PinkDolphin

מדובר, לגבי החשמלית, בנירו או נירו פלוס? חשבתי שכבר התחילו מסירות של הפלוס. בחו״ל דווקא הפלוס יותר זולה למרות שהיא קצת יותר גדולה, כי היא מבוססת על הגירסה הקודמת של הנירו, לא החדשה מ-2023, וגם פחות מאובזרת, כי היא גירסה יותר עירומה שמיועדת למוניות. בכל אופן, מול הנירו של שנה שעברה, 215K זו עליה של 13%, בעוד אם מחשבים רק את ההשפעה של עליית מס הקניה (ואפילו לא מנכים את המס על הסוללה, שאין יותר על רכב עם סוללה קוריאנית בגלל הסכם הסחר החופשי), העליה היתה אמורה להיות 7-8%.

בדיוק עכשיו בדרך הביתה... מחלף ספיר בכביש החוף (כבישים 2 ו-5611). אני מגיע על כביש 2 מדרום ורוצה לפנות ימינה. במקרה היו איתי שני ילדים ברכב, אז מראש יכולתי לנסוע חוקית בנת״צ (טכנית, שם זה נר״ת). אבל אין אפילו 30 מ׳ של חיצים לפני תחילת הפניה -- יש חץ בודד, דהוי, כ-5-10 מ׳ לפני הפניה. אם יש יותר מ-0 תנועה (וזה כביש החוף, תמיד יש תנועה), עד שרואים את החץ כבר ממש מאוחר מדי לעבור נתיב (מרחק תגובה ב-90 קמ״ש, בהנחה של זמן תגובה של שניה אחת, כ-20 מ׳, פי שניים לפחות ממה שיש שם).

אני בשוק. לא מכיר מישוה שמשלם יותר מ-50 ש״ח על חשבון טלפון חודשי למעשה לא מוגבל מעבר לשיחות לחו״ל (אני משלם 30 ש״ח לחודש, בתוכנית ללא הגבלת זמן). נכון, לא כולל אינטרנט ביתי, אבל לשימושים רגילים אפשר לגמרי להשתמש באינטרנט בטלפון, עם Hot Spot. ואפילו אם מתעקשים על חיבור טוב משמעותית, אני משלם 60 ש״ח לחודש על אינטרנט סיבים. סה״כ 90 ש״ח לחודש על תקשורת ביתית. 100 ש״ח לפני 35 שנה מיתרגמים אחרי הצמדה למדד ל-553 ש״ח היום. וחשבונות טלפון היו כאלה נמוכים רק למי שלא דיבר עם חו״ל, ומעט מאד בין-עירוני. אם היה לך מודם לתקשורת מחשבים, שילמת לפי זמן ההתחברות, וממש לא מעט. ב-1980 ההורים שלי השכירו את הדירה שלהם למשך שנה שהיו בחו״ל, למהנדסים בריטיים שבאו לעבוד שנה בתע״ש. הם השאירו חשבון טלפון לא משולם בסוף התקופה של (במחירים של היום) מעל 50000 ש״ח (כן, 4 אפסים), עקב שיחות תכופות הביתה של אחד מהם.

אכן בעיה ידועה. קיימת גם בנת״צים בנתיב הימני של כביש/רחוב, שלקראת פניה ימינה שחוקית לכל כלי רכב, מוסיפים להם גם חץ לבן שמורה ימינה. הבעיה היא שבד״כ החיצים הלבנםי ימינה מתחילים רק עשרות מטרים ספורים לפני הפניה, בנק׳ זמן שכבר ממש מאוחר מדי לעבור ימינה אם הרחוב/כביש איננו פנוי לחלוטין. הכי הזוי הוא שאפילו בכבישים של 90 קמ״ש, החיצים לא מתחילים מוקדם יותר, כך שמי שפונה בתיזמון שמכתיבים החיצים בעצם עובר עבירה של חוסר זהירות ו/או אי מתן זכות קדימה. ואני מגיר הרבה אנשים שקיבלו קנסות במקרים כאלה.

