PinkDolphin

למה הכוונה ב-״עליית הפרמיה הסטנדרטית״? הנסיון שלי הוא שהפרמיה לרכב ספציפי יורדת לאיטה משנה לשנה, שזה לא מפתיע כי ערך הרכב לצורכי טוטל לוס יורד (כמובן, בהיעדר שינויים קיצוניים בשוק המשומשות הכללי כפי שקורה עכשיו, או אקטואריה שמשתנה -- אבל אקטוארי לגבי סיכוני גניבה או תאונות נוטה לא לעבור שינויים קיצוניים משנה אחת לבאה). זה נשמע כלל אצבע סביר מאד. במקרה, ממש אתמול דיברתי עם מח׳ התביעות של הסוכנות שלי לבדוק את ההשלכות של להפעיל ביטוח צד ג׳. הסתבר שהכלל אצלם (וזה לא היה כך שהתחלתי את הביטוח לפני 4 שנים) עכשיו הוא שתביעות עד 5000 ש״ח לא פוגעות בהנחת היעדר התביעות, אם כי הן כן תופענה בדו״ח התביעות השנתי, כך שאם עוברים חברה זה כן ישפיע על הפרמיה שם.

הכללים הם בדיוק כפי שכתב Sperial. היה לי בדיוק מקרה כזה. חניתי בחניון של סופרמרקט, ובזמן שהייתי בקניות מישהו נכנס בי בדלת צד הנהג. לא השאיר פתק, והמידע היחיד שהיה לי הוא שמדובר במכונית אדומה, לפי צבע השיפשופים. כשהעריכו את הנזק במוסך בכ-8000 ש״ח עוד לפני השמאי, וגיליתי שהפרמיה תתייקר רק ב-300 ש״ח אם אפעיל אותו, עשיתי את השיקול שזה כדאי (אם כי זה גם אמר שכל תביעה נוספת בשלוש שנים אח״כ כבר תעלה את הפרמיה בעוד 600 ש״ח). בדיעבד עלות התיקון הכוללת הגיעה ל-14400 ש״ח, כך שזה בהחלט השתלם. אגב, במקרה הייתי במוסך היבואן האזורי לטיפול שנתי קצת לפני שהתכוונתי להגיש את התביעה; לא התכוונתי לתקן אצלם, כי הם לא מוסך בהסדר עם חברת הביטוח. להפתעתי, המוסך הציע שהם יבצעו את התיקון, ושהם יספגו את ההפרש בין ההשתתפות העצמית במוסך הסדר להשתתפות עצמית במוסך שהלקוח בוחר, סכום של 1500 ש״ח במקרה שלי, וכך יצא שכל התיקון נעשה בחלקים מקוריים, מה שאני חושד לא היה קורה במוסך הסדר, וקיבלתי רכב חלופי על המקום. אין עליית פרמיה, אבל כיון שהביטוח מתבטל מיד עם ארוע הטוטל-לוס (שבממוצע יקרה באמצע תקופת הביטוח), אז אתה מאבד (בממוצע) עוד חצי מעלות הפרמיה השנתית, כיון שיצא ששילמת פרמיה של שנה וקיבלת ביטוח רק על חצי שנה; הרי עכשיו תצטרך שוב להתחיל ביטוח חדש לרכב שתקנה במקום זה שהיה מבוטח. העלות הנוספת הזו במקרה שלי (רכב משפחתי בן 4), חצי פרמיה שנתית, היא 1500 ש״ח, הרבה יותר מעליית הפרמיה של 10-20% במקרה של תביעה שאיננה טוטל-לוס. זו עלות נוספת שהרבה אנשים לא מודעים לה, ולטעמי, מוצר ביטוח היה צריך להיות בנוי כך שמחזירים לך את היתרה (פרו-ראטה) של תקופת הביטוח אחרי הארוע.

