Be roo

כי תשלום דוח הוא הודאה באשמה, יש הרשעה והתיק סגור.

לאחר עיון נוסף, התמרורים לא מוגדרים בדיוק אותו דבר: אדום צהוב: ״מקום עצירה לסוג מסויים של רכב ליד אבני שפה צבועות אדום-צהוב: אסורה עצירה, למעט סוג הרכב שעצירתו הותרה על ידי תמרור לשם העלאה והורדת נוסעים בלבד.״ יש איסור מפורש של עצירה למי שלא פורט בתמרור הנוסף. כלומר ברירת המחדל היא איסור. כחול לבן: ״אבני שפה צבועות לסירוגין בצבע כחול: החנייה מותרת בתשלום על הכביש שליד אבני השפה או על המדרכה על פי הוראות תמרור 439 בצמוד ומתחת לתמרורים 626 או .627 ״ ברירת המחדל היא היתר.

למה? הרי אם יש אבני שפה בכחול לבן ללא תמרור שמגדיר מתי צריך לשלם או לאיזה תו מותר לחנות, זה אומר שמותר לכולם, ובחינם. כלומר, כחול לבן זה היתר חניה, התמרור מפרט למי. אם אין פירוט, אז מותר לכולם. אם ממשיכים עם ההקבלה, צהוב לבן מתיר עצירה לנוסעים. אם אין תמרור, מותר לכולם. זה לא אומר שמותר לחנות שם. כי הסימון לבד מגדיר מקום עצירה, לא מקום חניה.

למה אסור לעצור? הרי כתוב שצריך להיות תמרור שמגדיר למי מותר, ואם אין תמרור, אז ניתן לפרש כאילו מותר לכולם לעמוד שם לצורך הורדת/העלאת נוסעים. אפשר להתווכח אם מותר לחנות שם לאורך זמן. זו התפלפלות חוקית ששואלת, אם הוראת תמרור א׳ מתבטלת לגמרי ,בהעדר תמרור ב׳ שאמור לפרט על מי היא חלה.

לא כדאי להסתמך על זה, ניגשתי למקורות שצורפו לטענה הזו, אף אחד מהם לא מציין את האפשרות הזו. אז לא ברור על מה הוא הסתמך.

דוחות מצלמה צריכים להשלח תוך 4 חודשים, הסיכוי שלא נשלחו קטן. לרוב מדובר בבעית דואר ואין דרך להלחם בה. מכעיס אבל זה המצב. אפשר לנסות לפנות לעו״ד ולבדוק אופציה של איחוד תיקים, אבל זה יעלה כסף וזמן, ולא בטוח שיצליח, בעיקר לאור העובדה ששני הדוחות הראשונים כבר חלוטים, ויהיה צורך להלחם ולהוכיח שלא הגיעו לידך מסיבה שלא תלוי בך.

הפוך גוטה. אתה מתעלם לגמרי ממה שתואר ומחוקי תעבורה בסיסיים. פות"ש כתב בעצמו שיש שני נתיבים לפניה שמאלה, האוטובוס פנה מהימני ביותר והוא מהשמאלי. לפיכך האוטובוס לא נלחם ולא נדחף, הוא היה בנתיב הימני ביותר ונצמד לימני ביותר. מי שעובר מנתיב שמאלי לימני הוא פות"ש, ולכן הוא זה שסוטה לנתיב לא פנוי ולכן נושא ברוב האחריות לתאונה.

אתה מערבב מושגים. כמו שהוסבר בשרשור המקורי, כאשר שולחים דו"ח בדואר רשום אין שום צורך לתעד מסירה, עצם העובדה שנשלח מספיקה מבחינת סדר הדין הפלילי. זה אומר שאם נשלח ולא הגיע, זבש"ך, אלא אם תוכיח שלא הגיע אליך מסיבה שאינה בשליטתך, למשל, נשלח לכתובת הלא נכונה. אבל אם הדוור החליט לזרוק את המכתב לפח, לך תוכיח שאין לך אחות. וגם זה צויין בשרשור המקורי. מה שכן מוזר, זה שאם מבחינתם הדו"ח נמסר וכבר הועבר לגביה, הרי שהוא חלוט, ואכן הנקודות היו צריכות להרשם לחובת אישתך. אבל לאור העובדה שהדוח כבר בהליכי גביה, אומר שמבחינת הרשויות, הם הודיעו לך, לא שילמת ולכן הקנס כרגע צובר ריביות. כמו שנכתב, אתה חייב לברר את זה, לחכות ולהתמם לא יעזור, בטח לא אחרי שהודיעו לך על הליך הגביה. תיצור קשר עם רשות האכיפה, בקש פרטים, דרוש הוכחת שליחה של הדוח המקורי, צור קשר עם הדואר לבדיקת מעקב אחר דבר דואר ותדע איך להמשיך משם.

