PinkDolphin

פות״ש קנתה את הרכב לפני חודשיים, אז ההחלפה בוצעה לפני ההצעה למכירה (אני מניח שאפשר לראות בערך מתי לפי שטר המכר של המנוע). בד״כ לא משתלם להחליף מנוע ואז מיד למכור (כמו כל השקעה משמעותית ברכב), אז הסבירות היא שהוא הוחלף הרבה קודם. מצד שני, באמת תמוה שבמקרה לגמרי הוחלף מנוע גם ברכב התורם. הכיסאות המוסיקלים מרמזים על משהו לא כשר, אבל את פות״ש זה כבר לא מעניין.

משמח לשמוע! אז אומר שסה״כ היית כשבוע ללא יכולת להשתמש במכונית. לא נעים, אבל היה יכול להיות יותר גרוע, במיוחד לקראת תקופת החגים. מתוך סקרנות, האם שלחת מכתב דרך עו״ד או שהביקורות השליליות הספיקו? (ואגב, כאמור, לא הייתי מוחק אותן, רק מעדכן שהעניין הסתדר אבל רק אחרי איומים, לא עקב יוזמה של טריידמוביל או רצון טוב שלהם). שנה טובה 🍎🍯🍷 מן הסתם, לא היה להם את שטר המכר, כי הם לא בדקו שום פרט ברשיון כשקיבלו את הרכב, ולא היה להם מושג שהמנוע הוחלף (אין סיבה לחשוד שזה היה נסיון מירמה פעיל מצידם). רק אחרי התלונות הציבוריות והאיומים בתביעה הם הזיזו את הת*ת, ופנו לבעלים הקודם (אולי אפילו זה שלפניו) לברר מה היה. מזל שבכלל היה שטר מכר מסודר ולא דובר בהחלפה מתחת לשולחן. לו לא היה, היתה כאן בעיה (אני מניח שקשה לזייף שטר מכר כי המס׳ הסידורי של המנוע צריך להתאים לטופס ייבוא במכס, או לרשיון רכב קיים שברישומי משרד הרישוי מופיע בתור הורד מהכביש). לו אני הייתי מנהל חברה כזו, הייתי עורך לכל רכב שנכנס את המקביל לבדיקה לקראת קניה. רק ככה אפשר באמת לאמוד את ערכו ואיזה בעיות עלולות להיות, ולתת גילוי נאות שהוא חובה לסוחר. ודאי שאת וידוא כל מה שכתוב ברשיון אפשר לבדוק ב2-3 דקות. כף רגלי לא תדרוך אצל אף מוכר רכב משומש. בעבר חשבתי כמה פעמים לקנות אופנוע מטרייד של יבואן, אבל פרט ליבואני הבוטיק כמו ב.מ.וו. ודוקאטי, הם לא מאפשרים לא רכיבת מבחן ואפילו לא להניע את הכלי. סוחר משומשות (למעט חלק מהטרייד-אין של יבואנים שנותנים אחריות שלהם) הוא הדרך הגרועה ביותר לקנות רכב עבור מי שלא מבין ברכבים, ודווקא אנשים כאלה הם רוב הלקוחות שם.

את הקונטסה אכן לא ספרתי כי היא הורכבה כאן, אבל צודק שלגמרי שכחתי את סוזוקי. אגב, למי שלא מכיר, כל הסיפור של השפעת החרם הערבי מעניין; מדינות ערב איימו שמי שימכור מכוניות ליישות הציונית לא יורשה למכור מכוניות בארצות ערב. היצרנים האירופים הי מספיק חזקים ומבוססים כבר להתעלם, היפנים חששו. הם התכנסו יחד, והגיעו לפתרון המוסכם הבא: השוק הערבי גדול יותר מהישראלי, אבל הם לא רצו לוותר על אף שוק. הם חילקו את השוק באופן הבא: יצרני הרכב הגדולים (טויוטה, ניסאן, הונדה, מאזדה ומיצובישי) ימכרו רק בארצות ערב ולא בארץ, וכך יימנעו מחרם; היצרנים הקטנים (סובארו, דייהטסו וסובארו) יקבלו מונופול למכירה בישראל, ויוותרו מראש על השוק הערבי. זה המשיך עד שהחרם נחלש ממגוון סיבות בסוף שנות ה-80/תחילת ה-90.

