PinkDolphin

לא ממש משנה. טיבן של מערכות בטיחות והטבע האנושי שעם הזמן נוטים להסתמך עליהם, בגלל שרוב הזמן לא קורה כלום והן עובדות... עד שהן לא. בקלות ייתכן שמערכת כזו ממקור לא ידוע יותר גרועה מהיעדר מערכת בכלל. מע׳ שאין לי מושג אם תוכננה לפי תקן או לפחות אמות מידה סבירות פסולה מעיקרה. גם די ברור שמיקום החיישנים קריטי כאן, במיוחד שזו לא מערכת שתוכננה מראש לעבוד עם דגם הרכב המסויים. לא קונים ציוד בטיחות בעלי אקספרס, למעט דברים טריוויאלים כמו משולש אזהרה.

בשום מקרה לא הייתי קונה שום מוצר שקשור לבטיחות בעלי אקפרס, או של יצרן עלום שם כלשהו (יש מקרים שעלי אקספרס מוכרים דגמים ידועים של מותגים מוכרים, זה כבר סיפור אחר). אין לך שום דרך לדעת איך תוכנן המוצר ולפי איזה תקנים הוא נבדק. מכיר אישית מקרים של אנשים שקנו קסדת אופנוע מעלי אקספרס, שהגיעה עם תוית של תקן שהסתברה כמזוייפת. אם המחיר בארץ יקר, חפש בחנויות מקוונות באירופה, אחרי שאתה בודק מה התקנים הרלוונטים. גם תוודא שלא צריך ידע מיוחד להתקין (למשל, מיקום החיישנים).

אכן שאלות מעניינות. לגבי מוניות, חיפוש זריז בגוגל רק מעלה שיותר ויותר דגמים חשמליים נמכרים בתור מוניות (אני מניח שזה צריך להיעשות בתיאום עם היבואן, כדי שתהיה אחריות יצרן למרות השימוש המסחרי האינטנסיווי), לא את המספר הכולל שנמכרו השנה מתוך ה-3481 מוניות שנמסרו עד סוף נובמבר. לגבי אוטובוסים, כנ״ל -- יש בעיקר ציטוטים של הודעות/ראיונות בהם מוזכר שיש התחייבות עתידית לקנות רק או בעיקר אוטובוסים חשמליים (דן מצהירה שמ-2021 הם לא קונים בכלל דלקיים), וככל הנראה יש בשימוש בארץ בין מאות רבות ל-1000 חשמליים סה״כ. אני מניח שזה מתייחס בעיקר לאוטובוסים עירוניים, שם המסלולים קצרים יחסית ונשרף הרבה דלק בגלל ריבוי העצירות בתחנות ורמזורים, ולא צריך טווח משמעותי. הנסועה של אוטובוס בארץ בממוצע (כולל כנראה עירוני + בין-עירוני) היא 57500 ק״מ בשנה, או כ-200 ק״מ ליום (הנחה של שבוע עבודה של 5.5 ימים) -- זה לא דורש כמות ענקית של סוללות, במיוחד במהירויות עירוניות, אז ניתן יהיה לטעון אותם בלילה טעינה איטית יחסית כשהם לא בשימוש, ולא יהיה בד״כ צורך להשתמש במנגנון לטעינת בזק עילית כמו שקיים בחלק מהקוים באירופה. אגב, נדמה לי שיש החלטת ממשלה שהחל מ- 2026 משרד התחבורה יאפשר לייבא אך ורק אוטובוסים חשמליים (אני מניח לשימוש בקוים ציבוריים)

סוג (א) איננו קרוסאובר, אלה SUVs אמיתיים (אולי הפ׳ז׳ו לא, כי אם אני זוכר נכון לא היה לו מירווח גחון לשטח, אלא רק נועד לדרכים ללא אספלט). השימוש בפלטפורמת טנדר כבסיס איננו הכרחי, אלא רק הגיוני ל-SUVs הגדולים יותר. לקטנים יותר זה לא דווקא המצב.