מאד תלוי בדגם. יש מספר מצבים, והם לא זהים בדגמים שונים. הרבה מדגמי הפלאג-אין כן נועדו למחשבה שהטווח החשמלי נטו מספיק לכל (או כמעט כל) הנסועה היומית של הנהג בתנאים עירוניים/פרבריים, ולכן בברירת מחדל, הם נוסעים 100% חשמלי ועוברים למנוע רק כשאין ברירה (ולפעמים, ללחוץ על הדוושה זה אין ברירה, כי המנוע החשמלי בכוונה קטן וחסכני יחסית). בכלל לא בטוח שאיזשהו פלאג-אין מתאים למי שעושה נסיעות ארוכות יומיומיות מעבר לטווח הסוללה. בכל אופן, אלא אם כן זה דגם פלאג-אין שכבר יש נסיון משמעותי איתו בכל מיני תנאי נסיעה, למה להיכנס לזה? לו אני החבר של פות״ש, ממש לא הייתי רוצה להיות זה שיתגלחו עליו, במיוחד כשמדובר ברכב ״יוקרה״ מדגם שלא מוכר בארץ, ומותג ללא היסטוריה בארץ. יש כבר הרבה נסיון למשל עם דגמים כמו ה-DSE של פולקסוואגן (גולף ופאסאט), אא״ט אין ייבוא סדיר אבל הובאו בייבוא מקביל, ושם החיסכון בנסיעה משולבת מאד משמעותי. גם ה-PHEV של פיז׳ו (508 ו-3008) מקבלים ביקורות טובות באירופה, עם טווח של 60 ק״מ חשמלי לפי התקן שהוא כנראה די ריאלי. https://www.plugmag.co.il/peugeot-3008-phev-review/

זה נפוץ ברכבי יוקרה ורכבים ספורטיויים/נדירים. זה שזה לא בעיה לרכבים שעולים קצת פחות ליום לא רלוונטי -- הציפיות ממי ששוכר רכב כזה גבוהות, והם לא מחזיקים הרבה כאלה בסניף נתון, אז כל השבתה לצורך תיקון בעייתית לשוכר הבא; הם רוצים שתנהג בזה כמו סבתא, ולכן ה-״עידוד״ ע״י השתתפות עצמית גבוהה. בד״כ קשה להשיג תנאים יותר טובים בדלפק -- אם כבר, במיוחד אם הזמנת באופן מקוון דרך מתווך ולא חברת ההשכרה עצמה, מגלים שם הפתעות לרעה. תבדוק מה המצב בסוכנויות אחרות מבחינה זו.

טוב, כבר יש תוצאות רשמיות של הבחירות המסירות לכל השנה, וסה״כ נתח שוק החשמליות אפילו עבר קצת את ה-10% (אני הייתי מהספקנים שחשבתי שבקושי יתקרב 🙂). לא ברור לי אם הנתונים האלה כוללים ייבוא מקביל (מצד אחד, יש שם מסירות דאצ׳יה ספרינג שחשבתי שעוד לא התחיל הייבוא הסדיר שלה, מצד שני, לא ראיתי שם פולקסוואגן או קופרה, ולמיטב הבנתי היו כמה ID.3, ID.4 ו-Cupra Born שהגיעו בייבוא מקביל). כנראה שכן כלולות מוניות. https://www.cartube.co.il/חדשות-רכב/מסירות-רכב-חדש-בישראל-סיכום-2022 זה לא כולל רכבי פלאג-אין (PHEV), שהיוו עוד 5% מהמסירות: https://www.gear.co.il/כתבת-רכב/2023-01-02-N03-מסירות-מותגים-סיכום-שנה-2022

זה מעניין. מאין הסטטיסטיקה שרוב החשמליות בארץ (רוב מבין המכוניות, לא הדגמים) עם NMC? עד כמה שאני יודע, כ- 70-80% מהמכירות בארץ הן של דגמים סיניים (לא כולל את הטסלה מודל 3 מסין), וכמעט כולם עם LFP (מה שגם מסביר את המשקל היחסית גבוה שלהם מול דגמים מקבילים בגודל וקיבולת סוללה עם כימיות NCA/NMC/LMO). אם אני מבין נכון, גם המודל 3 הסיני עם סוללת SR מגיע עם LFP, מתוצרת CATL. זה כולל את ה- BYD Atto 3, את ה-Aiways U5, את ה-Skywell ET5, את ה-SERES 3EV, דגמי JAC, כל דגמי מקסוס, LEAPMotor, ואפילו הסוללה הענקית 99 קוט״ש של ה-Hongqi E-HS9 ה-״יוקרתי״. לא הצלחתי למצוא נתונים לגבי ה-Geometry C. דווקא SAIC/MG משתמשת ב-NMC811, לפחות ב-ZS הקודם, בחדש עם טווח מוגדל וב-MG5.

