PinkDolphin

יכול להעיד באופן אישי. החלקתי באיילון על האופנוע שלי, שנפל על הצד. אני נפרדתי ממנו ונגררתי כמה עשרות מטרים על הכביש, הוא המשיך בלעדיי ופגע במהירות נמוכה למדי בפגוש של מרצדס (מהירות יחסית כ-30 קמ״ש). עלות תיקון הנזק לפגוש בלבד היה 20000 ש״ח. סוכנות הביטוח שלי אמרה שזה עוד נחשב נזק קטן במכונית כזו.

לפי מה שפורסם לאחרונה, יבואן יונדאי הפסיק לקבל הזמנות לאיוניק 5, כי נגמרה לו ההקצאה מהיצרן ואין לו מושג מתי יקבל הקצאה נוספת.

אין לי שום נסיון אישי בייבוא אישי של מכונית, חשמלית או לא, אבל: 1) בהתייחסות לייבוא אישי בפורומים של חשמליות בארץ, אכן ראיתי כמה פעמים איזכורים שיש מכס של 7% על רכיב הסוללה אם לא יובאה מארץ שיש לישראל אמנת סחר איתה (כמו סין, למשל). זה בנפרד ממס הקניה על חשמליות שהוא 10% כידוע, כך שעל רכיב הסוללה במכונית עם סוללה סינית המס הוא 34% (כולל מע״מ) בעוד על שאר הרכב הוא 27% (עד תיקרת ההנחה של אא״ט 75000 ש״ח מול המס הרגיל על דלקיות). 2) אא״ט, הסוללה ב-i3 לא מיובאת מסין, אלא מורכבת במפעל בגרמניה (ב-Dingolfing): https://www.just-auto.com/news/latest-bmw-ev-batteries-and-drivetrains-now-in-production-at-dingolfing/ אבל ייתכן שמה שקובע זה מי יצרן התאים לסוללה, ועד כמה שאני זוכר, ל-i3 ב.מ.וו. השתמשו בתאים גם של יצרן התאים הסיני CATL וגם של סמסמסונג -- לשניהם יש מפעלי ייצור לתאים גם באסיה וגם באירופה. 3) השאלה המרכזית: למה דווקא אתה מעוניין ב-i3s? זה רכב שהמחיר הבסיסי שלו יקר מאד, ונותן תמורה די גרועה לכסף לרוב השימושים של חשמליות, במיוחד מבחינת טווח (כ-280 ק״מ בתקן WLTP). מעבר לזה שייצורו הופסק, יש מעט מאד בארץ; הפאנלים מהם עשוי הגוף שלו לא נמצאים בשימוש באף רכב אחר בארץ למיטב ידיעתי (CFRP -- פלסטיק מחוזק בסיבי פחמן); אפילו בארה״ב התיקון שלהם (בד״כ רק החלפה אפשרית) אחרי תאונה מאד יקר ומסורבל. בארץ אני מעריך שאף מוסך לא יוכל לתקן תאונה חוץ מהיבואן הרשמי של ב.מ.וו., והתיקונים יהיו מאד איטיים. למה לא למשל לייבא שברולט בולט מארה״ב, שהטווח שלו 70% יותר גדול, יש לו מנוע חזק יותר ותאוצה טיפה יותר טובה, יותר מקום לנוסעים ו-50% יותר מקום למטען? הוא קצת יותר גדול חיצונית, אבל לא בהרבה. להערכתי ייצא לך הרבה יותר זול (יש כבר כמה עשרות בולטים שיובאו לארץ בייבוא אישי, אא״ט המחיר הכולל אחרי כל המיסים היה 130000-140000 ש״ח. תוכל למצוא את הבעלים ולהתייעץ איתם). והחל מהחודש הבא GM בארה״ב מורידה את המחיר שם בכמעט 6000 דולר, ל-$26,595, אז אם תחכה קצת תוכל להשיג אותו עוד יותר בזול (והרכב והסוללה מיוצרים כולם בארה״ב, אז לא אמורות להיות בעיות מכס על הסוללה). https://insideevs.com/news/589557/chevrolet-2023-bolt-ev-euv-pricing/ הדבר היחיד שתצטרך לעשות זה להחליף את שקע הטעינה מהירה מהתקן האמריקאי CCS1 ל-CCS2 שנהוג בארץ ובאירופה -- UMI כבר עשו את זה להרבה מהבולטים בארץ; או לחילופין, להשתתמש במתאם ביניהם. גם אם הבולט לא מתאים לך מסיבה כלשהי, יש הרבה דגמים אחרים יותר זולים שנותנים תמורה יותר טובה, שאפשר לייבא בייבוא אישי מאירופה.