מה זה הדבר ההזוי הזה שהכנסת ״מבקשת״ מהרשות המבצעת לעשות משהו? הכנסת אמורה להיות זו שקובעת, והרשות המבצעת רק לבצע את החוקים שהכנסת מעבירה. אם יש רוב לעניין בכנסת, שיחוקקו באופן זריז חוק שדוחה את העליה; זה לא עניין משפטי מורכב, כבר קיים ומנוסח בדיוק אותו סעיף שהיה אמור להיכנס לחוק ההסדרים בנובמבר האחרון, אבל פשוט לא הגיעו לדון בו בגלל שחוק ההסדרים היה צריך לכפר על שנתיים שהמדינה ללא תקציב פורמלי (וזה לא נושא שהוא אידיאולוגי לאיזושהי רשימה שמיוצגת בכנסת, אז גם אין סיבה שתהיה הצבעה לפי קוים קואליציונים). ואגב, מירי סביון, המשנה למנהל רשות המסים, שיקרה בכתבה בגלובס, בטענה שנמכרו ב-2022 40000 מכוניות חשמליות. המספר האמיתי של המסירות הוא בין 27000 ל-28000 (נדע בדיוק עוד כשבועיים); 40000 הוא המספר המצטבר של כל החשמליות שנמכרו בארץ עד היום...

אז בכלל לא צריך ועדה. אם לא עושים דבר, המס עולה, בהתאם לתקנות שהועברו, ברגע שתוקף צו השעה שהוריד את המס ל-10% פג -- והוא פג בסוף 2022.

מסכים לגמרי, אלא שהאופנה העולמית לקרוסאוברים התחילה בארה״ב. שם חברות הרכב גילו שאפשר ליצור רכב שרק נראה כמו SUV ע״ב פלטפורמה יותר זולה (כלומר, לא ladder-on-frame) של מכונית פרטית, ולמכור אותו ב-20-30% יותר ממכונית ״רגילה״ על בדיוק אותה פלטפורמה ואותה מע׳ הינע. בהתחלה הקרוסאוברים האלה ניראו בדיוק כמו צעצוע של ילד ששיחק איתם בחול בגיל 3 -- לגמרי נסיון שיווקי לפנות אל הילד בתוך הגבר שמתוסכל שהוא לא קאובוי קשוח בבגרותו. בהמשך גילו להפתעתן מחלקות השיווק שהדגמים האלה אטרקטיווים מאד גם לנשים, כי הן מרגישות הרבה יותר בטוחות בנק׳ תצפית גבוהה יותר על הכביש. השאר זו כמובן היסטוריה 😟, עד כדי כך שאפילו מכוניות עירוניות כמו האיגניס או הדאצ׳יה ספרינג מנסות לשוות לעצמן פוזות של קרוסאובר. ואלה מאיתנו שרוצים מכוניות שתהיינה גם רציונליות לשימוש משלמים את המחיר, גם בתועלת הנמוכה יותר של ניצול המרחב של רוב הקרוסאוברים מול האצ׳בק על אותה פלטפורמה, גם בצריכת דלק גבוהה יותר, וגם במחיר הרכישה (שלא לדבר על כל היפנים עם האחוריים המזעזעים שגורמים לחוסר אפשרות לנהג לראות מה קורה מאחורי הרכב). {סוף הקיטוּר 🙂} ממש לא היתה כאן כוונה להציע פיקאסו כתחליף. וברור שהיכולות שונות כי הקטגוריות שונות. אני רק חשבתי שזה משעשע שרבים כאן מניחים מראש שהטנדרים האלה יכולים ״להוביל את כל הבית״ כשלמעשה הם מוגבלים בסוג החפצים בגלל אורך הארגז (ואין שום טרייד-אוף לקבל באופן זמני ארגז יותר ארוך, גם כשלא צריך את שורת המושבים האחורית, למעט אופציה אחת יקרה בדגם אחד של פורד (שכחתי איזה)), שלא לדבר על חוסר הגנה ממז״א למטען שמובילים. האמריקאים פשוט מניחים שאם צריך להוביל פריטים ארוכים, הם ממילא יחברו נגרר, דבר עם הרבה פחות מגבלות רגולטוריות שם. אז בשביל מה הארגז מלכתחילה? וזה לא מפתיע שבארצות מתורבתות ובארץ משתמשים בעיקר ב-ואנים, לא טנדרים, פרט לבניין/חקלאות/גינון ושימושים דומים. ואין שום מחסור בדגמי ואנים או מיניואנים נוחים עם גמישות בחלוקה בין מושבים למטען. זה חלק לא זניח מהעסקים של מרצדס.