אופס, שכחתי את הקישור לפוני המקורי משנות ה-70 (לא החדש, שהוא סתם רטרו):

מאין ההערכה שלך של 50%? פחות או יותר לכל בנייני המגורים בארץ שניבנו מאז תחילת שנות ה-90 יש חניה מוצמדת לכל דירה, כמעט תמיד בטאבו (היוצא מהכלל זה מספר קטן מאד של מגדלי מגורים בלב ת״א), כפועל יוצא מהתב״עות למיניהן. נכון, לא אל כל חניה אפשר להניח כבילה בצורה זולה (למשל, אם החניה מרוחקת מהבניין, במגרש משותף לגמה בנייני מגורים), אבל מצד שני 13% ממשקי הבית בארץ גרים בבית פרטי, ו-11% בדו-משפחתי או טורי צמוד קרקע, ולרובם המכריע אפשר יהיה להתקין עמדה שמאפשרת טעינה בלילה https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Pages/2021/נכסים-פיזיים-של-משקי-בית---מאפיינים-של-דירות-מגורים-ממצאים-מתוך-סקר-ארוך-טווח-2019-2018.aspx יש לי קרוב משפחה שהוא סמנכ״ל כספים, שחבר במספר פורומים של סמנכ״לי חברות שכבר דנים בנושא כמה שנים כדי להיערך, ולפי מה שהוא מספר, חלק גדול מהמעסיקים הגדולים והבינוניים -- אלה שרוב עובדיהים עובדים שעובדים במקום קבוע -- מתכננים להקים עמדות חינמיות במקומות העבודה. אגב, כיוון שרכבי העובדים נמצאים שם 6-10 שעות בד״כ, אפילו לא צריך קצבים של 7kW או 11kW; מספיק קצב של 3kW, ואז כל שעת טעינה תספק טווח של 15 ק״מ למכונית חשמלית טיפוסית, או 90 ק״מ ל-6 שעות טעינה. זה הרבה יותר מהנסועה הרגילה ליוממות לכמעט כל העובדים בארץ. ההערכה של אותו קרוב ועמיתיו הוא שלכ-80-90% מבעלי הרכב בכלל (שים לב, לא מבעלי החשמליות) תהיה גישה יומית קבועה לעמדות רגילות, בבית או בעבודה. עמדות מהירות הן לא פתרון רחב לטעינה יומית, כפי שהן גם לא בחו״ל ואף אחד לא חושב עליהן ככזה, כי הן מאד יקרות להקמה, ודורשות חיבור מאד יקר מחברת חשמל. הן נועדו רק לנסיעות לטווח רחוק, או למי שעושה נסועה יומית גבוהה, ולא ליומיום לרוב הנהגים. כמובן, עדיין צריך פתרון למי שאין לו חניה קבועה, וכאן יהיה צורך בשילוב פתרונות נוספים, כמו עמדות בצד חניות לאורך הרחובות.

לעניות דעתי המולטיפלה צפרדע היא נהדרת, ואחת מהמכוניות הכי מפוספסות אי פעם. בכלל לא מכוערת לטעמי, ועד היום כמעט ולא היו לה תחליפים סבירים (פחות או יותר היחיד היתה ההונדה FR-V שגם נכשלה לחלוטין בשוק). דווקא מתיחת הפנים שנועדה לשוות מראה קצת יותר קונבנציונלי כיערה אותה. מה הזוי באיוניק 5? סה״כ רכב עם קוים נקיים, בדיוק בצורה ובפרופורציות של היונדאי פוני, הרכב הקוריאני הראשון שיוצר בייצור המוני ושיוצא מחץ לדרום קוריאה (1975), רק שקיבל קצת סטרואידים. הפוני לא הגיע אף פעם ארצה למיטב ידיעתי -- ייצור הדגם הופסק 4 שנים לפני שהתחילו לייבא יונדאי לארץ ב-1994 (עד 1992 לא היה בארץ אף רכב מתוצרת אסיה (פרט לסוסיתא) חוץ מסובארו ודייהטסו, בגלל החרם הערבי). אגב, המעצבים של יונדאי אמרו מפורשות שהפוני היה ההשראה לעיצוב האיוניק 5, ובמידה פחותה גם הלאנצ׳יה דלתה, שגם אליה הוא דומה.

