שמח שהשרשור של לירון עוד חי, עוד מעט יהיה בגיל של הכריזמה... הלוואי והיו יותר כאלה. הרכב בחתימה שלי כרגע לצערי מושבת מכאנית.
אז א פרופו רכבים שמחזיקים מעמד יפה כשמתנהגים אליהם יפה:
אמא שלי נוסעת על הסיביק 96 שהוציאו מהחברה. (לא 95 כמו שפעם כתבתי כאן, טעיתי). הרכב לא נוסע הרבה, יש לו 220K בסה"כ לפעמים אני לוקח עליו סיבוב רק כדי לוודא איך הוא.
אז הוא מעולה. אני אמנם מעדיף בהרבה את הדגם הידני מאותם שנים ואף פעם לא סבלתי את ההגאים הרכים האלה שאין שום פידבק, אבל הרכב נוסע נעים חזק ויציב, מגיע למהירויות מפתיעות ויחידת הכוח פשוט סבבה. לא זוכר ששום דבר התקלקל בו, אבל כאמור הרכב לא שלי. תנוחת הישיבה נמוכה ולי היא קצת מוזרה, אבל ככה אהבו אז.
הרכב מטופל מלידתו באותו מוסך מורשה הונדה, במהלך השנים בעל המוסך נפטר והרכב נשאר ה"בייבי" של הצוות. ברור שכל מיני דברים הוחלפו במהלך השנים, רדיאטור, אגזוז, משאבות, שמשה קדמית, מנגנון חלון, צינוריות וכו', היא בהחלט משקיעה בתחזוקה לפי הספר מניח שכבר השקיעה את שווי הרכב בתחזוקה כמה פעמים. אבל התוצאה שבאמת שאין תקלות וקלקולים.
נצבע קומפלט פעם אחת.
מה שכן, ענין הטסט פעמיים בשנה + אישור מוסך לכל טסט כבר באמת נמאס לה זה ניג'וס רציני.