סיפור שמח מהול בעצב. מכירת הרכב ביום הולדת.

[Pintos]

צהריים טובים

עד שלשום הייתי בעליה של סיוויק SR שנת 98 למשך כשנה.

מקורית, סטנדרטית, יפייפיה אמיתית (לטעמי) בלי "שיבורים" עם טאסות מקוריות ו214K ק"מ על מד האוץ

התחלתי ללמוד לפני כחודשיים. אני מתגורר במעונות סטודנטים באמצ"ש וחוזר לבית הורי לסופ"ש.

להחזיק רכב בשביל 80 ק"מ בשבוע =320 ק"מ בחודש = 3840 מקסימום 5000 ק"מ (בהגזמה פראית)

בשנה הפך להיות הוצאה מיותרת עבורי. (עדיף לנסוע במונית ספיישל)

יצא שמכרתי את הרכב ביום ההולדת שלי. (יום ראשון)

נפרדתי ממנו בכאב גדול עדיין לא עיכלתי שמכרתי אותו אחרי ששמרתי וטיפלתי בו בלי לחסוך אגורה

קצת תמונות :

יום טוב. (זה הזמן להחליף סמלון אישי. אולי תמונה של אגד? )

[אלעד]

זאת בדיוק היתה הסיבה שבגללה מכרתי את ה-146 שלי. היו שבועות שלמים שהיא בכלל לא זזה מהחניה והשימוש העיקרי שלה היה מוקד לצבירת אבק. כבונוס, העברת הבעלות התבצעה כשלושה ימים לפני יום הולדתי. אחלה מתנת יום הולדת

אני מבין ללבך.

[Kenworth Man]

כואב הלב - העיקר שהיא לא נפלה בידים של איזה "בן דוד" או איזה ערס

שיהרוס לה את צורתה המקורית היפה

 

 

משתתף בצערך,

 

ומזל טוב

[moshiko20]

כבעל אותו רכב, אני משתתף בצערך, אני לא מסוגל לחשוב על מישהו אחר נוהג ברכב שלי.

[locomotive]

מבין אותך לגמרי...לפני חודשיים מכרתי את הקאווליר הידנית שלי ,ובחיי אני נשבע לך שאני כל כך מתחרט !!!

היה עדיף להשאיר אותה בחנייה שלי שתשב לה בכייף. עשיתי טעות גדולה ,זו ממש בעיה רצינית בראש איך שאפשר להיקשר ככה לטון וחצי ברזל...

[Pintos]

דאגתי למכור אותה לבחור שיודע להעריך מכוניות

אני סמוך ובטוח שהוא ישמור עליה יפה כמעט כמוני

"להיקשר לטון וחצי ברזל" זאת הגדרה חומרנית מדיי... מה עם הבד והפלסטיק?!

אני שמח לגלות שלא רק אני מקנא עד כדי אובססיה למכוניות שלי

שתהיה שבת שלום לכולם

[mill3r]

כל סוף זה התחלה של משהו אחר.

לפעמים זה טוב להפרד.

 

לפי המצב של היפיפיה הזו כל אוטו שיגיע לידיים שלך זוכה, אז אני בטוח שתמצא משהו נהדר.

היא במצב מדהים, אם הייתי יודע שהיא הייתה למכירה נראה לי שהייתי קונה אותה ממך.

 

שיהיה בהצלחה בלימודים ובמציאת מחליפה ראויה.

[Pintos]

תודה ידידי.

בינתיים אני אנסה להסתדר ללא רכב... לפחות עוד שנה

[rani146]

אצלי המקרה שונה קניתי את אלפתי בגיל 40 ואהבה פורחת

[nir100]

מבין אותך לגמרי...לפני חודשיים מכרתי את הקאווליר הידנית שלי ,ובחיי אני נשבע לך שאני כל כך מתחרט !!!

היה עדיף להשאיר אותה בחנייה שלי שתשב לה בכייף. עשיתי טעות גדולה ,זו ממש בעיה רצינית בראש איך שאפשר להיקשר ככה לטון וחצי ברזל...

 

מה?

 

קיים דבר כזה בכלל?

 

איזה מודל ומנוע ומרכב?

 

למרות שהאוטומטית (95' 2.2), לא עושה הרבה צרות אצלי (חוץ מדלק), ידני זה חלום (מבחינת הכל).

 

 

לפותח האשכול, היא אוטומטית הייתה?

אם כן, שמעתי של98' היה בעיות בגיר האוטומט, זה נכון?

 

באמת חבל, מכונית מבין המוצלחות שיוצרו, מנוע 1.6 שמגיב וחזק יותר מ2.2L שיש לי בקוואליר, אמינה מאוד, ולא פלא שחוטפים אותם למרות המחירון הגבוהה.

(לדוד שלי יש אחת בול אותו צבע כמו שהייתה לך רק 95').

[locomotive]

מה?

 

קיים דבר כזה בכלל?

 

איזה מודל ומנוע ומרכב?

 

למרות שהאוטומטית (95' 2.2), לא עושה הרבה צרות אצלי (חוץ מדלק), ידני זה חלום (מבחינת הכל).

 

 

.

 

קיים ,אך לא בתפוצה גבוהה .הרכב היה מודל 95' 2.2 דגם CS הפשוט ביותר מבחינת איבזור פנים. היו לה בערך 130 כ"ס וצריכת דלק של 1 ל 13.

השקעתי בה את מיטב כספי מכל הלב והשארתי אותה במגרש בראשון לציון מספר רישוי 1514718. לראות ולחטוף אותה!

[Black Joker]

כאשר מכרתי את המכונית הקודמת שלי, לפני כמה שנים, ירדו לי דמעות שלא היו מביישות שום סרט הוליוודי (ברור שהגזמתי, אבל עדיין, ירדה יותר מדמעה אחת ).

 

שורה תחתונה? מתבגרים ועם הזמן גם מחליפים מכוניות ורואים שלא צריכים להיות עצובים, בגלל כאלו דברים.

 

האמת? שבוע אחרי המכירה, כבר הרגשתי יותר טוב (כן, לקח לי שבוע לעכל את העניין) וניסיתי לחשוב על הצד החיובי: סוף סוף לא הייתי צריך לדאוג למקום חנייה או לכך שמישהו ישרוט/יפתח דלתות/יחבל לי במכונית. מכירים את המשפט: מרבה נכסים - מרבה דאגות?

 

היום, לאחר כמה שנים, כשאני מסתכל על כל העניין, אני מחייך וחושב איזה "ילד" הייתי. זה לא שאני מתייחס למכונית היום, כאל פח וגלגלים, אבל עדיין, היא כבר לא ה"מאהבת" שלי .