חן ג.

האינסטינקט, משורה ארוכה של סיבות, הוא לבלום בהדרגה, מה שמאריך את מרחק העצירה. יש היום מערכות שמזהות את ההיסוס הזה ומגבירות את עוצמת הבלימה לבד (Brake Assist). אין סכנה בבלימת חירום, גם ממהירות גבוהה. אבל לצורך תרגול לא חייבים לעשות את זה ממהירויות מאוד גבוהות. בהדרכות מקצועיות הבלימה נעשית בדרך כלל באזור 60-70 קילומטרים לשעה. המנוע, על מנת לא להיכבות, מזריק עוד דלק ויוצר התנגדות לפעולת הבלימה. כמובן שהבלמים חזקים יותר, אבל זה מפריע לפעולת ה-ABS ומאריך קצת את מרחק העצירה. יותר טוב מזה אני לא יודע להסביר, אבל מצאתי אסמכתה מפי הסוס: אני אחפש עוד כמה אסמכתאות.

זה נכון, אבל זה בדיוק התפיסה של מי שחוצה קו לבן בנס הרים. בהדרכות נהיגה מתקדמת באנגליה מקובל לומר שלעבור נתיב בפניה (קו מקווקו) זה מקובל כדי להרחיב שדה ראיה, לא כדי להשיג שדה ראיה; שזה אותו רעיון כמו הדיון שאתם מקיימים כאן.

זו בדיוק הסיבה שלימדו אותי לעשות את זה מיד לאחר הלחיצה על הבלמים. כשהמצמד לחוץ עד הסוף, מבחינת יציבות זה שקול לשימוש במדרס השמאלי. אם אתה עושה את זה באותו זמן עם הבלם, תאבד יציבות וגם לא תצליח להפעיל את אותה כמות של כוח באותה מהירות כנגד הבלמים. אבל מיד לאחר שבלמת - אפשר. ניתוק המנוע בהחלט עוזר ל-ABS לעבוד טוב יותר, והרכב עוצר קצת מהר יותר. אני גם מכיר מאמן אחד שבתור תרגיל מבקש ממך לבצע בלימת חירום ולעזוב את ההגה: התיקונים הקטנים שאנשים מבצעים בהגה (בדרך כלל בתגובה לפעולת ה-ABS) מאריכים את מרחק העצירה.

אני למדתי קצת אחרת: בולמים הכי חזק שאפשר. לוחצים מצמד מיד לאחר הבלימה. אם לא צריך להשתמש בהגה: לא מבצעים שום תיקוני היגוי כי זה מאריך את מרחק העצירה. אם צריך להשתמש בהגה, עדיף להוריד כמה שיותר מהירות בטרם עשותך כן.

זה. זה ורק זה.

לא חושב שלמישהו ממשתמשי השרשור יש מחלוקת על התאמת מהירות לנסיבות. בניכר אגב גם יש הרבה אזורים עם מגבלות של 40 ו-30 קילומטרים לשעה בעיר, מה שכמעט ואין בישראל. אני מכיר את קטע הכביש המדובר די טוב. הוא יחסית מהיר, אבל לעניות דעתי לא למאה קילומטרים לשעה, במיוחד לא כשהצומת כבר מתקרב וכמו שאמרתי שדה הראיה בצומת הזה יחסית מוגבל. אני לא חושב שאני חוצה צמתים מרומזרים, גם מחוץ לעיר, במהירות של 90-100. צומת זה מקום מועד לפורענות וכשמתקרבים אליו במהירות, שווה להאט קצת.

אתה רשאי לחלוק על האבחנה של המהירות המופרזת (אני, למצער, אקבל את הערתו של @sperial ואודה שייתכן ויש קושי באומדן המהירות) אבל אתה לא רשאי להכתיב תנאים למי מותר להגיב על מה שהוא רואה. אם אני רואה משהו שנראה לי כמו מהירות מופרזת, גם אם אני רוצח במאפיה בזמני הפנוי, זה לא הופך את האבחנה שלי לפחות תקפה. Tu Quoque וכל זה.

או להאנוי. הלך הרוח במקומות האלו הוא: יש צופר השימוש בצופר לא עולה כסף מסקנה: צריך להשתמש בצופר כל הזמן.

אגב, צפיתי בסרטון, וכן, מהירות הנסיעה של מפרסם הסרטון בהחלט מוגזמת, במיוחד בהתחשב לכך שהוא מתקרב לצומת, ועוד לצומת שיש בו שדה ראיה מוגבל. כל זה בלי קשר למעבר באדום של הנהג המצולם.

היית חייב, נכון?

זו אינדיקציה יחסית מוגבלת. פילם נראה יותר טוב כשהוא "רץ" מאשר בסטילס. מאחר והרעש הפוטוכימי (ויש הרבה ממנו ב-8 מילימטר) מתפזר באקראי בכל פריים, התוצאה היא שלאורך 24 פריימים בשניה, העיניים שלנו מחברות כל כמה פריימים סמוכים, ומאחר ויש בכל אחד מהם פרטים שמסותרים באחרים על ידי רעש, נוצרת אשליה של חדות של אפילו פי שתיים מאשר בסטילס, גם בצילומים יחסית סטטיים.