לדעתי אתה טועה. אם אתה מדבר על קניה מאתר אמזון בארה״ב, קנדה או אחד מאתרי אמזון אירופה, זו לא מכירה כאן בארץ, זו מכירה חוקית באותה ארץ בה מוגדר האתר שרק כוללת שילוח נוסף. בתור שכזו חלים עליה כללי המכירה באותה ארץ, למשל אחריות של שנתיים על קנית רוב מוצרי הצריכה מאמזון אירופה (רק שלהפעיל אותה צריך לשלוח את הפריט לשם). ודאי שחוקי הצרכנות של ישראל לא רלוונטים -- ואגב, מזל שכך כי הם מחורבנים וחסרי כל שיניים יחסית לחוקים האירופיים, ושירות הלקוחות של אמזון (מנסיון כמה וכמה פעמים, גם מארה״ב וגם מאירופה) טוב בהרבה. שירות הלקוחות הכי טוב שקיים ברשת. לגבי שער ההמרה -- גם הבנק לא מחייב אותך בשער יציג בפעולות המתר מט״ח. היציג הוא רק ממוצע בין שערי קניה ומכירה ושום פעולה לא מתבצעת לפיו. ולא שמעתי על אף מקרה שהם לא החזירו הפרשי מיסים. אני אישית קיבלתי מספר פעמים החזרים, וכך כל מי שאני מכיר שקונה מהם הרבה. זה לא נפוץ, כי הם די טובים בחישוב המס הנכון. זו הנקודה החשובה כאן -- אפשר להוסיף טורבו לרכב ללא אישור משרד התחבורה? כיוון שכל המשלוחים של אמזון נשלחים דרך חברות שילוח (מארה״ב זה כיום בד״כ שירות מיוחד של דואר ישראל שמטופל מקומית ע״י EMS, מאירופה זה חברות שילוח משתנות אבל בד״כ Australia Post Global), כולם עוברים דרך המכס עם הצהרות תכולה, ואני מנחש שמשהו כמו טורבו דורש אישור ייבוא מיוחד שעמיל מכס לא יוכל לספק, אלא אם כן מישהו כאן יודע אחרת.

זה לא לגמרי שרירותי. זה עניין של אחריות משפטית. כל עוד הרכב שייך (כלומר רשום ברשיון) על אדם X, כל האגרות שחלות על הרכב הן באחריותו (לא משנה מי הגורם המממן בפועל). כל עוד לא בוצעה העברת הבעלות, האחריות המשפטית גם של אגרת ההעברה היא של הבעלים הקיים. אפשר היה לבנות תקנה עם מנגנון משפטי מיוחד אחר רק לצורך האגרה הזו, אבל זו כבר היתה טירחה מיותרת לטעמם של המשפטנים שניסחו את התקנות. אגב, באמת כשגרתי פעם בדירה שכורה, חשבון הגז היה על שם מישהו שכבר 20 שנה לא גר שם. ניסיתי להעביר את החשבון על שמי, כפי שחוזה השכירות דרש, ואי היה אפשר ללא דיווח של אותו דייר היסטורי. נתנו לי את אותה סיבה: האחריות המשפטית עדיין עליו, וגם הפיקדון שהוא שילם בזמנו אמור להיות מוחזר לו בהחלפת דיירים, וכל עוד הוא לא מבקש בעצמו, לא ניתן לעשות את זה. הצלחתי רק להוסיף את השם שלי, אבל לא למחוק את שלו. לגבי עצם העניין, מנסיוני אין שום ״מקובל״ בנושא הזה. היו מוכרים/קונים עם ציפיות שונות מראש. אני אישית תמיד העדפתי (בין אם מכרתי או קניתי) שהאגרה תתחלק בין הצדדים, כי זו פעולה משותפת, ותמיד הסכימו לזה -- לא היה מי שהתעקש איתי.

