי החומרים שאיתם עבד.

מי שהעדיף יריעות אחידות (שכבה אחת בלי אלומיניום) כמו  Dynamat Original או יריעות מארה"ב של   3M  

העדיף גלגלות קשיחות מברזל ועץ.

 

אני אישית בחרתי ב- Rubber Dynaroller עם גלגל שעשוי מגומי, שהקל מאוד על העבודה מבחינת רגישות,

כלי כמעט מושלם לייעוד שלו, ואם משתמשים בו כמו שהתכוון המשורר המקורי,

 

אז הוא לא מועך, לא מעקם ובטח שלא פוגע באלומיניום,

והכלי הפשוט והאמין הזה עדיין מלווה אותי עד היום.

החוזקות שלו הם גם החסרונות שלו.

הגליל שמהדק את היריעות לפח, הוא ברוחב של כ-4 ס"מ, מה שדורש יחסית הרבה מעברים,

אבל בגלל שהוא יחסית צר, הוא מאפשר הצמדה יותר טובה במשטחים קעורים.

אם בטעות משתמשים ברולר רחב על משטח קעור, אז הוא פוגש ומהדק רק את הקצוות, כשהאמצע נותר רפוי.

כמשנסים להדק, הוא כנראה יפצע את האלומיניום.

דבר נוסף זה שאין לו מגן לאצבעות, זה נוח כשצריך להיכנס למקומות בעייתיים,

אבל קצת חוסר תשומת לב וחוזרים הביתה עם מכות יבשות בכף היד (גם אם יש כפפות עבודה).

 

 

 

  

 

לפני כשעה, lanosforce כתב:

סטינגר - הייתרון העיקרי שלהם באותה תקופה - הם ייצרו את היריעות הכי עבות ואת האלומיניום הכי עבה. אבל יריעות קטנות ויקרות - היה לי איתן ניסיון מעולה. 

1+,

חומר נהדר, יקר מאוד אבל ביצועים מצוינים

לא רק הוריד רעידות, אלא גם מנע מעבר של הדי קול מדופן הפלסטיק

 

 

 

לפני כשעה, lanosforce כתב:

שימוש בהרבה חתיכות קטנות של בוטיל לסגירת שטחים במקום לקחת את הזמן לחתוך מקטעים כמה שיותר רציפים. 

 

מסכים,

מאמין שכולם יכולים, גם חובבי אודיו,

זה עדיין לוקח זמן רב יותר מחתיכות קטנות, אבל בסוף זה רק עניין של מיומנות, ותכנון מראש,

לדוגמה: כדאי לוודא את ההתאמה של היריעה לפני שמשחררים את עטיפת הנייר,
אפשר לשחרר אותו בשלבים כדי שלא נמצא את עצמנו עם חצי מטר של יריעה דביקה מתנופפת כמו דגל באוויר.

 

 

נ.ב.

מבחינתי הכל קיים בארץ וברמה גבוהה,  יש כאן ידע מטורף גם לחובבים שלא עוסקים בתחום, וגם למתקינים מקצועיים שמתעדכנים בחו"ל ועושים שימוש בהרבה סוגים של חומרים,

המחירים של היריעות טובים.

המגוון גדול,

פעם היה אפשר רק להתחנן ליבואן שיסכים לצרף למשלוח שלו, איזה חומר שמצא חן בעיניך