צריך להפריד בין שלושה דברים: 1) ״נהג חדש״, שזה סטטוס מוגדר של משרד התחבורה כפי שהעיר Sperial; לבין 2) ותק כללי של רשיון נהיגה בדרגה הרלוונטית; לבין 3) תקופה של היעדר תביעות שניתן על סמכה לקבל הנחה בפרמיה. עשיתי בזמנו בירור בנושא עבור חברים שעלו מחו״ל, אבל אני מניח שהכל תקף גם עבור תושב חוזר. ראה כאן: https://carsforum.co.il/topic/710554-האם-עולה-חדש-שהמיר-רישיון-נהיגה-נחשב-לנהג-חדש-מבחינת-הביטוח/#comment-6414150 לפנות דרך סוכן מקצועי, לברר איתו מה חברת הביטוח שהוא מייצג דורשת כדי לתעד את ההיסטוריה בחו״ל, ולא לחברות הביטוח הישיר שלא ערוכות לטפל במקרים מיוחדים ולמוכרן שתדבר איתו לא יהיה מושג. למשל, די בוודאות לא מדובר בביטוח ל-״נהג חדש״, אם זה לא מופיע ברשיון הנהיגה (אם זה כן, צריך לפני כל דבר אחר לטפל בזה, מול משרד התחבורה. ממה שראיתי שלי, תהליך ההמרה המקוצר מבוצע ברשלנות ע״י משרד התחבורה).

אני מופתע שלקח עד לעמוד השני עד שמישהו העלה את זה. זה השיקול הכללי לכל סוג של ביטוח רשות: אם אתה יכול לעמוד בהוצאה, בטח את עצמך. עלות הפרמיה של חברת ביטוח מפרנסת הרבה מאד אנשים. יכולים להיות כמובן שיקולים מיוחדים למה כן לבטח (אם יש לך סיבה טובה להניח שהסיכון שלך להתרחשות ארוע הביטוח גבוהה במיוחד, אבל זה לא ישתקף בפרמיה). ספציפית לגבי ביטוח רכב, חשוב לזכור שהעלות האמיתית של הביטוח למקרה של טוטל לוס היא 50% יותר מהפרמיה, בגלל שהביטוח מתבטל ברגע שמפעילים אותו, כלומר, הפרמיה קונה ביטוח לא לשנה מלאה, אלא עד לארוע (שהתוחלת שלו לקרות אם הוא יקרה היא באמצע התקופה). וכמובן, צריך לכלול בנוסף את ההשתתפות העצמית ואת עליית הפרמיה בהמשך.

זו נסועה שנתית גבוהה למדי, ותשחוק את הרכב. כמה שנים את מתכננת להחזיק אותו?

