Be roo

שיאשימו את מי שבא להם. עובד שהמנהל שלו שלח אותו לבצע תפקיד מסויים זכאי לתשלום. אם מישהו בדרג הניהול עשה טעות, החברה צריכה לספוג את העלות, לא העובד (וגם לא המנהל שטעה בשוגג). בדיוק כמ ושאם המנהל אמר לי לעבוד בשבת, צריך לשלם לי תעריף סופ"ש, גם אם הוא טעה ולא היה בזה צורך. לא הבנתי, מי משלם למי ומי מסתכן?

אני תוהה, האם הוא יכול להשאר שם, וכשיחליט לעזוב, לתבוע את הסכום כולל פיצויים על הלנת שכר? אם ישאלו למה חיכה, לזכותו יאמר שהוא ביקש את מה שמגיע לו, אמרו לו מספר פעמים שלא ישלמו לו, הוא לא רצה לאבד מקום עבודה ועכשיו תובע את המגיע לו. יהיה נחמד אם בעוד 10 שנים המעסיק יצטרך לשלם כמה עשרות אלפים על הפרה חצופה שכזו.

750 איש זה כלום, גני התערוכה מארחים הופעות וארועים של אלפים, שלא לדבר על הופעות בפארק הירקון. רק לקחת בחשבון שעכשי וחופש גדול, ורבים מגיעים לאיזור ללונה פארק, המימדיון, בילוי בפארק הירקון ועוד. אבל בתשע בבוקר כנראה עדיין יהיה ריק למדי.

מבחינת החוק, 500 השקלים הם הענין היחיד. התשובה של המנהל הזויה, אין שום בעיה למחלקת השכר למצוא דרך לשלם לעובד את מה שמגיע לו, בטח בחברה גדולה, כבר העלו פה הצעות, אבל גם את הכסף עצמו אין לי ספק שהוא יכול לקבל. (אני אהמר שהצצה קטנה בתלושי העובדים תראה כל מיני חישובים יצירתיים כשמתאים להם). מעבר למנהל הישיר יש עוד אפיקי פעולה כמו פניה למשאבי אנוש, למנהל בכיר יותר, למחלקת השכר, אם יש ועד עובדים... כל נושא חופשת הלידה והטובה וכמה זה משתלם זה ענין נפרד. הוא צריך להחליט האם הוא רוצה להמשיך לעבוד במקום שהתייחס אליו ככה ואצל מנהל שלא נוקף אצבע לעזור לעובד לקבל את מה שמגיע לו. אולי זה רק המנהל שלו, ויש אפשרות לניוד לתפקיד אחר, יש חברות שבהן זה מקובל, או לחפש מקום אחר, עם כל הסיכון שמשתמע מכך. נראה שאין לו הרבה מנוף כדי לשפר את התנאים שלו שם, אם הם החליטו שיכולים להסתדר עם התפקידו שלו לא מאוייש בסניף אחר, יתכן שיחליטו אותו דבר לגבי הסניף שלו, אולי שווה בכל מקרה לחפש אלטרנטיבה.

האמינות עולה כאשר צוות SWAT מגיע תמיד עם אייל ניגוח, אבל שוטר סיור רגיל לא צריך ציוד מיוחד, מספיקה הרגל שלו... אבל כן, אלה דלתות עץ הרבה פחות מאתגרות הסטנדרט פלדלת שלנו. נתקלתי פעם בפוסט של משהו מסביר לבת שלו להחליף את הברגים שמחברים את המנגנון של המנעול למשקוף בברגים ארוכים יותר כדי להקשות על פריצה. אם אלה הברגים המקוריים, אפשר להבין למה זה קל יחסית

כל מיזם שומרי הדרך הוקם כדי להפיק דוחות, מכאן שנוהל הפעולה הוגדר ונקבע על פי פרמטרים המוגדרים בחוק כדי להיות קביל. התיאוריה ששומר דרך נוסע בכביש, נותן לאפליקציה לצלם, ואז הולך הביתה וממציא סרטוני וידאו לנהגים רנדומלים שעברו במצלמתו, ושוה אויכול לעשות זאת למרות כל הפרמטרים והנהלים הקיימים כדי להבטיח את אמינות התיעוד, די הזויה.

מותר לסיים בחוסר הסכמה, לא צריך להיות מתנשא.

הטענה שלך נופלת כאשר מעניינים בשני פסקי דין שזיכו נאשמים בעבירה הזו בדיוק, אחרי שהוכח שחצו את קו העצירה בירוק, ואיש לא טרח לשאול מה היה המופע ברמזור כשנכנסו לצומת. אם זה היה הפרמטר של הכניסה לצומת היה כה חשוב (ולטענתך חשוב יותר מקו העצירה), היו דנים בו. ובקריאת התמרור, אתה שוב בוחר להתייחס לחלקים ולהוציא מההקשר, החלקים המודגשים של החלק הראשון באים בתיאום עם החלק השני ,מדובר על 3 מקרים שונים וכל איסור מתייחס למקרה שונה: סומן קו עצירה – עצור לפני קו העצירה - אסור לעבור את קו העצירה סומן מעבר חציה – עצור לפני מעבר החציה - (אסור לעבור) או את מעבר החציה לא סומן קו עצירה או מעבר חציה – עצור בסמוך לרמזור הקרוב - (אסור) או להיכנס לצומת כאשר הוראת תמרור כוללת כמה חלקים, בית משפט דן בכולם. כמו למשל בתמרור עצור. אם מישהו ילך למשפט על תמרור עצור, ידונו גם בשאלה של העצירה וגם בשאלת זכות הקדימה. כל אחת יכולה להתקיים בלי השניה ועל שתיהן אסור לעבור. העבודה שלא נמצא ולו פסק דין אחד שבכלל הזכיר את שאלת קו הצומת מראה שזו לא נקודה לדיון בשום מקרה.