אין לי מושג לגבי אישור. אבל לענין אמינות, המצלמות הללו לא מודדות כלום, הן רק מתעדות את העבירה וזהות המבצע, ולמיטב ידעתי הדוח מופק ע"י שוטר שבוחן את הצילום. אז אין פה ענין של אמינות מדידה, מקסימום אפשר להתווכח אם הצילום מספיק ברור כדי להוכיח את העבירה ולזהות את המבצע ללא ספק. והיות והצילומים נגישים לבעל הרכב, הרי שניתן לבחון ולהחליט אם יש מקום לערער על דוח ספציפי.

אבל אתה מכיר אותה. וזה שלא בא לך לעמוד בתור כמו מי שכן נוהג כחוק ומחכה לתורו זה לא ממש תירוץ שתופס בבית משפט. ברור שיש לך, לעמוד מראש בנתיב המתאים ולא להדחף תוך קיפוח זכות של מי שכן המתין לתורו. אם מה שאתה מתאר נכון, האוטובוס לא נדחף, הוא מראש פנה מהנתיב הימני ביותר כדי להיות מוכן לפנות ימינה בצומת הבא. לא, אבל הוא יטען שלא ראה שיש עגלה. תצטרך להוכיח שלא, והיות ואתה זה שעבר על החוק וקיפחת את זכותו, גם אם תוכיח, רוב האשמה עליך כי מראש יצרת מצב בעייתי שיכולת למנוע אם רק היית פונה מהנתיב הנכון וממתין לתורך.

המקום לא מוכר לי, אבל פות"ש די הודה בעצמו שהוא היה בשמאלי בגלל שזה התקדם מהר יותר. אם זה מצב של אין ברירה, אז חוזרים לטענתי המקורית, של מצב גו'נגל שבו כולם מנסים להשתלב וצריך סבלנות של כל הצדדים, והאשמה מבחינתי במקרה הזה אמורה להתחלק בין הצדדים.

לא הבנת. התקנה לא מבחינה בין מצלמות שונות. עבירות שמתועדות במצלמה, והנהג לא מקבל את הקנס במקום, דינן התיישנות 4 חודשים. המטרה היתה למנוע מצב שבו נהג מקבל קנס על ארוע שאין לו סיכוי לזכור. לכן אין זה משנה באיזו מצלמה תיעדו את הארוע. אם מדובר בתיעוד מצולם שהוגדר כקביל לפי הנהלים, לא משנה באיזו מצלמה מדובר.

התקנה לא מבחינה בין מצלמות, דוח של עבירה מצולמת של ניתן במקום לנהג, דינו אחד.

אוקיי, זה משנה את התמונה ומטיל את האשמה ברובה עליך. אם ידעת שאתה צריך לפנות ימינה, היה עליך להתמקם בנתיב הימני ביותר מראש. לקחת את השמאלי כי הוא מתקדם מהר יותר ואז נדחפת ועיכבת את התנועה. יש לי צומת דומה בדרך לעבודה. פחות פקוק, אבל 3 נתיבים לפניה שמאלה, ואז פניה ימינה, ועשרות נהגים שלא נאה להם להמתין ונדחפים ימינה, יוצרים עיכובים בתנועה, חסימה של הצומת הקודם והפרעה כללית באיזור כולו. אפשר לטעון שחלק מהאשמה על נהג האוטובוס, שהתעקש להתקדם, אבל אתה ביצעת מספר עבירות.

אנחנו כנראה לא רואים את אותו סרטון. פות"ש, יחד עם עוד כמה רכיבם, בשני טורים, כשהאוטובוס בימני ופות"ש במשאלי, מפלסים דרך לנתיב הימני באלכסון דרך הנתיבים שממשיכים ישר. הוא לא מתיישר, אין לו סיבה להתיישר, ועם העגלה אין לו מקום להתיישר, מה גם שהוא נעלם מהתמונה ובלא ניתן לראות אותו מתיישר, אבל ניתן להניח שאם ברצונו להגיע לנתיב הימני, הוא "זורם" יחד עם הנהגים שמפלסים את דרכם. רק לאחר הפגיעה. כשאין ספק שהוא ראה את הטנדר צמוד לחלון שלו, כאשר לאורך כל התמרון שלו יש לידו טור רכבים שעושה בדיוק את מה שהוא עשה. אין לי ספק שנהג האוטובוס החליט להלחם ולא לתת לפות"ש להכנס לפניו. כאשר ההגינות אומרת שבמצב בלאגן כזה עובדים בשיטת הריצ'רצ', והיות והרכב שלפני האוטובוס עבר, היה עליו לתת לפות"ש מהנתיב השני להכנס. מה יפסקו בית משפט? אין לי מושג, לדעתי בגו'נגל כזה יש לחלק את הנזק 50-50