ראשית, שמח לשמוע שאף אחד מכם לא נפגע. כמה הערות כלליות: בגלל שיש כאן כמה נקודות ייחודיות, יש מקום לעבודת מודיעין רלוונטית: 1) אם יש לך סוכן ביטוח של ממש ולא פוליסה של אחת מהחברות הישירות, זה המקום לבקש ממנו לייעץ לך. אפילו אם הסוכן שלך עצמו עוד לא טיפל במקרה דומה, אחד מהסוכנים האחרים שהוא מכיר בטוח כבר טיפל (אולי לא באיוניק 5 ספציפית, אבל מן הסתם כבר קרו מקרים דומים באחת החשמליות שעולות 200000 ש״ח ומעלה -- יש אלפי טסלות על הכביש כבר שנה וחצי, ועוד רבות אחרות) ; 2) כתוב בפורומים הרלוונטים (קב׳ הפייסבוק של רכב חשמלי ו/או איוניק 5, קב׳ הווטסאפ וכו׳) פוסטים לאתר אדם שקרה לו מקרה דומה; בעניין מידת הנזק: 3) אני דווקא הייתי שוקל מאד לחיוב שמאי מטעמי -- גם אם זה כסף שלא יוחזר. בדיוק מהטעמים ש- be roo הזכירה, ובמיוחד כיוון שלשמאי של חברת הביטוח אין נסיון (אם הבנתי נכון) עם רכב חשמלי. כיון שיש כאן נקודות ייחודיות, זה בדיוק המקרה ששמאי שני אולי יעלה על דברים שהשמאי הראשון לא. הייתי מחפש שמאי שכבר יש לו נסיון עם חשמליות. אני גם מעריך ששמאי שאתה שוכר יקדיש לך יותר זמן ותוכל לדון איתו בדברים שאתה רוצה (הנסיון שלי היה ששמאים מטעם חברות ביטוח או כאלה שמקורבים למוסכי יבואן (ולאחרונים אין מוטיבציה לצמצם תיקונים) לא מוכנים להקדיש לבעל הרכב זמן בכלל). למיטב ידיעתי, עד השלב שבו מתחילים לעבוד על הרכב או אתה חותם על הסכם פיצוי כלשהו עם חברת הביטוח, אפשר לערב שמאי משלך. תוודא שלא מתחילים שום דבר לפני שאתה מחליט על זה. 4) שאלה קריטית: האם יש רושם שהיתה פגיעה כלשהי בסוללה? אם כן, זה מאד יגדיל את הסיכוי להכרזת אובדן. ברכב חשמלי לא מחליפים תאים בודדים, אלא מודולים, ובמקרים רבים, אם אין ידע מספיק במוסך המטפל, לא מסתכנים ומחליפים את כל הסוללה. אם לא תקבל ממוסך היבואן הראשי (למיטב ידיעתי, אף מוסך הסדר של חברת הביטוח לא מוסמך לבדוק את הנושא) תשובה שמספקת אותך לגבי הסוללה, יש בארץ מספר קטן של מוסכים עצמאיים שמתמחים במערכת ההינע של רכב חשמלי (לא היברידי) -- אלה גם עושים בדיקת מצב סוללה ששוקלים לקנות חשמלית משומשת -- וייתכן שהשמאי מטעמך או אתה באופן עצמאי תרצה להביא חוות דעת ממוסך עצמאי כזה. 5) לגבי כל הנזק הכלכלי של עליית המס, לא מאמין שיש מה לעשות (הפוליסות שאני מכיר תמיד מאד ברורות לפי מה מחשבים ערך, ולוי יצחק הוא הקדוש) -- אבל זה שווה אולי התייעצות חד-פעמית עם עו״ד. לא דבר מאד יקר. 6) אם יסתבר שיש אובדן מלא או אובדן להלכה, לא רצוי לחליט מראש שאתה לא מוכן לאף דגם אחר. במצב השוק היום, לא ברור בכלל מתי תהיה אספקה נוספת לארץ, ומן הסתם אתה צריך פתרון לתקופה לא קצרה.

אני מנחש שיקנו מעט מאד כאלה (גם הייצור בסין יהיה מחסום פסיכולוגי למי שקונה רכבי יוקרה). אגב, החברה הכריזה לפני כמה ימים שדגם ה-קונספט O2 (שהוא roadster) אכן ייוצר, בשם Polestar 6. מע׳ חשמל 800V, ותאוצה 0-100 קמ״ש ב-3.2 שניות. מחיר פעוט של $200000 בחו״ל (לא רוצה אפילו לנסות לתרגם את זה למחיר בארץ...) https://insideevs.com/news/604675/polestar-o2-electric-roadster-production/

אף פעם לא ממש הבנתי את הצורך בתקנה ספציפית לגבי טלפונים ניידים. כשהוצאתי רשיון אי שם בשנות ה-80, היתה תקנה שאסרה להוריד יד מההגה (או הכידון) בזמן נסיעה אלא לצורך החלפת הילוך או לאותת (היה אז מותר לאותת באופן ידני ע״י הוצאת יד מהחלון). לפי התקנה הזו אסור היה להפעיל רדיו, חימום/קירור, חלונות וכו׳, והיה ברור לכולם שהנוסח אבסורדי. לא חושב ששמעתי אי פעם אל מישהו שקיבל דו״ח על זה אלא אם כן קרתה בעקבות זאת תאונה. לפי מה שאני רואה, התקנה הזו הוחלפה אח״כ בתקנה יותר כללית: זה עדיין מכסה שימוש/החזקה בטלפון נייד, אז לא ברור למה נחוצה תקנה ספציפית. אגב, במחקרים שאני קראתי עליהם, המסקנה היתה שהבעיה בטלפונים ניידים היא הסחת הדעת, לא שהיד מחזיקה במכשיר -- ניהול שיחה בדיבורית מסוכן בדיוק כמו לנהל אותה בטלפון שמחזיקים ביד.