גם מעשית אין שום הבדל, לא טכנית (נוצרים קבצי תמונה או קבצי וידאו שאפשר לעשות איתם כל דבר) ולא פונקציונלית.

אין הצדקה לשום דבר שכתבת. זה הכל עצלנות ובירוקרטיה של חברת החשמל ו/או רשות החשמל. 1. נכון לבניינים שנבנו לפני 50-60 שנה. ברוב המכריע של הבניינים שנבנו ב-30 שנים האחרונות יש ממילא ארונות קיימים ונפרדים לתקשורת, חשמל וגז, יש מקום ספאר בארונות, ואם אין מספיק ספאר אין מחסור במקום להתקין ארון מונים נוסף. מונה אלקטרוני (ואין שום הצדקה להשתמש במפלצות הקיימות) לא תופס הרבה מקום. 2. לא נכון. אין שום בעיה טכנית הגדיר חיבור ייעודי לרכב חשמלי שיהיה מוגבל ל-11kW תלת-פאזי או 7kW חד-פאזי, שני ההספקים הנפוצים לטעינת AC של רכב חשמלי. הרי יש כבר מגוון של גדלי חיבור לדירות/בתים לפי צורך. נכון שחברת חשמל כמעט לא מוכנה היום לתת לצרכן בודד מונה רשמי שני, בין אם זה לצורך רכב חשמלי ובין אם זה ליחידת דיור. עד לפני כשנה וחצי היה מי שהצליח בעלות גבוהה ואחרי שנה או יותר של בירוקרטיה, היום כמעט בלתי אפשרי... אבל אין שום הצדקה לזה, נקודה. כשכל הגביה ממוחשבת זה לא עולה להם יותר (במונה אלקטרוני אין צורך לשלוח קוראי מונים, והם יכולים לגבות עבור המונה הזה כפי שגובים דמי חיבור קבועים היום). 3. אין גם הצדקה למחיר הזה של מונים. מונים מסחריים ״חכמים״ בחו״ל עולים משמעותית פחות מ-1000 ש״ח. ודאי שאין הצדקה לבירוקרטיה.

כלכליסט הוא מקור מידע רע מאד לכל דבר שקשור לרכבים חשמלים. תומר הדר באופן ספציפי הוא נבער לחלוטין בתחום, ושווה התעלמות מוחלטת. עצם החלוקה שלו לבעלי רכב חשמלי שזקוקים לעמדות מהירות ולאלה שלא מטומטמת. יש בודדים ממש שקונים רכב חשמלי אם אין להם יכולת קבועה להטעין בלילה בבית (בין אם בית פרטי או בחניה פרטית בבית דירות) או ביום במקום העבודה. טעינה מהירה נמצאת כמעט אך ורק בשימוש לנסיעות ארוכות יותר מטווח הרכב, וזה בדיוק הייעוד שלה.

יש לי כזו, ובד״כ מקובל לחשוב עליה ועל חברותיה כ-MPV ולא האצ׳בק (רנו גרנד סניק (לשעבר מגאן סניק), סיטרואן קסארה פיקאסו, וכו׳) -- בעיקר בגלל שהן גבוהות יותר מהאצ׳בק רגיל; לא גובה הריצפה מהקרקע אלא גובה פנימי. אבל בכל מקרה, ה-C4 פיקאסו היא במפורש סגמנט C, ולא גדולה יותר שלאלה התייחס פאבל בשאלה. ה- MPV הגדול היחיד שעולה לי בראש הוא ה- Ford Galaxy האירופי (סגמנט D), אלא אם כן אתה רוצה לקרוא למיניואנים בגדלים אמריקאים MPV .