אמנם פות״ש לא הגדיר למה הוא קורא אמינות, אבל לא קצת; מאד מוקדם. חכה 5-10 שנים. מה שעושה את זה בעייתי יותר הוא שלגבי רכב שנמכר הרבה באירופה/ארה״ב, אפשר לבדוק מה כותבים בפורומים שם. לגבי דגמים שנמכרו עד עכשיו רק בסין, וחלקם קיימים גם שם רק שנה, רשה מאד למצוא חוו״ד נגישות למי שלא דובר סינית ובכלל לא סטטיסטיקות.

עוד כמה נקודות כללית: 1) ממליץ להימנע ממכוניות שהיו בבעלות ליסינג/השכרה/חברה. יש לפעמים כאלה שכן תוחזקו כמו שצריך, עפ״י הוראות יצרן, אבל זה חריג. בד״כ התחזוקה שלהן מבוצעת ע״י חברת הליסינג/השכרה עצמה בעלות מינימום, מתוך מחשבה שממילא הרכב יימכר הלאה אחרי 3/4 שנים. כיון שהתחזוקה לא בוצעה ע״י מוסך חיצוני, לא ניתן יהיה בד״כ להראות לך אוסף קבלות מפורטות ומסודרות שתוכלי לראות שיוכיח לך באיזה מועדים/ק״מ בוצעו הטיפולים ועם איזה חלפים/שמנים השתמשו. בהינתן הרצונות/דרישות שלך, אין שום סיבה לקנות רכב כזה, גם אם הוא יהיה יותר זול. זה מתכון לבעיות בהמשך, שלא ניתן לגלות בבדיקה לקראת קניה במכון. 2) כל המוסכים המורשים בארץ (לא רק מורשי יבואן, כל אלה שהם מורשי משרד התחבורה בכלל) ממוחשבים, ומסוגלים להוציא פלט טיפולים ותיקונים כזה, לבקשת הבעלים. לא יוציאו למישהו זר שמתקשר, אבל מי שמוכר רכב משומש ולא מסוגל/רוצה לתת לך פלט מלא כזה, לעבור הלאה. שוב, את לא מחפשת דגם חריג/נדיר, אז אין סיבה להסתכן, או להיכנס לעומקם של תירוצים/הסברים (כן, אולי יש הסבר לגיטימי. למה להסתכן? יש מועמדות נוספות בלוח). 3) בארץ יש נטיה, מאד מוגזמת, להתייחס למספר הבעלויות הקודמות בתור נתון מאד חשוב. בהרבה מדינות אחרות, כולל רוב מדינות ארה״ב, זה בכלל לא נתון שמופיע ברשיון. אז כן, זה חשוד אם רכב רגיל עבר בעלות כל שנה, או הגיע לבעלות סוחר רכב יותר מפעם אחת (דגם של רכב נפוץ במצב טוב יימכר ללא בעיה בשוק הפרטי, או לכל היותר, יימכר למחלקת טרייד-אין של יבואן שתמכור אותו כמשומש), אבל אם כל שאר הדברים שווים, עדיף רכב שעבר יד אחת יותר (תלוי בכמה זמן הוא על הכביש סה״כ ועם ק״מ נמוך יותר משמעותית, מרכב עם פחות ידיים אבל הרבה יותר ק״מ). כמובן, לגבי מחיר, שני הגורמםי משפיעים. 3) אנשים אחרים כאן יגידו איך הכי טוב לבדוק בדיקה מקדמית, לפני שנכנסים להוצאה של מכון בדיקות, אם היו תאונות, או נסיונות לזייף נתונים כמו ק״מ. יש דו״ח שניתן להזמין ממרכז הסליקה שלחברות הביטוח, בהסכמת הבעלים של הרכב, בעלות 10 ש״ח, של תאונות וארועים של תביעה, אבל כמובן, הוא לא יכלול ארועים שנסגרו בין הצדדים ללא מעורבות ביטוח: https://www.slika-ins.co.il/ ויש כאן בפורום אנשים שיודעים לפרש דו״חות כאלה, כשיהיה רלוונטי. 4) אם כבר הזכרנו מכוני בדיקות: אי אפשר לסמוך עליהם יותר מדי. בעיקר רצוי להשתמש בהם לבדיקת go/no-go לגלות תאונות נסתרות, רק כדי למצוא פגם ברכב שכבר החלטת שאת מעוניינת בו וסיכמת על מחיר סופי (ולא משקיעים בבדיקה במקביל של כמה מועמדים -- זה יקר למדי). בדיקה אמיתית של המצב המלא של רכב היתה דורשת פירוק לגורמים שהיה לוקח יומיים, לא שעתיים, שברור שלא כדאי כלכלית לעשות גם אם הבעלים היה מסכים, ובמיוחד משהו כמו תקלות חשמל זה דבר שמכון בדיקה לא יכול לחזות. זה לא מפתיע שהם לא קיימים ברוב המדינות בחו״ל. או שלקונםי פוטנציאלים יש אוריינות מכנית רלוונטית, ולפעמים, ובמיוחד לדגמים יותר נדירים, הקונה המיועד לוקח אותו למוסך שמתמחה בסוג הרכב, למכונאי שהוא כבר מכיר. אם יש לך חבר/קרוב משפחה שמכיר מוסך מתאים, ייתכן שעדיף לקחת רכב מועמד לשם ולא למכון. במוסך מתמחה גם יכירו מחלות אופייניות לדגם הספציפי, אם ישנן, ואיך לבדוק םא הן צפויות. כשאת מקבלת תוצאות בדיקה, זכותך לקבל את התוצאות לבד, ללא הבעלים -- את המזמינה של הבדיקה, את שילמת עבורה, והמכון חייב לך את התוצר. הבעלים הנוכחי איננו הלקוח. זה יאפשר לך גם להתייעץ עם הבודק לגבי כדאיות עיסקה.