חישובים והשוואה מעניינים -- תודה על הפשלת השרוולים 😀👍. כמובן שעיתונאים אמיתיים היו עושים חישוב ובדיקה כזו בעצמם לפני שמפרסמים כתבה, אבל רוב ״עיתונאי״ הרכב בארץ, במיוחד אלה שכותבים על חשמליות, לא ראויים למונח ובורים לחלוטין בתחום ההנעה החשמלית (שלא דורש יותר הבנה מפיסיקה של כיתה ח׳). שאלה קשורה: בקבוצות ופורומים של רכב חשמלי אכן יש בשבועיים האחרונים יחסית יותר פוסטים של אנשים שהזמינו חשמלית ומנסים למכור אותה הלאה לפני שקיבלו את הרכב. לטענת חלק מהם, הרכב יירשם כיד ראשונה ע״ש מי שיקנה מהם את הרכב. האם זה בכלל אפשרי? אני חשבתי שברגע שמשולמת כל התמורה, היבואן מחוייב לרשום את הרכב ע״ש המזמין ע״פ תקנה (שנועדה להגן על צרכנים). נדמה לי שכשהזמנתי רכב חדש ב-2010, זוגתי דאז ואני היינו צריכים להגיד ליבואן כבר במעמד ההזמנה ע״ש מי הרכב יירשם (אני, זוגתי או שנינו) בגלל אותה תקנה. אם זה כך, אז מי שקונה מקונה מקורי שלא קיבל עדיין את הרכב בכ״ז יירשם כיד שניה.

נו, אז מה הבעיה? תתחיל למלא רק ב-90 שקל כל פעם, ומיד תחסוך 10%.

לא שמעת אף פעם על תעריף תעו״ז? בדיוק ככה זה עובד, ועל זה אני מדבר כבר כמה פוסטים. תחת תוכנית תעו״ז, קוט״ש חשמל בשעת שיא עולה עד פי 3 מאשר בשעת שפל, ולכן יהיה כדאי מאד לצרכן לטעון בשעות השפל (וכנ״ל לגבי הפעלת מכשירי חשמל ״כבדים״ כמו מייבש כביסה). לא בונים כאן על אלטרואיזם לשם שמיים 😃. כבר עשור שחברת החשמל מאפשרת לרוב הצרכנים הפרטיים בארץ לעבור לתעריף תעו״ז, אבל הם עשו עבודה מאד גרועה של להסביר ולהפיץ את המידע. לא לכל צרכן זה כדאי היום, אבל כאמור, בעתיד יש כוונה להעביר את כל הצרכנים הפרטיים לתעריפים כאלה. מה זה תעו״ז תעריפים נכון להיום, לדוגמה: https://www.iec.co.il/content/tariffs/contentpages/taozbp-private

רכב דלקי מסובסד. כל המיסוי לא מכסה את הנזק הבריאותי והסביבתי שהוא עושה, את הטריליונים שעולה להחזיק את הצבא האמריקאי שחלק גדול מייעודו לשמור על דיקטטורות נפט. חברות הדלק והזיקוק לא משלמות את העלויות האלו. זו דוגמא קלאסית להפרטת רווחים וסוציאליזציה של ההפסדים.

התיכנון בארץ (וזה ללא קשר לרכב חשמלי) זה לעבור ל-ToU, כדי להתאים את הצריכה לכושר ויעילות הייצור. המצב הנוכחי של flat rate קבוע תמיד הוא לוקסוס, ואין מדינה מתוקנת שעדיין נוהגת כך. רוב העמדות ורוב הרכבים החשמלים מאפשרים לתכנת מתי תתחיל/תפסיק הטעינה (או בתפריט ברכב, או באפליקציה שלו), כך שהטעינה לא בהכרח חייבת להתחיל כשאתה מחבר אותו. כאמור, הסוללה תהיה רוב הזמן בתחום 60%-80%. אם אתה צריך פתאום לנסוע לאילת באופן בלתי מתוכנן, אפשר טעינת ביניים בעמדה מהירה בדרך. כל הבעיות שמעלים כאן לא חדשות. יש כבר מליונים של רכבים חשמלים בעולם, וכל הנושא הזה כבר פתור מזמן. נכון, צריך למצוא פתרונות למי שלא יכול לטעון בבית, או אין לו חניה קבועה, ועובדים על זה -- אבל זה לא מונע ממי שכן יכול.

