PinkDolphin

וזה בדיוק מה שהוא, כאמור -- רכב שתוכנן במקור הבנזיני כאמצעי תחבורה זול להודו, ברזיל וסין. הגירסה החשמלית אותו דבר, אבל חשמלית, עם עלויות התיפעול והתחזוקה הזולות שנגזרות מזה. במחיר הולם (כנראה לא יהיה המצב) מה הבעיה בזה? למה מי שעושה 20-25 ק״מ מכסימום ביום בתוך עיר/פרברים בלבד, כש-90% מהזמן רק אדם אחד ברכב, צריך יותר? ואני מכיר אנשים כאלה גם בארץ וגם בארה״ב. נכון, לו היתה תחבורה ציבורית נאותה רבים מהם היו יכולים להשתמש בה -- אבל אין.

מה שבעיקר חסר מול רכבים ״רגילים״ זו תאוצה -- אבל זה לא באמת משנה אם רק אחוזים בודדים מהנסועה בכבישים מהירים. בכבישים עירוניים ופרבריים לא עוברים את ה-70-80 קמ״ש, והתאוצה החשובה היא לא 0-100 קמ״ש; יותר רלוונטים: -- 0-50 קמ״ש: 5.6 שנ׳ -- 30-60 קמ״ש: 4.2 שנ׳ -- 50-80 קמ״ש: 6.7 שנ׳ וזה נראה סביר לצרכים https://motogaraz.in/dacia-spring-electric-acceleration-0-100-km-h-0-400-m-30-60-km-h-50-80-km-h-top-speed-racelogic/ לסוסיתא שהיתה להורי בילדותי (סוסיתא 12 סטיישן מודל 1967) היה מנוע 1.2 ל׳ עם 46 כ״ס ומומנט של 83Nm. לספרינג יש 50% יותר מומנט, והיא שוקלת 950 ק״ג; הסוסיתא שקלה משהו כמו 870 ק״ג יבשה, אז די דומה סה״כ. זה מה שהיה, והיא בהחלט הסתדרה עם כל הכבישים שהיו אז בארץ להסעת שני הורים ושני ילדים, כולל מי-ם לסיני עם ציוד קמפינג מלא.

לאו דווקא צעצוע. נכון ל-2018, ל-27% ממשקי הבית בארץ היו שתי מכוניות או יותר (ל-72% היתה מכונית אחת לפחות). אגב, כבר ב-2014 ל-25% ממשקי הבית היו לפחות שתי מכוניות. בהרבה מאד אם לא הרוב המכריע של המקרים, רק אחד משני כלי הרכב צריך להתאים להסעת כל המשפחה לנסיעות ארוכות (מאות ק״מ) בסופ״ש, חגים וחופשות, והשני משמש כמעט אך ורק ליוֹמְמוּת וסידורים מקומיים. אין סיבה שרכב כזה יצטרך גודל, טווח או ביצועים משמעותיים. זה שוק לא קטן. ושוב, לא מדובר במכוניות מקטוגורית ה-quadricycle האירופית ששר התחבורה כץ בזמנו דחף להביא ארצה, אבל שלא יכלו לנוע בכביש בין-עירוני והיו מוגבלות לנהג ונוסע אחד. זו מכונית שיכולה לנסוע בכל סוגי הכבישים, ולהסיע שני מבוגרים ושני ילדים. בנוסף, חשוב להבחין בין סוגים שונים של נסיעה בין-עירונית. הטווח כאן לגמרי מכסה ירושלים-ת״א וחזרה ללא טעינת בינתיים, או מהשרון לחיפה וחזרה, במהירויות של כביש מהיר. נכון, לא מתאים לנסיעה מהמרכז לאילת ללא טעינה -- אם כי, למי שעושה נסיעה כזו רק פעם בשנה או פחות, אולי עדיין משתלם. לו המחיר היה פרופורציונלי למה שהוא באירופה, היא היתה עולה 70000-75000; זה היה משליך גם על עלות של ביטוח מקיף, ובסה״כ, עם הוצאות התחזוקה והחשמל הנמוכות, היה מתקבל רכב עם עלות בעלות כוללת (TCO) מאד נמוכה. אני מעריך שהשוק לזה לא קטן, אם יש איך להתקין עמדת טעינה ביתית. מתאים גם לרכב להשכרה לנסיעות מקומיות, רכב סיור של חברות אבטחה ובסיסים צבאיים וכו׳ -- אלה בד״כ לט עוברים יותר מ-100-200 ק״מ ביום, במהירויות עירוניות. אגב, הגירסה הפחות מאובזרת לציי השכרה וגירסת המטען (ללא מושבים אחורים, יכולת הטענה של 1100 ליטר) אמורות לעלות באירופה עוד פחות מה-17000 יורו של הגירסה הפרטית.

כי ברכבים חשמליים, הפרמטר שהכי משפיע על המחיר זה הטווח. לא הביצועים. גם גודל הרכב משפיע על הטווח, אבל פחות -- הצורה האוירודינמית יותר חשובה. וברכבים בגודל הזה (סגמנט A -- המונח ״מיני״ לא ממש מוגדר, כי בארץ משתמשים בו גם לסגמנט B), גם אין בד״כ מקום להכניס סוללה גדולה מספיק לטווח משמעותי.