אין שום לו״ז. כרגע יש מס קניה של 20%. אם וכאשר הכנסת תעביר חוק שקובע את זה, המס יירד; אבל אז זה תלוי בחוק אם זה יהיה רטרואקטיווי (כלומר האם מי ששילם לפי המס המוגדל מאז ה-1/1/23 עד תחולת החוק יקבל החזר). כיון שהיבואנים מעולם לא חשפו את מחירי ה-CIF שהם משלמים, אני מניח שיילחמו כמו אריות שזה לא יהיה רטרואקטיווי, כי זה יחייב חשיפת המספרים. כל ההתנהלות של ועדת הכספים בנושא פסולה מעיקרה, כיון שהכנסת לא אמורה לשאול את הרשות המבצעת איזה חוקים לחוקק. נכון, במדינה עם מנהל תקין הרשות המחוקקת משקיעה במחקר מראש של ההשלכות של שינויי מדיניות (באמצעות מח׳ מחקר, שאגב יש לכנסת, אנחנו משלמים להם משכורת), ובהתייעצות עם משרדי ממשלה רלוונטים. אבל כל זה נעשה כבר מזמן, באוגוסט לפני שנה וחצי: אחרי כל ההתייעצויות, כבר היתה החלטה לדחות את עליית המס לא בשנה, כמו שמדובר עכשיו, אלא ב-3 שנים (עד תחילת 2026), כי אחוז החשמליות שנמכר לא הגיע לתחזיות וליעדים שישראל התחייבה אליהם מבחינת זיהום אויר. חוק בהתאם, עם דחיה של 3 שנים, היה אמור לעבור בתור חלק מחוק ההסדרים שעבר בנובמבר לפני שנה. אבל אחרי שנתיים ללא תקציב מדינה, היו הרבה מאד סעיפים אחרים לדון בהם, והסעיף הרלוונטי בכלל לא הגיע לידי דיון. אפילו לא 60 שניות, ולכן לא נכנס לחוק ההסדרים. אף אחד אחד מחברי הכנסת בועדת הכספים שעכשיו עשו רעש לא פתח את הפה בדיון בנובמבר לפני שנה ואמר אז ״זה סעיף חשוב, צריך להכניס אותו לחוק״. אגב, חשוב לדעת מראש על שינויים משמעותיים כאלה במיסוי גם לצרכנים וגם ליבואנים , כי זה משליך על תיכנון תקציבי של משק בית והכדאיות של סוג הנעה מסויימת, וגם על התיכנון ארוך הטווח, תיפעולי ופיננסי, של היבואנים. יבואן לא יכולים לבוא ליצרן ולהגיד לו, ״אה, אגב מחרתיים מורידים בארץ את המס אז אוכל למכור יותר, תעמיס לי עוד 1000 חתיכות על הספינה״. גם לפני ימי משבר האספקה הם היו עושים הזמנות זמן רב מראש (6-12 חודשים, אא״ט), ותיכנון איזה דגמים בכלל להביא ארצה מקבלים עוד קודם, וזה גם דורש היערכות מתאימה מצידם: החלטה על איזה גדלי סוללה לייבא -- יש יותר מאחד לרוב הדגמים, איזה רמות גימור/איבזור, תימחור הדגמים (גם אם לא מפרסמים אותו בשלב מוקדם) מקורות כספיים לשלם ליצרן, תקינה (גם אם יש כבר תקינה אירופית, עדיין יש תהליך תקינה מקוצר שהם צריכים לעבור, שלא חל על ייבוא אישי) הדרכות של אנשי מכירות ותחזוקה על הדגמים, ובמקרה של רכב חשמלי, גם לסגור חוזים עם ספקים של עמדות טעינה, אם הם כזו כלולה בעיסקה עם הצרכן (ורוב היבואנים עדיין נותנים עמדה, אא״ט).