האם בעיניך כל liftback גם נחשב האצ׳בק? אם כן, למאזדה 6 (סגמנט D) היתה גירסת האצ׳בק. לאבי המנוח היתה כזו (מודל 2002 אא״ט), שעדיין נמצאת אצל אחי. לא אלגנטית כמו הקוים הנקיים של האיוניק 5, אבל עדיין נראית לא רע ומאד שימושית. מאזדה הפסיקו לייצר את התצורה וזו ונשארו רק עם סדאן רגיל וסטיישן עם המעבר לדור 3 של המאזדה 6 ב-2016, פשוט כי אנשים הפסיקו לקנות בגלל הקרוסאוברים. היתה גם גירסת האצ׳בק לפאסאט בשנות ה-70 וה-80 (להורי היתה את גירסת הסטיישן), שבוטלה עם יציאת הדור השלישי ב-1988 ויש את השברולט Citation מאמצע שנות ה-80, ללא ספק האצ׳בק. נחשבה אגב מכונית גרועה, ולא יודע אם ייבאו אותה ארצה.

זהה ממש לא ״לנסוע לירושלים דרף חיפה״. זה הפתרון הפשוט ביותר. אף דייר לא תלוי באף דייר אחר (אם מישהו רוצה טעינה בקצב גבוה יותר, או ירצה לשדרג אותה בעתיד, הוא זה שאחראי לממן את שידרוג הארון הדירתי ו/או הכבילה עד העמדה ו/או העמדה במקרה הצורך, בלי תלות באף דייר אחר; כל נושא התשלומים פשוט. הועד לא צריך להפוך לגובה חובות, להנפיק חשבונות, לטפל בתלונות של דייר שטוען שמישהו התחבר וטען מהעמדה שלוף או לתווך בין דיירים לחברת הטעינה המנוהלת במקרה של עמדה תקולה; אם יש חיבור לחשמל משותף, בתלות בגודל הבניין בד״כ מעל משהו כמו 7-8 עמדות צריך מע׳ טעינה משותפת מנוהלת שתתופעל ע״י חברה חיצונית. אלה דורשות התחייבות לטווח ארוך, מגבילות את אפשרות הדיירים למכור דירה, ומתחייבות להרבה דברים שאין לדעת מראש אם תוכלנה לעמוד בהן (להגדיל חיבור לחברת חשמל חינם וכו׳) תשתית משותפת היא פתח לסיכסוכים עתידיים בין דיירים, כמו שבניינים רבים עם בריכה או חדר כושר גילו בעבר. אלא אם כן ממש אין ברירה אחרת (ייתכן ש-17 קומות זה כבר גבולי מבחינת מרחק כבילה -- אני יודע על התקנות מוצלחות עד ק׳ 15), צריך להתרחק מתשתית משותפת כמו מאש.

מאד משמח לשמוע. לא בטוח שאני אישית הייתי מוחק איזושהי ביקורת או פירסום שלילי (הם היו מאד לא בסדר לפי כל קריטריון), אבל בכל מקרה, אל תמחקי כל עוד הרכב לא עבר בהצלחה טסט. אגב, האם בשטר המכר כתוב מה מקור המנוע שהותקן, וכמה ק״מ היו עליו? אם זה משמעותית יותר מהק״מ שהיו על הרכב עצמו, זו גם סיבה לפיצוי. אם היו לך הוצאות משמעותיות על תחבורה חליפית בתקופה שלא יכולת לנהוג, הייתי דורש גם את זה.

זה לא אומר כלום בלי תיעדוף.

למה הכוונה בספורטיווית? תאוצה? ניהוג (מתלים+אחיזה+ניהוג)? משוב מהכביש? עיצוב (פנימי/חיצוני)?

לא ממש נכון. יצא לי לגור לתקופות ארוכות בקנדה, שוייץ וארה״ב. למרות ההתבכיינות התמידית ״למה המשטרה אוכפת עבירה X במקום לטפל בעבירות האמיתיות״ (תמיד נאמר אחרי שנתפסים על X), הסיכוי להיתפס ולהיענש על עבירת תנועה כאן הוא מזערי עד לא קיים, ביחס לכל המקומות האחרים שגרתי בהם. וזה איכשהו נכון גם לעבירות שנאכפות ע״י מצלמות, שם אפשר היה להניח שלא יהיה פער משמעותי.