אכן דגם בנזין במקור, בשם Renault Kwid, שתוכנן ויוצר בסין עבור ארצות BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו, סין -- כולם שווקים שמחיר זול הוא תכונת מפתח בהם). הגירסה החשמלית קיימת בסין מ-2019, וקרויה Renault City K-ZE. היו שנתיים שמועות שהיא תגיע לאירופה; כנראה שאחרי שקב׳ רנו עשו חשבון שאפשר לתמחר אותה מתחת ל-Twingo ZE (חשמלית תוצרת צרפת שעולה 50%~ יותר למרות שהטווח קצת יותר נמוך, אבל ביצועים קצת יותר טובים וקצב טעינה שׁלֹ של 22kW), החליטו לשווק אותו כדאצ׳יה, כדי שלמותג תהיה גם חשמלית משלו (אולי זה אפילו נחוץ עבור תקנות הזיהום). בהתחלה היו אפילו שמועות שהדגם ייוצר ברומניה, אבל כנראה שסדרת הייצור לא גדולה מספיק להצדיק את זה. אגב, ההבדל כמעט היחיד בין הגירסה הסינית לאירופית (חוץ מפסי העיצוב) הוא שהעלו את המהירות המירבית מ-105 קמ״ש ל-125 קמ״ש. אהיה מאד מופתע אם יהיה מישהו בארץ שיקנה אותה ב-110000 ש״ח.

הדילר באירופה לא חייב לדעת שהרכב ייוצא אל מחוץ לאיחוד. אבל אני מעריך שיותר משמעותית היא העובדה שזה עדיין רכב זול יחסית. אא״ט, כמות ההתעסקות בייבוא אישי או מקביל קבועה פר יחידת רכב, ולא תלויה בערך שלו... אבל דמי התיווך שאפשר לגבות מלקוח הקצה בארץ כן. אפשר לגבות תיווך של 20000 ש״ח על ייבוא של מרצדס יקרה, שעדיין חוסך ללקוח 100000 ש״ח. אי אפשר לעשות זאת כשהרווח המכסימלי התיאורטי הוא משהו כמו 20000 (אם אפשר לקנות ב-110000 מהיבואן הרשמי, מעטים מאד יקנו מיבואן קטן ב-100000).

סביר מאד שהם יציעו הנחה נוספת כלשהי (כדי לחסוך הוצאות משפט -- מאמין שיש להם עו״ד על ריטיינר, אבל בשביל ייעוץ וכתיבת מכתבים, לא בשביל ניהול תיק לכל אורכו בבית משפט). אבל קשה להאמין שזה יהיה יותר ממה שיעלה לפות״ש עורך הדין שלו, אפילו ללא ישיבות. מכתב מעו״ד אחד לא מפחיד עו״ד אחר אם אין מאחוריו בשר משמעותי, וזה עולה כסף וזמן לפתח.

אני אסיים כאן, כי אתה עדיין מסרב להבין, וחי בעולם דמיוני משלך. ביקום הנוכחי, לא קיימת שום קונסטלציה שתקבל את מה שהזמנת בחוזה. המוצר הזה לא קיים יותר, בלי כל קשר לכמה אתה או מישהו אחר רוצה. אם זמינה רמת הגימור הגבוהה, יכול להיות שתוכל לקבל אותה, אבל לא ב-0 תוספת תשלום, זה גם די ברור. בהצלחה, אשמח לשמוע איך זה נגמר.