אני לא עו״ד, אבל לדברי עו״ד שיצא לי לדבר איתו ומנהל תביעה ייצוגית נגד טסלה, חוזה כזה לא חוקי אלא אם הוא מפרט מראש בדיוק איזה שינויים עלולים להיות, וגם אז בספק אם זה חוקי. הפתרון של יבואנים אחרים היה, אם מסתבר שהיצרן אכן שינה מיפרט לאחר הזמנה ותשלום, לאפשר או שידרוג לרמת גימור שכוללת את המיפרט המקורי בהנחה משמעותית (אא״ט 15000 ש״ח לגבי אחד מדגמי סקודה), אם קיימת, או פיצוי משמעותי להסכים לקבל את הרכב ללא כל התכונות, או ביטול העיסקה בתוספת פיצוי משמעותי לרוכש. אם מדובר במשהו ש, נניח, ל-95% מהלקוחות לא משנה (לא אומר שזה המצב, וכמובן עוד לא ראינו צילומים עד כמה זה רציני), אז זה בהחלט סביר. אם קניתי רכב ב-150000, אני צריך להוסיף 15 ש״ח לעץ ריח?

זה לא חדש שטסלה עוברת על החוק בארץ, ובאופן כללי מתייחסת ללקוחות כמו זבל בארה״ב (סיפקו ללקוחות גם מכוניות ללא שקעי USB, ללא הודעה מראש). גם תהליך הרכישה כאן, לפחות במקור, היה עבירה על החוק, כי היה ללא מיפרט מוצמד וללא התחייבות לתאריך אספקה (אני מניח שבינתיים הם שינו את התהליך כך שאין חוזה רכישה עד שהרכב לא בארץ, כמו יבואנים אחרים). לגבי חיישני החניה, זו בכלל החלטה אידיאולוגית של מאסק, שחושב שאפשר לעשות הכל עם מצלמות רגילות, והבטיח שמתישהו בעתיד יתאפשר לקבל חיישני חניה תלויים בצילום בלבד (כמובן בלתי אפשרי, כי מצלמות רגילות לא עובדות בחושך מוחלט או ערפל). בכל אופן, בארץ כבר יש לפחות תביעה ייצוגית אחת נגדם עוד מלפני שנה, כי סיפקו את המודל 3 תוצרת סין במקום את זה תוצרת ארה״ב, ובדגם הסיני יש פחות כריות אויר.