האמת, גם F-150 לא בהכרח מציאה מבחינת יכולת מטען, אם לא מדובר במטען בתפזורת או פריטים גבוהים. אורך הארגז הכי גדול שניתן לקבל בתצורה הזו עדיין יותר קצר מאורך המטען שאפשר להוביל ב-C4 פיקאסו 5-מושבי, כשהדלת החמישית סגורה ומשענת מושב הנוסע הקדמי ולפחות אחד מהמושבים האחוריים מקופלים. וזה נכון אפילו כשפתח הארגז (tailgate) מורד. מתי זה רלוונטי? למשל בהובלת אריזות רהיטים של איקאה. (אורך המטען המקסימלי בפיקאסו בתצורה הזו: 272 ס״מ. אורך הארגז המכסימלי בטנדר אמריקאי גודל מלא, אפילו לתצורת קבינה בודדת: 8ft, שהם 243 ס״מ. לתצורת דאבל-קבינה ב- F-150 או הסילבראדו, 6.5ft שהם 198 ס״מ. רק מראה למה האופנה האמריקאית לטנדרים ענקיים בתור כלי תחבורה פרטי (75% מהבעלים לעולם לא משתמשים בו להובלת מטען או לגרירת נגרר) כ״כ מטומטמת.

יש כבר מזמן סכום מירבי להטבה -- על כל חלק של ערך הרכב (לפני מיסים) מעל 75000 ש״ח יש מיסוי מלא של 83% (ואם מדובר ברכב עם סוללה סינית, כמו רוב הרכבים תוצרת סין, אז גם יש מס נוסף של 7% על הסוללה). 75000 ש״ח לפני מיסים למחיר לצרכן באירופה של כ-€23800 יורו. אין כמעט חיות כאלה באירופה (רק הספרינג, אא״ט), אז זה אומר שבפועל אין כמעט רכבים שנהנים מהטבה מלאה, ורובם מקבלים הטבה רק על חלק קטן מערך הרכב.

1340 ק״ג משקל עצמי. המנוע די חזק -- 165 כ״ס ומומנט 24 קג״מ ב-1400 סל״ד, עושה לפי נתוני יצרן 0-100 קמ״ש ב-8.4 שניות, תוצאה די טובה למשפחתית.

זה כמובן לא ג׳יפ, אבל מירווח הגחון ב-C4 פיקאסו (5-מושבי 2017) הוא 150 מ״מ (ללא מטען ונוסעים). זה בהחלט פחות מאשר הסובארו XV עם 220 מ״מ, אבל לא יותר גרוע מהקורולה האצ׳בק (140 מ״מ). לא נוכחתי בבעיות מיוחדות לנסוע במכונית על שבילי קק״ל או מסלולי רכב רגילים של החברה להגנת הטבע (שלא מסומנים כ-4x4 בלבד), זה די דומה למכוניות אחרות שהיו לי בעבר (פיז׳ו 306 עם 130 מ״מ, סקודה רומסטר עם 140 מ״מ). אני חושב שהמרכב מרגיש יותר צמוד לכביש ממה שהוא באמת כי הוא קל למדי (אחד מכלי הרכב הקלים בגודלו), ויש לו בסיס גלגלים יחסית רחב, לאפשר את השורה האחורית הרחבה. באיזה אזור אתה בארץ?