לֶמָה בדיוק אתה מתכוון ב-״טוסטוסים״? כשהייתי בתיכון, זה היה המונח לקטגוריה של 50 סמ״ק עם כלים כמו Piaggio Sí (מנוע 1 כ״ס, מהירות שיוט 40 קמ״ש -- לי היה כלי משודרג עם תיבה אוטומטית שני הילוכים ו-2 כ״ס, Garelli VIP/2 ). הקטגוריה כבר הרבה שנים לא קיימת; אני לא בטוח שבכלל קיימים קטנועי 50 סמ״ק חדשים (אופנועי שטח אולי כן), ולקטנוע 125 הכי זול יש 10 כ״ס ומהירות שיוט 80 קמ״ש.

צודק, זה קצת חורג מהשימוש הקלאסי בפיסיקה, אבל לא יכולתי להתאפק 🙃

אין שום קשר. הפיקוח על הביטוח הוא על נושאים כמו שקיפות בחוזים, סיבסודים צולבים בין כלי תחבורה שונים בביטוח חובה בלבד (כורח בגלל העובדה שזה ביטוח no fault) וכו׳. למיטב ידיעתי, המפקח לא עוסק בשום צורה בשיקולים האקטוריים של ביטוח מקיף, או נושאים כמו אמצעי מיגון. אתה יודע (באופן עובדתי מוכח) שזה אחרת? גם למה לדעתך יהיה בכלל אינטרס לחברת ביטוח להמציא דרישות מיגון מיותרות באופן גורף? מה הן מרוויחות מזה? הן לא מוכרות או מתקינות אותם.

החלפת נתיב זה דבר מסוכן בעצם טיבו, ובקורסים לנהיגה בטוחה (ועוד יותר רכיבה בטוחה) מלמדים לעשות את זה כמה שפחות. כל החלפת נתיב היא פוטנציאל להפתעה שלנהגים שחולקים איתך את הכביש, וכל שינוי במיקום היחסי מחייב כל נהג שטווח ראיה לעשות חישוב מחדש של מיקום/תנועה/סיכויי התנגשות של כל הגופים האחרים (מה שידוע בפיסיקה בתור ה-multi-body problem). לדו״ג שיש לו בעית ניראות קשה, במיוחד בזמני תאורה, לא כל שכן זה לא רעיון טוב. הרבה יותר סביר בעיני זה שהרכב הציבורי יצטרך להאיט למהירות הדו״ג לאותו קטע, או לעקוף אותו דרך נתיב אחר... עדיין סביר לטעמי לדרוש מהירות מינימום מסויימת לנסיעה חלקה. היום הנושא הזה לא מפותח, ומוגבל לכבישים או קטעים שאסור לנוע בהם לרכב שלא מורשה או מסוגל לנוע יותר מהר מ-55 קמ״ש (היסטורית, מהירות שנובעת מטרקטורים, מכונות ניידות וטסנועים (המונח התקני לטוסטוס) שאכן לא יכלו לנסוע מעל 50 קמ״ש, ולא רצו שישצמשו בכבישים מהירים). אפשר לעשות את זה עם יותר ניואנסים, למשל להוסיף קטע בו המהירות היא 80 לפחות בנת״צ. זה לא ממש אמור להגביל אוטובוס, כשממילא בכבישים האלה המהירות החוקית מוגבלת בד״כ ל-90 קמ״ש, מכסימום ל- 100.

המסקנות של המשטרה ומומחי תחבורה היו שזה עובד טוב בנת״צים בכבישים עירוניים -- יותר בטוח לדו״גים ולא מעכב אוטובוסים ומוניות -- ולכן בהרבה מהם (אני חושב רובם בת״א) אכן מותר. עיריות נוספות בדרך, לפי מה שקראתי . לא ראיתי שום מסקנות בעניין כבישים בין-עירוניים; המקום היחיד שאני יודע שזה הוגדר בוודאות כניסוי היה הנר״ת בכביש החוף. לגבי ההצעה שלך -- אם דו״ג לא יכול לשייט ב-80 קמ״ש, איך הוא יכול לפנות מקום? אין בהכרח שול (ברוב כביש החוף אין), ובנתיבים משמאל תיתכן תנועה יותר מהירה. אישית, לא חושב שלרכב שלא יכול לשייט ב-90 קמ״ש בכלל יש מקום בטוח בכביש בין-עירוני כלשהו.