אתה שוב חוזר על זה שיש תצורות של הדגם שיש את המערכת. ראשית, זה ממש לא אומר שלא הופסק הייצור -- יכול להיות שכן הופסק, ויש כרגע מלאי מסויים זמין ל-VAG, נניח X יחידות. נניח בכ״ז שעדיין יש ייצור קטן, אז יהיו להם עד הנקודה שבא צריך לספק את הרכב מלאי זמין של Y שקצת גדול מ-X. למרות שכבר אמרו לך, אתה מסרב לקלוט שזה ממש לא משנה. יש ל-VAG הזמנות חתומות שלפי המפרט היו אמורים לכלול את המערכת במספר הרבה יותר גדול מ-Y. בעד שום הון שבעולם אי אפשר לייצר יותר בעתיד הרלוונטי. זה טבעם של צ׳יפים: להקים מפעל ייצור של שבבים לוקח כמה שנים והשקעה של מיליארדים רבים ע״י הספקים. הייתי בעברי ארכיטקט של צ׳יפים באינטל, ומכיר את הנושא היטב. אין דרך לקצר את זה, בדיוק כפי שתשעה נשים לא יכולות ללדת תינוק במשותף תוך חודש 👶. שוב, לא היבואן החליט. לא שאני חבר הדירקטוריון שם 😀, אבל אין סיכוי שהוא היה שותף להחלטה או אפילו יודע על האפשרות מראש, לפני שהיצרן החליט על זה. אני אפילו מעריך שזו לא היתה החלטה ברמת של סקודה, אלא ברמת VAG העולמית: מן הסתם יש מספר קטן של סוגים של מערכות כאלה בקבוצה, והפלטפורמות משותפות, אז ההחלטה כמה צ׳יפים להקצות לאיזה דגם עוברת לדרג עליון. מאד ייתכן (לא בדקתי מה קרה בפועל) ש-VAG החליטו גם על תיעדוף יחסי שמפלה בין המותגים השונים (סתם דוגמה תיאורטית, שאף פורשה לא ייפגע מהחסר, מספר קטן של דגמי אאודי וסקודות הכי הרבה כי הן המותג הזול של הקבוצה, שמטרתו לספק ערך תמורת הכסף, ולא עליונות בפיצ׳רים עצמם). באופן דומה, ייתכן שהוחלט לתעדף איזורי מכירה שונים בעולם באופן שונה, לפי הרגישות (לדעת הקונצרן) של הלקוחות שם להיעדר הפ׳צ׳ר, או אם VAG במהלך שיווק חדש באותו אזור, ואז לא ירצו להרגיז לקוחות פוטנציאלים (המצב בארה״ב כרגע, בה הם מנסים לשפר את מעמדם בשוק שמאד הידרדר בצורה אגרסיווית). כמובן, אתה יכול להגיד שכל זה לא מעניין אותך, אבל זו שטות להתעלם ממידע מודיעיני ציבורי שישפיע בוודאות על התוצאות של המהלכים שלך, ועל הפתרונות האפשריים. אתה לא תצליח להוציא מים מסלע. עכשיו לגבי עניין הכסף. לדעתי זה לא נושא שאפשר לתבוע עליו בתביעות קטנות: 1) אין ערך מוגדר לפיצ׳ר עצמו -- לא היה ניתן בעבר לקנות אותו כאופציה standalone אא״ט, ונדמה לי שכתבת למעלה שלא ניתן להתקין אותו באופן חיצוני -- לא מפתיע כי הוא צריך להשתלב בהרבה ממערכות הרכב; 2) אתה יכול לבטל את העיסקה ללא נזק כלכלי ישיר (זה שעוד לא שילמת את כל התמורה יהיה לרעתך, אגב, כי בראיה של בית המשפט אני מעריך שתיתפס פחות מושקע ברכב הספציפי). כל פיצוי מעבר על עוגמת נפש, או טענה שאם תבטל יש אפשרויות פחות טובות להזמין רכב אחר בגלל המצב בשוק הרכב הכללי, הם סובייקטיווים ידרשו הרבה התדיינות בבית משפט. תביעה רגילה די דורשת לשכור עו״ד. זה אומר משני הצדדים, וכך מצטמק הפיצוי נטו שיגיע אליך -- מבחינת צ׳מפיון, משנה להם כמה סה״כ הנושא עולה להם (במיוחד אם זה תקדים), לא כמה מזה אתה מקבל. לא נראה לי שבמקרה הטוב ביותר הפיצוי שיגיע אליך נטו יכול לעבור אלפי שקלים בודדים (נמוכים). ברור שלא תקבל רכב חינם... אפילו אם צ׳מפיון בסוף תהיה מוכנה לממן את ה-15000 ש״ח לרמת הגימור הבאה, כמה יישאר מזה אחרי שכ״ט עו״ד + מע״מ ל +5 ישיבות של בתי משפט? ממש לא הרבה, וברגע שהם ממילא צריכים לממן עו״ד, אין להם שום אינטרס לעשות מחוות ולבוא לקראתך, אז הם ילכו על המינימום. השופט גם ילחץ (מאד) להגיע לפשרה, כרגיל בתיקים אזרחיים.

כל רכב חשמלי ניתן לטעון באמצעות מה שקרוי ״כבל סבתא״. זהו כבל שכולל תיאום מכני, בין שקע ביתי רגיל לשקע מסוג Type2 שיש במכונית. מבחינה חשמלית אין הבדל -- שניהם עובדים במתח הרשת הרגיל 230V. א ב ל שקע ביתי רגיל מוגבל בהספקו, אז כבל סבתא מוגבל בד״כ ל-10 אמפר, כלומר הספק 2.3kW, שזה הספק נמוך לטעינת רכב חשמלי (כשליש מהקצב המינימלי הרגיל אפילו ביחס לרכבים עם יכולת טעינה איטית). בנוסף, יש ברוב המקרים דרך לצמצם עוד יותר את קצב הטעינה, ע״י מפסק על הכבל, אם לא בטוחים ביכולת של השקע הביתי. שקע סבתא, כשמו כן הוא -- נועד לאפשר טעינה במקום שאין בו עמדה ייעודית, כמו בביקור אצל סבתא 🙂. בחו״ל יש אנשים שכבר מעל עשור טוענים יומיום עם כבל סבתא -- אם הנסועה היומית נמוכה, הקצב האיטי (באופן גס, כל שעת טעינה כזו מניבה כ-10-11 ק״מ של טווח) לא מפריעה. מה שכן, רשות החשמל בארץ לא אוהבת את הרעיון של טעינה תמידית עם כזה, וההנחיה שלה (לא חוק מחייב) היא לא לטעון עם כבל כזה מעל שעתיים רצוף. זה כבל שתמיד רצוי שיהיה במכונית. לא יודע אם מקבלים עם ה-גיאומטרי, בדוק עם היבואן .