1) מתי הזמנתם את הרכב? מהפורומים של החשמליות, אנשים שהזמינו איומיק 5 לפני שנה והיו אמורים לקבל במרץ השנה עדיין לא קיבלו, וכרגע לא ידוע מתי יהיו המשלוחים הבאים. אם הזמנתם ב-2022, לא הייתי מניח שהמסירה תהיה עוד פחות מחצי שנה. 2) תבדקו היטב מה כתוב בחוזה המכר. חוזה לרכישת מכונית חדשה צריך לכלול פרטים מסויימים. האם אין תאריך מסירה מוגדר ו/או איחור מכסימלי? ייתכן שאתם זכאים להחזר הוצאות או לקבל רכב חלופי. 3) האם בטוח שאתם לא יכולים להסתדר עם רכב אחד + תחבורה ציבורית/מוניות? תבדקו שלוש פעמים איזה נסיעות בדיוק הרכב המשני צפוי לעשות. לנסיעות בטווח עירוני זה כמעט תמיד זול יותר משמעותית מלקנות ולמכור, וודאי פחות סיכונים מלקנות רכב משומש. 4) אם הרכב המשני בשימוש בד״כ ע״י נהג בודד והמרחקים קצרים (עד 10-15 ק״מ לכיוון), תשקלו אופניים חשמלים. 5) זה פחות או יותר הזמן הכי רע שהיה כמה עשורים לקנות מכונית (חדשה או משומשת), בגלל יחס הביקוש מול ההיצע בכל תחום הדגמים. 6) כל פתרון שמתעקש על רכב שני לזמן קצר יחסית יעלה הרבה. גם אם תקנו רכב שעדיין תחת אחריות, אם תקרה בו תקלה רצינית, זו השקעה לא קטנה של טירחה וזמן מוסכים לגרום ליבואן בארץ להפעיל אותה, מאמץ מבוזבז לרכב שיהיה אצלכם רק 3-6 חודשים.

יש אנרכיה, מה גורם לך לחשוב שאין?

ברור -- לדעתי, רוב המוכרים עושים את זה בכלל בלי לשאול את הקונה. לחלק גדול, לפחות חצי, מהקונםי אין מושג מה הם קונים (אחרת לא היו קונים אופניים מיצרן עלום עם גלגלי ״16 לא יציבים, ומע׳ חשמל בלתי ידועה שהסוללה שלה עלולה לעלות באש, שאלה רוב האופניים החשמלים בארץ).

ספציפית לגבי הקורקינטים החשמלי, לטעמי הסיווג שלהם (בכל העולם, לא רק בארץ) מוטעה לחלוטין. אלה כלי רכב לא דומים בכלל לאופניים (חשמליים או רגילים), ובאופן מובנה הרבה פחות בטוחים: גלגלים קטנים מאד, שעושים אותם ללא יציבים ברכיבה על מהמורות וסדקים; מרכז כובד גבוה בגלל שהרוכב עומד עליהם; חוסר יציבות בחלוקת המשקל כי אין מושב שיעגן את מרכז הגוף; מרחק בלימה ארוך בגלל שטח המגע הקטן של הגלגלים עם הקרקע; ניראות נמוכה באופן כללי בגלל המבנה הנמוך של הכלי; ניראות גרועה בלילה במיוחד כי גם אם קיים אור אחורי והוא דולק, הוא לכל היותר 20 ס״מ מעל לגובה הקרקע (אלא אם כן הרוכב מציב פנס אחורי על הקסדה). חוסר במקום ייעודי למטען מוביל אנשים להחזיק תיקים בין הרגלים, תלויים על הגוף או באופן אחר שפוגם בשליטה על הכלי. עדיין מדובר בכלי רכב עם הרבה מאד שימושיות והגיון בתנאים עירוניים. מכל הסיבות האלה, לדעתי קורקינט דורש התייחסות כאילו מדובר בהולך רגל, ולא באופניים. הייתי מגביל אותם ל-8 קמ״ש (קצת מעל הליכה מהירה) במקום ה-25 קמ״ש כיום, מגבלה שפשוט הועתקה מאופניים חשמליים ללא כל מחשבה. בנוסף, הייתי מאפשר רכיבה עליהם במדרכות ושבילי הולכי רגל בלבד, ואוסר שימוש ברחובות, כבישים ושבילי אופניים. תחת מגבלות כאלו, לא היה צורך לדעתי בחובת קסדה, מגבלת גיל או רשיון רכיבה.