אני לחלוטין לא מזלזל בנושא הרוחב, רק חושב שהוא פחות משמעותי בקטגוריית רכבים שהם מראש מהצרים, אבל כמובן, אתה יודע הכי טוב את הצרכים שלך 🙂. לגבי המראות, לא במקרה העלתי את הנושא. יש לי סיטרואן C4 פיקאסו קצר, שהוא יחסית רחב לקטגוריה שלו (מה שמאפשר לו 3 מושבים ברוחב מלא תואם מבוגרים בשורה השניה, ועדיין לחנות במקומות קצרים יחסית). יש לי בבניין המגורים חניה בטאבו, אבל היא והחניה שמשמאלה צרות יותר ב-10 ס״מ מכל שאר החניות. אם אני חונה במדוייק באמצע החניה שלי, נותרים רק 8 ס״מ מכל צד של המכונית, בלי לכלול את המראות, והמראות כבר חורגות מהחניה לפס האקרשטיין שתוחם בין החניות. גם כשהשכנים משני הצדדים חונים מדוייק, צריך לתמרן מאד בזהירות כדי לא לפגוע במראות שלהם, וכשהם לא, זה מתחיל להיות מורכב למדי. ברכב הבא, מאד אשתדל שתהיה אפשרות לקיפול חשמלי... עלה בדעתי דגם אחר שעשוי להיות רלוונטי -- סוזוקי סלריו (הדגם שהחליף את האלטו). רוחב 160 ס״מ (לא כולל מראות 😀). מעולם לא נהגתי בו, ואין לי מושג איך הוא מבחינת ביצועים, אמינות, עלות אחזקה ונוחות, אבל זה רכב עירוני מסגמנט A כמו שאר המועמדים בפוסט הראשוני, ואני רואה שיש באתר יד2 כ-20 כאלה מהשנים 2016-2018 בתחום 30K-40K ש״ח. שווה בדיקה. יש כמה שירשורים בפורום עם חוו״ד עליו. מפרט שלו (מצטער, בצרפתית) כאן: https://web.archive.org/web/20171215171539/http://www.suzuki.fr/media/pdf/catalogue/celerio.pdf בכל מקרה, בהצלחה בקניה, ודווח על מה אתה מחליט.

מטעה למדי. נדיר מאד שצריך לטעון את מלוא הסוללה. המצב הרגיל הוא שצריך לטעון בלילה רק מספיק לכסות את מה שנסעת במשך היום. הנסועה היומית הממוצעת בארץ (כולל נסיעות ארוכות שבהן יהיה שימוש בטעינה מהירה בדרך, כך שהנסועה היומית של יוֹמְמוּת היא פחות מזה, אבל נתעלם כרגע) היא 47 ק״מ. בקצב טעינה חד-פאזי של 7.4kW, חשמלית ממוצעת טוענת כ-36 ק״מ לשעת טעינה, כלומר נדרשת טעינה של פחות משעה וחצי. אין לרוב האוכלוסיה סיבה לטעון בקצב יותר גבוה רוב הזמן, ובכל עמדות הטעינה ניתן לכוון את הקצב. בקצב תלת-פאזי רגיל של 11kW, אותה חשמלית תטעון כ-55 ק״מ לשעת טעינה, כלומר צריך פחות משעה.

אתה ממש טועה. שיא צריכת החשמל בארץ, באופן עקבי שנים רבות, זה בשעות אחה״צ המוקדמות בקיץ, בגלל המזגנים. כמעט כל צריכת החשמל לטעינה היא בלילה, שזה זמן שפל בצריכה. אין צפי של צורך להגדיל את כושר הייצור למשך שנים רבות, כאשר ברור שבמקרה הטוב קצב החלפת צי הרכב יהיה איטי (אורך חיים של מכונית כ-12 שנה, כך שאפילו אם כל החדשות היו חשמליות, רק 8% מהצי היה יכול להתחלף בשנה, וכמובן זה עוד מאד רחוק). ממילא יש צורך לעבור יותר לייצור חשמל באמצעים מתחדשים (בעיקר סולרי בארץ), כך שהגדלת הייצור במידה שתידרש תיעשה יחד עם זה. לגבי שינוי עומסים -- קל מאד. הכנסת תעריפים דיפרנציאלים שיעודדו אנשים להשתמש בצרכנים הכבדים (בעיקר מכשירים שמחממים זמן ארוך) בשעות השפל -- תעריפי ToU.

