Arik TG

אוי כמה אני מתאפק לא להנחית את ההרמה הזו.

אני חושב ש"חשב" לא משתמשים בפחת של רכב חדש אלא של בן 3, ומכאן ההבדל בחישוב.

"חשב" עושים לזה את החשבון כל הזמן

אני שופך לתא הסבון כמה שניות אחרי התחלת המחזור- מיד אחרי שהמים לקחו את האבקה. בכל אופן לא בתא המרכך כי המכונה משתמשת בו רק בסוף המחזור.

זה לא שסולחים לו, אלא סלחניים כלפיו. אתה רומז שניתן לכאורה לשנות את ההתנהגות הזו ולחנך את הנהגים לתשומת לב בכביש, אם רק נגנה אותה. אבל המצב הנתון הוא שרוב הנהגים בכביש הם נהגים סוג ב' עם מעט מאוד תשומת לב למה שקורה בכביש. ואם הנהגים סוג א' לא מודעים לעובדה המצערת הזו, ולא נוהגים בהתאם, הם הופכים בעצמם לנהגים סוג ב'.

הנתון המסקרן הוא באמת המשאיות. משאית שנוסעת 28 אלף בשנה אינה מנוצלת היטב. האם יש מיתון בעולם האמיתי ולא שמנו לב, או שהניצולת של משאיות בארץ תמיד היתה כל כך נמוכה?

אני קורא לאורך הדיון עמדה שמבוטאת על ידי מספר מגיבים שאומרת בעיקרה שנהג המיקרה הוא האשם העיקרי בתאונה. אבל מה שאני עוד קורא בתגובות האלה בין השורות הוא בעיקר תסכול מכך שנהג ערני ומיומן איבד את חייו בגלל נהג לא ערני ולא מיומן. חברים- אני שותף לתסכול שלכם מהנהגים הלא ערניים והלא מיומנים שמסכנים את החיים שלנו בכביש יום יום. גם אותי זה משגע איך אנשים נוהגים בלי תשומת לב לכביש. אבל אני קורא לכם בקריאה נרגשת תוציאו את הראש שלכם מהתחת שלכם! זה שיש בכביש נהגים לא ערניים ולא מיומנים זה נתון. נתון שאנחנו, הנהגים שמחזיקים מעצמנו ערניים ומיומנים צריכים לחיות איתו. לחיות איתו ולא למות ממנו. לכן השאלה עד כמה נהג המיקרה נהג שלא כשורה ועד כמה הוא תרם לתאונה היא שאלה לא רלבנטית. גרוע מזה- כשאתם מטילים את האשמה על נהג המיקרה (ולא מעניין אותי אם זה בצדק) אתם לא לומדים את הלקח! הלקח שלי הוא שמי שמת הוא רוכב האופנוע ולצערנו מי שימות בפעם הבאה יהיה שוב רוכב האופנוע. ושוב, ושוב. אז השאלה הרלבנטית היא מה אנחנו, הנהגים שמחזיקים מעצמנו מיומנים, מה אנחנו עושים כדי שאיזה שמוק לא יגרום לנו להיהרג. והכוונה היא איך אנחנו נוהגים בידיעה שיש על הכביש את הסבתות עם זמן תגובה של חמש שניות, ואת הצעירים שרק קיבלו רישיון, ואת החיילים הקרביים שלא ישנו כמו שצריך שבוע, ואת האמא שמסתובבת לילד במושב האחורי ואת כל עמך ישראל שתשומת הלב שלו נמצאת בווטסאפ במקום בכביש. והתשובה היא - בזהירות! עם שולי בטחון רחבים, וכשאתם זוכרים תמיד שהנהגים שנמצאים אתכם על הכביש הם נהגים סוג ב' ומטה. זה כואב כשאנשים טובים מתים על הכביש בגלל שטויות. להתעסק במי אשם זה חסר תוחלת. תדאגו פשוט לא להיות הבאים בתור. כשאתם מאשימים את נהג המיקרה אתם לא דואגים לצאת מהתור הזה. אני מבקש מכם שתסתכלו על עצמכם ותחשבו איך אתם דואגים לא להיות במסגרת שחורה ולאמלל את כל אלו שאוהבים אותכם.