לגבי זה שהרכב לא הגיע במיפרט שלפי הוא הוזמן -- החוק מחייב שיוצמד מיפרט לחוזה רכישה של רכב חדש, והוא מחייב. כל היבואנים שאני מכיר מצמידים לחוזה את הברושורה המפורטת של הרכב, שמתארת _בדיוק_ איזה איבזור קיים באיזו רמת גימור. זה לא נתון לשיקול דעת של היבואן או היצרן. כאן יש לך אולי בעיה כי אתה לא המזמין המקורי, אבל במצב כזה הוא היה בהחלט יכול לדרוש פיצוי (לא ענקי, על פיצ׳רים קטנים שחסרים, אבל עדיין, וגם על כך שלא התריעו על העניין מראש).

לפי מה שאני מבין, הסיבה שהפיקנטו היתה #1 היא שהדגם הפסיק להיות מבוקש בשווקים אחרים, אז היבואן הצליח להשיג הקצאה יחסית גדולה לייבוא. זנ נכון גם לעוד דגמים של מכוניות ישנות יחסית. כלומר, השנה בניגוד לשנים קודמות, דירוג המכירות מאד מושפע מגבלות של ייצור.

אבל למי הסמכות לקבוע מה יהיה המחיר, אם כך? יש דיווחים בפורומים של חשמליות על אנשים ששילמו את מלוא התמורה לרכב מראש, ואז דרשו מהם תוספת (לא עקב עליית המס, זה קרה עם רכבים שנמסרו בנובמבר ודצמבר) כי ״מחיר המוצר עלה״. לא חוקי בארץ. החוק הנ״ל (חוק מ-2016) מציב, לגבי מכירה של רכבים, שורה של דרישות ספציפיות בחוזה ההתקשרות. בין השאר זה כולל לא רק מחיר מוגדר, אלא גם מיפרט וציון ארץ ייצור, שחלק מהיבואנים מצפצפים עליו, כולל טסלה שלא מתחייבת אפילו לקיבולת הסוללה-- הנושא כרגע בתביעה ייצוגית אחרי שסיפקו בארץ את הדגם הסיני ללקוחות שהזמינו ע״ב נתוני האמריקאי (פחות כריות אויר, למשל). באופן כללי, אי אפשר למכור מוצר שאין עבורו מחיר מוגדר. זה שונה לגמרי מאשר המקרה שבחוזה מצויין מחיר, וסיבות מוגדרות לשינוי (למשל, שינויים במיסוי, או בשער מט״ח). ובאמת, מה שרוב יבואני הרכב עושים כיום (למיטב הבנתי), זה הפסיקו לחתום על חוזי מכר מראש, רק מאפשרים לקונים להירשם לרשימות המתנה (חוקית, זו איננה אפילו הזמנה), וחותמים על חוזה מכר רק כשהרכב המסויים עם המיפרט שהלקוח רצה ומיועד אליו כבר בארץ. זה חוקי, אבל אז אסור לקחת סכום כסף משמעותי כמקדמה.

השאלה היא אם יש צפי אספקה פורמלי וריאלי תוך חודשים ספורים, כפי שהיה לפני המשבר. אם אין, מחיר של מוצר שלא ניתן לאספקה זה דבר תיאורטי לגמרי; למיטב הבנתי, כל היבואנים שינו את הסכמי המכר שלהם (שלפי חוק שירותים בכנף הרכב צריכים לכלול מועד אספקה) לציין שמועד הספקה בלתי ידוע וגם המחיר ״צף״ (האחרון למיטב ידיעתי איננו חוקי, פרט לשינויי מחיר שנגזרים ישירות משינויים במיסוי, ואז היבואן נדרש להראות את פירוט התחשיב).

גם אותי (-: כשבדיוק התחלתי ללמוד לקרוא, הוסעתי פעם במסחרית כזו ואני זוכר את עצמי שואל את הנהג על איזה דלי מדובר...

לדוד שלי, חקלאי, היה כזה, בשנת 1978 (אא״ט), ללא חיפוי או מושבים נוספים בארגז. יחסית לכל הרכבים שהיכרתי קודם (סוסיתא, בעיקר), היו לו מתלים די רכים והיה נוח מאד כל עוד הכביש לא משובש. הרכב הראשון שאי פעם הייתי בו שהיה בו מזגן. נדמה לי מנוע V6.

תודה על התיקון. וכמובן בכל הטנדרים שהיו אז היתה אופציה לשני ספסלים, בד״כ בייצור מקומי, ועם השלט שכנראה היה מחוייב לפי חוק ״אין לזרוק בדלי סיגריות וגפרורים החוצה״, שהניח כמובן שכל מי שמוסע בטנדר מעשן 🙃.