לגבי הרוחב וחניה, נסכים שלא להסכים. אגב, אם ה-5 ס״מ כ״כ קריטיים, עוד יותר קריטי ההבדל בין רוחב עם/בלי מראות צד (אין סטנדרט לגבי האם נתון הרוחב כולל מראות -- אצל חלק מהיצרנים כן וחלק לא), ואפילו בין סוגי מראות צד שונות. לגבי פניות 180 מעלות: זה פונקציה של אורך בסיס הגלגלים, זוית הצידוד המכסימלית של ההגה, האם יש הנעה לגלגלים הקדמיים, האם יש היגוי לגלגלים האחוריים והמרחק בין שני גלגלי ההיגוי. רק לאחרון יש מיתאם עם רוחב הרכב, ולא מיתאם לינארי. קוטר הסיבוב של הפנדה שלך הוא 9.1 מ׳ (אגב, בגירסת ה-4x4 של אותו דגם, זה 9.6 מ׳ ובגירסת המנוע החזק 100 כ״ס, 10.0 מ׳). אני מנחש שיפתיע אותך שאחד הרכבים עם הקוטר הקטן ביותר גדול בשתי מידות משלך -- זה האניאק (קרוסאובר חשמלי של סקודה בסגמנט D, שאורכו 4.65 מ׳ ורוחבו 1.88 מ׳), עם קוטר סיבוב של 9.6 מ׳. סיבה משמעותית: הנעה אחורית.

קריאה נוספת לבדוק שוב את נושא הרוחב. הייתי יכול להבין אם מדובר ברכב שמאתגר את החניות הסטנדרטיות (5x2.4 מ׳) כשפותחים דלתות, אבל הבדל בין 159 ס״מ רוחב ל-164, שזה רוב המכוניות שרשמת למעלה? לא משמעותי בארץ. אולי ביפן, שם יש תיעדוף ל-Kei-cars. ודאי שלא בחניה מקבילה ברחובות (משמעותית צר יותר מרוחב נתיב), או בחניון עם חניות מסומנות. גם לא ממש מאמין שאפשר להכניס שלושה ישראלים מבוגרים לרוחב המושב האחורי ב-159 ס״מ. טוב, אולי בצנע של שנות ה-50׳ 😉.

מה הנסועה השנתית הצפויה, ואיזה אחוז עירוני מול בין-עירוני? רכבים ספורטיויים די בהגדרה לא חסכוניים בדלק אם משתמשים בהם בצורה ספורטיווית. הקריטריונים שלך קצת סותרים זה את זה, ולכן נראה לי שרצוי למספר אותם לפי סדר חשיבות. בנוסף, לא הזכרת גודל רכב. כמה אנשים ואיזה צריך להסיע באופן קבוע?

ולגירסה עם ההנעה הכפולה יש 50-60 ק״מ פחות טווח.

"מיניוואנים דמויי שואבי אבק״ 😀 אכן צודק, לא אוכל יותר לראות את אחד הדגמים האלה בלי לחשוב על ה- B+D Dustbuster...

מניח שלא יקראו לזה סטאריה, כי יונדאי/קיה לא ישתמשו עתידית בשמות לדגמים החשמלים -- אבל תהיינה גירסאות חשמליות לכל הדגמים שלהם, וקשה להאמין שיהיו שני דגמי MPV/Minivan שונים. גם ככה זו קטגוריה שמצטמקת בשנים האחרונות בכל העולם. ובטוח שיהיו דגמים חשמלים אחרים בעיצוב כזה ליצרנים אחרים, ולו משיקולי אוירודינמיות. העיצוב ממש לא נדיר, והיו כאלה לניסאן (הדור האחרון של ה-Axxess/Prairie) ולשברולט, ה-Lumina APV (עם גירסאות אולדסמוביל ופונטיאק) שיוצרה ב- 1989-1996, ויצרנים אחרים. https://en.wikipedia.org/wiki/Chevrolet_Lumina_APV

מתוכנת גירסת MPV חשמלי של ה-Staria, על בסיס פלטפורמת ה-E-GMP: https://www.youtube.com/watch?v=f20AUPEK-TI (החל מ-7:20)