אלעד- הכותב לא כתב מצרות עין אלא הטיף נגד קניה עיוורת של רכבי הליסינג השחוטים כיד שניה. בתגובה כתבתי לו שיש כאלה וגם כאלה. יש לי קרוב משפחה שעשה על ג'אמפי מאה אלף קילומטר בפחות משנה (!), ויש את אשתי שעשתה (איתי ביחד) עשרים ומשהו בשנה על מאזדה 6 והחזירה אותה כמו חדשה. הכי טוב לקנות רכב שהיה אצל עבדי ההייטק שגרים רחוק מהעבודה -נסועה גבוהה שכולה בינעירונית כי אין להם כוח לכלום אחרי העבודה

כוס חומץ פעם בחודש כתוספת לכביסה רגילה (גם צבעונית). החומץ גם מוציא אבנית וגם הורג נבגים שעושים ריח. יש אומרים שגם מחדש צבע לבגדים.

נובמת, כמו בכל דבר יש כאלה ויש כאלה. אני מכיר הרבה סוגים: תחשוב על עבד הייטק שגר בחיפה ועובד בנתניה דרום. זה כל מה שהאוטו ליסינג יסע כי האיש יוצא בבוקר חוזר בלילה. תחשוב על אחד שחורש חצי הארץ בין סניפים ולקוחות של חברה (100 אלף בפחות משנה) ויש כמובן גם את אלה שעושים מהקורולה רכב עבירות

לעזרה: מיון מהקובץ המבורך של נתוני הרישום מעלה שפוקוס 2000 משנת 2007 יש 367 מכוניות, מ 2008 98 מכוניות ומ 2009 37 בלבד.

ב 50 אלף ק"מ בשנה ו 17 ק"מ לליטר הבחירה הראשונה צריכה לדעתי להיות דיזל. 2013 תכנס C3 פיקאסו בתקציב. המלצה מבאגירה

אני חושב שהתגובה שלך מסבירה למה זה טוב שסבא שלך קיבל קנס. כי אם לא היה נקנס היה עושה את זה שוב, ועל הדרך מסכן את הסובבים אותו. אתה פשוט לא מסכים עם החוק, וצריך את הקנס כדי בלית ברירה להתיישר לפיו.

אבא שלי החליף הרבה מכוניות, ואני לא יודע באיזו נסעתי לראשונה, אבל הנסיעה הראשונה שאני זוכר היטב היתה בסיטרואן DS21 האלוהית בחורף גשום עם שלוליות ענק שאבא שלי העלה את הרכב למצב הגבוה וחצה את השלוליות בנונשלאנט.

שיפורים זולים לסחיבה: לפרק מושבים אחוריים (חינם). להקטין קצת קוטר צמיגים (חתך נמוך יותר באותו גודל ג'נט) - ככל שניתן במסגרת החוק. זה השיפור המשמעותי ביותר שניתן לדעתי לעשות לסחיבה. להחליף פלגים ופילטר אוויר.

תסביר לי בבקשה- אם היה עכשיו קורה שוב, והסבא היה מגיע למוסך הסגור ומרים אליך טלפון, האם היית אומר לו "סע הביתה, סבא" או היית אומר לו "תשאיר את האוטו וקח מונית, סבא".

לפות"ש עם נסועה כזו אני ממליץ לך לעלות סגמנט לקומפקטית. לעשות 120 ק"מ יום יום על סופר מיני, אפילו הרכות שבהן, זה לא חגיגה. ואני מדגיש - יום יום. כי אפשר לרדת לאילת על סופר מיני בלי לסבול, אבל זה חד פעמי. תאמין לי שאחרי חדשיים ו 6000 ק"מ אתה תבין את ההבדל. השאלה אם זה לא יהיה מאוחר מדי.

כמו שאומרים אצל הפולניות: אם זה לא היה הילד שלי גם אני הייתי צוחקת.

שמע, סידרת לי פה משהו בהבנה. כבר מזמן אני מתקשה להבין את ההחמרה הנמשכת ברגולציה במקצוע שלי שמטרתה כמו שאמרת - גיבוב חוקים למתחכמים. מי שישר קיבל תוספת עול ביורוקרטי ומי שגנב נשאר גנב.