לא, זו האחריות הסטנדרטית בכל העולם המפותח על הסוללה. נובע מכך שיש חוק פדרלי אמריקאי שדורש את זה, ולא שווה ליצרניות לייצור סוללות שונות למקומות שונים. אבל שים לב, זו אחריות רק על כשל גמור של הסוללה, דבר מאד חריג עד כדי לא קורה בכלל. רוב היצרנים שמוכרים בחו״ל גם מבטיחים קיבולת מינימלית בתקופת האחריות, בד״כ 70%, לא יודע מה מקובל בארץ, וכיון שזה דגם שלא נמכר ע״י היבואן הרשמי, בכלל לא ברור לי איך יבואן מקביל בכלל יודע להתחייב לגבי זה (לא יפתיע אותי אם חוקית היבואן מחוייב רק לשנה הסטנדרטית למוצרים בארץ).

עוד הרבה לפני שה-Outback היה קיים, הם מכרו ב- 1977-1994 במספר שווקים את ה-BRAT, טנדר קטן ע״ב ה-Leone סטיישן הרגיל (מה שבארץ קראו פשוט סובארו 1300/1600 ללא שם דגם). ל-BRAT היו רק שני מושבים רגילים ושתי דלתות, לא דאבל-קבינה, אבל בארה״ב הוא נמכר עם שני מושבי פלסטיק בארגז שפונים הפוך לכיוון הנסיעה, עם חגורות בטיחות תקניות, כדי שיקוטלג בתור רכב נוסעים ולא יצטרך לשאת במיסוי האמריקאי על טנדרים מחו״ל (25%, שעדיין קיים). https://en.wikipedia.org/wiki/Subaru_BRAT הדגם נמכר גם בארץ, בתור טנדר רגיל לכל דבר (ללא המושבים בארגז ואא״ט ללא 4x4), לשוק המסחרי הרגיל.

לא הקונה (שהיא B-segment), אבל הנירו/ID.3/רוב הסיניות החשמליות כן, רק שזה האצ׳בק נורמלי ולא קרוסאובר. כלומר C-segment. האיוניק 4/אניאק/EV6/Model Y הם כבר D-segment. ובהינתן שמחיר באירופה (זו גירסת ה-60 קוט״ש לפי הטווח, עם סוללה זמינה 55 קוט״ש, מה שהכתבה כמובן לא טורחת להזכיר -- יש גם 40 קוט״ש) מתחיל מ-42000 יורו ומחיר האיוניק 5 (הנעה אחורית, טווח מוגדל 74 קוט״ש זמינים) מתחיל ב-48000 יורו, זה צריך להיות רכב הרבה יותר זול.

לא, לא שמעתי על תופעה כזו, ויש לי מערכת פאסיווית שלהם במכונית (התקנת יבואן) 4 שנים -- לא קרה לי מעולם. וגם אם היתה תופעה כזו, מה הקשר? אני יודע לפי איזה הגדרת מוצר מובילאיי עבדו ועובדים (מכיר אנשים שעבדו בפיתוח שלה), וכמה הם השקיעו בתישאול מומחי רכב כולל מהנדסי רכב אצל היצרניות, מומחי בטיחות ומומחי ראיה ממוחשבת (ומקים החברה הוא אחד המומחים הגדולים בעולם בתחום בעצמו). המערכת אצלי הגיעה עם חוברת מפורטת והסברים מה היא יכולה ולא יכולה לעשות. מאד נדיר אצל יצרנים סיניים עלומים שבכלל יש תיעוד. אגב, בהתחשב שזו מערכת מאד פשוטה עם מצלמה אחת בלבד, וללא יכולת לבנות תמונה סטריאוסקופית (תמונה תלת-מימדית שמתקבלת משתי מצלמות במרחק ידוע זו מזו -- לבני אדם יש ראיה כזו רק כי יש לנו שתי עיניים שצופות לאותו כיוון), היכולות שלה מאד מרשימות. דיווחים מוטעים מאד נדירים, ומצד שני גם מקרים כשהיא לא מתריאה כשיש עצם מלפנים כמעט שלא קוראים בכלל; הזיהוי של הולכי רגל ואופניים ממש מדהים, גם בתנאי אור ירודים.