ככלל, אני תמיד ממליץ להתחיל עם כלים קטנים יותר (יש מי שמסתדר ישר על ההתחלה עם כבדים, יש מי שלא -- מאד אינדיווידואלי). אבל... איזה אורך של נסיעות בין-עירוניות, ומה זה בין-עירוני? כביש מהיר עם מגבלת 100-110 כשהתנועה נוסעת 120 כשאין פקקים, או בין-עירוני רגיל עם מגבלת 80-90 קמ״ש כשהתנועה זורמת ב-100? כדי לשרוד ברכיבה כשיש מכוניות סביבך, אתה חייב להיות מסוגל לרכוב במהירות השוטפת של התנועה, ועוד כ- 15 קמ״ש לצורך עקיפות בטוחות. הכוונה לא למהירות המכסימלית של הכלי, אלא מהירות השיוט הנוח שלו. בכל מקרה תשתדל לעשות רכיבת מבחן של שעה-שעתיים על כל דגם שאתה שוקל (או כמה שיותר קרוב אליו), ורצוי את אותו מסלול בדיוק שתעשה אח״כ ביומיום. אם הרכיבה בכביש בין-עירוני היא מעל 30-45 דק׳, אז באמת מיגון רוח יעזור (גם מרוח, גם מגשם), אבל משקף בלבד יעשה רק חצי עבודה מול פיירינג (אפילו רק פיירינג כידון). מצד שני, די בטוח שאת האופנוע הראשון תפיל כמה פעמים, אז חבל על עלות תיקוני הפלסטיקה. המלצה נוספת: אל תקנה חדש. אולי תגלה שרכיבה בכלל לא בשבילך, ואז זה סתם הפסד כספי. חפש כלי במצב מצויין בן שנתיים עם ק״מ נמוך, שייתן בדיוק אותה אמינות. לגבי ABS, אכן חשוב, אבל אא״ט זה ממילא חובה בכל מהדו״גים שנמכרים בארץ (חוץ אולי מקטנועים קטנים) כבר מ-2018. לגבי שני הדגמים שהזכרת, הנינג׳ה הוא ספורט-תיור/כלבויניק, ולא אופנוע ספורט כפי שמציגים אותו באתר מטרו -- וזה רק יתרון. תנוחת רכיבה של אופנוע ספורט לא נוחה לרכיבה יומיומית בכלל ולא בטיחותית לרוכב מתחיל בפרט. לכן לא הייתי ממליץ על ה-CBR500R בכל מקרה כאופנוע ראשון, שהוא כן אופנוע עם תנוחת רכיבה ספורטיווית. בדוק עם מטרו אם אפשר וכמה יעלה בהמשך להסיר את המגבלה של הנינג׳ה. הגירסה הלא מוגבלת היא 68 כ״ס, ואם תהיה מאד מרוצה ממנו ורק תרצה יותר כוח עוד שנתיים-שלוש ותשדרג רשיון, אם העלות סבירה (קשה להאמין אבל אולי), זה יהיה הרבה יותר נוח ופשוט מאשר למכור אותו ולקנות אופנוע אחר. לגבי ה-CBR, למיטב ידיעתי אין לו גירסה אחרת, אז שם זה לא אפשרי.

זו בכלל הגירסה הנפוצה יותר של האוראל, בארה״ב שהיא השוק העיקרי. מכיר אמריקאי חבר בפורום שאני פעיל בו שיש לו כזה, ומשתמש בו ככלי רכב יומיומי כולל נשיאת מסעות וילדים. גם בשלג ודרכי עפר, שהיו תנאי שימוש נפוצים בכלים במלחמת העולם השניה. לא נכון. כמעט לא היו אופנועים שהגיעו ארצה מראש עם סירות. הסירות שיוצרו בארץ היו חוקיות, אבל היצרנים היו צריכים הסמכה מיוחדת של משרד התחבורה. מעולם לא היו הרבה יצרנים כאלה, אבל מ. ולקוביץ (שכנראה עליהם אתה חושב) היו הידועים ביותר. הדרישה לסירות נעלמה כבר בשנות ה-70 -- זה תמיד נחשב בשוק בארץ תחליף נחות וזול למכונית, פרט למספר חובבםי זעיר. למטה קישור לסרטון על ולקוביץ -- הם עדיין קיימים, אבל כבר לא מייצרים סירות אלא בעיקר סבלים. כבר שהם ייצרו לי סבל לווספה ב-1987 מעט מאד מהעבודה שלהם היתה סירות. מגבלה משמעותית נוספת היא שלרוב דגמי הדו״ג המודרנים קשה להוסיף סירה מבחינת השילדה, מעבר לזה שהניהוג של כל ה-rigs גרוע מבחינת יכולות פניות. יש דגמים יקרים של יצרן הולנדי שפותרים את זה חלקית עם סירה שנוטה עם הפניה.