אף אחד מהם לא מזכיר את המונח ״קו הצומת״, לא עוסק בשאלת הדקות של מופע הרמזור ובאיזה שלב הוא התחלף, שניהם משתמשים בנושג הכללי ״נכנס לצומת״ אז אנסה בפעם האחרונה להסביר את הכשל הלוגי בטענה שלך: אנחנו עוסקים בדקויות של יסודות העבירה של אי ציות לרמזור אדום. הטענה שלי היא שבמקרה זה חצית קו העצירה = כניסה לצומת, וקו הצומת כפי שהוא מוגדר בתקנות אינו רלוונטי, כי העבירה היא אי ציות לתמרור, ולכן מי שקובע זה ספר התמרורים. לכן האיזכור של המונח ״כניסה לצומת״ אינו מוכיח כלום כי הוא שקול לחצית קו העצירה. לפיכך פסקי דין שמשתמשים רק במונח ״נכנס לצומת״, אינם רלוונטים, הם לא דנים בדקות המושג ״קו הצומת״ אתה לעומת זאת טוען שאסור גם חצות את קו העצירה וגם את קו הצומת, ולא רק זה, שקו הצומת הוא החשוב, כי חצייתו היא הקריטית למניעת תאונה. לפיכך מתבקש ונדרש שכל נהג שמגיע למשפט והוכיח שלא עבר את קו העצירה, יבדק אם עבר את קו הצומת. לא סביר? זו לא שאלה של אם יכתב דוח, כבר נכתב אחד, והגיע לשופט, שבדיוק אמור לדון בדקויות שהוזכרו. אז אתה רוצה לומר לי שבעבירה חמורה כמו רמזור אדום, שופטים בוחרים להתעלם מהנקודה שלטענתך היא החשובה יותר של חצית קו הצומת???

עדיין לא ענית על השאלה. אם הפרשנות שלך היא הנכונה מדוע לא דנו השופטים בפסקי הדין הנ"ל בשאלת מופע הרמזור בעת הכניסה לצומת? זו לא תיאורה, זה יישום.

אז לא הבנתי, זו עבירה, ויש הפרעה מהותית לתנועה, אבל לא יתנו דו"ח כי זה סותר את הפרשנות שלך? ועדיין לא הסברת איך בשני פסקי הדין של הזיכוי, אחרי שהשופט קבע שקו החציה נחצה בירוק, לא עברו לדון בשאלה מה היה מופע הרמזור בעת הכניסה לצומת. הנקודה הזו מפילה את כל התיאוריה שלך.

אלא אם מסומן מעבר חציה לאופניים. (מה שהופך את החוק שציינת למיותר ברוב המקרים, אבל זה דיון אחר)

לזה היתה הכוונה באזהרה, זה בערך כמו לערבב בין גיבורי מארוול ל-DC... אצל רוב האוכלוסיה זה יעבור בשקט, אבל בחדר הלא נכון ירצחו אותך.

כבר כמה שנים שהמשטרה עושה שימוש במצלמות עם עדשות מתאימות לאכיפה מרחוק, שמתופעלות ע"י שוטר במקום. אוכפים כך נסיעה של דו"ג בשול למשל.

תזהר, יש אנשים בפקולטה שיוציאו אותך להורג על זה https://www.insectour.com/בין-עש-לפרפר

ושכחתי לשאול, איזו עבירה?

נו באמת, עכשיו באמת ירית לעצמך ברגל. תזמון הרמזורים לוקח בחשבון את המרחקים הללו. אין לצפות מנהג להתחיל חישובים על חישובים ולהחליט בחלקיק שניה שלא רק שהוא מספיק לעבור את הקו אלא גם כמה זמן יקח לו להגיע לקו הצומת.

אז זה שהוא עכשיו מונע מאוטובוס לפנות לרחוב (הסיבה שסימנו קו עצירה עמוק בפנים), זה בסדר מבחינתך? או עצם העובדה שהוא הפר הוראה מפורשת של היכן יש לעצור ברמזור, זו לא עבירה?

הגבתי על השורה הזו. כאמור, ציון החובה לראות את הצומת לא שקול לציון החובה לראות את הרכב נכנס לצומת. אתה זה שנדבק למושג "נכנס לצומת", עכשיו אתה בוחר להתעלם מהעדרו? זו שאלה אחת, אבל מה קורה אם הרכב בשמאלי לא נכנס לצומת אלא נעצר אחרי הקו. לטענתך אין עבירה?