לא הצעתי לפנות ליצרן. ברור שהחוזה שלך הוא עם היבואן בלבד. אבל שוב, נשאלת ולא ענית: מה אתה רוצה שיקרה? לא כתבת בשום מקום. "אז למה אני צריך להתחשב בבעיות של היבואן ולהתפשר בחלק שלו בחוזה?" המכונית שהזמנת לא קיימת יותר, נקודה. וזה לא באשמת איש (אולי באשמת כל כלכלת השוק הקונסומריסטית המודרנית בעולם בשבעים השנים האחרונות שהביאה למצב הנוכחי), לא באשמתך אבל גם לא אשמת היבואן. חוזה לא יכול לקחת בחשבון כל מצב אפשרי, ואם הצדדים לא מסתדרים ביניהם וזה מגיע לשופט, הוא לא יכול להחליט על פתרון שמילולית בלתי אפשרי. המצב לחלוטין מקביל למצב הדמיוני הבא: נניח היית קונה דירה בבניין רב קומות חדש וגדול שלקח 10 שנים לבנות, וכך גם הרבה אנשים אחרים. מיד כשהבניה הסתיימה, אבל לפני שמישהו הספיק לעבור לדירה שקנה (לא נהרוג אנשים, אפילו לא דמיוניים 🙂), הבניין כולו התמוטט ברעידת אדמה חזקה ולחלוטין לא צפויה, מהסוג שמעולם לא היתה אמורה לקרות בארץ (והבניין נבנה לפי כל התקנים ועבר את כל הבדיקות הנדרשות). הדירה שקנית (ונניח שילמת מקדמה משמעותית) לא קיימת יותר. אין שום דרך לספק לך אותה -- במקרה הטוב ביותר יקח 10 שנים לבנות את הבניין מחדש, ולך זה כבר לא יתן פתרון מגורים עכשווי. החוזה לא לקח בחשבון אפשרות כזו. אין מצב שבו ״הדין יקוב את ההר״. חוזה לא יכול לגבור על מציאות. אין ליבואן שום דרך למסור לך רכב כמו שהזמנת (בזמן סביר -- לא יודע מתי יחזרו הרכיבים הספציפיים), כי היצרן לא ימכור לו כזה בעתיד הקרוב. זה נתון. עכשיו אתה צריך להפנים שזה נתון, ולהחליט מה המטרות שלך בהינתן שהעובדה הזו לא יכולה להשתנות. 1) אתה יכול להחליט שאתה לא מוכן לוותר על הפיצ׳ר, ולכן שמגיעה לך רמת הגימור המינימלית בה עדיין קיים הפיצ׳ר, באותו מחיר שאותו היית אמור לשלם על הגירסה שהזמנת; 2) אם אתה מוכן לוותר על הפיצ׳ר, אתה יכול לנהל מו״מ עם היבואן על איזו הנחה מגיע לך לקבל (אני מבין שהם כבר מציעים סכום מוגדר כלשהו, לא לך ספציפית אלא לכל מי שבמצב שלך) 3) אתה יכול לוותר על העיסקה ולקבל חזרה כל מה שכבר שילמת, ואולי גם פיצוי נוסף כלשהו. האם אתה רואה אפשרויות נוספות כלשהן? אני לא, אם כן, בבקשה מנה אותן. להגיע לבית משפט ולהגיד לשופט ״חוזים צריך לקיים, חשוב לי העקרון ואני עומד על כך שהיבואן יקיים״ לא יעבוד. אני בספק אם יש שופט אזרחי אחד בארץ שלא יזרוק אותך מכל המדרגות, אולי אחרי שיסביר לך בנימוס שיש כאן כוח עליון, ולכן לא סביר שרק היבואן ולא אתה תישאו בתוצאות. (1) נראה לך הגיוני, אם מדובר בעשרות אלפי שקלים (אם הבנתי נכון)? תזכור שאתה לא היחיד ויש רבים כמוך -- יש בכלל מספיק יחידות של קודיאק ברמת הגימור הגבוהה שהיבואן בארץ יכול לקבל כהקצאה?? שוב, תזכור שיש מחסור עולמי של הצ׳יפ וימשיך להיות כזה לפחות עוד שנה ואולי שנתיים. (2) נראה סביר, אבל שוב, תחשוב, מבחינה ריאלית מה גובה הפיצוי שהיבואן יסכים לתת כשזו לא אשמתו, והוא צריך למעשה לתת אותו פיצוי לכל מי שהזמין? (3) את זה הם כבר הציעו. כמה לדעתך סביר לקבל בשבלי עוגמת הנפש, כשאני לא רואה איך אפשר להוכיח כאן נזק מדיד מעבר לזה? עוד נקודה אחרונה, שלא ייצא שאני רק מבקר אותך 😀... מבחינת מערכת היחסים בינך ליבואן, לא רק החוזה קובע. ראה כאן את הנוסח המלא של ״חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, תשע"ו-2016״, שקובע את מע׳ היחסים האלו, ומה צריך לכלול חוזה מכירה של רכב: https://www.nevo.co.il/law_html/law01/501_433.htm ייתכן שתמצא שם סעיפים רלוונטים (במיוחד סעיפים 81 עד 84). בכל מקרה, בהצלחה, ואשמח לשמוע מה היתה התוצאה (ולו בקוים כלליים... כמעט כל הסדר מחוץ לבית משפט יחייב אותך לשמור על סודיות בשביל לקבל איזשהו פיצוי).