אני לא מבין את הקטע עם שלוש טביעות הנעל שמוסכם בין התביעה וההגנה שהן לא של זדורוב. לא מעניין את התביעה למצוא של מי הן? הן לבדן עולות לדעתי לכדי ספק סביר.

בקשר לסמים - אני חושב שגם בעולם העתיק הסמים התפשטו לכל שכבות העם ואי אפשר לראות בהם התחלה של תרבות צריכה. אמנם באמריקה הקוקה היה נחלת האצולה בלבד אבל האופיום באסיה היה נפוץ בקרב כל שכבות האוכלוסיה

לא להגזים. אם בתנאים המקוריים אמרו לך בפירוש שאפשר תמיד לסגור בלי קנס אז זה ככה. הם לא רשעים, סתם מרובעים. אני ממליץ לעבוד בכתב. ראית שבע"פ לא מביא אותך לשום מקום אז בשביל מה להתאמץ? להדפיס אפשר במכונה שבכל סניף, ואת המכתב תוסיף בכתב ותבקש מהם לפקסס לסניף שלך. אם אין ברירה ואין לך גישה לאף סניף - תתקשר למוקד, תנסה מהתחלה (בנחמדות, זה שעונה לך עכשיו לא אשם שהקודם שענה לך דביל) ואם הם לא מסכימים תבקש אחראי ותנסה לסגור איתו. אם גם איתו לא הולך והוא מתעקש שזה בסניף שלח הוראה בכתב לסניף כמו שאמרנו.

אל תעבוד מול מוסדות פיננסיים (בנק, חברת ביטוח וכו) בעל פה. תוציא תדפיס של ההלוואה במכשיר. תשלח בפקס (כן כן, הבנקים עובדים עם פקס) הוראה לסניף שאומרת- אני כך וכך בעל חשבון מס כך וכך בסניף שלכם, מבקש לסגור את ההלוואה שבדף המצורף מהכסף בחשבוני. תאריך , חתימה, מס טלפון נייד לברורים. אז נתת הוראה והם צריכים לשבור את הראש איך למלא את ההוראה שלך. לפני שנתת הוראה הכדור אצלך. אחרי שנתת הוראה הכדור אצלם. אני מניח שבדקת שניתן לסגור את ההלוואה בלי עלויות מיותרות?

גם אני ממליץ לא להכנס למינכן בהגעה. למקום הלינה שלכם אפשר לנסוע מצפון דרך שטוטגרט או מדרום דרך אגם קונסטנץ (בודנזי). אני מציע לקחת את הנתיב הדרומי ואז אתם יכולים לעצור בעיירה לינדאו היפה. אם אתם בעניין של ארמונות אז באותה דרך בסטייה לא קטנה (תוספת של שעה לזמן הנסיעה) ישנו הארמון מהאגדות נוישווינשטיין. מוזיאון מרצדס בשטוטגרט שווה חצי יום וגם מי שלא חובב רכב מתרשם. מי שכן- אוהו. עבורי לראות C111 אמיתית היא לבדה היתה שווה הכל. מצטרף להמלצות על פארק אירופה, אבל הוא דורש יום נאה. ואם אתם רוצים לשבת ולשתות קפה כמו שצריך אז אתם צריכים להמשיך ולעבור את הגבול לשטרסבורג.

לא הייתי שולח את אשתי לנסוע 100 ק"מ ביום על סופרמיני בת 8, ועוד בחורף. זה עונש מהרבה בחינות: לא מספיק אמין, לא מספיק בטיחותי, לא מספיק נוח. מציע לפות"ש להגדיל בשקל תשעים וללכת על B3 הצ'בק משנת 2008. אוטו מודרני וחסכוני למדי (אמנם לא כמו סופר מיני ולא כמו החדשות יותר). גם מוניטין אמינות וגם (בהכללה) ידיים קודמות שבדרך כלל שמרו על האוטו. ההצע גדול ולמרות שהמחירון מעל 40 נראה שבפועל ב 30 ניתן לקבל אקזמפלרים סבירים וב 35 את השמורות שבקושי נסעו.