הממ... בעקרון, 8 מילימטר שקול לרזולוציה של פחות מ-480p. מה שכן, ייתכן שהיו לו יתרונות בטווח הדינמי וגם לפעמים יש לרעש הפוטוכימי השפעה חיובית על תפיסת החדות כי (א) הוא משנה מיקום בכל פריים, כך שעל פני כ-24 פריימים בשניה, מתקבל הרושם של יותר אינפורמציה ממה שקיים בכל פריים אינדיבידואלי וגם (ב) הוא מהווה אינדיקציה שהתמונה בפוקוס.

זה לא בדיוק אבזור, אבל שלוש מלים: הגה. לא. עגול.

אני ממש לא בטוח שזו אותה אוכלוסיה שנדחפת לך בפקקים בבוקר...

בעקרון כשיש שני לחצים שונים זה יכול להיות למצבי עומס שונים, לנהיגה בכבישים מהירים ו/או למידות צמיגים שונות. תבדוק שוב ותראה מה מאלו תקף לרכב שלך. ושוב, בכל אחד מהמצבים הללו הלחץ הכתוב הוא הלחץ הקר. הלחץ החם (קרי, אחרי עשר דקות נסיעה ומעלה) צריך להיות לפחות 10% יותר מזה.

הלחץ שהוזכר פה הוא הלחץ הקר: אם הגעת לתחנה אחרי נסיעה של יותר מדקות בודדות, תכוון ללחץ של כ-10% יותר מזה. בכלל, בכל מצב שבו אתה בספק בין שני לחצי אוויר, בחר בגבוה מביניהם.

יש מבחנים שבודקים את האופן שבו המושב מונע פציעות אורתופדיות בפגיעה מאחורה במהירות אטית - לא התנגשות מאחור במהירות גבוהה. הכי קרוב זה זה: אני חושב שלבחון את זה עם משאית זה קצת מחמיר. מבחני ריסוק בדרך כלל מתבצעים על פי סוג ההתנגשויות שנמצא כשכיח מבחינה סטטיסטית. ובכלל, להגיד שזה מדעי ומעיד על כלל המכוניות בעלות 7-מושבים? אני לא יכול להגיד דבר כזה.

בכביש מהיר זה סיפור אחר. אני מדבר על פקק שבו התנועה זוחלת או עומדת ומישהו נדחף לנתיב לא-לו. מגונה? כן. מרתיח? לגמרי. מסוכן? גם, אבל בוא נודה שיחסית מעט.

מיקום הטלפון ברכב צריך גם להתחשב בפתיחת כרית האוויר של צד הנוסע. היא נפתחת עד בערך אמצע רוחב תא הנוסעים ובדרך כלל מכסה את רוב גובהו, ואתה לא רוצה שיעמדו דברים בדרכה. אישית לי אין בעיה להשתמש בטלפון בנהיגה: אני פשוט עוצר במקום בטוח או מבצע פעולות קצרות בזמן עצירות ברמזורים וכיוצא באלו. אם אני מנהל שיחה בנהיגה, אז אני מפצה על זה בהורדת מהירות והגדלת מרווחים. גם ביצוע של פעולות מחזוריות כמו בדיקת מראות מסייעות לשמור חלק ניכר מהקשב בכביש ולא בשיחה. כתוצאה מכך, שיחת טלפון איתי כשאני נוהג היא די מתסכלת.😄

שוב, יכול להיות שיש קשר בין התופעות לבין תרבות הנהיגה. יכול להיות שלא. אני לא מתיימר לדעת.

שאלו יהיו הדאגות שלנו. נדחפים בפקקים הם מרגיזים, אבל באופן יחסי לא מדובר על משהו מסוכן.

נכון. ובנוסף אל תשכח שנהיגה נמצאה כאחת הפעולות המלחיצות ביותר בחיי היומיום של רוב האנשים, כך שגם זה משפיע. לכן, אני לא בטוח שיש הרבה אמת ב-"You are how you drive." אבל, שוב, אי אפשר לדעת לבטח.

שוב, זה נושא שמבוסס במידה רבה על רושם ככה שאין לי איזו דעה חזקה בעניין. אבל אני לא בטוח שאפשר בהכרח לגזור גזירה שווה כאן; או שאולי כן. לא יודע.

כן. הרדיוס של חלק ממעגלי התנועה האלו לא בדיוק עוזר לנהג הממוצע לשמור על נתיבו...

אתה באמת מאמין ב"פני תרבות הנהיגה כפני התרבות"? כי אני לא בטוח שזה בכרח נכון. יש הרבה אנשים שמתנהגים שונים בתכלית מבשאר אורחות החיים כאשר הם מתיישבים מאחורי ההגה.