אין מספיק רכיבים כדי לספק את התכונה לכל מי שכבר הזמין אותה בעולם (ורבים מהם כבר שילמו). נקודה. היצרן החליט מה לעשות: לתעדף בהתקנת הרכיב את הרכבים ברמות הגימור הגבוהות, כלומר הלקוחות ששילמו או ישלמו יותר. לא ברור מה הדבר ההוגן ביותר לעשות בתור מדיניות. לתת למי שהזמין קודם? למי שכבר שילם את מלוא התמורה? יבואנים שונים בארצות שונות משתמשים בחוזים שונים שכפופים לחוקים שונים, ודי ברור שהם לא היו שותפים בהחלטה בשום צורה. לאף יבואן, ודאי של שוק קטן, אין להם יכולת להשפיע על המפרט עצמו בשלב הזה. היצרן מצידו לא יכול לקחת בחשבון את המצב של כל יבואן ויבואן ולתפור לכל אחד פתרון בצורה שכולם יהיו מרוצים. זו נקודת המוצא: כל תפיסת שרשרת הייצור והלוגיסטיקה של just-in-time נכשלה קשות. לא קיים פתרון של לתת לך בכ״ז את הפיצ׳ר, אין חיה כזו, אלא אם כן מחליטים לתת לך רכב ברמת הגימור הגבוהה... אבל ככל הנראה גם כאלה כבר אין להם פנויים להובלה, וכדי שתקבל כזה, צריך יהיה שההזמנה של מישהו אחר (שמשלם יותר) תידחה או תבוטל. וכפי שנאמר, זה ממש לא עניין של סקודה, VAG או צ׳מפיון. טסלה בארה״ב סיפקה בחודשיים האחרונים מכוניות בלי שקעי USB בגלל המחסור, ואפילו לא הודיעה מראש לכל לקוחות או הציעה הנחות. וזה לא משהו שמחייב צ׳יפים מתוחכמים, אבל לעשות תיכנון מחדש זו עדיין עבודה מורכבת עם הרבה בדיקות שבד״כ לוקחת חודשים רבים, גם לפונקציות פשוטות. https://electrek.co/2021/11/12/new-teslas-delivered-with-surprise-missing-usb-ports-due-to-parts-shortages/ לחלק מהלקוחות כן אמרו שכשתהיה אספקה חדשה, יתקינו להם את הרכיבים החדשים. ב.מ.וו. ביטלה מסכי מגע בסידרה של דגמים, ונותנת ללקוחות זיכוי של $500 להשתמש על אופציות אחרות (ולא ברור אם מי שלא רוצה אופציה כזו בכלל יכול לקבל את הכסף הזה כהחזר כספי). ויש כאןסידרה ארוכה של יצרנים ודגמים, כולל מרצדס וקאדילאק, כולל הפיצ׳ר הכי מתקדם שלהם (נהיגה אוטונומית מאד מתקדמת): https://www.caranddriver.com/news/g38179550/new-cars-tech-features-missing-chip-shortage/ אישית, הייתי מנסה להתחבר עם שאר הלקוחות במצב שלך, ומנסה ביחד לראות כמה אתם יכולים לסחוט מצ׳מפיון בתור קבוצה. זה ללא ספק יהיה יותר מאשר תוכל להשיג לבד. למשל, האם יהיה אפשרי לעשות בהמשך התקנה של הרכיבים בארץ ולאחזר את הפיצ׳ר, כשכבר לא יהיה מחסור? אם כן, אולי אפשר יהיה לעשות את זה בדיוק כפי שיבואן מטפל בריקול (במימון של היצרן). אפשר להתנות את זה בפרק זמן כלשהו, ואם זה לא קורה עד אז, שיהיהה פיצוי מוסכם. קשה לי להאמין שכשיש על השולחן האופציה לבטל את כל ההזמנה ולקבל הכל בחזרה (וזה לא מנוסח כך מטוב ליבם -- חוק שירותי רכב די דורש את זה, עד כמה שאני זוכר), בתי משפט ימהר לפסוק לך יותר בלי הוכחת נזק ממשי לפי דיני נזיקין.

בכמה סקרים נרחבים על אמינות בבריטניה (שסופרים כמה תקלות היו ב-3 או 5 שנים, לא סקר שביעות רצון של הבעלים), דאצ׳יה יצאה בין המותגים האמינים ביותר. https://www.am-online.com/news/new-car-news/car-model-news/2021/08/26/what-car-reveals-uk-s-most-and-least-reliable-cars https://www.whatcar.com/news/2021-what-car-reliability-survey/n23397 https://www.parkers.co.uk/best-cars/most-reliable-cars/ בנוסף, הסאנדרו היתה המכונית הנמכרת באירופה (כל אירופה, לא מזרח אירופה) ביולי. עוד נקודה שלא הוזכרה היא מתי פות״ש מעוניין לקבל את הרכב. בחלק גדול (מאד) מהדגמים, במיוחד החשמליים, האספקה היא חצי שנה קדימה או יותר.