יהיה מעניין לשמוע מה תהיה הבחירה בסופו של דבר, ומה השיקולים שהכריעו. בכל מקרה, בהצלחה!

😚 אופס... לא שמתי לב שאתה מדבר על ה-Geometry C. קבל ביטול.

יש לי כזו (מנוע THP165, חמישה-מושבית) שנת 2017, שקניתי חדשה 0 ק״מ מלובינסקי ב-2018, ולא ידוע לי על בעיות מנוע אופייניות כלשהן לדגם. על איזה מחלות ידוע לך? יש כן תקלה שלפעמים קורית אחרי 100K ק״מ שדורשת החלפת מיכל הדלק. לפות״ש: אכן יש לדגם 3 מושבים ברוחב מלא מאחור, שכ״א ניתן בנפרד להזזה קדימה/אחורה או קיפול המשענת, ולכ״א יש חיבור IsoFix משלו, אבל לא כל שלושה דגמים של מושבי בטיחות ייכנסו -- יש כאלה שיותר רחבים מהמושב, ותצטרך לבדוק את המושבים שיש לך היום (ואולי להחליף אחד מהם). אחי גם קנה כזו במיוחד לצורך זה, והסיע שלוש בנות במושבי בטיחות מאחור. דגם רכב מאד נוח ושקט, אידיאלי ל-3 ילדים מאחור; יש פתחי מיזוג/חימום לשורה האחורית, ועוד כמה פיצ׳רים קטנים מיוחדים למשפחות כמו סוככי שמש נגללים משולבים בחלונות האחוריים. שלי עברה רק 42K ק״מ, אז עוד מוקדם לדבר על אמינות לזמן ארוך, אבל בינתיים לא היו תקלות כלשהן, רק טיפולים שוטפים פעם בשנה (פרט לפנצ׳רים, וכאן היתרון שהדגם מגיע עם גלגל ספאר ולא רק ערכת ניפוח). מנוע חזק, תיבת הילוכים אוטומטית סטנדרטית, מתוצרת Aisin היפנית, שנחשבת מאד אמינה. גם די חסכני; הלוך/חזור נתניה - עד מבשרת ציון כ-16 ק״מ לליטר, בין עירוני לא מהיר 80-90 קמ״ש כ-17 ק״מ לליטר. בתנועה עירונית בנסיעות קצרות, 11-12 ק״מ לליטר. חסרונות: מסך מגע מעצבן (לדעתי זהה למה שראית בקקטוס -- היה לי קקטוס 2020 בתור רכב חלופי) שנדרש כדי לשלוט בבקרת האקלים ומע׳ הבידור, שלא נותן שום משוב בצלילים אז צריך להסתכל עליו בזמן התיפעול. מוזמן לשאול עוד שאלות אם יש לך, או ליצור קשר בה״פ. הצצה זריזה ביד2 מעלה שיש למכירה כאלה בתקציב שלך בעלות ק״מ סביר.