מכיר אנשים שקיבלו דו״ח בדואר על רכיבה על אי-תנועה (במגוון כבישים שונים), אז אני מניח שאין מניעה לקבל דו״ח על רכיבה על הנת״צ, אם יש מצלמה מתאימה במקום. אישית, הייתי נמנע במקומות שלא כתוב במפורש שמותר. האמת, שבמצב העבודות התמידיות בדרך איילון נכון לעכשיו, לטעמי היא מסוכנת מדי לרכיבה בדו״ג בכלל בכל זמן שיש עומס. אין שול או נתיבי בריחה במקומות רבים, הסימונים על הכביש מחוקים ו/או סותרים. אם יש ברירה, כל דרך חלופית עדיפה.

בדו״ג הם שולטים, החברה הגדולה בעולם שמוכרת כ-20 מליון כלים בשנה (הקורונה פגעה במכירות של כולם, שנה שעברה הם מכרו רק 17 מליון, אבל גם זו עליה לעומת 2020). היצרן #2 מוכר רק 6 מליון כלים בשנה (וזה יצרן סיני שאף אחד בארץ לא שמע עליו; בעשיריה הראשונה יש שני סינים ולשושה הודים). אבל הכלים שלהם חסרי כל השראה, ללא ״נפש״. מעולם לא נהניתי לרכב על כזה, פרט ל-CX500 וה-לCBX1000 (שש-צילינדרי) של שנות ה-70.

למיטב זכרוני, עוד כשהוצאתי רשיון ראשון ב-1983, כבר אז היתה תקנה שמחייבת הדלקת אורות במנהרה גם אם לא היה כתוב שום דבר מפורש (כשמנהרה מוגדרת לפי הימצאות תמרור מתאים, נדמה לי 138 -- אני לא בטוח מתי משתמשים במקומו ב-633). הדבר אז היה משעשע, כי אא״ט עוד לא היתה אף מנהרת רכב בארץ, או שהיו רק אחת או שתיים (ללא תמרור).

למה אתה מופתע? למיטב ידיעתי, רוב חברות הליסינג וההשכרה יש מוסכים משלהם, והם לא מטפלים אצל מוסכי יבואן ולא לפי הספר. הסיבה היא שהם מחזיקים רכב 3-4 שנים (שנתיים לגבי חברת השכרה), והמטרה שלהם היא רק להגיע עד נקודת המכירה עם רכב עדיין נוסע וכמה שפחות הוצאות תחזוקה -- לא מעניינת אותם אמינות או חיסכון לאורך זמן. כיוון שרכב חדש בד״כ יסבול הזנחה מסויימת כי כל המכלולים חדשים, זה עובד להם. יש סיבה למה המחירון של רכבים כאלה הרבה יותר נמוך -- לא רק הקילומטראז׳ שיותר גבוה. וכיון שהם בד״כ מבטחים את עצמם (כלומר, עושים רק ביטוח חובה ולא ביטוח מקיף דרך חברת ביטוח), ולכן לא כפופים למפקח על הביטוח, אין בד״כ דרך אמינה לבדוק את היסטוריית התאונות.

לא זכרתי דבר כזה מהתקופה שגרתי שם, אז עברתי עכשיו על חוקי התנועה הפדרלים. האדם ניסה לעבוד עליך. הכלל לגבי אור צהוב (שמופיע אחרי ירוק כמו אצלינו): רכב שיכול לעצור לפני הצומת חייב לעצור. לגבי רמזורים מוזרים, אכן, יש שם כמה סוגים כאלה. לפי אותם חוקים, רמזור ירוק או כלום אמור להיות בשימוש רק כ-״תמרור חוזר״, כלומר תמרור שמשכפל רמזור ראשי אחר, בד״כ כי התמרור הראשי במקום שעלול להיות מוסתר. הדוגמה שניתנת שם היא רמזור אחרי מעבר רכבת, שעלול להיות מוסתר ע״י הרכבת אם היא עוצרת על המעבר, ואז האור הרמזור משוכפל גם לפני המעבר. לא ברור לי למה לא לשכפל כבר את כל הרמזור ולא רק את האור הירוק, אבל זה מה שכתוב...