וכמו ש״חייבים״ רשיון רכיבה לאופניים חשמלים למי שאין לו רשיון נהיגה... https://www.gov.il/he/departments/general/ebike_license מנחש שרוב משתתפי השירשור אפילו לא יודעים שיש חוק כזה (כבר 4 שנים); דגימה סתמית רוכבי אופניים העלתה שאף אחד מהם לא ידע על זה (ורובם היו נוער ללא רשיון נהיגה). הדרישה החדשה הזו מן הסתם לא תהיה שונה מרוב החוקים בארץ בכל התחומים, נחקקים בלי להשקיע כלום באכיפה או לתקצב אותה. אני עוקב אחרי המצב כבר הרבה זמן. בלפחות 90% מהאופניים החשמליים יש מצערת פעילה (כלומר, ניתן להפעיל את המנוע ללא דיווש, בניגוד לתקן הישראלי והאירופי, שמאפשר מצערת רק עד 6 קמ״ש לצורך הולכת הכלי ברגל). לפי המהירויות שאני רואה, בערך בחצי מהכלים הסירו את מגבלת המהירות/הספק (למנוע מותר לסייע רק עד מהירות של 25 קמ״ש, ואני רואה כלים רבים שנוסעים 40-50 קמ״ש) . גיל יותר קשה לאמוד, אבל יש מספר לא זניח של רוכבים מתחת לגיל 16 (ודווקא הם בד״כ ללא קסדה).

זה ממש לא מקרה זהה. ביזארי בעיני שבית המשפט בערכאה הראשונה לא הטיל את כל האחריות על הסוחר (אפשר היה אולי להוסיף רשלנות תורמת למכון הבדיקה), ואפילו אחרי העירעור הסוחר יצא אחראי לפיצוי רק עבור שליש מערך הנזק. זה ממש לא תקדים מוצלח. גם במשפט המקורי וגם בעירעור השופטים נתנו משקל רב לעובדה שהבדיקה בעת הקניה והבדיקה 4 חודשים אח״כ נתנו תוצאות כמעט זהות, כדי לקבוע שאכן מדובר באותו מנוע. כאן אין אפשרות השוואה כזו, כי לא נעשתה כל בדיקה בעת הרכישה; הסוחר יטען שאולי הקונה החליפה מנוע ולא מרוצה ממנו, אז מנסה להפיל את זה עליהם. לא רואה איך זה נפתר ללא עו״ד.

נשמח לעידכון 🙂. יכול בהחלט לעזור גם לאנשים אחרים שנתקלים בבעיה.

היא כתבה למעלה שלא לקחה לבדיקה במכון או מוסך לפני הקניה, ושלא קיבלה כל תיעוד או היסטוריה על הרכב (פרט לרשיון רכב, אני מניח). היא פתחה שירשור בתת-פורום המשפטי, הדיון המשיך שם: https://carsforum.co.il/topic/714609-נכשל-בטסט-בגלל-מספר-מנוע-לא-תואם/

יש יוצאים מן הכלל גם באירופה. בדנמרק המס גבוה הרבה יותר מאצלנו על רוב המכוניות: https://www.reddit.com/r/cars/comments/nxlpqp/no_denmark_does_not_have_a_180_tax_on_cars/ ויש כרגע הקלה של 20% במס על רכב חשמלי, אבל היא תבוטל בראשית 2023. בנורבגיה גם יש מיסוי מאד כבר על רכב דלקי, ומיסוי שנתי לא נמוך על כל הרכבים. בסינגפור מחירי מכוניות הן הגבוהים בעולם.