תאורטית נכון, אבל לא מדוייק, זה לא שנהג האוטובוס נסה לתומו בנתיב והופתע מנהג שנדחף לפתע. לפני שניה הוא בעצמו ביצע את אותו תמרון וחצה 3 נתיבים פקוקים, יש רכב שנעצר ונתן לו להכנס, הוא בקושי הספיק להתיישר. נהג מגעיל שאין לו בעיה להדחף במייקום בעייתי אבל לא יאפשר לאחרים להכנס לפניו. זה לא עובד ככה. אם אתה אשם בתאונה, הנזקים שלך הם בעיה שלך. אם תשכנע את השופט שהאוטובוס אשם, אתה יכול לתבוע את כל נזקיך, כולל אובדן יום עבודה.

לדעתי אתה טועה. כמו שהוסבר לך, זה לא אפשרי, לא דנים בתלונות בנושא שנדון כבר בבית משפט. דין התביעה וגובה הנזק הם נושאים שונים ואתה מערבב אותם יחד, מה שמחזיר אותי לנקודה הראשונה, אתה צריך עורך דין.

יש פה כמה עניינים שונים: 1. האם פות״ש אחראי לנזק. גם הוא זה שגרם לו, הרי שלא היתה לו ברירה, אחרי שבעל האופנוע החנה אותו בצורה לא חוקית שמונעת מאדם לצאת מביתו. 2. גם אם פות״ש ימצא אחראי, נשארת שאלת גובה הנזק. אם האופנוע נבדק ע״י שמאי חודש אחרי הארוע, והדוח כולל המלצות מנוגדות להנחיות, ולפות״ש לא ניתנה אפשרות לבצע בדיקה מטעמו, מטילות בספק את גובה התביעה. 3. התנהלות השמאי. ענין שולי לטעמי, וממילא עדיף שיתברר אחרי סיום התביעה. אם פות״ש כועס מאוד על התנהלותו ורוצה להעלות את חוסר מקצועיותו בפני הגורמים הרלוונטים, שיהיה לו בהצלחה. כל זה כמובן בהתבסס על מידע מצד אחד בלבד, אין לנו את כל הסיפור. המלצה לפות״ש: בצע בדיקת איות לכל מסמך שאתה מגיש לגוף רשמי.

לפני שאתה רץ להתלונן על השמאי, חכה שתסתיים התביעה. תעלה את כל הנקודות הללו מול השופט. אם תזכה, או שהנזק יופחת לאור הליקויים בדוח השמאי, תוכל להשתמש בזה בתלונה. אם תפסיד, תוכל לתבוע את השמאי על ההפרש. אם חשוב לך להתלונן נגדו מקצועית, זו החלטה שלך, רוב הסיכויים שלא יצא מזה כלום, אבל אם תחליט ללכת על זה, תצמד לעובדות כמו תאריך בדיקה והפקה מאוחרים, והמלצה לחלקים חדשים. אל תציין חשדות שאין להם בסיס כמו אינטרס משותף, אתה עלול להתבע בתביעת דיבה, בלי הוכחה אתה תפסיד. עד כמה שהצלחתי למצוא, את התלונה יש להגיש לאגף הרכב במשרד התחבורה https://www.gov.il/he/service/filing-complaint-or-contacting-the-vehicle-division-units

זה כבר דיון לשוני. נעזוב. הוא יכול לטעון, אבל בעבירות תנועה אין משמעות ל״כוונה״, גם אם עברת באדום בטעות, זו עבירה. זה יכול לעזור בטיעונים לעונש, אבל לא מעבר לזה, ולא ניתן לדעת כמה.

כי אם אתה מכנה פעולה שעשית כ"פיראטית" אתה מודה שידעת שהיא לא חוקית. לגבי לשון התקנה, לא יצא לי להתעמק בה, אשמח לקישור לדיונים, כי למיטב ידעתי האיסור לעשות שינויי מבנה ברכב הוא די גורף.

לא קיימת למי שהתקין חגורות פיראטיות.

למה נפסל?

אין שום סיבהלהתעקשות. מישהו שם קצת לא מבין את תפקידו ואת החוק. לארגון כישות משפטית אין סיבה לא לשלם, זה לא כלכלי לא לשלם. אבל בסופו של דבר יושב שם איזה עובד שמסיבה מסוימת החליט לא לשלם (מלחמות אגו, פוליטיקה פנימית...) ולא מבין את חוסר ההגיון בכך.