לא הבנת מה שכתבתי. נכון שאין הבדל ענקי בטווח בין ה-208 ל-C4, אבל זו לא הנקודה. מה שהדגשתי הוא של-C4 יש טווח נמוך עבור _מכונית משפחתית_ שמעצם הגדרתה משמשת (וודאי בארץ) בתור המכונית העיקרית למשפחה, זו שבה עושים את הנסיעות הארוכות. וזה ממש לא טווח ביניני לסגמנט, זה טווח נמוך. לכל המכוניות האחרות בסגמנט (Leaf, ID.3, Mégane E-Tech , נירו, Kia Soul, שברולט בולט, קופרה בורן) יש אופציה לסוללה של 60 קוט״ש לפחות, חוץ מהבזיונות של מאזדה ולקסוס, וחלק מהקרוסאוברים הסיניים; וגם האחרונים עכשיו מתחילים להגיע עם סוללה גדולה (בד״כ 70 קוט״ש), כמו ה-ZS החדש, הסטיישן MG5 והג׳ילי גיאומטרי. גם מכוניות בסגמנט B כבר מזמן מגיעות עם סוללה 50 קוט״ש נטו לפחות (הזואי והקונה). ולא אמרתי ש״יש תוכנית״ לחסל את הדגם, אמרתי שסביר שזה יקרה... הגירסה החשמלית של ה-C4 לא ממש תחרותית כבר עכשיו, וידוע ש-PSA עובדים על מכוניות חשמליות ייעודיות (ועבדו עליהן עוד לפני המיזוג של סטלנטיס, בשת״פ עם Dongfeng הסינית. למעשה, המאמץ הזה היה אחת הסיבות המשמעותיות ש-FCA בכלל היתה מעוניינת במיזוג). (ובכוונה לא התייחסתי ל- e-2008. מבחינתי מי שמתעקש על קרוסאובר, מגיע לו 😀. ) כל מספרי הטווח שרשמתי מתייחסים לטווח כביש מהיר, ב-110 קמ״ש, לא לטווח רשמי לפי WLTP. הטווח הרשמי לא מעניין כמעט אף נהג פרטי רגיל, כי פחות או יותר כל המכוניות החשמליות המודרניות עושות 150 ק״מ בקלות במהירות עירוניות/פרבריות, ואין כמעט נהגים כאלה שנוסעים יותר ביוֹמְמוּת רגילה, במיוחד בארץ. כמובן, סיפור שונה לגמרי למי שנוסע הרבה לצורכי עבודה, במיוחד נסיעות לא מתוכננות מראש. מה שהרבה יותר חשוב לנהג רגיל זה הטווח בכביש מהיר, שקובע את זמן הנסיעה ברוטו לנסיעות בין-עירוניות.

ל-C4 החשמלית יש מע׳ הנעה שלא מתאימה לדגם. הם משתמשים במע׳ ההנעה היחידה שיש ל-PSA בינתיים למכוניות פרטיות, עם מנוע 136 כ״ס וסוללה 45 קוט״ש שמישים (50 קוט״ש ברוטו). זו מערכת הנעה שעובדת טוב ל-208 החשמלית ולאופל קורסה החשמלית בסגמנט B, https://ev-database.org/car/1583/Peugeot-e-208 אבל למכונית משפחתית כמו ה-ë-C4 (סגמנט C, והיא נחשבת משפחתית בכל המקומות שסיטרואן מוכרת, כמו אצלנו) זו כבר לא סוללה מספיקה. טווח כביש מהיר של פחות מ-250 ק״מ כבר קצר מדי, גם ביחס למתחרים בסגמנט, שלכולם יש טווח מעל 300 ק״מ ובד״כ מעל 350 -- סוללות של 60-70 קוט״ש ברוטו. יש ל-PSA גם סוללה של 75 קוט״ש לשימוש ברכבים מסחריים, כמו הג׳אמפי החשמלי, אבל ייתכן שהיא גדולה מדי פיסית (ה-C4 החדש הוא לא דגם חשמלי ייעודי, ומן הסתם זה גרם לפשרות בתיכנון). בכל אופן, סביר מאד שזה דגם זמני -- תוך שנתיים כבר אמורות להיות מוכנות הפלטפורמות החשמליות החדשות הייעודיות של Stellantis שכל המותגים שלהם ישתמשו בהן -- ואני צופה לו בהתאם סחירות גרועה. המחיר בהחלט מוגזם, אם כי הנסיון שלי מדלקיות הוא שלובינסקי מוכרים אותן מחתחת למחיר הרשמי באופן די קבוע. הנירו החשמלית גם מתומחרת מוגזם ביחס לאיוניק 5 ולקונה החשמלית, אבל עדיין עיסקה יותר טובה לדעתי.

אי שם בתחילת השירשור עלה נושא תדירות ועלות הטיפולים לאניאק. במהלך חיפוש שלי בנושא אחר, עלה במקרה שלפחות בבריטניה, מרווח הטיפול השגרתי הוא 30000 ק״מ או שנתיים... https://www.drivingelectric.com/skoda/enyaq-iv/running-costs

הנסיון המועט שלי עם לפחות מוסך רשת אחד היה שםה לא מחפשים לעצמם עבודה. פעמיים בזמן הטיפול השנתי השגרתי שאלתי אם יש עידכוני קושחה רלוונטים (במיוחד עניינה אותי תמיכה ב-Android Auto, שכבר היתה בחו״ל אך לא בארץ כשקניתי את הרכב חדש), והתשובה היתה, ״עזוב, לא יודעים אבל בכל מקרה לא כדאי לך. לפעמים יש צרות עם זה.״