מה תהיה הנסועה השנתית הצפויה שלך (אני מקבל רושם גבוהה, אבל חשוב לכמת את זה), ואיזה אחוז ממנה עירוני/בין-עירוני? מזה אפשר לגזור חסמים סבירים על מה סביר לקנות מבחינת קילומטראז׳ קיים וגיל. בגדול, הייתי יורד לחלוטין מקרוסאוברים (מה שקראת ג׳יפון). אלה רכבים שנועדו להיראות כמו SUV בלי היכולות, ובד״כ הם יותר יקרים, פחות אוירודינמיים (ולכן צורכים יותר דלק, במיוחד במהירויות בין-עירוניות), מכילים פחות מקום למטען/אנשים מהאצ׳בק ״רגילה״ על אותה פלטפורמה ומנוע. היתרונות היחידים שלהם בד״כ הם (1) ריצפה יותר גבוהה, אז גם ראות יותר טובה קדימה במיוחד לנהגים נמוכים, ו-(2) קל יותר להכניס פעוטות/תינוקות למושבי בטיחות מאחור. מצד שני, בהרבה מהדגמים הראות לאחור דרך החלון האחורי נוטה להיות גרועה ביותר. תזכרי לתקצב גם אחזקה שוטפת, לא רק קניה ראשונית, כולל סכום של כמה אלפי ש״ח כקרן חירום לתקלה לא צפויה. אנשים כאן יוכלו לתת לך הערכות עלות לתחזוקה של דגמים שונים, ולגבי ביטוח תוכלי לבקש בעצמך הצעות מהחברות השונות (חשוב: יש הבדלים ענקיים ביניהן בתימחור גם לאותו רכב ונהג, במיוחד לגבי ביטוח מקיף, אז רצוי לבדוק כמה שיותר).

שכרתי טויינגו כזו לחופשה זוגית של שבוע+ בפרובנס בשנת 2001. מאד התרשמתי לטובה -- קיבלנו מכונית בת שנתיים שכבר נראתה משופשפת, אבל בנוסף להיותה זריזה ויעילה בעיר, כצפוי, היא שייטה בנוחות ובשקט ב-130 קמ״ש ב-autoroutes, למרות בסיס הגלגלים הקצר, והתמודדה ממש יפה עם הכבישים ההרריים המתפתלים סביב קניון ורדון (Verdon Gorge) .

BYD כבר לוטשת עיניים למכור מכוניות למערב מעל 10 שנים. הם היו אמורים להתחיל בארה״ב ב-2012, ואפילו ייבאו כמה דגמים לשימוש בעיר ניו יורק כמוניות, https://www.digitaltrends.com/cars/could-chinese-made-byd-e6-ev-be-americas-next-green-taxi/ אבל אח״כ החליטו שקצב האימוץ בצפון אמריקה יהיה איטי מדי, ובמקום זה הם מתרכזים שם במשאיות ואוטובוסים (יש להם שני מפעלי הרכבה שם, אחד בקליפורניה ואחד באונטריו, קנדה, ושניהם כבר מוכרים אוטובוסים בארה״ב ובאירופה.) BYD בהחלט מייעדים את ה-Atto3 לאירופה, וכבר הודיעו לפני כמה חודשים מה יהיו מחירי שלוש הדגמים שיימכרו בגרמניה (השוק הגדול ביותר), כולל ה-Atto3. https://bydeurope.com/article/436

נראה לי שרק המעסיק שלך יוכל לפרט על התנאים המסויימיםאצלכם 🙂... באופו כללי, מה שמסתמן לגבי רכבי ליסינג שימומנו כרכב צמוד ע״י מעסיקים הוא: -- עמדה ביתית תסובסד בחלקה ע״י המעסיק, עד תיקרה מסויימת. מי שיש לו התקנה מורכבת/יקרה במיוחד (חציבה, נניח), ישלים את ההפרש מכיסו. בד״כ אא״ט לא יממנו את זה לשוכרים, רק לעובדים שגרים בדירה בבעלותם. -- שימוש קבוע בעמדות ציבוריות זה דבר לא נוח ויקר משמעותית לעומת חשמל ביתי, וקשה יותר לסמוך עליו (ונניח שיש עמדה כזו 2 דקות מהדירה שלך, מה יקרה אם עוד 3 חודשים יקנו עוד תושבים סמוכים מכונית חשמלית ועכשיו בד״כ העמדה לא תהיה פנויה)? זה פתרון קבוע רק למי שאין לו אופציית טעינה ביתית, ומעבר לזה נועד בעיק לטעינה ״אופורטוניסטית״ (אתה ממילא חונה בקניון שעתיים, אז כבר ״ממלא עד הסוף״ לקראת נסיעה ארוכה בין-עירונית אח״כ, לחסוך עצירה בעמדה מהירה). -- המעבידים יתקינו עמדות טעינה איטית בחניונים במקומות העבודה; מספיק טעינה איטית וזולה, כי הרכב יחנה שם 7-9 שעות בד״כ. הם לא יגבו תמורת השימוש בעמדות האלה, בתור פיצוי לכך שהם לא ישלמו את עלויות הטעינה בבית. לא מתוך קמצנות, אלא כי ההתחשבנות קשה: דורש התקנת שעון פרטי נוסף בבית והתחשבנות פורמלית כל חודש, מה שיוסיף להם הרבה עבודה ידנית. כיוון שמדובר בסכום מאד נמוך ברוב המקרים (200 ש״ח לחודש הוצאות חשמל), לא משתלם -- ממילא שווי השימוש יכפר על זה. -- התמריץ אמור להיות בשווי השימוש הנמוך יותר (מישהו כאן יודע מה ההפרש? בזמנו דובר על 1200 ש״ח בחודש, אא״ט), מעבר ליתרונות והחסרונות האחרים של רכב חשמלי.