נקווה, אם כי עד כמה שאני יודע (ביררתי לאחרונה, כי אני גר קרוב לשם) העבודות מוינגייט עד גשר פולג הם חלק מפרוייקט שיפוץ הגשר, שכבר בן 50 ונחשב לא בטיחותי; הפרוייקט היה אמור להתחיל שבוע שעבר אבל עבודות בפועל עוד לא התחילו. השיפוץ אמור לקחת 9 חודשים ובינתיים צפויה החמרה של העומס בגשר אמנם אמורים להתווסף שני נתיבי נסיעה ל-8 הקיימים בכביש 2 באזור הגשר (2 נתיבים מתחלפים, לכיוון דרום בבוקר ולצפון אחה״צ), בתור חלק מפרוייקט ״נתיבים מהירים״ של נתיבי איילון, אבל זה לא יהיה לפני 2025. נושא השול לא הוזכר בשום מקום שראיתי, והאמת שבאזור הגשר המצב כנראה יוחמר -- אין מקום מתחת לעמודי הגשר להוסיף את כל הנתיבים שצריך, אז נתיב חדש אחד (נת״צ) ייבנה בכלל במנהרה צמודה לגשר ממזרח. https://www.netanya.muni.il/polegbridge https://www.ayalonhw.co.il/projects/הנתיבים-המהירים/

אז אל נא תשאיר אותנו במתח 😀... חברת הביטוח באמת רצתה אישור על ו/או תיאור של הטיפול האחרון ? ואם כן, לאיזה צורך?

גם בדרום אפריקה. גם שם אני לא יודע מה אומר החוק, אבל גם בסוכנות ההשכרה וגם ע״י חברה שגרה שם נאמר לי שזה נוהג כ״כ נפוץ, שמי שלא עובר לשול כשמישהו מגיע מאחוריו במהירות עלול לגרום תאונה. רכב להסתע תלמידים בארה״ב זו חיה בהחלט מוזרה. מצד אחד, יש את האורות המהבהבים, הצביעה הבולטת ושלט העצור המובנה, דברים בהחלט הגיוניים במיוחד שמדובר לעיתים קרובות ברכב עם הרבה עצירות במגוון כבישים רחובות בכמעט כל מזג אוויר. מצד שני, די יקר להחזיק למחוז בית-סיפרי (בארה״ב בתי ספר לא מופעלים ע״י הרשות המקומית) רכב כזה, שמשמש שעות ספורות ביום, ולא לשום מטרה אחרת . עד כדי כך שברוב המקרים אין בהם חגורות בטיחות -- זה מעלה את המחיר יותר מדי.

עד כמה שאני זוכר, פורסם ששימוש באפוד צימצם במידה שאפשר היה לראות סטטיסטית את מס׳ הנפגעים הולכי הרגל בשנה בצד כבישים בין עירוניים (שכמעט כולם היו נוסעים במכוניות שנתקעו). האם זה לא המצב? ולגבי פנס מהבהב, הניראות של משולש אדום רגיל היא 100 מ׳ בלילה, שזה לא הרבה בכביש בין-עירוני, ודאי שלא כביש מהיר, מבחינת מרחק תגובה ועצירה. תוספת נורות לד למשולש, דבר זול למדי בימינו, מגדילה את הניראות בלילה לכ-500 מ׳. שימושי במיוחד בארץ כמו אצלנו שבה השול בחלק גדול של הכבישים פחות רחב ממכונית ממוצעת. משולש באיכות סבירה עם לדים עולה סה״כ כ-$20, במקום כ-$10 למשולש ללא, ומחזיק לילה שלם על שתי סוללות AA.

במקרה של נוגה, אני משער שזה קרה בגלל הסיומת של השם (עיצור בקמץ + אם קריאה ה׳) שהיא הסיומת הנקבית הנפוצה בעברית.