זה לא עניין חד משמעי. תלוי איזה מידע בדיוק הפורום שומר על משתמשים (שזה דבר מאד שונה בפורומים שונים), לאיזו מטרה הוא שומר זאת, ומה היה כתוב בהסכם ההצטרפות כשהאדם נרשם. גם לא ברור למה אתה מתכוון ב-״למחוק משתמש״. האם למחוק את כל הפוסטים שאי פעם פירסם? הרוב המכריע של פורומים שאני מכיר, בארץ ובארה״ב, במפורש לא מרשים מחיקת פוסטים באופן כללי, מכמה סיבות: כדי שכותבים לא יתכחשו לדברים שכתבו, וכדי שלא יוותרו ״חורים״ בפורום: אי אפשר להבין פוסט אם הפוסט אליו הוא מגיב כבר לא קיים, וזו גם בעיה טכנית במקרה של ציטוט הפוסט שנמחק בפוסט אחר. אין בתוכנות הפרומים המוכרות דרך לקשר את הציטוט לפוסט המקורי. סיבה נוספת היא המקרה שהם יחויבו בהמשך למסור פוסטים כאלה לגוף עם סמכות משפטית. בהרבה פורומים, ניתן למחוק א תחשבון המשתמש. זה מוחק את הפרופיל שלו כולל שמו המשתמש וכל פרט אחר, אבל כל הפוסטים נשארים תחת שם משתמש גנרי "-deleted-" . בד״כ כן מתאפשרת מחיקת פוסטים בדידים לפי פניה יזומה של המשתמש מסיבה קונקרטית, למשל הפוסט מכיל בטעות פרטים מזהים של משתמש). בחלק מהמקרים, פורום עשוי להיחשב מאגר מידע לפי חוק מאגרי מידע, ואז חלות עליו כל מיני מגבלות ספציפיות. https://www.gov.il/he/departments/general/manager_duties

שוב, אני לא עו״ד, רק מספר מה נאמר לי. השאלה היתה, אם הבנתי נכון, משפטית: אם הפסיקה בתביעה הייצוגית מהווה תקדים לתביעה נפרדת. לפי מה שאמר לי אז אותו עו״ד, התשובה היא לא, כי לא ניתן בכלל להגיש כזו, אפשר רק להצטרף לתביעה הייצוגית (וזה אגב אוטומטי, לא צריך להירשם פורמלית). במקרה כמו שאתה מזכיר, ברור שאם פסק הדין הייצוגי קבע שמי שעשה תיקונים רלוונטים על חשבונו מקבל החזר, זה מה שיקרה לכל מי שמצטרף לתביעה הייצוגית, גם בדיעבד. כאמור, לא צריך לעשות משהו פורמלי להצטרף אליה -- רק לוודא שמי שאחראי על הביצוע יודע את פרטי האדם הנפגע. אם אתה מדבר על מקרים שאנשים הגישו תביעות נפרדות אחרי פה״ד הייצוגי וזכו, לא חולק עליך, אבל זה סותר את מה שנאמר לי ¯\_(ツ)_/¯ .

אני לא מומחה בנושא ולא עו״ד, אבל אחד כזה הסביר לי פעם את המנגנון של תביעות ייצוגיות, ולפי דבריו, אחרי שתביעה אושרה כייצוגית (הליך בפני עצמו וממש לא אוטומטי), לא ניתן יותר לאדם אחר הגיש תביעה באותו נושא. התביעה הייצוגית היא הסעד היחיד שקיים, גם אם אותו אדם לא הסכים שהתביעה הזו תייצג אותו (כי לא סמך על מי שמייצג, או לא הסכים עם הסעד המבוקש או כל סיבה אחרת), ואפילו אם לא ידע בכלל שמתקיימת תביעה ייצוגית. זכיתי ״להינות״ כמה פעמים מהפירות של תביעות ייצוגיות (אמנם, בלי שאני השקעתי בנושא), ובכולם ללא יוצא מהכלל דובר על עשרות שקלים או מאות שקלים נמוכות, כשהנזק היה פי 5 לפחות. באופן עקבי, הגורם היחיד שנהנה באופן מוחשי מהגשת התביעה היה משרד העו״ד שניהל אותה.

לגבי ״במקרה של הפעלת ביטוח בעקבות תאונת דרכים, זה ירשם גם על שמך וישפיע על פרמיה ביטוחית״ -- עד כמה שאני יודע (תישאול מפורט בזמנו של סוכן הביטוח שלי), כל רישום כזה רלוונטי אך ורק לבעל הפוליסה, שלא חייב להיות בעל הרכב (בעלים של רכב לא חייב בכלל רשיון נהיגה).