אתה מתכוון ל-GT, או GT-Line ? דברים שונים לגמרי. הראשון, שזה מה שכל עיתונאי הרכב לוטשים אליו עיניים (קרוב ל-600 סוסים, הנעה כפולה) לא עומד להימכר בארץ בשלב זה, אא״ט, ומחירו מתחיל באירופה ב-€70000 (כולל מע״מ) ובארה״ב $61400 לפני מיסים.

לא יודע מה אומרות התקנות של המפקח על הביטוח, ואני לא עובד בענף. אבל זה מה ששאלו אותי, כפי שכתבתי למעלה, 7 חברות שונות כשביקשתי הצעה לפוליסה לפני חודש, ואמרו שצריך ביטוח שונה במידה ומבקשים הכרהה בהוצאות. זה הכל ישראבלוף? אולי, אבל זה מה שאמרו לי. לא היתה לי סיבה לחקור אותם על זה כי לא רלוונטי במקרה שלי.

לא בדיוק. יש רגולציה בתחום, שעשויה להגביל תימחור (לא יודע אם ספציפית יש לגבי בדיקה כזו). בנוסף ייתכן שיש איסור להתנות שירות בשירות, כפי שיש בבנקאות, בביטוח ובחברות הסלולר.

יש לך עוד שטויות לפלוט ללא סימוכין וללא פירוט? מנועי דלקי מבזבז 70-90% מהאנרגיה שגלומה בדלק והופך אותה לחום שלא מנוצל לתנועה (מנוע חשמלי: 5-6%; אם כוללים את _כל_ התהליך מתחנת כוח פחמית, הולכה עד בית הנהג וטעינה שם, 10%). בהיברידיות טובות (עם מנוע Atkinson cycle, כמו בפריוס), בתנאי מהירויות עירוניות, מבוזבזים ״רק״ 50%. מנוע בעירה בקנה-מידה של רכב בודד זה דבר לא יעיל להחריד מבחינה כלכלית וסביבתית, וממיר קטליטי זה דבר יקר ומסוכן (גורם תכוף לשריפות ביערות בחו״ל, בגלל טמפ׳ חיצונית גבוהה מאד). לא סתם גונבים אותם: כל ממיר דורש שלוש מתכות נדירות ויקרות: רודיום, פלטינום ופאלאדיום, הרבה יותר נדירות וקשות להפקה מכל רכיב בסוללות ליתיום.

על איזה מישהו בדיוק אתה מדבר, ועל איזה מינרלים? כי זה במפורש לא נכון. אין מספיק נפט לעתיד לשימושי תחבורה בכל מקרה, ואת זה שיש צריך לשמור לייצור פלסטיק, פולימרים ותרופות, לא לשרוף אותו.