מה ענין ״מסוכנות״ לשאלת יסודות העבירה? ומה עם המקרה שבתמונה?

דווקא מאוד קל להאמין. התהליך הוא כזה: 1. מתוך רצון למנוע הונאה, החליטו לחסום עסקאות רצופות במטבעות שונים 2. הבינו שיש אנשים שטסים ורוכשים במטבעות שונים תוך פרק זמן מסויים 3. החליטו להגביל את החסימה לפרק זמן סביר שימנע כמה שיותר עסקאות בעייתיות ויאפשר כמה שיותר עסקאות לגיטימיות. 4. ישבו וחשבו מהוא אותו פרק זמן, לקחו מקדם בטחון לכאן ולכאן, וכמובן הבינו שיהיו flase positivs and negatives ואולי יצטרכו לשחק עם התזמון. הלוגיקה של חסימת הונאה בחברות סליקה מאוד מאוד מורכבת ומושקעת מחשבה.

היות ואין לי גישה לספר, לא אוכל להגיב לתוכנו. מיקום הוא פרמטר אחד מרבים, ויכול להצביע על אשמה בתוך הקשר של ארוע שלם, לא בפני עצמו. למשל, אם נהג פתח דלת לתוך נתיב נסיעה, ונפגע מרכב נוסע, יש משמעות לשאלה האם הפגיעה החלה בחלקו הקדמי או רק בהמשך. אם נפגע רק מהדלת האחורית והלאה, זה מוכיח שהדלת נפתה כשכבר היה במקביל לרכב החונה ולא היתה לו שום אפשרות להגיב. אם הפגיעה החלה מלפנים, אנחנו לא יודעים אם נפתחה ממש ברגע האחרון, או שאולי היתה פתוחה כבר כמה שניות והנהג חלם, או נסע מהר מידי לתנאי הדרך ולא הספיק להגיב.

צר לי, על נוהל האכיפה לא תוכל להסתמך. כאמור, עברתי בעצמי הדרכות כיצד לרשום דוח כזה. ואומר שוב, אין בנוהל האכיפה של שוטרים לרמזור אדום התייחסות לקו הצומת. יסודות העבירה הם מופע הרמזור, קו העצירה ומיקום הרכב. השוטר מתמקם כך שיוכל להבחין בשלושת אלה, ולוקח בחשבון גם את הצורך לעצור את הנהג, כי העדפה כי שיוכל לעשות זאת במקום, בלי שוטר נוסף בהמשך הדרך או צורך לצאת אחריו בניידת. אתה ממשיך לטעון זאת אבל טרם הבאת סימוכין לטענה, בעוד שאני מצאתי את נוהל שחזור הדוח של המשטרה שכאמור לא מזכיר את הנקודה.

איך זה מוכיח משהו? על הכיתוב בחנ"א כבר דיברנו, והעובדה שהרכב הספיק לעבור מרחק גדול בין התמונות תלויה במהירותו. דרך אגב, התחלתי לחפש מקרים רלוונטים בהיסטוריה של הפורום, עוד לא מצאתי משהו קונקרטי, אבל כן מצאתי אותך בתגובות, מתייחס אך ורק לשאלת קו העצירה

לוודא שנראית הכניסה לצומת (והרמזורים), כדי לקבל את התמונה המלאה של המקום. לא כתוב בשום מקום שצריך לראות את הרכב בכניסה לצומת. שני דברים שונים. ההוראה פשוטה, את הרכב יש לראות חוצה את המקום בו יש לעצור ברמזור. אתה ממשיך להתייחס לאזכורים שוליים של הצומת, גם פה וגם בפסקי דין, ומתעלם מעבודה שהנקודה שמודגשת שוב ושוב ושוב בכל המסמכים היא שאלת קו העצירה. אם קו הצומת היה רלוונטי היו מתפלפלים בו בכל הזדמנות ויורדים לקוצו של יוד. לא כך מתנהל עולם המשפט. איפה שהנקודה קריטית, דנים בה לעומק. מה הקשר? יכול להיות שנכנס לצומת והוכח שעבר את הקו בירוק, גם אם נכנס לצומת בהמשך, היו עוברים לדון מתי נכנס לצומת, אולי גם את קו הצומת עבר בירוק, והאדום הגיע רק בשלב מאוחר יותר? זו המצאה חדשה. אז עכשיו אסור לעבור באדום את הקו וגם את הרמזור? על מה זה מסתמך? את הבלבול של קו עצירה עם קו הצומת עוד אפשר להבין מלאקונה בחנ״א ושימושים בשפה עממית, אבל איך בדיוק נכנס פה קו הרמזור? קו הרמזור הוא בסך הכל מקום לעצור בו בהעדר קו עצירה ומעבר חציה. בניגוד למושג ״צומת״, אין שום הוראה בשום מקום שאומר שאסור לעבור אותו אם העצירה בוצעה לפני הקו או מעבר החציה. ההתעקשות שלך לא מובנת לי לאור הרקע שלך.