הדגם עבר שינוי שם לפני שלוש שנים ל-C4 SpaceTourer, ללא כל שינויים. לי יש כזו (אם כי יש לי רק 2 ילדים) וגם לאחי. הוא קנה אותה לפני כ-5 שנים בהמלצתי באופן ספציפי כי יש לו 3 ילדים, ורצה רכב שיכול להושיב 3 ילדים במושבי בטיחות מאחור. האלטרנטיבה היתה לקנות רכב 7 מושבים. הוא מאד מרוצה מהקניה. שלושת המושבים האחוריים זהים, וכ״א ניתן באופן עצמאי להזזה קדימה/אחור. לכ״א יש מיתקון איזופיקס משלו, דבר נדיר אבל מאד נוח אם יש כסא בטיחות מתאים. עדיין, יש כיסאות בטיחות ובוסטרים שיותר רחבים מרוחב האיזופיקס, אז קריטי לבדוק את המכונית עם שלושת כיסאות הילדים אותם רוצים לשלב, או שני הכיסאות והתיכוניסט 🙂. אגב, כאן שימושית היכולת להזיז כל מושב עצמאית קדימה/אחורה: אם יש סלקל שצריך יותר מקום פנוי לפניו, אפשר להזיז את המושב שהוא עליו אחורה; אם אחד מכסאות הבטיחות רחב מדי, אפשר לפעמים לפצות ע״י הזזת המושבים שיהיו ב-offset, ליצור עוד רוחב. אפשר לקפל את משענת הגב של כ״א משלושת המושבים עצמאית למצב שטוח. אני מסיע שני ילדים מאחור כשהמושב האמצעי בלבד מקופל, ואז יש מקום ל 2-3 זוגות אופניים, או אריזות שטוחות של איקאה, ועדיין לסגור את דלת תא המטען. לפות״ש: אתה צריך לבדוק את נושא האמינות, ולהחליט בעצמך אם השם הרע של סיטרואן מוצדק. לא ממליץ על מנוע 1.2 (יש הרבה דיונים עליו בפורום). לי יש את מנוע ה-1.6 טורבו הידוע בשם THP 165, בעל 165 כ״ס. חזק למדי וחסכוני ברמה סבירה (15-16 ק״מ לליטר בכביש מהיר). תיבת הילוכים אוטומטית נורמלית (יפנית). נסיעה שקטה ומאד נוחה -- מגהץ מהמורות בכביש יחסית למכוניות קודמות שלי (עדיין לא כמו המתלים ההידרו-פנאומטיים של הסיטרואן של פעם 😀). פות״ש: כפי שאמר דור, בגדול, מה שאתה צריך זה רכב מסוג MPV . אלה נוטים להיות עם תיקרה גבוהה יותר, אז צריך פחות להתכופף כשמכניסים/מוציאים את הילדים מכיסאות הבטיחות.

תודה, אם כי בסיפור הזה כבר הייתי, וקיבלתי מידע מדולדל וסותר אחרי כמעט שבועיים של מאמץ ניכר. לא סומך עליהם, את המידע האמיתי כבר שאבתי מזמן מפורומים בחו״ל ומהמוסכים המורשים והמתמחים בארץ, שכן יודעים. ממילא, כיוון שהרכב יוצא מאחריות עוד שבוע, כבר לא ממש משנה לי מה רשום (או לא) אצלם.

איזה אתר סיטרואן, בדיוק (מה ה-URL)? יש להם המון. מאד מעניין אותי לבדוק... שום מסמך שקיבלתי כשקניתי את שלי (C4 פיקאסו 2017 שנקנתה חדשה 0 ק״מ ב-2018 מלובינסקי) לא הגדיר את המרווחים. ספר הבעלים הפנה ל״חוברת השירות״, ומסמך האחריות התנה אותה בקיום הטיפולים לפי השיגרה בחובתר השירות -- אבל לא קיבלתי כזו, ומספר פניות, גם לאנשי המכירות וגם למוקד הניב שהם לא יודעים על מסמך כזה. 2 מרכזי שירות של היבואן (כולל הראשי ברשל״צ) לא הגיבו בכלל על השארת הודעה בנושא. גבע חזרו אלי אז עם 20000 ק״מ, וכך גם אחד ממרכזי השירות של לובינסקי בצפון, אז זה המספר שאני עובד לפיו (זה גם המרווח באירופה, ולא ברור לי שישראל בהכרח נחשבת ״תנאים קשים״ -- באוסטרליה זה גם המרווח לפיקאסו, ומערב אוסטרליה ממש לא פחות חמה או מאובקת).

זה קרה למותג שלהם עשרות ויותר שנים קודם. אני אעלה כאן בקרוב את הנסיון שלי עם 306, מנוע 1800 סמ״ק מטיפוס XU7 שיצא לשוק ב-1993, אטמוספרי, הרבה לפני Euro6 וחלק מסידרת XU שהתחילה ב-1981. יותר מ-30 שנה לפני שיצאה סידרת ה-PureTech. במנועי XU הרצועה לא טבולה בשמן, ועדיין היו לי הרבה בעיות עם רצועת התיזמון, והתיכנון גרוע כך שגלגלת קצת משוחררת הורסת את כל המנוע (הפתיע כמה מכונאים שראו את זה). כבר אז כשקניתי את המכונית (1998) היה לצרפתיות שם רע, וסחירות רעה. לקח לי אח״כ יותר משנה למכור אותה, אחרי 5.5 שנים . כשקניתי לפני שלוש שנים סיטרואן חדשה והגעתי לעולם התצוגה, סוכן המכירות ואח״כ גם מנהל אולם התצוגה (הראשי, תל-אביב) פתחו בהרצאה מאד מתדוננת על אמינות, בלי שאני בכלל העליתי את הנושא. ה-404 נחשבה מאד אמינה. גם ה-504 , וכנראה קודמיהן. הן היו נפוצות בסיני וירדן עד כדי כך שהפועל ״נסיעה במכונית״ בערבית מדוברת שם גזור מהמילה פיז׳ו. דברים השתנו אח״כ.