למיטב זכרוני, לא משנה. מספיק שצמיג אחד עולה בסמ״ר אחד על אי תנועה, והעבירה נחשבת.

קצת סדר: 1) עיריית תל-אביב מרשה דו״גים בחלק גדול מהנת״צים בשיטחה, אבל כשמותר זה משולט באופן ברור (בעבר היה כתוב ״גם אופנועים״ֿ בתקופה האחרונה זה בד״כ מוחלף לציור של דו״ג). העיריה בהחלט אוכפת במקומות שזה לא מותר (כלומר השילוט לא מתיר מפורשות), אם כי כמו לגבי כל חוקי התנועה בארץ, האכיפה רחוקה מ-100%. 2) משטרת ישראל לא מתירה (ואין לה סמכות להתיר) נסיעה בשול. מה שיש, אלה הבנות בין מתנ״א למועדון האופנועים לגבי כבישים המהירים בגוש דן שהתקבלו ב-2008, לפיהם המשטרה ככלל לא תאכוף דו״חות רכיבה על השול כשמתקיימים כל התנאים הבאים (הייתי שותף במגעים עם המשטרה אז, כך שאני מכיר את הפרטים): א) מדובר בזמן גודש באותו כביש (==פקקים רציניים) בלבד. תנועה שזורמת, אפילו ב-30 קמ״ש, לא נחשבת גודש; ב) הרוכב לא ירכוב במהירות שגדולה ביותר מ-20 קמ״ש ממהירות התנועה בכביש עצמו, ולא במהירות מוחלטת מעל 60 קמ״ש; ג) הרוכב לא יחצה קו לבן רצוף (שול זה רק מה שמימין לקו הצהוב מימין לכביש, לא מה שמשמאל לקו הלבן משמאל לנתיב השמאלי ביותר) ולא יעלה על איי-תנועה; מעבר לזה, ההבנות לא מונעות משוטר שיקול דעת כלשהו לרשום דו״חות על רכיבה פרועה או כל עבירה אחרת, כולל רכיבה על השול -- ההבנות לא מהוות טיעון לשוטר שעצר דו״ג, או בבית משפט. כמו שכל מי שנוסע באילון יכול לראות, אחוז גבוה מהרוכבים לא מכבד את ההבנות, ומתנ״א כבר איימה כמה פעמים שהיא תבטל אותן. בצורה שהכניסות והיציאות של דרך איילון מיושמות, סעיף (ג) למעלה גורם לכך שלאורך חלקים מאד ארוכים ממנה, לא ניתן לרכוב על השול באופן בטוח, כי הוא נעלם לטובת איי-תנועה ברוב היציאות והכניסות, ודורש לזגזג באופן תכוף בין השול לנתיב הימני כדי לא לעלות עליהם. 3) עד כמה שאני יודע, דרך איילון לא בתחום הסמכות של עיריית ת״א, או כל עירייה אחרת, מבחינה תחבורתית, בתור דרך בין-עירונית, וכל התקנות העירוניות בהגדרה לא חלות עליה. כמו ש-bee roo אמרה, אין שום קשר בין נת״צ לבין שול. באופן אומלל, שר התחבורה הקודם החליט לאשר ביטול של השול בכביש 2 לטובת נר״ת (ידוע גם כ״נתיב פלוס״, שהוא נתיב לרכב רב תפוסה, דומה אבל לא זהה לנת״צ (מה שקובע הוא שיש הרכב לפחות 2 בני אדם, בלי קשר לסוג הרכב)). התוצאה היא שאין שול שבו אפשר להשתמש בזמן חירום בכביש. התקיים ניסוי שהיה אמור לארוך שנה לבדוק אם רצוי להתיר שימוש בנר״ת לדו״ג, שבו לא נעשתה אכיפה. השנה הסתיימה מזמן, מעולם לא דווח על תוצאות הניסוי, אבל המשטרה הודיעה למועדון האופנועים שהיא כרגע לא אוכפת ואין לה כוונה לאכוף את האיסור הפורמלי על רכיבה שם לדו״ג עם רוכב בלבד (כמובן, לדו״ג עם מורכב/ת מותר כי מדובר בשני אנשים בכלי הרכב).