פות״ש: הפחח שהלכתם אליו ואמר ש-״יעלה לסדר 1000 ש״ח״ הוא (1)מורשה משרד התחבורה, (2)מוכן לתת לכם הצעה מחייבת בכתב (3)אחרי שראה ובדק את הרכב של הנפגע, כולל צביעה מקצועית ומע״מ? אם לא, פשוט לא רלוונטי. נקודה. לפי מה שאתה כותב, אף מוסך מורשה לא נתן לא לכם ולא לנפגע הצעה מסודרת בכתב לאחר בדיקת הפגיעה. כל עוד זה לא קרה, שני הצדדים מבזבזים את הזמן שלהם לחלוטין -- אין לכם מושג מה הנזק, וודאי שלא באיזה אופנים ועלויות אפשר לתקן אותו. אי אפשר לדעת מה יקרה אם לא תשלמו את הדרישה של הנפגע -- אבל כמו שכבר כתבו כאן רבים, אם זה יגיע למשפט, פוטנציאל הנזק יכול להיות גדול יותר -- לפחות שתי חוו״ד של שמאים, שזה לבד קרב יכול להתקרב ל-3000 ש״ח. בנוסף, בית משפט לא יגלה שום סימפתיה לבעל רכב שלא מבטח אפילו צד ג׳. בהצלחה, ובבקשה עדכן איך זה נסגר.

ביררתי את הנושא לפני כשנה לחברים שעלו מארה״ב והסבו רשיון. אין עדיין ביטוח על שמם (הם לא קנו רכב בארץ), כך שמה שכתוב למטה זה מה שאמרו לי, לא ע״ס נסיון, ואולי שונה בחברות ביטוח שונות: יש שתי נקודות נפרדות, ושתיהן דורשות מסירת מסמכים נוספים לחברת הביטוח לקבל הצעה מתאימה: 1) ותק הרשיון של הנהג. ברירת המחדל של חברת הביטוח היא להתייחס לשנת ההוצאה של הרשיון הישראלי. אם רוצים הכרה של ותק נהיגה קודם, צריך להראות להם רשיון זר שהיה תקף בפרק זמן רלוונטי, וכולל רצף של רשיון בתוקף של (אא״ט) 5 שנים (כפי שהיה צריך להראות למשרד התחבורה, אם היא הוציאה רשיון בתהליך המרה. יש שני סוגי תהליך המרה, רגיל ומקוצר, ובמקוצר לא צריך לעשות טסט בארץ; כשהרשיון המקורי לא באנגלית צריך תרגום נוטריוני שלו). 2) ותק בביטוח קודם, כדי להינות מהנחת היעדר תביעות. כדי להינות מזה, צריך להראות מכתבים מחברות ביטוח שמעידות על היסטוריה של שלוש שנים רצופות של ביטוח מקיף ע״ש המבוטח בחו״ל, ושמצהירות שלא תבע את הביטוח. אם אי אפשר לקבל מסמכים כאלה באנגלית, כנראה שיהיה צריך תרגום נוטריוני גם להם. אני חושד שבמקרה שלך, כיוון שיש לך ביטוח על נהג אחד נקוב בשם ואתה מוסיף נהגת נקובה, התוספת היא כי הם לא מכירים בותק הרשיון שלה ו/או היסטוריית היעדר התביעות (בעיקר (2)). בכל מקרה, אתה יכול להתקשר ולבקש הסבר מפורט; מה שכן, אני מקווה שלא מדובר באחת מחברות הביטוח הישירות. שם היה לי מאד קשה לקבל על הקו מישהו מנוסה שמבין בנושאים האלה. מקור מידע נוסף זה עולים אחרים שהיו במצב דומה -- נסה באירגוני העולים הרלוונטים.

זה ויכוח עקר לחלוטין. הביטויים ״טובה״ ו-״הכי טובה״ חסרי כל משמעות בלי להגדיר באופן מפורט את רשימת הקריטריונים שאליה זה מתייחס, איך מכמתים אותם, ואיך מתעדפים אותם. מעבר לכך שגם ״קטגוריה״ זה לא מושג חד משמעי כאן.